כאבי שרירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כאבי שרירים
סיווג
 ‑ ICD-10 M79.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D063806
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כאבי שרירים (באנגלית: Mialgia) הם כאבים שמקורם נובע ממאמץ מסוים (כמו פעילות גופנית) המשפיעה על השרירים. לעיתים תדירות הכאבים מצרפים גם את הרקמות אשר עוטפות את השרירים, ובאים לידי ביטוי ברגישות על פניהם ואף על הרקמות. במקרים אלה מתבצע שימוש במושג Myofascial Pain (מיו=שריר, פסיה=רקמת חיבור העוטפת את השרירים).

כאבי שרירים עלולים להופיע באופן מידי, או לצוץ זמן מסוים לאחר סיום אימון ולהימשך מספר ימים אחריו. הכאבים המופיעים לאחר האימון לרוב מעיקים, על אף שאינם מביעים את אותותיהם באופן חמור בעוצמתם. הופעתם בשרירים נמדדת בעוצמת הפעילות הגופנית, כושר גופני ומהפעלת האנרגיה שנבעה מהאימון הקודם על השרירים. ניתן לחוש בכאבים נפוצים יותר בעת מאמץ גופני מוגבר ולא הדרגתי, ובשרירים רפויים. פעילות גופנית מאומצת, ללא חימום יכולה להוביל עמה נזק והרס שיופיעו בתאי השריר.

ניתן לחלק את הסיטואציות העיקריות המאופיינות בכאבים אלו למספר חלקים תחת קטגוריות - גורמים ולסיבות:

א. דלקת - כאבי שרירים המתלווים לתהליך דלקתי: מחלות שריר דלקתיות
ב. תסמונת כאבי שרירים – תסמונות המאופיינות בכאבים שאינן דלקתיות: פיברומיאלגיה (Fibromyalgia), וכאבים מיו-פסיאטים (Myofascial Pain)
ג. כאבי שרירים עקב סיבה מטבולית גנטית – אופייניים ככאבים תחת במאמץ.
ד. כאבי שרירים כסיבוך של תרופות
ה. כאבי שרירים הקשורים למחלות אחרות (נוירולוגיות וכלליות)

פיברומיאלגיה (Fibromyalgia – FM/FMS)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנות השם 'פיברומיאלגיה' היא כאב בשרירים ובסיבים של רקמות החיבור (הגידים). הפיברומיאלגיה מזיקה בעיקר בשרירים וברקמות אשר מחברות אותם לעצמות.

מצב זה מכיל סימנים המתרחשים ביחד לכן הוא נחשב כתסמונת.

2% מהאוכלוסייה נוכחת תסמונת הפיברומיאלגיה, תסמונת זו במקרים מסוימים לא ניתנת לאבחון מכיוון שהסימנים שלה יכולים להצביע על מקרים רפואיים אחרים אשר לא מזכירים עליה. פיברומיאלגיה לא נחשבת כסוג של דלקת פרקים והיא לא אמורה לגרום ללחצים על אף שההרגשה היא שזאת מחלה של פרקים. פיברומיאלגיה מתוארת כך שהכאב הוא הסימן הראשון שלה. בדרך כלל התסמונת מופיעה בכל הגוף, למרות שבמקרים מסוימים היא עשויה להתחיל במקום מסוים, כמו הצוואר והכתפיים, ולהתרחב לאחר זמן מסוים].

כאב הפיברומיאלגיה מאופיין במספר דרכים: לכן מתלווים אף סימנים רבים כמו הפרעות שינה עייפות וכאב ראש ביניהן - שורף, מכרסם, רגיש וקשה. הכאב מורגש בעיקר ברקמות השרירים. אצל חלק מהחולים במחלה הכאב יכול להיות מאוד חמור מהרגיל. על אף שכאשר מתבצעת בדיקה פיזית של הגוף לא נמצא בדרך כלל תגלית מסוימת והחולים נראים בריאים כלפי חוץ, אבל כאשר מתבצעת בדיקה דקדקנית של שריריהם יופיעו אזורים רגישים במקומות מסוימים. באמצעות הימצאות של כאב עם רגישות מוגברת מתבצע] האבחון של המחלה. אין בדיקת מעבדה או צילום רנטגן המאפשרים לאבחן באופן ודאי שזאת תסמונת הפיברומיאלגיה מכיוון שהתלונות של חולי התסמונת מתייחסות באופן כולל וברוב הפעמים מאזכרות בעיות רפואיות שלא מסמלות על המחלה, רוב החולים מצוינים בהערכות מורכבות וארוכות.[1]

תיאור התופעה וביטויה בגוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאב שרירים בפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאבים בשרירי הפנים יכולים לנבוע מפגיעה בשרירים עצמם או מהקרנת כאב מאזור אחר בראש או בצוואר. כתוצאה מהגורמים לכאבים חלה האפשרות להיווצרות פצעונים, חבלה, כאבי ראש המוקרנים לפנים, דלקת חניכיים או שיניים, דלקת באחד מעצבי הפנים, דלקת במפרק הלסת, דלקת של כלי הדם ברקות.[2]

כאב שרירים בגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאבי שרירם בגב עשויים להיגרם מפגיעה בכל אחת מהרקמות המרכיבות או התומכות בעמוד השדרה בעיקר ובגב באופן כללי. הסיבה העיקרית של כאבי הגב כוללת כאבים הנגרמים מפגיעה בשרירי הגב או ברקמות הרכות הפועלות בקירוב או על עמוד השדרה (רצועות, גידים, מעטפות מפרקים ועוד).[2]

כאב שרירים בידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש הממושך והפיזי בידיים (עבודה, אכילה, אחיזה, עיסוק בספורט) מציג את כאבי הידיים כתופעה שכיחה. נציין כי כאבים אלו עלולים לנבוע מטראומה, מחבלה, מעומס יתר הנגרם משימוש שגוי ביד, או מחבורה באחת או יותר מהרקמות המרכיבות את הידיים: עצמות, מפרקים, שרירים, גידים, רצועות, כלי דם, עצבים והעור שתגרום לדלקת וכתוצאה ממנה גם למיחושים.[2]

כאב שרירים בכתף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתף היא מפרק בעל טווח ומגוון רב של תנועות. המאמץ המוגבר שלו באה לידי ביטוי ביכולת היציבות שלו. לכתף יש סכנה אשר יכולה להיות פגיעה וחשופה לפציעות מסוימות מפני שהיד היא כלי רב אשר שימושי מאוד עבור האדם ובעקבות כך מפרק הכתף נתון ללחצים ועומסים כתוצאה מחיי היום יום.[2]

כאב שרירים ברגליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאבי רגליים הם תופעה נפוצה מפני שעל הרגליים מוטל מאמץ בסחיבה ולהנעת גוף האדם. הם עלולים לנבוע מהלם פגיעה או מעומס יתר על אחת מהרקמות המרכיבות את הרגליים (עצמות, מפרקים, שרירים, גידים, רצועות, כלי דם, עצבים והעור). הנזק לאחת מרקמות אלו יוצר דלקת המובילה גם למיחושים.[2]

כאב שרירים בכף הרגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כף הרגל סוחבת את משקל הגוף במקרים מקובעים ובמקרים פעילים. כדי שכף הרגל תמשיך לתפקד במצבים אלו דרושה לה יציבות, עמידות, גמישות וכוח. במהלך השנים כתוצאה מעומס והנזקים המצטברים קורים שינויים ניווניים ברקמות כף הרגל השונות ובשרירי כף הרגל אשר גורמים לדלקות ולכאבים בכף הרגל.[2]

כאב שרירים במפשעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפשעה המכילה את מפגש האזור העליון של הרגל עם חלק הגוף העליון, חשופה לעומסים ומרבה להיפצע. גורם מרכזי לדלקת, לכאב במפשעה ולגבול מסוים באפשרות התנועה של המפשעה נגרם כתוצאה ממתיחה או קריעה של אחת הרקמות הרכות בחלק המפשעה או של הרצועות, הגידים והשרירים כתוצאה מחבלה, נקיעה או פריקה של הירך או של האגן.[2]

גורמים לכאבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עומס היתר היומיומי אשר מוטל על השרירים מהווה גורם מהותי להתפתחות כאבים ודלקות.

הדבר יכול לנבוע מפגיעה משמעותית ברקמת השריר. מדי פעם הדווי אותו מרגישים בשריר נגרם כתוצאה מנזק ברקמה שריר אחרת שאשר יש לה את האפשרות להקרין כאב. כדוגמה ראשונה פריצת דיסק בגב התחתון עשויה לגרום ללחץ על שורש עצב ולהקרין כאב אל אחד או יותר מבין שרירי הרגל. לחץ על שורש עצב בעמוד השדרה עשוי לגרום לכאב בעל השפעה שיופיע מעל קבוצת שרירים מסוימת כאשר לכאב הזה נלווים גם סימנים נוירולוגים הכוללים נימול, חולשה וירידה בעוצמת הרפלקס. ברוב האירועים כאבי השרירים נגרמים מגידים, עצמות סמוכות או מרקמות חיבור אחרות. מעבר לכך, לשרירים מסוימים אחרים בגוף האדם, יכולים להיגרם כאבי שרירים. דוגמה שנייה, בעת אירוע התקף לב יורגשו כאבים הנובעים משריר הלב ,.דוגמה שלישית, כאבי מחזור יורגשו כאבים הנובעים משריר הרחם.

בעקבות עומס יתר או תנועה לא רצויה עלולה להיגרם מתיחה או אפילו קריעה של סיבי השריר. הכאב אשר מרגישים בשרירים שנגרם על הרקע הזה יהיה מושתת בהכללה על שרירים מסוימים ויתחיל במידי או בקירוב לפעילות מסוימת. אולם במקרים של שפעת יתבטאו כאבים כלליים בשרירים. כאבי שרירים מעין אלו עשויים לרוב לחלוף תוך ימים אחדים, ובסיטואציות בהם הפציעה מורכבת יותר בשריר תוך מספר שבועות. דלקות זיהומיות, תאונות, מחלות אוטואימוניות, הפרעות נוירולוגיות, מחלות שרירים, סרטן ושימוש בתרופות מסוימות (סטטינים להורדת כולסטרול ותרופות להורדת לחץ דם) מצביעים על סיבה נוספת לכאבי שרירים. ישנם מקרים שהכאב בשרירים עלול להעיד על פתולוגיה קשה ועל מחלות מסכנות חיים.[3]

כאבי שרירים עקב דלקת – מחלות שרירים דלקתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלות השריר הדלקתיות נחלקות לשתי קבוצות עיקריות:

א. מחלות דלקתיות כלליות שבהן השרירים הם חלק מאיברים רבים אחרים שנפגעים. בקבוצה זו מחלות רבות, כגון: לופוס (SLE), דלקות פרקים, מחלות דלקתיות של רקמות החיבור (Mixed Connective Tissue Disease), מחלות דלקתיות של כלי הדם ועוד. הנ"ל פוגעות באיברים רבים: כליות, פרקים, עור, ריאות, כבד, מערכת העצבים. במידה ונפגעים השרירים יופיעו כאבי אף חולשה בהם.[3]

ב. מחלות בהן האיבר היחיד או העיקרי שנפגע הוא השריר, כלומר מחלות דלקתיות המכוונות בעיקר עם שימת דגש לשרירים. בקבוצה זו שלוש מחלות עיקריות: פולימיוזוטיס (Polymyositis), דרמטומיוזיטיס (Dermatomyositis) ודלקת שרירים (IBM). בשתי המחלות הראשונות התהליך הדלקתי הוא המניע למחלה, ואילו ב- IBM טוענים כי הדלקת נלוות למסע ניוון השרירים, ואינה הגורם למחלת השריר. כל שלוש המחלות מובילות לחולשת שרירים המאפיינת בעיקר בפעילויות שונות (קושי לקום מישיבה, ללכת, להרים את הידיים, לשאת משאות). מחלות נוירולוגיות ומחלות ניוון שרירים עלולות לגרום בין היתר לכאבים שיורגשו ברקמת השריר. במקרה הזה לכאבים אלה יתלוו גם חולשות שריר ומוגבלות פרוגרסיבית.[3]

כאבי שרירים עקב בעיה מטבולית גנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדובר בהרכב מורחב ישנה בעיה מטבולית גנטית של מחלות הנובעות בעקבות מום. כשצריכת האנרגיה של השריר דלה, במחלות אלו לא יושם דגש, אולם בעת מאמץ כשלשריר נחוצה כמות אנרגיה גדולה ומידית, עקב הבעיה המטבולית הגנטית יצוצו כאבי שרירים שיתבטאו במאמץ, שלעיתים קרובות יגבילו את המשך המאמץ הגופני. זה עלול להוביל גם להרס של השרירים מקור אספקת האנגריה הזמין והמידי של השריר בעיקר מסוכרים ושומנים. בהיעדר מקור אנרגיה מסוכר יופיעו כאבי השרירים וחוסר היכולת לבצע מאמץ יופיע בתחילת המאמץ. לעומת זאת במחלות הנובעות מבעיה מטבולית במסלולי האנרגיה ממקור שומנים. כאבי שרירים יופיעו בהמשכו של המאמץ.

המשך מאמץ זה עשוי להחריף את המצוקה האנרגטית של השרירים ולהוביל להרס שלהם.[3]

הסיבה לכאבי שרירים ולנזק שלהם עשויה להיות תופעת לוואי של נטילת תרופות כדוגמת גלולות להורדת רמת הכולסטרול ממשפחת הסטטינים (Statins).

כאבי שרירים הנובעים כתוצאה משימוש בסטטינים משתלבים לרוב בעליה של האנזים CK או CPK בדם. האנזים CK נוכח בשריר וכתוצאה מהחבורה בשריר הוא דולף לדם ורמתו עולה. אופן נדיר סטטינים עשויים לגרום לנזק מהותי לשרירים, אשר יראה את אותותיו בחולשת שרירים.[3]

מהן הדרכים לאבחון הכאבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלקיחת אנמנזה רפואית, אישית ומשפחתית של החולה במחלה חל אבחון הכאבים.

ראשית, למידה על ההיסטוריה הרפואית תיתן אפשרות לגלות פרטים כתוצאה מהמקרה, ולפי הסימנים מסביב למקום הכאב והעבר התרופתי של המטופל, הרופא נעזר במציאת תרופה המתאימה לו.

שנית, הבדיקה תהיה בדיקה פיזית לאחר סיום אבחון הכאב שבמהלכה יהיה צורך בשחזורו, לגלות את רקמת השריר שנפגעה ולציין את חומרתה.

תתבצע בדיקה על צורת ההליכה והעמידה, בדיקת אפשרויות התנועה של האזור הכואב ובדיקות נוירולוגיות. שלישית, במקרים מסוימים חל שימוש בבדיקת C/T,MRI רביעית, בדיקות מעבדה במטרה לפסול מחלות זיהומיות או מחלות הקשורות לרקמות החיבור שרירים. החשד כי הגורם לכאבי שרירים אינו מכני ויש צורך לבירור רפואי נוסף גובר כאשר חלה הימצאות של סימנים כגון חום, אובדן משקל וחולשה.[2]

אפשריות טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות נכונה בשלב המהותי של הכאבים הכרחית להחלמה של השריר. כל פעילות אשר שניתן לפעול עימה ללא הרגשה של כאב, מומלץ יהיה להמשיך ולפעול לפיה. ברוב הפעמים הימנעות מפעולות שעשויות להחריף את הכאב יאפשרו את הריפוי של השריר מכיוון שהשריר כמו כל איבר צריך לנוח כדי להחלים.

אחת הדרכים לטיפול היא שיטה הנקראת: כירופרקטיקה. הכירופרקט מנוסה לגלות ולטפל בהרבה מכאבי השרירים שנגרמים כתוצאה משיבושים בתפקוד הביו-מכני או כתוצאה מעומס יתר. טיפולים נוספים הניתנים בשלבים הראשונים הדלקתיים מתבצעים גם באמצעות מכשור רפואי להורדת דלקות הכולל לייזר, אולטרה סאונד וטיפול בגלי הלם. בתהליך השלב הדלקתי יבוצע השלב השיקומי שמטרתו לאפשר לשריר לעמוד בנטל פעילות מלא.

אם תעלה רמת הכאב, ישלח הפציינט לטיפול באמצעות תרופות אנטי דלקתיות הכוללות אפשרות של הזרקת סטרואידים ואו טיפולים תרופתיים לבעיות המוקד, אשר גורמות לכאבי שרירים, דלקות פרקים, מחלות גנטיות ועוד.[2]

מניעת כאבים ברקמת השריר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניעת כאבים ברקמת השריר תתבצע על ידי תפקוד נכון בבית, בעבודה ובפעילות הספורט, כך ימנעו חלק משמעותי מהפגיעות והכאבים הנגרמים ממערכות עצב שריר ושלד וכאבי השרירים. יש לשמור על משקל גוף סביר לגובה האדם יש להתחמם לפני פעילות ולהימתח לאחריה.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כאבי שרירים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מהי פיברומיאלגיה, www.fibromyalgia.co.il
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 2.9 "כאבי שרירים". כירופרקטיקה, פציעות ספורט ושיקום (בעברית). 3 בנובמבר 2011. בדיקה אחרונה ב-28 במאי 2017. 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 כאבי שרירים, מחלות מערכת העצבים ההיקפית

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.