יצחק בן ארי

יצחק בן ארי
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
	יצחק בן ארי
לידה	1924; וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
פטירה	19 במרץ 2004 (בגיל 80 בערך); וינה, אוסטריה
מדינה	ישראל
מעסיק	המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
פרסים והוקרה	צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה

יצחק בן ארי (22 בינואר 1924 - 24 במרץ 2004) היה דיפלומט ישראלי, שכיהן כשגריר ישראל בדנמרק ובגרמניה המערבית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן ארי נולד בווינה שבאוסטריה בשם ארווין רינדנר. למד בגימנסיה הקלאסית, וסולק ממנה בעקבות האנשלוס. הוא עלה לארץ ישראל ב-1939 במסגרת עליית הנוער ולמד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה.

התגייס למשטרת המנדט, שירת כנוטר בגבול הצפון ובמחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט בירושלים, בה היה ממונה על הפעלת עובדים יהודיים. במקביל הוא שימש סוכן של הש"י וקיבל את הכינוי המחתרתי "מיקי" שהמשיך ללוות אותו לאורך חייו^[1]. לאחר הקמת המדינה שירת במשטרת ישראל בדרגת עוזר מפקח מחוזי במחוז תל אביב וירושלים והיה שליח המשטרה לארגון האינטרפול בפריז.

ב-1958 גויס למוסד על ידי יעקב כרוז, ראש אגף "תבל" האמון על הקשרים הדיפלומטים והמודיעיניים של הארגון^[2]. הוא שימש שליח המוסד ומשרד החוץ בשגרירות ישראל באדיס אבבה שבאתיופיה, שימש מפקח קונסולרי בנציגויות ישראל במזרח אפריקה וראש מחלקת אפריקה. באגף תבל. לאחר מכן שירת כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל בפריז ושירת בתפקידים בכירים במוסד.

ב-1971 מונה לציר בשגרירות ישראל בבון שבמערב גרמניה, כיהן בתפקיד במהלך טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. ב-1975 מונה לשגריר ישראל בדנמרק וכיהן בתפקיד עד 1978. לאחר שובו שימש מנהל מחלקת אירופה 2 באגף מערב אירופה במשרד החוץ וראש לשכת מנכ"ל המשרד. ב-1981 מונה לשגריר ישראל במערב גרמניה. כיהן בתפקיד עד 1989 ופרש לגמלאות.