לדלג לתוכן

יעקב פונקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב פונקין
Я́ков Григо́рьевич Пункин
לידה 8 בדצמבר 1921
זפוריז'יה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באוקטובר 1994 (בגיל 72)
זפוריז'יה, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 61 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1935–1960 (כ־25 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
ספורט
ענף ספורט היאבקות עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
האבקות
מתחרה עבור ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
המשחקים האולימפיים
זהב הלסינקי 1952במשקל עד 62 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב גריגורייביץ' פונקיןרוסית: Я́ков Григо́рьевич Пункин ; 8 בדצמבר 192112 בדצמבר 1994) היה מתאבק יהודי-סובייטי, אלוף אולימפי (הלסינקי 1952) ו-5 פעמים אלוף ברית המועצות בהיאבקות בסגנון יווני-רומי במשקל נוצה (עד 62 ק"ג).

יעקב פונקין נולד בעיר זפוריז'יה במשפחה יהודית. אביו היה סוור ומתאבק חובב. הוא התחיל להתאמן בחוג להיאבקות בגיל 13. בגיל 17 זכה באליפות מחוז דניפרופטרובסק ובגיל 20 זכה באליפות אוקראינה הסובייטית.

באפריל 1941 גויס לשירות חובה בצבא האדום. נשלח לטירונות שריון בעיר וולקוביסק. נפל בשבי עם כל חיילי יחידתו בימים הראשונים של הפלישה הנאצית לברית המועצות. בשבי הצליח להסתיר את זהותו היהודית והציג את עצמו כאוסטי מוסלמי. במשך כל המלחמה היה אסיר במחנות שבויים בסקסוניה התחתונה. בתחילת מאי 1945 שוחרר מן המחנה על ידי חיילים בריטים. לאחר השחרור הועבר לידי נציגי הצבא האדום. הוא גויס מחדש לצבא והוצב לשרת בכוח הכיבוש הסובייטי במזרח גרמניה. במהלך שירותו הצבאי חזר להתאמן ולהתחרות. בשנת 1947 זכה באליפות הצבא האדום בהיאבקות בסגנון יווני-רומי. בשנת 1948 השתחרר מהשירות הצבאי וחזר לעיר הולדתו זפוריז'יה. עבד במפעל כמסגר ובמקביל המשיך להתאמן בהיאבקות. באותה שנה השתתף באליפות ברית המועצות והגיע למקום שישי. בשנה הבאה זכה באליפות ברית המועצות. בהמשך לזכייתו קיבל משרה קבועה של מאמן היאבקות.

פונקין זכה בשתי אליפויות ברית המועצות (1950 ו-1951). בשנת 1952 זכה במקום שלישי. בעקבות הישגיו נכלל בסגל המתאבקים שנשלחו לייצג את ברית המועצות באולימפיאדת הלסינקי. במשחקים האולימפיים עצמם זכה במדליית זהב לאחר שניצח בכל 6 הקרבות שלו. הוא המשיך להשתתף בתחרויות עד לשנת 1960. זכה עוד פעמיים באליפות ברית המועצות (1954 ו-1955) ובמקום שלישי בשנת 1956.

הוא עבד כמאמן וכשופט בתחרויות היאבקות בזפוריז'יה עד תחילת שנות ה-90. נפטר ממחלה ממושכת ב־12 בדצמבר 1994.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]