יצחק פולקר

יצחק בן יוסף אבן פולקר (Pollegar/Polqar) היה פילוסוף יהודי בספרד של המאה ה־14, פייטן ופולמוסן. תלמידו של אבנר מבורגוס, המלומד היהודי שהמיר את דתו לנצרות. לא ידוע רבות על חייו, אך משערים (על סמך שיר שנכתב על אודותיו) כי היה נכבד מאוד במקומו, חכם בתורה ומדע, וכנראה גם רופא ומשורר.

חיבורו המפורסם ביותר של פולקר הוא 'עזר הדת' המחולק לחמישה ספרים, וכולל פולמוסים מחורזים בסוגת הדיאלוג. פולקר הגן על ההלכה והתלמוד, אך כפר בסמכותה של האגדה. ההלכה לא נועדה לסייע לאלהים, אלא לאדם. לכן גם לא צפויה לאדם תמורה אלהית על שמירת ההלכה מעבר לתועלת האנושית הישירה בעצם שמירתה. בכך ביקש פולקר לענות בפשטות על שאלת 'צדיק ורע לו'. הגמול האמיתי על צדקות ותורה מצוי אך ורק בעצם השגתן של מעלות אלו.

הספר הפותח את 'עזר הדת' מוקדש להצדקת היהדות מול המומרים והנוצרים. הספר השני מתפלמס כנגד ספקני האמונה. הספר השלישי מתפלמס כנגד האסטרולוגיה. הספר הרביעי מוקדש לפרשנות הנכונה למקרא ובו מתפלמס פולקר הן כנגד פרשנות מילולית מדי של כתבי הקודש והן כנגד פרשנות אלגורית, בנוסח הנוצרי. הספר החמישי החותם את החיבור מתפלמס כנגד הכופרים בנצחיותה של הנשמה. ואולם, בניגוד לאבנר מבורגוס שהתיימר להצדיק את נצחיותה של הנשמה, הסכים פולקר רק לנצחיותה של 'נשמה' כללית עולמית, ולא של נשמה אינדיבידואלית כלשהי.

ספר ב' (כנגד ספקני האמונה) נכלל ונדפס מחדש כחיבור נפרד בתוך ספרו של ר' אליעזר אשכנזי, טעם זקנים (פרנקפורט 1855). הדיאלוג בספר זה הוא בין 'תורני' זקן לבין צעיר 'פילוסוף'. בספר ד' של עזר הדת תוקף פולקר, בין השאר, גם את המקובלים ואת הנוהים אחר מאגיה. חלק ספציפי זה של חיבורו נדפס מחדש על ידי ישעיה (איזידור) לייב. במאה העשרים הוהדר ספר 'עזר הדת' ונדפס בשלמותו. תחילה בלונדון 1906 ולבסוף במהדורה אקדמית מוערת ומבוארת בידיו של יעקב לוינגר (תל אביב תשמ"ד).

מלבד ספרו (1) עזר הדת, חיבורים נוספים של פולקר הם: (2) 'אגרת החרפת' - פולמוס כנגד 'מנחת קנאות' של אבנר מבורגוס. (3) חיבור בשפה הספרדית כנגד האסטרולוגיה, (4) תרגום עברי (הושלם בשנת 1307) לחלק ג' בספר 'כוונות הפילוסופים' של אל-ע'זאלי. [זהו ניסיון להמשיך את מלאכת התרגום לעברית בה פתח יצחק אלבלג]. (5) כמה שירי חרוזים.

קישורים חיצוניים

• יצחק בן יוסף אבן פולקר (המאה ה-14), דף שער בספרייה הלאומית