יעקב יפה אשכנזי
 | |
| מקום קבורה | אזמיר |
|---|---|
| פטירה |
12 באוקטובר 1882 י"ט בתשרי ה'תרמ"ב |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| מקום מגורים | אזמיר |
| בני דורו | הרב אברהם פאלאג'י |
| חיבוריו | יעקב ישמח- יעקב בעזרו, שבחי רשב"י. יעקב סלה. |
| צאצאים | הרב שלמה יפה אשכנזי, הרב חיים משה, הרב אליה |
  | |
הרב יעקב יפה אשכנזי (תק"ס בערך - י"ט בחשון תרמ"ב, 1800 בערך - 11 באוקטובר 1882) היה מקובל, מלמד ופרשן באזמיר.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה ”אחד מחכמי ישיבתינו רב ועצום כמהר"ר יעקב יפה נר"ו” (הרב חיים פאלאג'י, זכירה לחיים סדר לך לך) התמיד בלימוד גפ"ת והרביץ תורה בתלמידי הישיבה. תיקן, לראשונה באזמיר, לעשות "לימוד גדול בליל ל"ג לעומר", כפי שמעיד עליו הרב יוסף פאלאג'י:
והיה מזמין בעצמו לכל יחידי העירה מקטון ועד גדול למעלת רבנן ורבני העירה העי"א בקהל קדושים, והיה לימוד גדול ועצום בזוה"ק והזהר חדש ותיקונים ומשניות והיה מדליק אור גדול ורשום שם התנא האלהי רשב"י בנרות, והיה מקיים ע"כ "באורים כבוד ה'" ותיתי לי שהיה מעין מה שעושים במירון מקום מקודש אשר שם הצדיק הגדול רשב"י זיע"א...והן כהיום יש ל' שנה שנתוסדה זאת בארץ ע"י הצדיק הלזה יעקב בחר לו יה שהמצוה הגדולה הלזו היא הנקראת על שמו יען שיגע וטרח בעשר אצבעותיו אפילו בעת זקנתו שתשש כוחו
— יוסף את אחיו, עמוד קעג
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו, מירקאדה רושה שאזבונה נפטרה באיזמיר בשנת תרנ"ג. בניו היו חיים משה יפה, ואליה יפה, והרב שלמה יפה, שנפטר בחיי אביו, ובעקבות כך ”הלך בצערות ביסורין רבים ואב הוא פורש ובוכה בכל יום היתה דמעתו לחם יומם ולילה”[1]. רבי יעקב הדפיס את ספר בנו "אשר לשלמה" על הרמב"ם. סבל ממחלה ומייסורים בחייו, ובשלב מסוים נאלם בעקבות מחלתו. בתו בכורה אסתרולה, נישאה לרופא מירקאדו שמואל יצחק אליה מאיר מפאדובה.[2] בתו שרותה, נישאה לרב בכור יהושע יוסף אלבעלי.
נפטר בי"ט בחשון ה'תרמ"ב (1882). בלווייתו ספד לו הרב יוסף פאלאג'י[1]. עוד ספד לו הרב יצחק קריספין, בספרו שמו יצחק.[3]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב בעזרו - ביאור ורמזים על מגילת אסתר בלאדינו. איזמיר תרל"ו.
- יעקב ישמח - פירושים בלאדינו למגילת אסתר ושבחיו ומעלותיו של רבי שמעון בר יוחאי. איזמיר תרל"ז.
לספריו הסכמה מאת הרב אברהם פלאג'י.
