יצחק לומברוזו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יצחק לומברוזו
תאריך פטירה תקי"ב (בגיל 72 בערך)
תאריך לידה לועזי 1680
תאריך פטירה לועזי 1752
מקום פעילות תוניס
נושאים בהם עסק מורה הוראה והלכה, מקובל, בלשן.
תפקידים נוספים רב ראשי בתוניס
רבותיו רבי אברהם טייב, רבי צמח הצרפתי, ורבי אברהם הכהן.
תלמידיו רבי מרדכי קאראבליו, רבי אברהם כטורזא, רבי נהוראי ג'רמון, רבי יוסף זרקא.
חיבוריו זרע יצחק

ר' יצחק (ויטה) בן יעקב לומברוזו, (1680 - 1752[1]), מכונה גם בראשי תיבות המהרי"ל, מגדולי רבני תוניסיה ואבי שושלת לומברוזו. כיהן בתפקיד הרב הראשי של יהדות תוניסיה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בספרד והיגר בילדותו עם משפחתו לוונציה, איטליה ומשם המשיכה המשפחה דרך ליבורנו לתוניס והצטרפה לקהילה האיטלקית אשר התפתחה בתוניס וכונתה קהילת גראנה (תוניסיה).

בשנת תע"ח (1718) שימש כדיין קהילת גראנה. בשנת תצ"ח (1738) מונה לתפקיד הרב הראשי של קהילה זו, אב בית הדין וראש הישיבה. בשנת תק"א (1741), לאחר פטירתו של רבי אברהם טייב, אשר שימש כרב הראשי של יהדות תוניסיה כולה, נתמנה רבי יצחק למלא את מקומו ולכהן כרבה הראשי גם של הקהילה ה"תוניסאית", ונחשב למורם ורבם של רוב רבני תוניסיה.

רבי יצחק נפטר בשנת תקי"ב (1752).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביו היה רבי מאיר לומברוזו שהיה רב גדול בתוניס (ככל הנראה דיין או רב ראשי[2]), חי בסוף המאה ה-17[3].

אביו רבי יעקב לומברוזו, היה רב בתוניס, נפטר ב- 4 ביוני 1723 (ר"ח סיוון ה'תפ"ג)[4].

אחיו רבי אברהם (הראשון), נפטר בסביבות שנת 1770 ונכתב עליו בספר "פרי קדש" כי נקרא אברהם החסיד, מפני שנגלה אליו אליהו[5].

בנו, רבי אברהם (ג'אקומו) (השני). על פי ספר "חיים וחסד" היה תלמיד חכם וחסיד גדול[6]. חתום בהקדמה לספר "זרע יצחק" ובהסכמות לספרים נוספים. נפטר ב- 14 בנובמבר 1782 (ח' כסלו תקמ"ג).

מוצא המשפחה הוא מאיטליה וככל הנראה הם ממגורשי ספרד שעברו לאיטליה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי ספר "תולדות חכמי תוניס" עמ' רי"ט, תאריך פטירתו היה ב- 31 בינואר 1754 (ח' שבט ה'תקי"ד)
  2. ^ אברהם בן יצחק יצחקי, משמרות כהונה, דפוס ליוורנו, 1862
  3. ^ משפחת לומברוזו/לומברוסו | תוניסיה מורשת, www.tunisia.co.il
  4. ^ יצחק לומברוזו, זרע יצחק, בהוצאת ישועה הכהן טנוגי, 1768
  5. ^ צמח בן נתן הלוי, פרי קדש, דפוס וזאן וכאסתרו, תוניס, 1891
  6. ^ עוזיאל אלחאייך, חיים וחסד, דפוס ווארשא, 1876