יעקב פרבשטין
 | |||||
| לידה |
1896 פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 1965 (בגיל 69 בערך) | ||||
| השכלה | בנאי | ||||
| מפלגה | "רשימה למען בני ברק" | ||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
  | |||||
יעקב פרבשטין (1896 – 1965) היה ראש המועצה הראשון של בני ברק.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה מלקין הסמוכה לאוסטרוב מזובייצקה, פולין. למד בישיבה המקומית בעיר בריסק אצל הרב משה סוקולובסקי, בעל "אמרי משה". לאחר מכן נסע למזריטש ולמד אצל הרב המקומי. בשנת תר"פ (1920) עלה לארץ ישראל. התיישב בתל אביב ועסק בקבלנות בניין.
בשנת תר"צ (1930) עבר להתגורר בבני ברק, שנוסדה שש שנים קודם לכן. זמן קצר לאחר בואו לבני ברק השתלב בחיים הציבוריים במושבה הצעירה. בשנת תרצ"ז (1937) הכריז מושל המחוז מטעם ממשלת המנדט הבריטי על בני ברק כעל מועצה מקומית. הוא מינה את חברי המועצה, ופרבשטין, שהיה אחד מנציגי הגוש האזרחי, התמנה לעמוד בראשה[1]. המשרד הרשמי של המועצה המקומית היה בביתו של פרבשטין שברחוב רבי עקיבא.
בתקופת כהונתו של פרבשטין כראש המועצה סבלו תושבי בני ברק ממחסור חמור בתעסוקה. פרבשטין יזם עבודות ציבוריות בתחומי המושבה כדי ליצור מקומות תעסוקה לתושביה, אולם בשל חוסר תקציב לא יכול היה ליישם את תוכניתו[2]. בשנת 1938 עמד בראש משלחת של חברי המועצה שנפגשה עם מושל המחוז הבריטי וביקשה את אישורו למתן הלוואה למועצה המקומית. המושל אישר את ההלוואה ובעקבות זאת חלה תנופת פיתוח של סלילת כבישים ונטיעת גנים בתחומי בני ברק. כן פעל להקמת בית ספר[3].
בחירתו של פרבשטין לראשות המועצה דילגה על המועמד הטבעי – מייסד בני ברק יצחק גרשטנקורן. גרשטנקורן שהה באותה תקופה בחו"ל וכששב לארץ ישראל עבר להתגורר בתל אביב. כמה מראשי הציבור בבני ברק דיברו על לבו שישוב לבני ברק והבטיחו לו שבבחירות הראשונות שייערכו למועצה יפעלו לבחירתו.
בשנת תרצ"ט (1939) נערכו לראשונה בחירות למועצה המקומית. ראש המועצה הממונה יעקב פרבשטין התמודד ב"רשימה למען בני ברק"[4]. הוא גייס את תמיכתו של מפקד "ההגנה" באזור פישל ברמן. רשימתו זכתה בכמעט שני מנדטים, אולם לראשות המועצה נבחר גרשטנקורן, שחבר לנציגי ההסתדרות. פרבשטין המשיך בחברותו במועצה עד שנת תש"ג (1943)[5]. לאחר מכן המשיך בעיסוקו כקבלן, ובין השאר בנה "בית מנוחה" לאוכלוסייה הזקנה[6][7][8], פעל בתחומים ציבוריים שונים וסייע בקליטת עולים חדשים בעיר. עד שנת 1958 ניהל חנות סיטונאית למוצרי מכולת בבני ברק. בשנה זו פרש והעביר את ניהול המכולת לבנו, יוסף[9].
את שני בניו, אברהם ויוסף, שלח ללמוד בישיבת חברון בירושלים. בנו הרב אברהם פרבשטין נישא לבתו היחידה של ראש ישיבת חברון, הרב יחזקאל סרנא, ולימים כיהן כראש הישיבה.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
| יעקב פרבשטין ראש מועצה | הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב אברהם פרבשטין ראש ישיבה | הרבנית חנה פרבשטין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית אסתר פרבשטין היסטוריונית | הרב משה מרדכי פרבשטין ראש ישיבה | הרב דניאל פרבשטין ר"מ בישיבה | הרב אלחנן פרבשטין משגיח בישיבה | הרב יוסף פרבשטין ר"מ בישיבה | עדנה שמואלביץ | הרב רפאל שמואלביץ ראש ישיבה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב יעקב פרבשטין דיין | הרב יחזקאל פרבשטין ר"מ בישיבה | הרב יעקב שמואלביץ ראש ישיבה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ישיבה ראשונה למועצת בני ברק, דבר, 22 באוקטובר 1937
- ^ זעקת מחוסרי עבודה בבני־ברק, דבר, 23 ביוני 1938
- ^ בני ברק, הצופה, 16 ביולי 1939
- ^ מועצה מקומית נבחרת בבני ברק, דבר, 29 באוגוסט 1939
- ^ הדיון על התקציב במועצת בני־ברק, המשקיף, 17 באפריל 1940
- ^ מושב זקנים חדש יוקם בבני ברק, הצופה, 12 בנובמבר 1945
- ^ בית מנוחה לזקנים בבני ברק, הצופה, 22 במאי 1947
- ^ חנך אגף חדש לזקנים תשושים. המוסד ישרת 200 תשושים נוספים, חרות, 17 בפברואר 1960
- ^ פרבשטין הוכרז כפושט רגל, הצופה, 5 בדצמבר 1963