ינה טרז'
 | |
| צילום משנת 1920 | |
| לידה |
23 באפריל 1887 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בפברואר 1946 (בגיל 58) בודפשט, הונגריה |
| שם לידה |
Bloch Jenő |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע |
| שפות היצירה |
הונגרית |
| בן או בת זוג |
רוז'י פוראי |
| צאצאים |
אווה טרז' |
  | |
ינה טרז' (במקור עד 1898 בלוך, בהונגרית: Törzs Jenő; בודפשט, 23 באפריל 1887 – בודפשט, 2 בפברואר 1946)[1] היה שחקן, סופר, במאי קולנוע יהודי-הונגרי. אשתו הייתה השחקנית היהודייה רוז'י פוראי (רוזליה פישר) ובתו אווה טרז' ציירת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ינה טרז' נולד במשפחה יהודית כבנם של אדולף אהרון בלוך וברטה בורבאלה וייס. בשנת 1898 אביו שינה את שם משפחתו לטרז'.[2] ינה סיים את לימודיו ב"אקדמיה לאומנות הבמה" (שמה היום האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע) והבשנת 1906 ועלה לבמה בתיאטרון תאליה, שם כבר מילא תפקידים מרכזיים באותה עת. בשנה שלאחר מכן הוחתם על חוזה על ידי מנהל התיאטרון ההונגרי, שם נשאר עד 1923. ב־29 ביוני 1910 נשא לאישה את רוז'ה פוראי (רוזאליה פישר) בבודפשט.[3]
הצלחתו הגדולה הראשונה הייתה בתפקיד הדוכס מרייכשטדט במחזהו של המחזאי הצרתי אדמון רוסטאן, "גוזל העיט" הצלחתו המרעישה השנייה הייתה בתפקיד הראשי של המלט. מאותו הזמן שיחק בהתמדה בתפקידים דרמטיים מן השורה הראשונה. נקודה זו הובילה אותו ל"תיאטרון הרנסאנס", ול"תיאטרון מרכז העיר" ולאחר מכן לתיאטרון הקומדיה של בודפשט, אך משנת 1926 שוב חזר להיות חבר סגל בתיאטרון ההונגרי. טרז' חתם חוזים לסירוגין עם תיאטרון הקומדיה ב -1928, ואז עם התיאטרון ההונגרי בשנת 1932, שם שיחק עד לשנת 1941. בשנה זו, כבר בתוך מלחמת העולם השנייה, נאלץ לפרוש מהבמה בשל יהדותו (החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי). השחקן דיולה צ'ורטוש ששיחק באותה תקופה ב"תיאטרון ההונגרי", אמר לחבר שבירך אותו לאחר הצגה: "תתבייש לך לבקר בתיאטרון שבו ינה טרז' לא יכול לשחק".
טרז' קיבל הצעה לחוזה מהתיאטרון הלאומי של בודפשט בשנת 1945, אך בשל מצבו הבריאותי המעורער לא הצליח לעלות על הבמה ונפטר שנה שלאחר מכן. הוא היה בעיקר שחקן במה, שיחק תפקידי פרוזה גדולים במשך שנים רבות עם דיולה צ'ורטוש על הבמה. הם בלטו ביחד בתפקידים כשהופיעו ביחד, צ'ורטוש קיבל לעיתים קרובות את התפקיד הנגדי של טרז'. טרז' גם גילם את התפקיד של "המאהב הכובש" באופרטה "מי שמעיז זוכה" שאת הליברית שלה כתב הסופר ומחזאי ינה רייטו שנספה בשואה. טרז' שיחק מאה וחמישים פעמים עם השחקנית הגדולה הנה הונטי, אך בשל קומתה הנמוכה הוא לא ממש הצליח על הבמה המוזיקלית. זו הייתה גם הסיבה לכך שהתיאטרון הלאומי לא חתם אתו במשך זמן רב. הרבה יותר קל היה להתאים את קומתו למסך הקולנוע, ולכן הוא הופיע בסרטים אילמים (ראינוע) הונגריים מוקדמים. בתפקידים לאחר מכן, בסרטים מדברים (קולנוע), לא רק מראהו האלגנטי ויכולתו לשחק קיבלו ביטוי, אלא גם אופיו. לא בכדי הפך לאהוב הקהל. הוא הופיע ב -26 סרטים וכ -250 תפקידי במה.
בתו הייתה הציירת אוה טרז', ובנו איוואן טרז' (איוון טורס, 1983-1916 הוא נקרא מחוץ להונגריה) היה תסריטאי ובמאי קולנוע.
תפקידיו החשובים על הבמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקידיו בסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החבצלת הצהובה (1914) - הדוכס הגדול הצעיר
- המורשע (1916) - מהנדס
- סוד היער הקדוש (1917) - קארוי אלזנר
- זאבי זאב (1917) - הנסיך ולדימיר
- היטהרות (1917)
- בן האלוהים ובן השטן (1917-18) - מרטין לוי, בן האלוהים
- יהודה (1918)
- גברת החמניות (1918, לא גמורה)
- מלכתי, את אור השמש (1918)
- Alraune (1918)
- האדונים הפקידים (1918) - גאבור ברנה
- אוויר החצר (1918)
- שתיקה קטלנית (1918) - ג'רג' גיאלן
- נישואי עניין (1918) - טנקרייד
- ה-111 (1919)
- אוליבר טוויסט (1919) - נזירים
- היפהפייה בת האלף (1919)
- מאמן הנפש I-II. (1919) - ליונל
- הגבירת בעלת עיני הזהב (1920) - ד"ר האלטן ארתור
- טירה ללא שם I-II. (1920)
- בניו של יהודה (1920)
- רכבת הרפאים (1933) - טדי מוריסון
- דודה איזה (1933)
- סיפור של מרץ (1934) - מנכ"ל ד"ר טמאש באלה
- מכונית החלומות (1934) - יאנוש סץ', מנכ"ל הבנק המרכזי
- העלמה הנשיאה (1935) - קולאר, מנכ"ל
- האמא החכמה (1935) - יאנוש טאבודי, בעל אדמות
- אני הייתי (1936) - ארווין קהלר, מהנדס
- מאמי (1937) - גאבור טורדאי
- ה-111 (1937) - ג'ו סלפרידג', קוסם
- יהלומים שחורים (1938) - פליקס קאולמן, בנקאי
- שלושת הפעמונים (1941) - פקיד קבלה בבית מלון
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שליח שחור (רומן, 1920)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ינה טרז' ב PORT.HU
- ספריית השחקנים
- ינה טרז' במאגר הסרטים באינטרנט
- מי שהיה האלגנטיות בעצמו
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון הונגרי לאומנות הבמה
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי (Akadémiai Kiadó, בודפשט, 1967). )
- תמונה ממוזערת של תיאטרון (הוצאת Gondolat, בודפשט, 1969. )
- סרט אודיו (אנציקלופדיה של סרטים)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. VII. ker. állami halott akv. 269/1946. folyószáma alatt.
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma:66062/1898. Forrásː MNL-OL 30808. mikrofilm 17. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1898. év 11. oldal 28. sor
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VII. ker. állami házassági akv. 892/1910. folyószáma alatt.