יש להחריב את גרמניה!

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריכה של הספר "יש להחריב את גרמניה!"
קאופמן וספרו מככבים בסיסמת השבוע

יש להחריב את גרמניה!אנגלית: !Germany Must Perish) הוא שמו של ספר בן 104 עמודים שנכתב והוצא לאור בידי איש העסקים היהודי-אמריקאי תיאודור ניומן קאופמן בשנת 1941. הספר דגל בהשמדת העם הגרמני באמצעות סטרילזציה בכפייה וחלוקת שטחיה של גרמניה ואוסטריה. לכאורה ספר קיקיוני, הוא אומץ באופן נרחב על ידי התעמולה הנאצית על מנת לבסס את הטענה שלהם כי היהודים הם האחראיים למלחמה ושמטרתם הוא רצח העם הגרמני[1]. לצורך כך הפריזו הנאצים בחשיבתו של קאופמן והציגו את הספר שלו כחלק רשמי מממדיניות הממשל האמריקאי.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה מהספר שמתארת פירוק אפשרי של שטחי גרמניה

הספר דגל בהשמדת העם הגרמני דרך סטריליזציה בכפייה ופירוק שטחיה של גרמניה לאחר ניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. בראיון לעיתון יהודי אמר קאופמן, "אני מאמין שליהודים יש משימה בחיים. הם צריכים לראות לכך שכל אומות העולם מתאחדות לפדרציה אחת גדולה. "איחוד עכשיו" הוא התחלה של זה. לאט אבל בטוח העולם יהפך לגן-עדן. יהיה שלום קבוע. היהודים יעשו את המירב להביא את הקונפדרציה הזאת, מכיוון שלהם יש הכי הרבה מה להשיג. אך כיצד אפשר להשיג שלום אם גרמניה קיימת? הדרך היחידה לזכות בשלום קבוע הוא להפוך את העונש על נקיטת מלחמה יותר נוראית מהמלחמה עצמה. בני אדם נענשים על רצח, לא? ובכן, הגרמנים מתחילים את כל המלחמות הגדולות. בוא נביא לסטריליזציה של הגרמנים ומלחמות לשליטה עולמית יגיעו לסופן![2]"

בגרמניה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"יש להחריב את גרמניה!" עוררה הד בגרמניה הנאצית. הוא גונתה בידי הרשויות כ-"אורגיה של שנאה יהודית". בספטמבר 1941 פרסם יוליוס שטרייכר מאמר בדר שטירמר שקרא לספר "חשיבה משוגעת של מוח יהודי מטורף". הוא סיכם, "בהשמדת האומה הגרמנית, היהודי רוצה לסתום את המעיין שבו מאז ומתמיד מצא העולם את הדם היצירתי, המקור של כל מה שיפה, טוב ואצילי". שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס נתן תשדיר רדיו מברלין, שבה הזהיר את הגרמנים "מתוכניות לסטריליזציה של כל האוכלוסייה מתחת לגיל 60"[3]. איומים אלו צוטטו גם בידי היטלר, שטען כי סטריליזציה המונית של כל הזכרים הגרמנים היא מטרה אמריקאית עיקרית.

בגירוש יהודי הנובר, ב-8 ספטמבר 1941, הביאו הרשויות המקומיות את ספרו של קאופמן כאחד הסיבות לפעולה. קאופמן הגיב: "זוהי רק תאונה עלובה לעוד אחת ממעשי האכזריות המוטבעת של האומה הגרמנית... אני לא חושב שהספר שלי עודד את אותה פעולה ברברית. הם כבר אימצו כל אכזריות אפשרית כנגד היהודים הרבה לפני שספרי פורסם".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ CBS News/New York Times National Survey, April #1, 2011, ICPSR Data Holdings, ‏2012-06-19
  2. ^ Saving Christianity, Killing Jews, Cambridge University Press, 2023-05-11, עמ' 113–146, ISBN 978-1-108-76771-2
  3. ^ Paul A. Lombardo, Three generations, no imbeciles: eugenics, the Supreme Court and Buck v. Bell, Johns Hopkins University Press: Baltimore, 2010, ISBN 978-0-8018-9824-2