יהושפט הרכבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהושפט הרכבי
Yehoshafat Harkabi.jpg
לידה 21 בספטמבר 1921
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באוגוסט 1994 (בגיל 72)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר הרצל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19431959 (כ־16 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
ראש אגף המודיעין
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
עיטורים
תפקידים אזרחיים
משנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, פרופסור ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ, יועץ לשר הביטחון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יהושפט הַרְכַּבִּי ("פטי"; י"ח באלול ה'תרפ"א, 21 בספטמבר 1921 - י"ט באלול ה'תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994) היה איש צבא וסופר ישראלי, אשר כיהן כראש אמ"ן בשנים 19551959, ולאחר מכן היה פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. חתן פרס ישראל למדע המדינה לשנת 1992. הרכבי נחשב לאיש מודיעין מבריק, ובתקופתו כראש אמ"ן בוצעה ההתנקשות בקולונל מוסטפא חאפז, ראש המודיעין המצרי ברצועת עזה, שהנחה והפעיל את פעילות הפדאיון שביצעו פיגועים בישראל וצה"ל יצא למבצע קדש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד חיפה, בנם של חיה (לבית שטמפפר) והשופט צדקיהו הרכבי. יהושפט היה בוגר בית הספר הריאלי. מיד עם סיום לימודיו בתיכון, החל ללמוד פילוסופיה ולימוד המזרח באוניברסיטה העברית בירושלים. מגיל צעיר האמין שיש שישראל צריכה להשתלב במרחב האזורי ולכן למד ערבית ותרבות ערבית. ב-1939 עזב את לימודיו באוניברסיטה כדי להצטרף לאנשי ההגנה בקיבוץ חניתה[1].

ב-1943 התגייס לרגימנט הארץ-ישראלי של הצבא הבריטי, שירת בגדוד השני (שבשורותיו שירתו הרמטכ"לים לעתיד חיים לסקוב ומרדכי מקלף) והשתתף במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה חזר לאוניברסיטה וב-1947 השתתף בקורס הראשון שקיימה הסוכנות היהודית להכשרת דיפלומטים, בהדרכת ולטר איתן, שמשתתפיו יועדו להיות העתודה הדיפלומטית של המדינה בדרך[1].

במלחמת העצמאות לחם בגזרת ירושלים כמפקד פלוגת הסטודנטים בגדוד מוריה של חטיבת עציוני. במלחמה שכל את אחיו הצעיר מאיר (איריק), שנפל בעת הניסיון לכבוש את גבעת הרדאר מידי הלגיון הירדני. במהלך ההפוגה הראשונה מונה לשמש כקצין קישור ונפגש ארבע פעמים עם המלך עבדאללה במהלך המלחמה[1].

מימין לשמאל: יצחק רבין, יגאל ידין, אריה סימון ויהושפט הרכבי במהלך המשא ומתן על הסכמי שביתת הנשק ברודוס

לאחר המלחמה היה חבר המשלחת הישראלית לרודוס בשיחות על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. בינואר 1949 הצטרף לסגל משרד החוץ והיה קצין קישור בין המשרד לצה"ל וראש לשכת שר החוץ משה שרת. ב-1950 חזר לשורות צה"ל ושרת כקצין מטה לוועדות שביתת הנשק בדרגת סגן אלוף[2].

בדצמבר 1953 מונה לסגן ראש אגף המודיעין במטכ"ל[3]. הרכבי שהה בצרפת לצורך לימודים, ובעקבות העסק הביש מונה לראש אגף המודיעין במטכ"ל במאי 1955[4]. הרכבי הוביל את איסוף המודיעין והשתתף בתכנון מבצע קדש. באוקטובר 1958 קודם לדרגת אלוף[5]. ב-1959 הודח ומתפקידו בעקבות אחריותו לפרשת ליל הברווזים[6], ויצא לחופשת לימודים בארצות הברית[7].

הרכבי למד שנה וחצי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית לתואר שני במדיניות ציבורית, וחזר לישראל בדצמבר 1960[8]. ב-1961 הושאל למשרד החוץ[9], וביו היתר עמד בראש משלחת ישראלית טנגניקה, שמטרתה הייתה לקשור קשרים דיפלומטיים עם המדינה שקיבלה את עצמאותה באותה עת[10]. בינואר 1962 מונה למשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה[11].

בשנת 1969 צורף לסגל האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר[12] ובהמשך היה פרופסור בקתדרה על-שם מ' הקסטר ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון. במהלך תקופה זו הוסיף לשמש לפרקים בשירות הציבורי. בשנת 1964 היה הממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ. היה יועץ אסטרטגי לשר הביטחון שמעון פרס בשנים 1974 עד 1975[13].

הרכבי הרבה להתריע שנים רבות על הסכנות הנשקפות למדינת ישראל מצד אש"ף ובמרוצת השנים שינה את דעתו וצידד במשא ומתן עם ארגון זה.

בשנים 1976–1978 שימש כיועץ ראש הממשלה למודיעין, תחת ראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין.

יהושפט הרכבי נפטר בי"ט באלול ה'תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994, ונקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהושפט הרכבי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 נפתלי לביא, סודות אלוף יהושפט הרכבי, הארץ, 15 באפריל 1959
  2. ^ הועדה הישראלית-ירדנית נתכנסה בירושלים, קול העם, 3 באוגוסט 1951
    לא נתקבלה כל החלטה בענין מעבר אניות בסואץ, הארץ, 17 בינואר 1951
  3. ^ שינויים במבנה המטכ"ל ומינויים חדשים, על המשמר, 30 בדצמבר 1953
  4. ^ א/מ י. הרכבי ־ ראש אגף המודיעין, למרחב, 17 במאי 1955
  5. ^ א/מ זורע, א/מ הרכבי וא/מ ברלב הועלו בדרגה וקבלו דרגת אלוף, הארץ, 28 באוקטובר 1958
  6. ^ האלופים מ. זורע וי. הרכבי יועברו לתפקידים אחרים, הארץ, 15 באפריל 1959
  7. ^ ישראל פז, רבין־ראש אג"ם; הרצוג־ראש אמ"ן, זורע־אלוף פקוד הצפון-הרכבי־לחופשת לימודים, על המשמר, 20 באפריל 1959
  8. ^ אל"מ הרכבי חזר ארצה, על המשמר, 28 בדצמבר 1960
  9. ^ חוזר אלוף י. הרכבי, הארץ, 27 ביוני 1961
  10. ^ אלוף הרכבי: פעולה רבה צפויה לישראל בטנגניקה, דבר, 11 בדצמבר 1961
  11. ^ אלוף י. הרכבי – למשרד ראש הממשלה, הארץ, 7 בינואר 1962
  12. ^ העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 17 בנובמבר 1969
  13. ^ אלוף (מיל) הרכבי ראש היחיד לתכנון אסטרטגי לטווח ארוך, מעריב, 6 באוגוסט 1974