פרנץ מולנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרנץ מולנר
Molnár Ferenc
Ferenc Molnár 1941.jpg
פרנץ מולנר, כפי שצולם על ידי הצלם קארל ואן וכטן, 1941
לידה 12 בינואר 1878
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באפריל 1952 (בגיל 74)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Neumann Ferenc עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, עיתונאי, מחזאי, תסריטאי, סופר ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Sári Fedák, מרגיט וסי, Lili Darvas עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מרתה שארקזי עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ז'נבה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר פרנץ יוזף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פֶרֶנְץ מוֹלְנַרהונגרית: Ferenc Molnár; בארצות הברית: Franz Molnar; ‏ 12 בינואר 1878, בודפשט1 באפריל 1952, ניו יורק) היה סופר ומחזאי הונגרי-יהודי, אחד מגדולי הסופרים והמחזאים ההונגרים במאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבודפשט בשם פרנץ נוימן (Ferenc Neumann) לרופא יהודי מפורסם בעיר. חי ויצר בה כפרנץ מולנר, השם ההונגרי שבחר כשהחל לכתוב. בבגרותו למד משפטים בבודפשט ובז'נבה, עבד כעיתונאי והתחיל להתפרסם כמחזאי. במלחמת העולם הראשונה שירת במשך שנה ככתב צבאי ורשימותיו מהחזית נאספו ב-1916 בספר "מיומנו של כתב צבאי". רשימותיו המתעדות גילויי חום וסולידריות אנושיים בעיצומן של זוועות המלחמה, פורסמו גם ב"ניו יורק טיימס", על אף שהונגריה וארצות הברית היו משני צידי המתרס. מולנר חי מספר שנים בצרפת, שהעניקה לו את אות לגיון הכבוד, והיגר לארצות הברית מאימת הנאצים במלחמת העולם השנייה, כנראה ב-1940. נפטר בניו יורק כפראנץ מולנר – הגרסה האמריקאית של שמו.

ב- 19 במאי 1906 נשא לאישה בבודפשט את מרגיט וסי בתם של העיתונאי וחבר הפרלמנט ההונגרי-יהודי יוז'ף וסי ופרנצישקה קמניפי. בשנת 1907 נולדה בתם מרתה מולנר (לימים מרתה שארקזי, רעיתו של הסופר ההונגרי-יהודי ג'ורג' שארקזי שנספה בשואה. הנישואין התדרדרו במהרה והם התגרשו בשנת 1910.

כסופר ידוע מולנר בעיקר כמחבר "הנערים מרחוב פאל" (A Pál utcai fiúk), המתאר את סיפורן של שתי חבורות ילדים נערים יריבות שנלחמות מלחמת חורמה על מגרש ריק בבודפשט. הספר הוא יצירה קלאסית של ספרות ילדים ונוער, האהובה בעולם כולו בגלל האופן האמין והנוגע ללב שבו מתוארים חיי היומיום של הילדים ומטופלים הנושאים של חבורות נוער - עימותים וסולידריות. זהו קרוב לוודאי הספר ההונגרי הידוע ביותר בעולם. הוא הוסרט מספר פעמים, וההפקה המוצלחת ביותר היא קופרודוקציה הונגרית-אמריקאית שיצאה לאקרנים ב-1969. מולנר פרסם כ-40 מחזות, ונחשב אחד המחזאים המובילים בתקופתו, ומחזותיו הוצגו בברודוויי החל מ-1908. מחזותיו המוכרים ביותר:

  • "ליליום" 1909, אשר עובד ב-1945 למחזמר וב-1956 לסרט "קרוסל" של רוג'רס והמרשטיין.
  • "השומר" 1910, אשר שימש כבסיס ב-1931 לסרט באותו שם.
  • "הברבור" 1920, סיפורה של נערה שגודלה להיות נסיכה. המחזה הוסרט שלוש פעמים. המפורסמת ביותר היא הגרסה מ-1956, אשר הייתה הופעתה האחרונה של השחקנית גרייס קלי על הבד, שכן באותה שנה נישאה לנסיך רנייה ממונקו והפכה היא עצמה לנסיכה.

שני מחזות נוספים של מולנר עובדו למחזות זמר, אם כי מחזות זמר לקולנוע ולא לבמה. "הפיה הטובה" הוסרט ב-1935 עם מרגרט או'סאליבן ובגרסה נוספת שנקראה "אהיה שלך" עם דיאנה דרבין ב-1947.

גרסת הסרט של האופרטה "חיל משוקולד" השתמשה בעלילת המחזה "השומר" של מולנר ולא בטקסט המקורי של ההפקה הבימתית, בגלל התנגדותו של ג'ורג' ברנרד שו שעל בסיס מחזהו הומחזה האופרטה, להעלמת המסר האנטי מלחמתי בגירסת הבמה של האופרטה.

ספריו לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי (1902) — קורות ילד יהודי בסביבה מתנכרת.
  • הנערים מרחוב פאל (1907. תר' רות כץ ושאול קנצלר בשם מחניים או איזהו גיבור, 1940; מרדכי ברקאי, 1984) — סיפור מלחמתם של ילדי רחוב פאול ביריביהם, תלמידי בית-הספר הריאלי. חבורת רחוב פאול נתאגדה ליחידה צבאית, שכל "לוחמיה" קצינים, זולת חייל פשוט אחד, הלא הוא נֶמֶצֶ'ק הקטן; אבל ברגע הגורלי של הקרב הוכיח הטוראי נֶמֶצֶ'ק כי מסירותו של חייל פשוט עשויה לעלות על זה של בעלי הדרגה. החייל הקטן והאמיץ הביא את הניצחון, אך שילם על כך בחייו.
  • אגדת הזאב (1913)
  • ערדל הזכוכית (1924)
  • הפיה הטובה (1930)
  • הגברת כחולת העיניים (ניו-יורק 1942) — מעשייה סמלית על בובת חלון-ראווה שקמה לתחייה.
  • בן-לוויה בגלות (1952) — פרקי אוטוביוגרפיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנץ מולנר בוויקישיתוף