ארנה ספ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארנה ספ
Szép Ernő
Ernoe Szep Hungarian writer - One hundred Hungarians book - Volume VIII, 1915 (10).jpg
לידה 30 ביולי 1884
חוסט, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוקטובר 1953 (בגיל 69)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Schön Sámuel עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מחבר, עיתונאי, סופר, משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארנה סֵפ (הונגרית: Szép Ernő‏; 30 ביוני 1884 - 2 באוקטובר 1953; נולד בשם "שמואל שן", "Schön Sámuel") היה משורר, סופר, מחזאי ועיתונאי יהודי הונגרי. זוכה פרס באומגרטן (1933).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספ נולד בעיירה הוסט שברוזנות מרמורש (כיום באוקראינה) ב-30 ביוני 1884. אביו היה מורה, ואמו – תופרת. בילדותו עברו בני המשפחה להתגורר בעיר דברצן. בעת לימודיו בבית הספר התיכון עשה ספ את צעדיו הראשונים כמשורר. בשנת 1902 ראה אור ספר ביכוריו, קובץ השירים "זֵר ראשון". לאחר סיום לימודיו החל ספ עובד ככתב העיתונים "אז אשט" ("העֶרֶב") ו"אז אוישאג" ("העיתון") ועבר להתגורר בבודפשט. עד מהרה נחשף לחיי התרבות התוססים של הבירה ההונגרית, ובתמיכת חברו הקרוב, המשורר אנדרה אדי, הפך לאחד מכותבי כתב-העת הנודע "ניוגט" ("מערב"). במלחמת העולם הראשונה התנדב לצבא האוסטרו-הונגרי והוצב בשפלת מַצְ'בָה שבסרביה. לאחר דיכוי המהפכה הקומוניסטית של בלה קון ב-1919 נמלט לווינה, אך שב במהרה. בין מלחמות העולם הוא היה מחזאי ועיתונאי ידוע, והיה מזוהה עם הליברלים. לאחר השתלטות גרמניה על הונגריה ב-1944 הועבר לגטו בודפשט, וב-20 באוקטובר נלקח לשירות העבודה והועסק בעבודות ביצורים סמוך לבירה. אנשי השגרירות השוודית של ראול ולנברג הנפיקו לו דרכון ודרשו את שחרורו, וב-8 בנובמבר הוא הוחזר לגטו, שם שהה באחד מבתי המבטחים של ולנברג. לאחר המלחמה התדרדר לעוני ומת חסר כל ב-1953 בבודפשט.

ספ פרסם יותר מחמישים ספרים – קובצי שירה רבים, רומנים, נובלות, מחזות וסקיצות ספרותיות. כמו כן כתב גם ספרים שלא התפרסמו מעולם, למשל הרומן נַטָלְיַה, שממנו נותר רק כתב-יד. רבות מיצירותיו העלומות נגנזו בספריית סצ'ני שבבודפשט, ואחרות אבדו במרוצת השנים. אף שספריו זכו לשבחים רבים, נותר ספ יוצר שולי למדי בנוף הספרות ההונגרית, אולי משום שנמנע מלטפל ביצירותיו בשאלות השעה והעדיף להתמקד בביוגרפיה שלו או לערוג לתום הנעורים ולעולם טוב יותר. יש הרואים בו, אפוא, דוגמה מובהקת ביותר לאימפרסיוניזם ולאסכולת הדקדנס של הספרות ההונגרית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצבה על קברו של ארנה ספ בבית הקברות היהודי שברחוב קוזמה בבודפשט
  • "שירי קברט" (שירים, 1908)
  • "סל המזל" (נובלות, 1911)
  • "ספר שירים" (שירים, 1912)
  • "קשקוש-בַּלַבּוּש" (סקיצות, 1913)
  • "נסיך היֹה היה" (מחזה, 1914)
  • "מכל וכל מכל וכול" (סקיצות, 1914)
  • "חיים, מוות" (סקיצות, 1916)
  • "זיכרון" (שירים, 1917)
  • "ניחוח היסמינים" (נובלות, 1917)
  • "לחם" (סקיצות, 1917)
  • "תיאטרון אחד קטן" (מחזה, 1917)
  • "שִטָּה סגולה" (רומן, 1919)
  • "אוקטובר" (יומן, 1919)
  • "בית מרקחת" (מחזה, 1919)
  • "חִשְקֵנוּ הישן" (שירים, 1919)
  • "פָּאלִיקַה" (מחזה, 1920)
  • "סִילָאגִ'י והַיימָאשִי" (מחזה, 1920)
  • "גם האלוהים הוא יָאנוֹש" (נובלות, 1921)
  • "ספר הונגרי" (נובלות, 1921)
  • "עני, חלם עם רוזנת" (רומן, 1921)
  • "העולם" (שירים, 1921)
  • "הלכתי לכיתה ז'" (רומן, 1922)
  • "מלאך משני צדדים" (נובלות, 1922)
  • "ארוּס" (מחזה, 1922)
  • "חטאיי" (סקיצות, 1924)
  • "ברבור יָשֵן" (שירים, 1924)
  • "פירור אדמה וטיפת ים" (נובלות, 1927)
  • "וַלֶנְטִין" (רומן, 1927)
  • "מילה טובה" (שירים, 1928)
  • "מאי" (מחזה, 1928)
  • "אַזְרָה" (מחזה, 1930)
  • "הוֹרְטוֹבָּאג'" (סקיצות, 1930)
  • "שעון זהב" (מחזה, 1931)
  • "שירי-שירי-שיר" (רומן, 1934)
  • "תפוח אדם הראשון" (רומן, 1935)
  • "הייתי רוצה לחבק את העולם" (נובלות, 1936)
  • "מתוק" (רומן, 1937)
  • "בדיחותיו של המלך מתיאש" (אוסף, 1937)
  • "בלט" (נובלות, 1938)
  • "סיפורה של מקטרת" (נובלות, 1938)
  • "רגלה הרביעית של הארנבת" (נובלות, 1940)
  • "מלודיה גברית" (שירים, 1940)
  • "למבוגרים" (נובלות, 1941)
  • "זוּמְזוּם" (נובלות, 1942)
  • "אבק אדם" (רומן, 1945).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארנה ספ בוויקישיתוף