המכללה האקדמית בית ברל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מכללת בית ברל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית ברל
Beitberl-logo2.jpg
Sifriyah merkazit new.jpg
חזית בניין הספרייה המרכזית (במקור תוכנן על ידי יוחנן רטנר ומרדכי שושני בשנת 1950)
מחוז המרכז
מועצה אזורית דרום השרון
גובה ממוצע ‎69‏ מטר
תאריך ייסוד 1947
סוג יישוב יישוב מוסדי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 113 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.7%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת נתניה רגילה)
Netanya.svg
 
בית ברל
בית ברל
32°12′04″N 34°55′35″E / 32.201144628835°N 34.9262509408958°E / 32.201144628835; 34.9262509408958קואורדינטות: 32°12′04″N 34°55′35″E / 32.201144628835°N 34.9262509408958°E / 32.201144628835; 34.9262509408958
http://www.beitberl.ac.il
הכניסה למתחם "קלמניה" המשמש את הפקולטה לאמנויות - המדרשה
אולם הספורט
"המבנה המרכזי"
הכניסה למתחם "קלמניה" המשמש כיום כפקולטה לאמנויות - המדרשה

המכללה האקדמית בית ברל היא מוסד אקדמי רב-תחומי להשכלה גבוהה השוכן בקמפוס ירוק ורחב ידיים באזור השרון. המכללה היא אחת המכללות הגדולות, הוותיקות והמובילות בישראל, ופועלת כמוסד חינוכי עוד לפני הקמת המדינה.

המכללה מעניקה תארים ראשונים (B.Ed. ו-B.Ed.F.A.) ותארים שניים (M.Ed. ו- M.Teach) במגוון תחומים בהוראה וחינוך (פורמלי ובלתי פורמלי), באמנויות (אמנות חזותית, קולנוע, חינוך לאמנות, טיפול באמנות) ומדעי הרוח והחברה. כמו כן מעניקה המכללה תעודת הוראה לאקדמאים ותעודות התמחות מסוגים שונים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ברל הוקם ב-1949, על שטחי חוות קלמניה, כמוסד רעיוני חינוכי של מפא"י, שנועד להגשים ולהנציח את מורשתו האידאולוגית של ברל כצנלסון. מאז עלייתו לארץ ישראל עסק ברל כצנלסון בשאלות חינוך של היישוב בכללותו ושל תנועת העבודה הציונית בפרט. בוועידה הרביעית של מפא"י שהתקיימה בתרצ"ח הציג כצנלסון בפומבי את חזונו על אודות בית מדרש של תנועת העבודה. שבועות ספורים לאחר מותו, בספטמבר 1944, הוחלט על הקמת בית מדרש למדריכי נוער ופעילי תנועה על שמו של ברל כצנלסון. טקס הנחת אבן הפינה למוסד התקיים ביום השנה השני לפטירתו, 21 באוגוסט 1946. ב-1949 החל לפעול בבית ברל בית מדרש תנועתי, שבמסגרתו הוקם גם סמינר למורים ולגננות. בשנות השישים התפתח הסמינר והתחזקה בו המגמה לכיוון לימודי אקדמי.

בקיץ 1968, ביוזמתו של מנכ"ל בית ברל דאז נחום שמיר, פורסם מנשר שבישר על הקמת המכון האוניברסיטאי לחקר ולהשכלה ע"ש ברל כצנלסון, ובאוקטובר 1970 הכירה המועצה להשכלה גבוהה בסמינר כמכללה אקדמית לחינוך.

פקולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל המכללה מונה כ-700 מרצים הפעילים בכל תחומי ההוראה והמחקר, ולומדים בה כ-10,560 סטודנטים בשלוש פקולטות:

  • פקולטה לחינוך
  • פקולטה לאמנויות – המדרשה
  • פקולטה לחברה ולתרבות

נשיאת המכללה ב-2013 היא פרופ' תמר אריאב.

הפקולטה לחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה לחינוך מאגדת תחת קורת גג אחת מסגרות לימודים לתואר ראשון בוגר בהוראה, לימודים לתואר שני למורים בפועל בייעוץ חינוכי, תכנון לימודים והערכה, ליקויי למידה: הערכה והתערבות חינוכית, ניהול וארגון מערכות חינוך, קידום נוער בסיכון ובמצוקה, הוראה ולמידה: שפות וחינוך ומורשת ערבית. לאקדמאים מוצעות תוכניות הכשרה להוראה מגוונות ותוכנית מוסמך בהוראה בבית הספר העל-יסודי. בפקולטה מוצעים לימודי חינוך חדשניים ופועלות בה יחידות רוחב המספקות תמיכה ומשאבים לתהליכי ההכשרה להוראה כמו גם לתהליכי הכניסה למקצוע. [1].

המכון האקדמי הערבי לחינוך – המכון, הפועל במסגרת הפקולטה לחינוך, נוסד בשנת 1971 ומאז שנת 1981 פועל בתוך המכללה האקדמית בית ברל ומציע מגוון מסלולים וחוגים לקראת תואר ראשון "בוגר בהוראה" B.Ed. במקצועות הוראה שונים הנלמדים בבתי ספר ערביים בארץ בחינוך המיוחד, בגיל הרך, בבית הספר היסודי, בבית הספר העל-יסודי ובחינוך הבלתי פורמלי[2].

הפקולטה לאמנויות – המדרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1946 נוסד בית הספר לאמנות "המדרשה" כמדרשה למורים לציור ולמלאכה של זרם העובדים על ידי אליהו בילס. המדרשה פעלה באותם ימים כסמינר ערב במבנה של בית ספר יסודי בתל אביב. כעבור זמן הופרדה הוראת המלאכה מהוראת הציור. שם המוסד הוסב ל"מדרשה למורים לציור" והוא הועמד בפיקוח מחלקת החינוך של הכנסת. בין חברי הנהלת המוסד היו, בנוסף לבילס, אריה אלואיל, נחום גוטמן, משה אביגל ואהרן אבני. בשנת 1964 המדרשה עברה לבעלות משרד החינוך והתרבות ושנתיים לאחר מכן עברה למתכונת לימודי יום. באותה השנה התמנה לתפקיד מנהל המדרשה רן שחורי שכיהן בתפקיד עד שנת 1980[3]. תחת כהונתו של שחורי עברה המדרשה בשנת 1972 למבנים בהרצליה, שהועמדו לרשות משרד החינוך והתרבות על ידי העירייה. ב-1977 עברה המדרשה שוב, הפעם לרמת השרון. באותה שנה הוקם בה המכון להכשרת מדריכים לאמנויות.

לאחר סיום כהונתו של שחורי, בשנת 1980, התמנה לתפקיד מנהל המדרשה הצייר שלמה ויתקין, שכיהן בתפקיד עד 1997. במהלך כהונתו, בשנת 1987, התאחדה המדרשה עם המכללה האקדמית בית ברל. בשנת 1989 הוקמה מסגרת הלימודים לאמנות "המדרשה הפתוחה", הקרואה היום "תוכנית לימודים אישית באמנות"[4]. באותה שנה הוקמה גם המחלקה לטיפול באמנות.

בשנת 1995 עברה המדרשה לקמפוס ייעודי במתחם "קלמניה" שבמכללת בית ברל. באותה שנה הוקמה בה המחלקה ללימודי קולנוע. בשנת 1997 החליף האמן יאיר גרבוז את ויתקין בראש הנהלת המדרשה. לתפקיד מנהל בית הספר לאמנות התמנה אורי חכם. בשנת 1999 הפכה המדרשה למוסד אקדמי וקבלה הסמכה מהמועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר ראשון B.Ed.F.A באמנות. בשנת 2008 קיבלה המדרשה אישור נוסף מהמועצה להשכלה גבוהה, לפתיחת תכנית לימודים לתואר שני M.Ed בחינוך לאמנות.

ב-2009 התמנה האמן דורון רבינא לתפקיד ראש בית הספר ונפתחה תכנית לימודים לתואר ראשון B.Ed.F.A בקולנוע. בשנת 2010 נפתחה תכנית ללימודי המשך באמנות, בראשה עמד האמן רועי רוזן וראש הלימודים העיוניים בה היה האוצר יהושע סיימון. בשנת 2011 נפתחה המכינה ללימודי אמנות במגזר הערבי. ב-2013 קיבלה התכנית לתואר שני בחינוך לאמנות הסמכה סופית למתן תואר. בשנה"ל תשע"ד עברה מכללת בית ברל למבנה פקולטטי, ושמה הרשמי של המדרשה הפך להיות ״הפקולטה לאמנויות –המדרשה״. דורון רבינא מונה לדקאן הפקולטה. באותה שנה קיבלה המדרשה הסמכה להעניק תואר ראשון B.Ed בתכנית דו-חוגית המשלבת תואר ראשון באמנות-עיונית ובחוג נוסף. ב-2013 החליפה האמנית מירי סגל את רועי רוזן בראשות תוכנית לימודי ההמשך במדרשה, והאוצר אבי לובין מונה לראש הלימודים העיוניים בתוכנית.[5] בשנת ב-2014 נפתחה גלריית המדרשה - הירקון 19, בתל אביב. ב-2015 מונה האמן גבי קלזמר לדקאן הפקולטה.[6]

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפקולטה לאמנויות – המדרשה מלמדים טובי האמנים ואנשי הקולנוע בארץ שמקיימים שיח פורה וערני עם עולם האמנות העכשווית. תוכניות הלימודים בפקולטה פועלות לאפשר לסטודנט לפתח יכולת חשיבה וביקורת עצמאית ולבסס לעצמו את דרכו האמנותית הייחודית. הפקולטה כוללת את המחלקה לאמנות, המחלקה לקולנוע והמחלקה לטיפול באמנות. המחלקה לאמנות היא המוסד היחיד בארץ המשלב לימודי אמנות גבוהים עם הכשרת אמנים-מורים לקראת תואר ראשון, בוגר בהוראה באמנויות, וכן את התוכנית הדו-חוגית להוראת אמנות עיונית ותחום נוסף מהפקולטה לחברה ולתרבות לפי בחירת הסטודנט. המחלקה לאמנות כוללת גם את תוכנית התואר השני בחינוך לאמנות, את תוכנית התואר השני טיפול באמצעות אמנויות - אמנות חזותית, את תוכנית לימודי ההמשך לאמנים צעירים בעלי תואר ראשון ולימודי תעודה באמנות. המחלקה לקולנוע כוללת תוכנית ללימודי תואר ראשון בקולנוע והוראת הקולנוע וכן לימודי תעודה בקולנוע.[7].

מורים ובוגרים בולטים בעבר וכיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורי עבר בולטים: רפי לביא, גדעון גכטמן, נורית דוד, ציבי גבע, אורי קצנשטיין

מורים בולטים כיום שהם גם בוגרי בית הספר: כלת פרס ישראל מיכל נאמן, מיכל היימן, יהודית לוין, אורית אדר בכר, גיא בן-נר, הלל רומן, קרן גלר

מורים בולטים כיום שאינם בוגרי בית הספר: דגנית ברסט, עדו בר-אל, שמחה שירמן, רועי רוזן, מירי סגל, רותי סלע, בועז ארד, אורי ניר, משה אלחנתי, דני מוג'ה, יואב אפרתי

בוגרים בולטים שאינם מלמדים בבית הספר: פיליפ רנצר, אניסה אשקר

הפקולטה לחברה ולתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה לחברה ולתרבות מציעה חוגים ותוכניות לימוד במגוון תחומים ממדעי החברה, התרבות והרוח. בפקולטה נלמדים חוגים במקצועות מדעי החברה ואזרחות, ספרות, מקרא, תרבות ישראל, ערבית, לשון, היסטוריה, ולימודי ארץ ישראל וגאוגרפיה לצורכי הכשרה להוראה. כמו כן מתקיימים בפקולטה לימודים במגמות קרימינולוגיה ואכיפת החוק, ניהול ארגוני חברתי, ביטחון והגנת העורף, ולימודי מגדר. סגל ההוראה בפקולטה כולל מרצים ומרצות מומחים בתחומם ובכירים מעולם העשייה, בעלי ניסיון רחב בשטח. הסטודנטיות והסטודנטים נהנים מרכישת השכלה בכל גיל, לצד העצמה אישית, פיתוח מקצועי וכלים מעשיים להתמודדות עם אתגריה של החברה המודרנית במאה ה - 21. [8]

בית ברל בקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללה מעודדת את הסטודנטים לקחת חלק במעורבות חברתית בקהילה הן במסגרת תוכניות הלימודים והן בפרויקטים ובייזום פעילויות חברתיות. בין היתר פועלים במכללה הפרויקטים הבאים:

  • קהילת סטודנטים בכפר סבא - קבוצת סטודנטים בחרה לגור בשכונות מצוקה בכפר סבא ולהתנדב בה בפעילויות שונות למען הקהילה. הפרויקט משלב סטודנטים מבית הספר לחינוך ומבית הספר לאמנות - המדרשה, וזוכה לתמיכה של המכללה ושל עירית כפר סבא. הסטודנטים פעילים בפרויקטים בתחומי חינוך, תרבות ואמנות.
  • שילוב תלמידים עם נכות התפתחותית מורכבת בקהילת הבית - סטודנטים וסגל מבית הספר לחינוך יחד עם בית הספר לחינוך מיוחד "בית איזי שפירא" משלבים ילדים נכים בגן או בבית הספר הקרוב למקום מגוריהם.
  • סדנת הכנה ליציאה לעולם העבודה לבוגרים עם ליקויי למידה - מעניקה כלים המקלים על סטודנטים בוגרים את הכניסה וההשתלבות בתחומי ההתמחות שלהם. מטרת הסדנה להפחית חרדות, להעניק כלים במהלך הסטאז', להכין את הבוגר בעל לקות הלמידה לקראת תהליך מציאת מקום עבודה, ולשפר את איכות חייו.

כנסים שנתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללה האקדמית בית ברל מקיימת בקביעות כנסים שמטרתם לשמר את הדיון האקדמי והציבורי בנושאים משמעותיים:

  • הכנס השנתי לחברה וחינוך בהשתתפות אנשי החברה והחינוך לצד אנשי עסקים בעלי מודעות חינוך וחברה מציג מחשבות ורעיונות יצירתיים לעתיד טוב יותר בתחום החברה והחינוך בישראל.
  • הכנס השנתי לזכרה של ד"ר ויקי שירן - הכנס עוסק בנושאים הקשורים לנשים וחברה, מסוגיות החזון בפמיניזם דרך נשים בפוליטיקה ועד התמקדות בעשייה משמעותית של נשים מובילות. ד"ר שירן הייתה דוברת מפלגת תמ"י, ייסדה את החוג ללימודי מגדר במכללה האקדמית בית ברל, ואת תנועת הנשים "אחותי".
  • כנס נשים ושואה - מאז שנת 2002 מתקיים אחת לשנתיים כנס העוסק בסוגיות מגדר הנוגעות למחקר ולזיכרון השואה, ומעודד דיון אקדמי וציבורי בנושאים הללו. הכנס הוא יוזמה משותפת של המכללה האקדמית בית ברל, בית טרזין ובית לוחמי הגטאות, ובחסות ועידת התביעות.

מרכזים ומכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכללה פועלים מרכזים ומכונים התומכים בתוכניות הלימודים, בסטודנטים ובמרצים.

  • המרכז לתכנון לימודים, הוראה והערכה עוסק בפיתוח מקצועי וקידום ידע, כישורים ומיומנויות בתכנון לימודים הוראה והערכה. הוא נותן מענה למגוון קהלים העוסקים בתהליכי הוראה, למידה והדרכה, ומעורבים בפיתוח מערכות חינוך וקהילה.
  • המרכז למחקר חינוכי חברתי מתמקד בביצוע מחקרים בתחומי החינוך והחברה.
  • מרכז קשת - לימודי תעודה ופיתוח מקצועי מציע מגוון אפשרויות לפיתוח פרופסיונלי למורים ולמוסדות חינוך בהתאמה לצורכי השדה.
  • מרכז להוראת מתמטיקה הוא מרכז משאבים, תמיכה ותקשורת לעוסקים בחינוך המתמטי - מורים בפועל וסטודנטים.
  • מרכז תמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה מסייע לסטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במכללה ומאפשר להם להעצים את יכולותיהם האקדמיות.
  • מרכז לחקר השפה, התרבות והחברה הערבית עוסק בחקר השפות ערבית, עברית ואנגלית, ובהיבטים תאורטיים ומעשיים בתחומים חינוך והוראה, ספרות ילדים, תרבות, חברה והיסטוריה של הערבים הפלסטינים בישראל.
  • מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער ולהוראתה נקרא על שם סופרת הילדים ימימה אבידר-טשרנוביץ. המרכז נוסד בשנת 1985 ובמהלך שנות קיומו הפך לצומת מפגש לחוקרים ולמתעניינים בתרבות הילד, תוך התמקדות בספרות לילדים ולנוער.

ספריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכללה פועלות כמה ספריות לשימוש הסטודנטים, הסגל והקהל הרחב:

  • הספרייה המרכזית - מרכז שירותי מידע הכולל סיוע באיתור חומרים אקדמיים, השאלה של ספרים, השאלה בין-ספרייתית, סיוע בתפעול מחשבים ושימוש בתוכנות, שירותי צילום, מרכז סיוע למרצים בהעלאת חומרי לימוד לאתרי קורסים ועוד.
  • ספריית מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער ולהוראתה - מתמקדת בספרות ילדים ונוער.
  • ספריית המדרשה - מרכז מידע לסטודנטים ולסגל אקדמי של בית הספר לאמנות - המדרשה. בספרייה אוסף מקיף בתחומי האמנויות השונות: אמנות פלסטית, אדריכלות, צילום, עיצוב, וידאו-ארט, קולנוע, תרפיה באמצעות האמנויות וחינוך לאמנות.
  • הספרייה הפדגוגית היא חלק מיחידת המשאבים של המרכז לתכנון לימודים, הוראה והערכה במכללה. הספרייה הפדגוגית משמשת כמרכז מידע ותמיכה שמטרתו לספק מענה לצורכי סטודנטים, סגל אקדמי, מורים וגננות מן השדה (המשתלמים בתחומי חינוך מגוונים) בתחומי הלמידה, ההוראה והמחקר.

כתבי עת בהוצאת המכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "המדרשה" - כתב-עת לאמנות ותרבות שואף ליצור דיון ביקורתי מעמיק בשאלות אמנותיות ולקיים דיאלוג עם ההיסטוריה של הביקורת והעשייה האמנותית. במקביל הוא מתפקד גם כ"חלל תצוגה" לאמנים ומאפשר חשיפה לחומר תאורטי מהעולם על ידי תרגום עקבי של מאמרים משפות זרות.
  • כתב העת "עולם קטן" הוא במה למחקרים בתחום ספרות הילדים והנוער ותרבות הילד. מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער מוציא לאור את כתב העת בשיתוף עם הוצאת זמורה-ביתן[9].
  • מפגשי תרבות - כתב עת העוסק במפגש תרבותי בין יהודים, מוסלמים ונוצרים.
  • "מועד" - שנתון למדעי היהדות הוא כתב עת המפרסם מאמרים מחקריים בכל התחומים והתקופות של מדעי היהדות, וכן מאמרי ביקורת על ספרים שראו אור לאחרונה.

מחקר במכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללה האקדמית בית ברל מתייחסת לפעילות המחקרית כחלק בלתי נפרד מהפעילות האקדמית, ותומכת בה בכל דרך. המכללה מטפחת ומקדמת פעילות מחקרית ענפה, הן בביצוע מחקרים בקרב סגל המכללה, והן בביצוע מחקרים חיצוניים עבור מוסדות ציבוריים וממשלתיים מחוץ למכללה. הפעילות המחקרית מתקיימת באמצעות:

  • רשות המחקר - הוקמה במכללה על מנת לקדם את העשייה המחקרית, לפתח את המחקר על כל צורותיו ולעודד תרבות מחקרית בכל תחום חינוכי ודיסציפלינרי.
  • ועדת מחקר ופרסומים - תומכת בעבודות מחקריות של מורי המכללה העומדות בקריטריונים אקדמיים, ומיועדות לפרסום בספרות מדעית ולהצגה בכנסים בארץ ובעולם בתחומים שונים.
  • המרכז למחקר חינוכי-חברתי - מתמקד בביצוע מחקרים בתחומי החינוך והחברה שהם תחומים מובילים במכללה האקדמית בית ברל.

היחידה לקשרי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה אחראית על פעולות קשרי החוץ, המדע והתרבות של המכללה, יוזמת ומעודדת פעילויות בתחומים הבאים:

  • שיתופי פעולה והסכמים עם מוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל לצורך חילופי סטודנטים ומרצים, וביצוע פרויקטים של מחקר. מזה שנים רבות מקיימת היחידה קשרים עם אוניברסיטאות במדינות שונות בעולם כגון, גרמניה, פולין, צ'כיה וטורקיה, למטרת שיתופי פעולה בתחומי המחקר וחילופי מרצים וסטודנטים.
  • ארגון כנסים בינלאומיים - המחלקה יוזמת כנסים בינלאומיים בשיתוף גורמים כגון האיחוד האירופי, אונסקו, קרנות שונות בארץ ובחו"ל, אוניברסיטאות בארץ ובחו"ל, משרד החוץ הישראלי והמועצה להשכלה גבוהה. הכנסים עוסקים בדיאלוג רב-תרבותי, איכות סביבה, היסטוריה ותרבות של חיי יום-יום, קולנוע ואמנות.
  • השתתפות בתוכניות מקומיות ובינלאומיות למחקר ופיתוח במסגרות שונות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדם דורון ושלמה בן-עמי, בית ברל: תולדות ובעיות; הביא לדפוס יוסי אליאסי, צופית: הוצאת בית ברל, תשמ"א 1981.
  • קציעה אביאלי-טביביאן, ברל ובית ברל – מפלגה וחינוך: הרעיון והגשמתו 1944–1972: ניתוח חברתי, חינוכי, ופוליטי, דיסרטציה, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ו 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]