סליחות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן התייחסות לסליחות ימי התשובה כעיקר ולתעניות כטפל, בעוד שהיסטורית זה הפוך, ובכלל התפתחות הסליחות חסרה. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אמירת סליחות בכותל המערבי
רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010
שער שערי תשובה, סידור סליחות. נדפס בליבורנו ה'תרמ"ח 1888
סדרי תפילות ליום הכיפורים ה'תרס"ט בבית הכנסת אוהל יעקב הישן במינכן, עם רשימת הסליחות שנבחרה לאותה השנה
סליחות כמנהג פולין, לבוב, ה'תקצ"ח

סליחות הוא שם כולל למגוון קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים. המוטיב המרכזי בסליחות הוא הבעת חרטה ובקשה לסליחה ולמחילה. חלק מפיוטי הסליחות הם קינות על החורבן ועל הגלות, ותפילה לשיבה לארץ ישראל ולגאולה. בדרך כלל, נושאות הסליחות הספרדיות אופי אישי ותוכנן הוא אפסות האדם מול בוראו ובקשת מחילה פרטית. לסליחות האשכנזיות, לעומתן, אופי לאומי יותר והן עוסקות לא מעט בזיקה שבין הכפרה לגאולה.

סוגה ייחודית של פיוטי סליחות הם אלה המתארים את עקדת יצחק ומכונים משום כך "עקדות".

השימוש במילה "סליחות" ללא פרוט, מכוון לקטעים הנאמרים בחודש אלול, ובעשרת ימי תשובה. ראה פרוט על סליחות נוספות תחת הכותרת סליחות במועדים אחרים.

זמני אמירת הסליחות באלול ותשרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הימים בהם מתחילים לומר סליחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הגאונים נהגו לומר סליחות רק בעשרת ימי תשובה,[1] וכך נהגו במרכזים הרוחניים בבבל, לעומתם היו מקומות מעטים בהם נהגו לומר סליחות מתחילת חודש אלול.[2] מנהג הגאונים היה לומר סליחות גם בימי ראש השנה ובשבת שובה.[3]

בתקופת הראשונים היו מנהגים שונים חלק התחילו לומר מראש חודש אלול, חלק מיום ט"ו באלול,[4] שהוא מחציתו של החודש, או מכ"ה באלול יום שבו על פי המסורת נברא העולם.[5]

בסוף תקופת הראשונים נתקבל המנהג בקהילות הספרדים וביהדות תימן[6] לומר סליחות מתחילת חודש אלול וכן בעשרת ימי תשובה.[7] בראש חודש אלול עצמו לא אומרים סליחות.[8] ככל שמתקרבים לראש השנה, כך רבים יותר נזהרים לקום לסליחות, ויש המקפידים במיוחד בעשרת ימי תשובה.

מנהג האשכנזים, להתחיל לומר סליחות במוצאי שבת שלפני ראש השנה, ובתנאי שיספיקו לומר סליחות ארבעה ימים לפני ראש השנה. כלומר, אם ראש השנה חל ביום חמישי או בשבת, מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת הסמוך לראש השנה. אבל אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת שלפני כן.[9] כמו כן המנהג לומר סליחות בראש השנה ובשבת שובה התבטל לגמרי.[10]

מנהג יהודי איטליה להתחיל סליחות תמיד ביום ב' או ה' לפני ראש השנה. אם חל ראש השנה ביום שני בשבת, מתחילים בשני שלפניו. חל ר"ה בג' בשבת, מתחילים ביום ב' שבוע וחצי לפניו. חל ר"ה בה' בשבת, מתחילים בחמישי שלפניו. חל ר"ה בשבת, מתחילים ביום שני.[11]

ליל סליחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליל הסליחותיידיש סליחות נאכט, מבוטא: סלִיכֶעס נַאכט) הוא שמו של המועד וכינוס התפילה במוצאי שבת שלפני ראש השנה, כמנהג יהדות אשכנז כולל החסידים, אף שנוסח הפיוטים שונה במקצת בין הקהילות. לעומת מנהגי הספרדים ויהדות תימן, האשכנזים, נוהגים להתחיל לומר את הסליחות תמיד במוצאי שבת, ובלבד שיהיו לפחות ארבעה ימי אמירת סליחות לפני ראש השנה. על כן, אם ראש השנה חל בחציו השני של השבוע (ביום ה' או בשבת), מתחילים לומר את הסליחות בתחילת השבוע שחל בו ראש השנה, ואם ראש השנה חל בחציו הראשון של השבוע (ביום ב' או ג'), בתחילת השבוע הקודם. ליל הסליחות, בו אומרים את הפיוט "במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה", הוא מהימים הבולטים שבסליחות אלו.

נהגו להתכנס בהם במניין יחיד והמוני, והחזנים אשר נבחרו לנהל את תפילת הימים הנוראים היו מוצגים בפני ציבור המתפללים.[12] ימי סליחות בולטים נוספים בסדר האשכנזי, הם ערב ראש השנה בו אומרים סליחות ופיוטים רבים, המכונה "זכור ברית" על שם הפיוט המרכזי, והסליחות האחרונות שלפני ערב יום הכיפורים המכונות "י"ג מידות" (בחלק ממנהגי האשכנזים, פיוט זה נאמר ביום אחר), בהם אומרים את פיוט אזכרה אלהים ואהמיה. בקהילות בהם היה חזן מקצועי ומקהלה נהגו לשיר את הסליחות בלחנים שהולחנו במיוחד לשם כך. בימינו בארץ, ליל סליחות נערך בבתי כנסת המרכזיים ("בית הכנסת הגדול") של ערים שונות בניהול חזנים מפורסמים ומקהלות, והם משודרים בתקשורת הציבורית.

במוצאי שבת אור לכ"ט באלול תש"ז (ה-13 בספטמבר 1947) כחודשיים לפני ההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה והקמת מדינת ישראל שנערכה ב-29 בנובמבר 1947, ערכו מעפילי האונייה אקסודוס תפילה המונית של ליל הסליחות, לאור נרות ועם סידור יחיד, על סיפון האוניה אושן ויגור מול נמל המבורג לקראת הורדתם הכפויה שם. בתפילה השתתפו כ-200 מעפילים. המעמד תרם לתחושת אחדות בקרב המעפילים ונחישותם למאבק על הזכות לארץ, שהדיווחים התקשורתיים עליה היו בין המרכיבים המרכזיים בהשפעה על דעת קהל חיובית בעולם ובכך סייעו בסופו של דבר לתוצאת ההצבעה החיובית באו"ם.[13][14][15]

הזמן ביום בו אומרים סליחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך פיוטי סליחות שונים, ניכר שבעת חיבורם נהגו לומר את הסליחות בשעת חצות, או בשעת בוקר מוקדמת מאוד, טרם עלות השחר. מטעם זה, ביהדות תימן קוראים לסליחות "אשמורות". כיום, יש שממשיכים במנהגים אלו, ועל פי רוב הסליחות נאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית, גם כאשר היא מאוחרת יותר. יש המתקשים לקום מוקדם מהרגלם לאמירת הסליחות, ולכן אומרים אותן בסמוך לתפילת מנחה (לפניה או לאחריה). בקהילות הספרדיות של מערב אירופה נהוג לומר סליחות מקוצרות כחלק מתפילת ערבית.[16]

ישנם פוסקים האוסרים לומר סליחות מתחילת הלילה עד חצות הלילה, היות שעל פי הקבלה, החצי הראשון של הלילה הוא זמן דין, ואין לבקש בו רחמים.[17] אולם ישנם שכתבו שמותר לומר סליחות מתחילת האשמורת התיכונה של הלילה, כלומר משעתיים לפני חצות,[18] וכך נהוג במספר קהילות אשכנזיות. דעת הרב משה פיינשטיין שכאשר יש חשש שיתבטלו הסליחות יש לאומרם בכל זמן.[19] בסליחות הראשונות של האשכנזים, הנאמרות במוצאי שבת, רווח המנהג לאומרן דווקא בלילה, ולא לפני תחילת שחרית, ולכן קהילות נוספות נוהגות לאומרן לפני חצות הלילה.

זמן סיום אמירת הסליחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי רוב המנהגים, אמירת הסליחות שמחוץ לתפילה נמשכת עד ט' בתשרי, ערב יום הכיפורים, וביום הכפורים עצמו משולבים קטעי סליחות בתוך התפילות וביניהן. מנהג חסידות חב"ד שונה, ולפיו אומרים סליחות רק עד צום גדליה, כאשר הסליחות עד ערב ראש השנה נאמרות בנפרד מסדר התפילה, ואילו הסליחות ביום צום גדליה נאמרות כחלק מן התפילה, כמו בשאר הצומות. ובאר הרב מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), שלשיטתם התוספת בעבודת ה' שבדיבור תמה בר"ה, וממנו ואילך מוסיפים במעשה ובמחשבה.

סדר הסליחות ונסחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסליחות מורכבות מפסוקים, תפילות וקטעי פיוט הנעים בין תפילות 'י"ג מידות', 'וידוי', ו'נפילת אפים'.

קטעי הפיוט נכתבו בתקופת הגאונים ובימי הביניים. בין כותביהם נמצאים רבנים מפורסמים כרבי שלמה הבבלי, רבנו גרשום, רבי שלמה אבן גבירול, רש"י, רבי אלעזר מוורמייזא ועוד.

ברוב[20] נוסחי הסליחות, פותחים באמירת מזמור אשרי יושבי ביתך ובחצי קדיש,[21] וחותמים בקדיש תתקבל.[22]

עד לסוף תקופת הראשונים בחירת הפיוטים הייתה נתונה לבחירתו האישית של החזן או השמש.[23] במהלך השנים, התקבעו סדרי פיוטים קבועים בקהילות, בהם נקבע מראש אילו פיוטים יאמרו באיזה יום ובאיזה סדר. באשכנז, הקהילה האחרונה בה נקבע סדר סליחות קבוע היא וורמייזא, לאחר חידוש הקהילה בשנת ה'תנ"ט. המנהג המקורי השתמר בקהילות איטליה עד לא מכבר, ברם בתקופה האחרונה נתקבע מעין נוסח אחיד של פיוטים בקהילות שעדיין שומרות על מנהג זה.[24][25]

הנוסח האשכנזי משמר תבנית קבועה המורכבת משלוש עשרה מידות, וידוי ופסוקים עם פיוטים מתחלפים מדי יום, בעוד שהנוסח הספרדי אינו משתנה. במספר קהילות בצפון אפריקה קיימים סדרי סליחות הכוללים פיוטים מתחלפים לימים שונים, כגון שפתי רננות של יהודי לוב וג'רבא שמכיל מעמדי סליחות לימי שני, חמישי ושבת (בשאר הימים נאמרות הסליחות הספרדיות הרגילות) וסליחות כפי מנהג גרדאיא באלג'יריה. בקרב חלק מקהילות גאורגיה, נהוג להוסיף אחרי פיוט "אדון הסליחות", פיוט על סדר הא' ב' הפותח במילים "יה אדיר אדיר אתה" ,ובסיום הסליחות את הפיוט "בת אהובת אל קמה בשחר".

ככלל, במנהגי הסליחות השתמר פיצול רב יותר בין הקהילות מאשר בנוסחי התפילה הקבועה ומנהגי החגים. דרך משל, אף על פי שבין האשכנזים התקיימו בכל השנה שני ענפי-נוסח בלבד – נוסח אשכנז המזרחי (נוסח פולין) ונוסח אשכנז המערבי – בסדר הסליחות ענפים אלו מפוצלים למנהגים קטנים יותר, לעיתים של קהילה בודדת. למעשה, ארבעה עשר סדרי סליחות שונים זכו לשרוד באשכנז עד לדפוס:[26] א) אשכנז הכללי (פפד"מ),[27] ב) עלזאס,[28] ג) פיורדא-נירנברג, ד) וורמייזא,[29] ה) פלאס (אנ'), ו) שוואבין-שווייץ,[30] ז) קוילן, ח) אשכנזים שבאיטליה,[31] ט) אשכנזים שבפירארא, י) ליטא,[32] יא) פולין,[33] יב) בהמן-אונגארן,[34] יג) פוזנא-הורודנא, יד) בית הכנסת הישן בפראג.[35] נוסחאות א-ט שייכים לענף אשכנז המערבי, ואילו נוסחאות י-יד שייכים לענף אשכנז המזרחי. לרוב, לכל ענף היה מבנה כללי קבוע, והנוסחים השונים התפלגו בסדר הספציפי של הסליחות.[36] מבין ארבעה עשר נוסחים אלה, הנפוצים ביותר בקהילות בארץ ובאמריקה כיום הם פולין (יא) וליטא (י), ואילו נוסח בהמן (יב) הוא הנפוץ בקהילות אנגליה.

בקשות שנכתבו בארמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסליחות ישנן בקשות שנכתבו בארמית, כגון מחי ומסי ועוד. על בקשות אלה יש מחלוקת האם ניתן לומר אותן בתפילת יחיד, והדעה המקובלת היא שאין לאומרם ללא מניין. על פי התלמוד,[37]חלק מן הפוסקים כתבו שאסור ליחיד לומר בקשות בלשון ארמי אלא רק כאשר הם נאמרים בתפילת הציבור,,[38] וכך נפסק בשולחן ערוך.[39] על פי פסיקה זו, קבע רבי אליה שפירא שיחיד האומר סליחות ידלג הבקשות שנכתבו בארמית,[40] ודבריו הובאו בפוסקים האחרונים, כגון משנה ברורה וילקוט יוסף.[41] מנגד, ישנם פוסקים הסבורים שממקורות אחרים עולה שמותר לומר בקשות בלשון ארמי,[42] ושכך היה המנהג בעדות שונות (עיראק, תוניס, תימן ומרוקו), ולכן מתירים אמירת הסליחות שבארמית גם ביחידות.[43]

פיוטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשמה לך אדון הסליחות מכניסי רחמים
"הנשמה לך
והגוף פעלך (יצירתך)
חוסה על עמלך
הנשמה לך והגוף שלך
ה' עשה למען שמך
אתאנו (באנו) על שמך ה'
עשה למען שמך
בעבור כבוד שמך
כי אל חנון ורחום שמך"
"אדון הסליחות, בוחן לבבות,
גולה עמוקות, דובר צדקות,
חטאנו לפניך – רחם עלינו.
הדור בנפלאות, ותיק בנחמות,
זוכר ברית אבות, חוקר כליות,
חטאנו לפניך – רחם עלינו."
"מכניסי רחמים,
הכניסו רחמינו לפני בעל הרחמים
משמיעי תפילה,
השמיעו תפילתנו לפני שומע תפילה"

הפיוט אדון הסליחות הוא הפיוט המפורסם ביותר בתרבות הישראלית, ומסמל עבור רבים את אווירת הסליחות ויום הכפורים. הפיוט מקובל בכל קהילות הספרדים, מיהדות מרוקו שבמערב ועד יהדות הודו שבמזרח. בנוסף, הפיוט מושר בנוסח איטליה ואף בנוסח חב"ד.[44]

הפיוט מכניסי רחמים עורר פולמוס סוער, שכן הוא כתפילה אל המלאכים, דבר המנוגד לדברי רבי יודן בתלמוד הירושלמי: "רַבִּי יודָן אָמַר...לא יִצְוַוח, לֹא לְמִיכָאֵל וְלֹא לְגַּבְרִיאֵל, אֵלָא לִי יִצְוַוח, וַאֲנִי עוֹנֶה לוֹ מִיָּד." (ירושלמי ברכות ט א), וכן לעיקר האמונה החמישי לפי הרמב"ם. לעומת המתנגדים, התומכים מסתיעים בכך שהתפילה מופיעה כבר בסדר רב עמרם גאון, וכן במאמרי חז"ל דוגמת "למה יוצאין לבית הקברות...וחד (ואחד האמוראים) אמר: כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים" (תענית טז א), וכן "ויעלו בנגב...הלך ונשתטח על קברי אבות...אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים" (סוטה לד ב). התומכים באמירתו, מחלקים בין בקשה מהמתים או המלאכים עצמם, שאסורה, לבין הבקשה שיבקשו מהבורא רחמים, ובפיוט, שיכניסו את תפילותינו. אחרים טענו שבתפילה זו הכוונה לבקשה מהבורא עצמו, בדרך מכובדת: "אינו אלא דרך שפלות ועבדות שמדבר אל המלך, ליועציו לדבר למלך שהוא בוש לקרוב אל המלך ואין זה דרך אמצעי כלל".[45]

הפולמוס לא הוכרע, וגם בימינו, יש האומרים אותו ויש הנמנעים מאמירתו.[46]

סליחות במועדים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האשכנזים נוהגים לומר סליחות גם בתעניות הקבועות בלוח העברי, ובתענית בה"ב, וסליחות אלו נאמרות כחלק מהתפילה. גם הספרדים מוסיפים בצומות קטעים רבים לתחנון, אולם הם מכנים תוספת זו "תחנון לצום גדליה", וכדומה. ההשלכה המעשית לשינוי תפיסתי זה, היא בצום גדליה, כאשר אומרים סליחות באשמורת (ככל ימי עשי"ת) (למעט מנהג חב"ד הנ"ל). האשכנזים, המכנים גם את התוספת שבתפילה "סליחות", אינם אומרים אותה, שכן כבר אמרוה לפני התפילה. אבל הספרדים, אומרים סליחות לפני התפילה, וגם מאריכים את התחנון שבתפילה.

כמו כן, נהוג בקהילות רבות, בייחוד אשכנזיות, לומר סליחות בערב ראש חודש, יום המכונה יום כיפור קטן. יש מהמתענים בימי השובבי"ם, המוסיפים בתענית זו סליחות ותחנונים.

ביהדות פולין נהגו לומר סליחות בכ' בסיוון על פי תקנת הש"ך וועד ארבע ארצות, לזכר גזירות ת"ח-ת"ט. מנהג זה השתמר מחוץ לפולין רק בחסידות בעלז. יום זה נקבע כיום תענית כבר בזמן הראשונים עקב עלילת הדם בבלואה בצרפת בשנת ד'תתקל"א 1171 ואף אז נקבעו סליחות ליום זה.[47] בקהילות רבות נוספות היו נהוגות תעניות ציבור מקומיות לרגל מאורעות שאירעו באותה קהילה, ואף בהן נאמרו סליחות, לעיתים סליחות שנכתבו במיוחד עבור יום זה ולעיתים סליחות רגילות.

היו קהילות אשכנזיות שנהגו לומר סליחות בליל הושענא רבה.[48] כמו כן, היו חברות שומרים לבקר שנהגו לומר סליחות בכל יום שאומרים בו תחנון, ואמרו תחינות ופיוטים אחרים בימים שאין בהם תחנון.[49]

בעבר בכל תענית ציבור היו אומרים פסוקי ותפילות סליחה.[50][דרושה הבהרה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רב האי גאון,דבריו הובאו בספר ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקפ"א
  2. ^ כך העיד רב האי גאון על מנהג פרס
  3. ^ תשובות גאוני מזרח ומערב סימן קכ"ב.
  4. ^ ספר אבודרהם עמוד ר"ס
  5. ^ ר"ן דף ג עמוד א
  6. ^ הרב זכריה אלצ'אהרי בספר המוסר (מהדורת יהודה רצהבי) עמוד 247
  7. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף א'.
  8. ^ רמ"ע מפאנו עט, כה"ח א.
  9. ^ הגהת הרמ"א על השולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף א' בשם ספר מנהגים למהר"ם מרוטנבורג עמוד 38
  10. ^ ספר בית יוסף סוף סימן תרב
  11. ^ מחזור כל השנה כפי מנהג ק"ק איטאלייאני, ליוורנו תרט"ז, חלק ימים נוראים, דף א עמוד א.
  12. ^ עיר וחזניה, תולדות החזנות בווינה, עקיבא צימרמן. בספרות ההלכה ישנם דיונים על תנאי השכר של החזנים, דיור לצד בית הכנסת, ועל הופעתם בליל הסליחות.
  13. ^ על שיחה עם שניים ממנהיגי ספינת המעפילים (באנגלית) (תוכנית הרדיו במקורה הייתה בעברית, אתר ערוץ שבע)
  14. ^ עניין יציאת אירופה, ניצולי שואה והמאבק על ארץ ישראל (באנגלית) אביבה חלמיש (אתר ספרי אמזון)
  15. ^ מפורט דה ברוק עד המבורג - אקסודוס מאיר שוורץ, מתוך "בשדה חמד" עיתון לחינוך הממלכתי דתי, גיליון 4, תשנ"ד (סביבות 1994, אתר דעת)
  16. ^ ראו: הרב שם טוב גאגין, כתר שם טוב, חלק שישי עמוד 13 המציין כי "המנהג בלונדון ואמשטרדם שנוהגים לומר סליחות קצר ומלוקט בערבית, מזה שאומרים באשמורת. ואומרים אותו קודם קדיש תתקבל...". ראו גם: הרב דוד די סולה פול, סידור כפי מנהג הספרדים באמריקא עם תרגום אנגלי, ניו יורק, 2001 עמוד 392
  17. ^ ספר שער הכוונות דף נ"ב עמוד ד'. דבריו הובאו בספרו של הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר "מגן אברהם" סימן תקסה. ס"ק ה'. לדעת הרב עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת חלק א' סימן מו, קיים איסור להשתתף בסליחות אלו.
  18. ^ רבי שלום פרלוב מבראהין, ‏משמרת שלום, ורשה, תרס"א, סי׳ מא, באתר HebrewBooks
  19. ^ שו"ת אגרות משה חלק ב' סימן קה. "כי בדברים אלו אין מקור מגמרא, אלא הם מדברי רבותינו האחרונים על פי ספרי הקבלה שמסתבר שאין בזה עניין איסור".
  20. ^ בחלק ממנהגי סליחות של קהילות אשכנז המערבי, לא אומרים אשרי, פותחים באדון עולם, ואומרים חצי קדיש רק אחרי י"ג מידות הראשון. עיין סליחות כמנהג אשכנז, רעדלהיים תרט"ו הזמין כאן [1]
  21. ^ לקדיש זה התנגד הרב יהושע הנגיד בתשובותיו סימן ח
  22. ^ אמנם, הרמב"ם התנגד לאמירת הקדיש אחרי הסליחות. שו"ת הרמב"ם פאר הדור סימן ק"ל
  23. ^ סידור רב עמרם גאון עמוד קנג. סידור רב סעדיה גאון עמוד שמג
  24. ^ (בעיקר בערים מילאנו וטורינו)
  25. ^ מנחם עמנואל הרטום, מחזור מנהג איטלייאני, כרך ב: ראש השנה, שלוש רגלים, סליחות, ירושלים תשס"ה עמוד 953.
  26. ^ עיין דניאל גולדשמידט, סליחות מנהג פולין, מוסד הרב קוק תש"ל, בהקדמה עמ' 7 ; ודוד חיים רוט נוסח סליחות אשכנזי מודפס ארבע עשרה בלתי ידוע, ספרים בלוג, 2015
  27. ^ לדוגמה, סדר סליחות מכל השנה כמנהג אשכנז, רעדלהיים תרט"ו.
  28. ^ לדוגמה סליחות כמכל השנה כמנהג מדינת עלזאס, זולצבאך תקצ"ב.
  29. ^ זהו הנוסח הקבוע שנקבע לאחר תנ"ט בידי הרב יאיר חיים בכרך, עד אז נהגו בעיר לומר סליחות ע"פ בחירת השמש. השינויים בין מנהג פפד"מ ונוסח זה נדפסו במערבות יוצרות וזולתות וסליחות עם הפסוקים ומנהגים דק״ק ווירמיישא, פפד"מ תע"ד.
  30. ^ לדוגמה סליחות כמנהג מדינות שוואבן ושווייץ, ווילהרמרש דארף תצ"ז.
  31. ^ לדוגמה סליחות מכל השנה כמנהג האשכנזים, ויניציאה ש"ח.
  32. ^ לדוגמה סליחות מתוקנתות ומסודרות כמנהג קהילות קדושות המדינות ליטא, אמשטרדם תקס"ד.
  33. ^ לדוגמה סדר סליחות כמנהג פולין קטן ופולין גדול, זיטאמיר תר"ז.
  34. ^ לדוגמה סליחות מכל השנה כמנהג ק"ק פיהם פולין מערהרין איסטרייך, אמשטרדם תקמ"ד.
  35. ^ שעל חורבותיו קם מאוחר יותר בית הכנסת הספרדי (פראג).
  36. ^ אולם, יש שינויים במבנה גם בתוך הענפים. לדוגמה, בנוסח ליטא (בדומה למהגים של מערב אירופה), אומרים פיוט ה"עקידה" לפני ה"פזמון", ואילו בשאר נוסחאות אשכנז המזרחי אומרים את ה"עקידה" אחרי ה"פזמון". בנוסח ליטא אומרים ארבעה פיוטי "פזמון" בערב ראש השנה, לעומת שנים בשאר הנוסחאות.
  37. ^ לגבי אמירת תפילה לרפואת החולה בארמית תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ב, עמוד ב'.
  38. ^ כך דעת הרב יהודה בר יקר, ועוד. ראה אספת השיטות בשו"ת יחווה דעת חלק ג' סימן מ"ג.
  39. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"א, סעיף ד'
  40. ^ אליה רבה, סימן תקפ"א
  41. ^ משנה ברורה, סימן תקפ"א, סעיף קטן ד'
    הרב יצחק יוסף, "ילקוט יוסף", סימן תקפא – מדיני הסליחות, סעיף יד.
  42. ^ "תפילה נאמרת בכל לשון"משנה, מסכת סוטה, פרק ז', משנה א'. ראה פירוש שם טוב על משנה תורה לרמב"ם, ספר תפילה, הלכות א, פרק ד'.
  43. ^ כך דעת הרב מאיר מאזוז, בית נאמן, גיליון 78, אות לא
  44. ^ אדון הסליחות באתר הפיוט והתפילה.
  45. ^ שו"ת מהר"י ברונא, רע"ה.
  46. ^ ליישוב אפשרי בין השיטות, עיין סדור אוצר התפלות, ווילנא תרע"ה, מבוא חלק ג 'למי מתפללין'. לרשומה בקטלוג הספרייה הלאומית.
  47. ^ ראו כאן.
  48. ^ עיין במחזור כל בו באתר היברובוקס.
  49. ^ הסדר של אחד מהחברות האלה נמצא בסדר תחנונים ופיוטים ופזמונים וקינות אשר הסכמו לאמר בכל יום כל ימות השנה החברה הקדושה שומרים לבקר אשכנזים, הנמצא באתר היברובוקס. כלו כן, שלמה גייגר, ספר דברי קהלת, פפד"מ תרכ"ב, עמוד ט, כותב שבעבר היה חברה כזה בפפד"מ וכבר נתבטל.
  50. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל', עמוד ב', וכן: תנא דבי אליהו זוטא פרק כ"ג.[דרושה הבהרה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.