יהושפט הרכבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהושפט הרכבי
Yehoshafat Harkabi.jpg
נולד 21 בספטמבר 1921
תאריך לידה עברי י"ח באלול ה'תרפ"א
מקום לידה חיפה
נפטר 26 באוגוסט 1994 (בגיל 72)
תאריך פטירה עברי י"ט באלול ה'תשנ"ד
מקום פטירה ירושלים
חייל
השתייכות Flag of the British Army.svg  הצבא הבריטי
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים

ראש אגף המודיעין

מלחמות וקרבות

מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש

תפקידים אזרחיים

משנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, פרופסור ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ, יועץ לשר הביטחון

יהושפט הַרְכַּבִּי ("פטי"; י"ח באלול ה'תרפ"א, 21 בספטמבר 1921 - י"ט באלול ה'תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994) כיהן כראש אמ"ן בשנים 1955 - 1959, ולאחר מכן היה פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. חתן פרס ישראל למדע המדינה לשנת 1992.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד חיפה, בנם של חיה (לבית שטמפפר) והשופט צדקיהו הרכבי. יהושפט היה בוגר בית הספר הריאלי, מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, ובעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית.

ב-1943 התגייס לצבא הבריטי והשתתף במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה השתתף בקורס הראשון שקיימה הסוכנות היהודית להכשרת דיפלומטים. במלחמת העצמאות לחם בגזרת ירושלים כמפקד פלוגה בגדוד מוריה של חטיבת עציוני. לאחר המלחמה היה חבר המשלחת הישראלית לרודוס בשיחות על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. הצטרף לסגל משרד החוץ והיה קצין קישור בין המשרד לצה"ל ראש לשכת שר החוץ משה שרת ולאחר מכן חזר לשורות צה"ל ושרת כסגן ראש אגף המודיעין במטכ"ל משהוקם אגף זה.

שהה בצרפת לצורך לימודים, ובעקבות עסק הביש מונה לראש אגף המודיעין (אמ"ן) במטכ"ל בשנת 1955. בתפקיד זה שימש עד 1959, אז הודח ופרש מצה"ל בעקבות אחריותו לפרשת ליל הברווזים. נחשב לאיש מודיעין מבריק, ובתקופתו כראש אמ"ן יצא צה"ל למבצע קדש ובוצעה ההתנקשות בקולונל מוסטפא חאפז, ראש המודיעין המצרי ברצועת עזה, שהנחה והפעיל את פעילות הפדאיון שביצעו פיגועים בישראל.

לאחר שחרורו מצה"ל כיהן כמשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה ופנה למחקר אקדמי. בשנת 1969 צורף לסגל האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר‏[1] ובהמשך היה פרופסור בקתדרה על-שם מ' הקסטר ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון. במהלך תקופה זו הוסיף לשמש לפרקים בשירות הציבורי. בשנת 1964 היה הממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ. היה יועץ אסטרטגי לשר הביטחון שמעון פרס בשנים 1974 עד 1975.

הרכבי הרבה להתריע שנים רבות על הסכנות הנשקפות למדינת ישראל מצד אש"ף ובמרוצת השנים שינה את דעתו וצידד במשא ומתן עם ארגון זה.

בשנים 1976-1978 שימש כיועץ ראש הממשלה למודיעין, תחת ראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין.

יהושפט הרכבי נפטר בי"ט באלול ה'תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994, ונקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אופקיה של מדיניות ביטחון (עיונים באתמול ובמחר: קונטרס בענייני צבא וביטחון), מוזיאון צה"ל ומערכות, תשכ"ז
  • בין ישראל לערב - עיונים באתמול ובמחר (קובץ מאמרים), הוצאת משרד הביטחון/מערכות, תשכ"ט-1968
  • בתוקף המציאות: לקחים לאומיים וחינוכיים מירמיהו מהמרד הגדול וממרד בר כוכבא, ירושלים: מוסד ון ליר, תשמ"א-1981
  • האמנה הפלסטינית במבחן הזמן והמעשה : הסברים והשלכות (יהושפט הרכבי ומתי שטיינברג), ירושלים: שירות הפרסומים - מרכז ההסברה, תשמ"ח-1988
  • האמנה הפלסטינית ומשמעותה: הסברים והשלכות, ירושלים: מרכז ההסברה, שירות הפרסומים, תשל"ה-1974, תשל"ז-1977
  • האנטישמיות הערבית, תל אביב: קצין חינוך ראשי - ענף ההסברה, 1966
  • האסטרטגיה המדינית הערבית : שלוש תפיסות, ירושלים: מרכז ההסברה - שירות הפרסומים, תשל"ה
  • החלטות המועצות הלאומיות הפלסטיניות (עריכה והקדמה), תל אביב: עם עובד, תשל"ה-1975
  • הכרעות גורליות, תל אביב: עם עובד, תשמ"ו-1986
  • הסכסוך הערבי-ישראלי מנקודת ראותה של ישראל: האנטישמיות הערבית. אשליותינו והאנטישמיות הערבית, מטכ"ל - קצין חינוך ראשי / ענף הסברה והשכלה, 1965
  • הפלסטינים - מתרדמה להתעוררות, ירושלים : י"ל מאגנס, תשל"ט
  • הרהורים על מדיניותנו בסכסוך, תל אביב: מוציא לאור לא ידוע, תש"ל
  • חזון, לא פנטזיה: לקחי מרד בר כוכבא וריאליזם במדיניות בימינו, ירושלים: דומינו, 1982
  • ימין מול שמאל - כיצד נכריע?, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, 1994
  • יסודות בסכסוך ישראל-ערב, תל אביב: קצין חינוך ראשי, ענף הדרכה והסברה, תשל"א
  • ישראל מול מדיניות-השלבים הערבית, ירושלים: צוות העיון הבינאוניברסיטאי לענייני המזרח התיכון, תשל"ד
  • כיצד הוסברה העמדה הערבית נגד ישראל בצבא המצרי, מטכ"ל - קצין חינוך ראשי, ענף הדרכה והסברה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשכ"ח-1967
  • לקח הערבים מתבוסתם, (עריכה), קובץ תרגומים מערבית, הוצאת עם עובד, 1970
  • מלחמה גרעינית ושלום גרעיני, תל אביב: מערכות, תשכ"ד-1964
  • מלחמה ואסטרטגיה, תל אביב: מערכות, 1990. זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.
  • משמעויות חברתיות לתבוסת הערבים, תל אביב: צה"ל - ענף הסברה והשכלה, 1967
  • סכסוך ערב-ישראל בראי הספרות הערבית (יהושפט הרכבי, יהושע פורת ושמואל מורה), ירושלים: המכון למחקר ע"ש הרי ס' טרומן - האוניברסיטה העברית ומוסד ון ליר, 1975
  • עדות אישית : הפרשה מנקודת ראותי, תל אביב: רמות, תשנ"ד-1994
  • עיקרי הסכסוך בין ישראל לערב, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים - המכון ליחסים בינלאומיים על שם לאונרד דיויס, 1988
  • על הגרילה (עריכה, אליקים רובינשטיין עורך משנה)תל אביב : מערכות, תשל"א, תשמ"ג-1983
  • עמדת הערבים בסכסוך ישראל-ערב, תל אביב: דביר, תשכ"ח-1968, תשכ"ט, תשל"א
  • עמדת ישראל בסכסוך ישראל-ערב, הוצאת דביר, תשכ"ז
  • ערב וישראל : קובץ תרגומים מערבית, (יהושפט הרכבי ועמנואל סיון), תל אביב: עם עובד, תשל"ד
  • פת"ח באסטרטגיה הערבית - עיונים באתמול ובמחר, הוצאת משרד הביטחון, 1969
  • תמורות בסכסוך הערבי ישראלי, תל אביב: המכללה לביטחון לאומי, 1967
  • תמורות בסכסוך ישראל-ערב, תל אביב : דביר, תשל"ט 1978

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]