יעקב בר-סימן-טוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Barsimantov.jpg

יעקב בר-סימן-טוב (19 בפברואר 1946 - 17 בפברואר 2013) היה פרופסור ישראלי ליחסים בינלאומיים. כיהן כראש מכון ירושלים לחקר ישראל וראש מרכז שווייץ לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית בירושלים. חיבר ספרים ומאמרים רבים על ניהול סכסוכים ועל הסכסוך הישראלי ערבי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר-סימן-טוב נולד בטורקיה. הוא למד לימודי תואר ראשון במדעי המדינה ובהיסטוריה של ארצות האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר תום לימודיו המשיך לתואר שני ביחסים בינלאומיים ולדוקטורט בנושא זה. המשיך לפוסט דוקטורט במדעי המדינה באוניברסיטת סטנפורד.

ספרו על מלחמת ההתשה זכה בפרס לנדאו עבור הספר הטוב ביותר ללימודי המזרח התיכון בשנת 1982.

בשנים 19831984 זכה במלגת ברונפמן מאת אוניברסיטת קולומביה, ובשנים 19881989 במלגת פולברייט ללימודי מדעי המדינה ויהדות מאוניברסיטת פלורידה.

בשנת 2006 זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית עבור הספר הטוב ביותר על מחקרים צבאיים. בשנת 2007 זכה בפרס חמסה לפרויקטים הבולטים של ישראל ב- Eu7th - תוכנית המסגרת למחקר ופיתוח טכנולוגי.

בין השנים 19992009 כיהן כראש מרכז שווייץ לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם באוניברסיטה העברית.

בר-סימן-טוב היה חבר הוועדה המייעצת ללימודי ערבית ומזרח תיכון באוניברסיטת ייל, ראש החוג לחקר סכסוכים בתוכנית לימודים לתואר שני באוניברסיטה העברית, ראש מכון ליאונרד דייוויס ליחסים בינלאומיים וכן כיהן כיו"ר ועדת הוראה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית וכראש החוג ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.

בר-סימן-טוב, כיהן כראש מכון ירושלים לחקר ישראל משנת 2003 ועד פטירתו.

בר-סימן-טוב נפטר ארבעה חודשים לאחר פטירת רעייתו, רונית, ממחלה קשה. נקבר לצד רעייתו בבית העלמין בקיבוץ קריית ענבים.

ליעקב בר-סימן-טוב ולרונית שלושה ילדים.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים אופז ויעקב בר-סימן-טוב (עורכים), מלחמת יום הכיפורים – מבט מחדש, - מבחר הרצאות מיום עיון לציון 25 שנה למלחמת יום הכיפורים שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים
  • אזור הביטחון בלבנון - עיון מחדש, הוצאת המכון ליחסים בינלאומיים (מכון דייוויס), האוניברסיטה העברית, בשנת 1997
  • העימות האלים הישראלי-פלסטיני : 2004-2000 המעבר מיישוב סכסוך לניהול סכסוך, הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל, בשנת 2005
  • אורה אחימאיר ויעקב בר-סימן-טוב (עורכים), 40 שנה בירושלים, הוצאת אריאל, ירושלים
  • תוכנית ההתנתקות - הרעיון ושברו, הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים, 2009
  • The Israeli-Egyptian War of Attrition 1969-1970: A Case Study of Limited Local War (New York: Columbia University Press, 1980).
  • Linkage Politics in the Middle East: Syria Between Domestic and External Conflict 1961-1970 (Boulder: Westview Press, 1983).
  • Israel, the Superpowers and the War in the Middle East (New York: Praeger, 1987).
  • Israel and the Peace Process 1977-1982: In Search of Legitimacy for Peace (Albany: SUNY Press, 1994).

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • “Coalitions in the Arab World,” The Jerusalem Journal of International Relations, Vol. 1, No.2, January 1976, pp. 71-107 (with Yair Evron).
  • “Alliance Strategy: U.S. - Small Allies Relationship,” Journal of Strategic Studies, Vol. 3, No. 2, September 1980, pp. 202-216.
  • “Constraints and Limitations in Limited Local War: The Case of the Yom-Kippur War,” The Jerusalem Journal of International Relations, Vol. 5, No. 2, 1981, pp. 46-61.
  • “Crisis Management by Military Cooperation With a Small Ally: American-Israeli Cooperation in the Syrian-Jordanian Crisis: September 1970,” Cooperation and Conflict, XVII, 1982, pp. 151-162.
  • “The Myth of Strategic Bombing: Israeli Deep-Penetration Air Raids in the War of Attrition, 1960-1970,” Journal of Contemporary History, Vol. 19, 1984, pp. 549-570.
  • “The Strategy of War by Proxy,” Cooperation and Conflict, XIX, 1984, pp. 263-273.
  • “The Limits of Economic Sanctions: The American-Israeli Case of 1953,” Journal of Contemporary History, Vol. 23, 1988, pp. 425-443.
  • “Ben-Gurion and Sharett: Conflict Management and Great Power Constraints in Israeli Foreign Policy,” Middle Eastern Studies, Vol. 24, 1988, pp. 330-356.
  • “The Bar-Lev Line Revisited,” Journal of Strategic Studies, Vol. 11, 1988, pp. 149-176.
  • “Peace as a Significant Change in Foreign Policy: The Need for Legitimacy,” The Jerusalem Journal of International Relations, Vol. 12, No. 3, 1990, pp. 13-30.
  • “The Arab-Israeli Conflict: Learning Conflict Resolution,” Journal of Peace Research, Vol. 31, 1994, pp. 75-92.
  • “Value Complexity in Shifting from War to Peace: The Israeli Peace Making Experience with Egypt,” Political Psychology, Vol. 16, 1995, pp. 545-565.
  • “The United States and Israel Since 1948: A ‘Special Relationship’?” Diplomatic History, Vol. 22, 1998, pp. 231-262.
  • “Adaptation and Learning in Conflict Management, Reduction and Resolution,” International Journal of Peace Studies, Vol. 8, 2003, pp. 19-37.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]