יער




יַעַר הוא שטח טבעי בעל מערכת אקולגית מפותחת ביותר, שבו יש צפיפות גבוהה של עצים, שיחים וצמחיה נמוכה. יערות נפוצים בכל כדור הארץ , אך בעיקר בחצי כדור הארץ הצפוני , מלבד אנטארקטיקה. כיום, כ-39 מיליון קמ"ר (פחות משלושים אחוז מהשטח היבשתי של פני כדור הארץ) הם יערות, אך שטח זה קטן בהתמדה בעקבות כריתת עצים.
חשיבות היערות
[עריכת קוד מקור | עריכה]

יער בצורתו הטבעית הוא בית גידול למינים רבים של בעלי חיים וצמחים, העצים קולטים מהאוויר דו־תחמוצת הפחמן ופולטים חמצן, ובכך עוזרים לאיכות האוויר על כדור הארץ. משום כך, מכונים לעיתים יערות 'ריאות ירוקות'.
היער מספק למערכת האקולוגית ולאדם שירותים חיוניים ביותר. העצים שקולטים פחמן דו חמצני - C02 מהאטמוספרה, אוגרים אותו ובכך מסייעים להפחתת ההתחממות הגלובלית בכך שפחות פחמן משתחרר לאטמוספירה. העצים ביער מפחיתים הצפות של גשמים באזורים גשומים במיוחד ומונעים סחיפת קרקע. שורשי העצים עוזרים בהחדרת מי הגשמים לאופק מי התהום ומונעים שיטפונות. היער שומר על המגוון הביולוגי של צמחים ובע"ח למיניהם. נמנעת הכחדת מינים ופגיעה במערכת הביולוגית המאוזנת. לא פחות חשובה תרומת היער לאדם בהיותו יער יצרני בחומר גלם והרבה מדינות משתמשות בעץ לתעשיה עולמית של ריהוט, בניה, נייר ועיסת נייר . כמו כן הוא מקור למזון, תעשיית התרופות, צמחי מרפא. האדם משתמש בו לצרכי פנאי ונופש בטיולים, מלונות, ספורט מים, ושמורות טבע.
תקשורת בין עצי היער
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעזרת פטריות היוצרות מיקוריזה (תהליך סימביוטי בין הפטריות לצמח) על גבי או בתוך שורשי העצים, מתקיימת תקשורת בין עצי היער השונים. בתמורה לעמילן, ליפידים וחלבונים שמייצר העץ[1] בתהליכי פוטוסינתזה, נושאות הפטריות בשורשיו אותות ומסרים כימיים ברשת השורשים המסועפת בין פרטי היער ובכך מאפשרות קיצור זמן תגובת העצים לאיומים והתגוננות משינויים בסביבה. כמו כן מסייעות הפטריות, בתגובת לאותות מצוקה או צורך, בהסעת חומרים נדרשים בין העצים השונים לבין עצמם. רשת תקשורת זו, ידועה גם בכינויה הלא רשמי wood wide web מאפשרת את קיום היער כמבנה מגיב לתנאים ובכך תרומתה לשרידותו כמערכת[2].
סוגי יערות ותפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יערות העולם מסווגים ל- 3 סוגים עיקריים בהתאם לאקלים, לכמות המשקעים ולסוג הצמחייה:
יערות טרופיים (Tropical Forests): יערות גשם הממוקמים סביב קו המשווה. האזורים מאופיינים בטמפרטורות גבוהות, לחות גבוהה, גשם כל השנה, והם סמוכים לקו המשווה, בשני חצאי כדור הארץ הצפוני והדרומי. תפוצתם באמזונאס, מרכז אפריקה ודרום-מזרח אסיה. מאופיינים במגוון ביולוגי רחב מאד. היער כולל עצים רחבי עלים, שיחים ומטפסים .
יערות ממוזגים (Temperate Forests): נמצאים באזורים עם עונות שנה מובהקות . גדלים בהם עצים רחבי-עלים שעומדים בשלכת בסתיו, עצים מחטניים ועצים ירוקי עד. תפוצתם באזורי אקלים ממוזג עם ארבע עונות ברורות בעיקר בצפון אמריקה, אירופה, מזרח אסיה וחלקים מדרום אמריקה. מתאפיינים בחורף קר וקיץ חם וגשום.
יערות בוראליים / טייגה (Boreal Forests / Taiga): אלו הם היערות הצפוניים ביותר, באזורים הקרים של סיביר, קנדה וצפון אירופה. הם מאופיינים בעצי מחט והם ירוקי-עד ועמידים לקור. העצים נטועים בחצי הכדור הצפוני בלבד ויוצרים רצועה רחבה ורצופה מסיביר, קנדה, אלסקה וסקנדינביה. זהו גוש היער הרציף הגדול ביותר בעולם. האקלים האופייני הוא חורף ארוך וקפוא וקיץ קצר. מגוון המינים בם נמוך יחסית.[3]
שימוש ביערות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמירה על יערות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגלל כריתת עצים רבה שכתוצאה ממנה הולכים ונעלמים יערות ומיני בעלי חיים רבים מכדור הארץ, מדינות רבות חוקקו חוקים שמונעים או מגבילים כריתת עצים[4]. יש מדינות המחייבות שתילת 4 עצים על כל כריתה של עץ . אך יש גם מדינות שלא חוקקו חוקי שימור והיער נכרת ונעלם.
שמירה על היערות מפני כריתה, אש, כמו ממחלות מחייבת ניהול תקין.
לחלק מהיערות ישנם יערנים שתפקידם להשגיח שאנשים לא מבעירים אש במקומות אסורים, ולא מזיקים לעצים. יערות יכולים להינזק על ידי שריפות, כריתת עצים, גשם חומצי וזיהום.
היער העתיק בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכתב העת Journal of the Geological Society, דווח ב-2024 על מציאת יער המאובנים העתיק ביותר בעולם, שנמצא בצפון דבון ובמערב סומרסט שבדרום-מערב אנגליה. העצים, בני כ-390 מיליון שנה עתיקים בכ-4 מיליון שנים יותר מגילם של העצים שהתגלו במדינת ניו יורק, ונחשבו עד כה לעתיקים ביותר[5].
יערות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יערות בישראל
בכשישה אחוזים משטח ישראל ננטעו חורשת נטע אדם של אורנים. החורשות בישראל הם יערות נטע אדם, לאחר שבמשך מאות שנים בוראו מרבית שטחי היער והחורש הטבעי בארץ ישראל לצורך פינוי שטחים לחקלאות ולמרעה, ולניצול עצי יער כחומר גלם לבנייה והסקה.
ברבות השנים, התגלתה שתילת האורנים בארץ ישראל כטעות חמורה. האורנים אינם שורדים בגלל תנאי היובש הקשים בארץ, ופוגעים במערכת האקולגית הטבעית.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על יערות גשם
- קרן צוריאל הררי, העצים מחבקים את עצמם, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2016
- פטר וולבן, חברויות, באתר "אלכסון", 26 באפריל 2018
משה גלעד, הנה האיש שבטוח כי עצים מתנהגים כמו בני אדם, באתר הארץ, 29 במאי 2018- אור פילק, גלעד אוסטרובסקי, שחר בוקמן, על יער וייעור בפרספקטיבה עולמית ‒ ריאיון עם איסמעיל בלן, סגן יו"ר פורום הייעור של האו"ם, באתר "אקולוגיה וסביבה", 3 באוגוסט 2023
ניו יורק טיימס, חום שורף: שריפות ענק הן כעת האיום מספר 1 על התפקיד האקלימי של היערות בעולם, באתר הארץ, 31 ביולי 2025- יער, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
יערות ויערנות, דף שער בספרייה הלאומית
יערות בישראל
- יערות בישראל באתר קרן קיימת לישראל
- רשימת יערות בישראל באתר קרן קיימת לישראל
- הייעור בישראל, אתר קק"ל
- נילי ליפשיץ וגדעון ביגר, מדיניות הייעור של התנועה הציונית בארץ-ישראל 1895–1948, קתדרה 80, יוני 1996, עמ' 108-88
- יום היער הבינלאומי: מה מצב היערות בישראל?, באתר וואלה, 21 במרץ 2016
- אסף קרואני, שילוב והרחבה של היער הקיים בתכנון המרחבי ככלים להסתגלות המשק בישראל לשינוי האקלים, כתב העת "אקולוגיה וסביבה", דצמבר 2019
- אורלי רכטמן, התבססות משאב היער בישראל - מדיניות, מעשים ותוצאות מראשית הייעור ועד שנת 1960, באתר המועצה לישראל יפה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ קרן צוריאל הררי, העצים מחבקים את עצמם, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2016
- ↑ Peter Wohlleben פטר וולבן, החיים הנסתרים של העצים, ישראל: אסיה, 2015
- ↑ Gordon B. Bonan, Forests and Climate Change: Forcings, Feedbacks, and the Climate Benefits of Forests, Science 320, 2008-06-13, עמ' 1444–1449 doi: 10.11
- ↑ גליליאו צעיר, היער הנעלם, באתר "הידען", 9 בספטמבר 2014
- ↑ יוגב ישראלי, העתיק בעולם: נחשף יער בן 390 מיליון שנה באנגליה, באתר ynet, 11 במרץ 2024