בית גידול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בֵּית-גִּידּוּל הידוע גם כהַבִּיטָט (Habitat) הוא סך כל תנאי הסביבה שמשפיעים על התפוצה ועל ההשפעה של אורגניזם במקום חיותו הטבעי. בית-גידול כולל את המקום הפיזי (האתר) בו חיים האורגניזמים ואת כל המשתנים (ביוטיים וא-ביוטיים) והגורמים הקבועים שמשפיעים על אורגניזמים במקום חיותם הטבעי. קשה ואף בלתי אפשרי, לבודד כל אחד מהגורמים שמשפיעים על האורגניזם ולכן משתמשים לעתים קרובות במושג זה כביטוי כללי לתיאור של סביבת החיים. לפעמים מתאר המונח בית-גידול טיפוס מסוים של סביבת חיים, כגון 'סוואנה' או 'חורש ים-תיכוני'.

חלק גדול מבתי הגידול מבודדים ולכן נוצר מטען גנטי מיוחד ליצורים הרבים החיים בתוכם. בעקבות פגיעה בבית גידול טבעי, נפגעים יצורים שצברו מטען גנטי המותאם אליו. ככל שבית הגידול רגיש יותר לאיומים חיצוניים (כמו איתני הטבע) ופגיע יותר, כך עולה רמת הסיכון של מינים המשתייכים לאותו בית גידול. כאשר בית גידול לח, כמו שלולית חורף, נפגע בשל הצטברות רעלים, אין ליצורים החיים בו אפשרות לחמוק מן הזיהום ולעבור למקום אחר כיוון שבית גידול זה הינו סביבה סגורה המוקפת בגבולות ברורים, ולכן, בסופו של דבר, היצורים החיים בו נעלמים. פגיעה דומה בבית גידול מסוג זה עלולה לגרום לאובדן מוחלט של מטענים גנטיים ושל התאמות מיוחדות למקום. גם בנייה על פני אזור של שלולית חורף תגרום לחיסול בית גידול ייחודי זה, כמו כן תיעלם אוכלוסיית החי והצומח ממקווי המים העונתיים. בית הגידול הינו גם מקומו הטבעי של הצמח ובעל החיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.