יעקב שורר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב שורר
Yaakov Shorer.jpg
לידה 5 ביולי 1943 (בן 76)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב שורר (נולד ב-5 ביולי 1943 בחיפה) הוא חוקר ארץ ישראל שפרסם ספרים ומאמרים רבים בנושא. מרצה בנושאי ידיעת הארץ ומורה דרך. שורר מתמקד בעיקר בחקר תולדות חיפה וסביבותיה הכרמל, מישור חוף הכרמל ועמקי הצפון. שורר הוא עורך "חיפה", בטאון העמותה לתולדות חיפה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורר נולד בחיפה וגדל בשכונת נווה שאנן, חניך ומדריך בתנועת השומר הצעיר. בין השנים 1965-1961 שרת בנח"ל ולאחר מכן היה חבר בקיבוץ גלאון. בין השנים 1972-1966 למד באוניברסיטת תל אביב וסיים לימודי תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני בבוטניקה.

בשנת 1972 החל לעבוד בחברה להגנת הטבע כמנהל המחלקה לשמירת טבע, ובין השנים 1975-1973 ערך את כתב העת "טבע וארץ". לאחר מכן היה מנהל בית ספר שדה כרמל, ומנהל המרכז לייעוץ טיולים במחוז חיפה.

בין השנים 2002-1982 היה מורה לבוטניקה וגאוגרפיה במכון הביולוגי – בית פנחס בחיפה ושימש כמרצה ללימודי ארץ ישראל במכללת אורנים ובמכללת בית ברל. במקביל למד לתואר שני בגאוגרפיה ותולדות עם ישראל.

פרסם ספרים ומאמרים רבים העוסקים בנושאי טבע הארץ, תולדות ההתיישבות בארץ ישראל ומסלולי טיולים. מאמריו הופיעו בכתבי עת שונים בהם אריאל, עתמול, טבע וארץ, סלעית.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו:

  • מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ: עמקי הצפון כרמל שומרון, יעקב שורר ודוד גרוסמן אריה יצחקי (עורך), הוצאת כתר, בשנת 1980
  • הכרמל - אדם ונוף : לקט מאמרים, הוצאת גף הנוער, היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה, 1983
  • הכרמל טבע ונוף, החברה להגנת הטבע, 1986
  • הכרמל אדם ויישוב, החברה להגנת הטבע, 1986
  • גבעות אלונים – טבעון, החברה להגנת הטבע, 1990
  • מדריך ישראל החדש כרך 5, הכרמל וחופו ורמות מנשה, ביחד עם סלמאן אבו רוכן, כתר ספרים ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2001
  • טיולי ישראל – צפון, כתר ספרים, 2002
  • לטייל בחיפה – בין כרמל וים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2003

מאמרים בספרים הבאים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]