ישראל אלטר (חזן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל אלטר
ישראל אלטר תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
ישראל אלטר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 23 בספטמבר 1901
לבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בנובמבר 1979 (בגיל 78)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה קול עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ישראל אלטר (באנגלית: Israel Alter‏; 1901, לבוב, אוקראינה - 16 בנובמבר 1979, ניו יורק, ארצות הברית) היה חזן ומלחין הנחשב לאחד מגדולי "תור הזהב" של החזנות האשכנזית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלטר נולד בלבוב, (כיום אוקראינה) עיר בה חיו וגדלו חזנים ידועי שם באותה העת כדוגמת זיידל רובנר ויעקב קוסביצקי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקר אלטר עם משפחתו לווינה, לאחר המלחמה נשאר בעיר ללמוד מוזיקה וחזנות מפי מורו רבי יהודה לייב מילר. בשנת 1921, בהיותו בן 20, נישא לאחייניתו חנה סובול ולהם נולדו בן ובת. באותה העת שימש כחזן בבית הכנסת 'בריגיטנאואר' בווינה. בתקופת מגוריו בעיר, הלחין את לחנו המפורסם "עקביא בן מהללאל" בזמן שהשתתף ב"כנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל" שנערכה בווינה בקיץ תרפ"ג 1923. בגיל 24 עבר לעיר הנובר בגרמניה ושם כיהן כחזן בבתי הכנסת. בשנת 1935 עקר ליוהנסבורג שבדרום אפריקה, שם כיהן בבית הכנסת "יונייטד היברו קונגרגיישן". בדיעבד הסתבר שההגירה לדרום אפריקה הצילה את חייו וחיי משפחתו הקרובה, שאר המשפחה המורחבת שנשארה באירופה הושמדה בשואה. הוא כיהן במשרה זו עד 1960 אז פרש ועבר לגור בסמיכות לבתו קלרה בניו יורק שם הצטרף לסגל פקולטה למוזיקה "סקול אוף סקרד מיוזיק".

סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלטר נודע באינטרפטציה המיוחדת ובהקשר שבין הלחן למילים. הוא נהג להקדיש שעות ארוכות לבדו או עם עמיתיו כמו לייב גלאנץ ללימוד מעמיק של קטע תפילה בטרם ילחין אותו. הוא התאפיין בהלחנת יצירות, שאף נכנסו במשך הימים לקאנון של המוזיקה הליטורגית יהודית, בהקדשה או לזיכרון לקרוביו או לאנשים שהעריך, את היצירה 'מודים דרבנן' הקדיש לאחיו, ר' שמואל ששימש ברבנות וכתב את סדרת הספרים 'ליקוטי בתר ליקוטי', לאחיו ששימש כחזן בבית הכנסת ע"ש הט"ז בלבוב, יהושע הי"ד, הלחין את היצירה 'הבט משמים' והיצירה 'הערב נא' הוקדשה על ידו לאחיו משה אלחנן שהיה אב בית דין בלבוב, וכן שימש כראש ישיבת בעלז בעיר. בהיותו מורה לחזנות בארצות הברית הקדיש את עיתותיו במשך 10 שנים מ-1961 עד 1971 לרישום והסדרת ה'נוסח' שהוא הבסיס לתפילה ומהווה את עמוד השדרה המוזיקלי שעליו 'מונחים' לחנים וקישוטים מוזיקליים. ה'נוסח' שהוא רשם, לשבת, חגים, סליחות וימים נוראים היה על פי הנוסח של החזן אליהו שלייפר. מנעד קולו של אלטר היה בתחום ה'בריטון' אך הוא השתמש רבות במנעד הקול העליון כטנור, רבים מאמינים כי בכך איבד קולו ואת האיכויות המיוחדות שלו והוא פרש לגמלאות מוקדם יחסית לחבריו ובני דורו.

הוא נודע בשיתוף פעולה והלחנות משותפות יחד עם החזן משה גנטשוף.

מבין נכדיו, שמואל אביגדור פלמן משמש כחזן בהרצליה. מבין יצירותיו הרבות מושמעות יצירות בקונצרטים לחזנות, ובתפילות בכל רחבי העולם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראל אלטר בוויקישיתוף