יוחנן מרוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוחנן מרוז
לידה 11 באפריל 1920
ברלין, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באפריל 2006 (בגיל 86)
ירושלים, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד שגריר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוחנן מרוז (Yohanan Meroz;‏ 11 באפריל 192025 באפריל 2006) היה דיפלומט ישראלי, מראשוני שירות החוץ הישראלי ושגריר ישראל בגרמניה המערבית בין השנים 19741981.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוחנן מרוז נולד בברלין בירת גרמניה של ויימאר בשם האנס רֶנָאטוּס מַרְקוּזֶה (Hans Renatus Marcuse), בנו של הרופא מכס מרקוזה[1] וקרוב משפחה רחוק של הפילוסוף הרברט מרקוזה. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 ברח מגרמניה עם אביו לארץ ישראל ולמד בגימנסיה הרצליה.

בין השנים 19381940 למד בלשנות שמית והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר שסיים את לימודיו החל לעבוד בעבור שלטון המנדט הבריטי. בשנת 1950 הצטרף לשירות החוץ במחלקת חבר העמים הבריטי. אז הוא עיברת את שמו למרוז. הוא היה מזכיר ראשון בצירות ישראל באנקרה בין השנים 195154, ואחר כך יועץ מדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון בין השנים 1954–9. בשנים 1959–1960 היה סגן ראש משלחת השילומים בקלן.

בשנים 1960–1963 שימש ראש לשכתה ויועצה המדיני של שרת החוץ גולדה מאיר. בין השנים 1968-1963 היה ציר בשגרירות ישראל בפריז. במלחמת ששת הימים קיבל מרוז את ההודעה על אמברגו הנשק הצרפתי. כשחזר מפריז היה מרוז הסמנכ"ל לענייני אירופה במשרד החוץ, שגריר ישראל בגרמניה המערבית ושגריר בשווייץ עד לפרישתו משירות החוץ בנובמבר 1985.

ב-1986 פרסם מרוז בגרמנית את ספרו In schwieriger Mission ("בשליחות לא-פשוטה"), שבו גולל את חוויותיו כשגריר ואת הקשיים ביחסים בין ישראל לגרמניה; בשנת 1988 יצא הספר בעברית, בשם "האם היה זה לשווא?". באותה שנה שימש כמעניק פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית לזיגפריד לנץ.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Das Selbstverstaendnis des Zionismus fuer den Staat Israel / Yohanan Meroz, Bonn: Botschaft des Staates Israel, Presse - und Informationsabteilung, 1979.
  • In schwieriger Mission: als Botschafter Israels in Bonn / Yohanan Meroz; mit einem Geleitwort von Helmut Schmidt, Berlin: Ullstein, 1986.
  • Bilder aus einem hektischen Jahrzehnt: 1986-1996 / Yohanan Meroz, Basel: Verlag der Jüdischen Rundschau, 1997.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Yohanan Meroz, About my father Max Marcuse - 1877-1963, V. Congress of the European Federation of Sexology (EFS) - XIV. DGSS Conference on Social Scientific Sex Research, Berlin, June 29 - July 2, 2000.