ניוון שרירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קשישה שסובלת מחולשת שריר

ניוון שרירים או דלדול שרירים (sarcopenia = מילה יוונית שמשמעותה "עוני של בשר") הוא בעצם ניווניות ואובדן במסת שריר השלד (איבוד של 0.5-1% ממסת שריר השלד בשנה באלה מעל גיל 25 ), איכותו והחוזקה שלו כמובן בקשר לגיל. ניוון שרירים הוא אחד המרכיבים לתסמונת תשישות [1]. תשישות (pathosis) לעומת ניוון שרירים כולל חולשה עם מצב תחלואה בסיסי (כגון סרטן), לעומת זאת ניוון שרירים עלול להתרחש אצל אנשים בריאים לגמרי ואינו כולל בהכרח מבוכה לחולה.

ניוון שרירים איננו מחלה או תסמונת ואפילו לא יכולים להשתמש בו כסימון רפואי, משום שהגבול בין ניוון שרירים נורמלי (פיזיולוגי‏[2]) לעומת ניוון שרירים אבנורמלי (פתלוגי‏[3]) בכלל לא ברור ואינו אוניברסלי. זה נורמלי להגיד שבתהליך ההתפתחות עד להזדקנות כמעט כולם עוברים ניוון שרירים עד אז אנחנו לא יכולים להגיד שיש מחלה ופתלוגיה, אבל זה יכול להיות פתלוגי כאשר הוא מוגזם כמו שיש אצל אנשים רבים.

עד שנת 2009 לא הייתה הגדרה כללית ואחידה שהגדירה דלדול שרירים בצורה רפואית‏[4]. חבורת האירופאים שעבדו על דלדול שרירים אצל קשישים (EWGSOP‏[5])פיתחו הגדרה קלינית שימושית לדלדול שרירים ואבחנה כללית הקשורה לגיל‏[6]. לאבחנת דלדול שרירים EWGSOP הבחינו בנוכחות ירידה במסת שריר השלד וגם ירידה ברמת התפקוד שלו (כוח וביצועים).

עם ההזדקנות יש ירידה נורמלית במסת השריר והכוח שלו. אנחנו תמיד זקוקים לשריר בעל מסה וחוזקה משמעותית לצורך פעילויות רבות. השרירים ובמיוחד שריר השלד תומך בגוף ונותן לו האפשריות לנוע במרחב, שאיפת חמצן, תהליכים מטבוליים, ויסות אנרגיה ובנוסף הוא המאגר העיקרי לחלבונים בגופינו. מערכת הגוף שלנו מכינה את עצמה למצבים חריגים לכן תמיד יש לנו כמות עודפת, כך היא מערכת השרירים, מהילדות עד גיל יותר מבוגר יש לנו כמות עודפת של שריר שיכולה לתמוך בגוף בהיותו חשוף ללחץ וכך ממשיכים לתפקד. תהליך הירידה במסד השריר ואזילת הרזרבה הוא תהליך טבעי, אבל במצבים קיצוניים של ירידה משמעותית וחשב לירידה פתלוגית. עקב חוסר פעילות גופנית, שכיבה ממושכת עקב ניתוחים או מחלות יכול לתת למטופל הרגשה של עייפות וחולשה מוגברת. כל עוד לא נחצה הקו אדום בירידה במסת השריר עם ההזדקנות, או כל עוד לא נחשף הגוף לפגיעה חמורה (למשל דלקת ריאות שגורמת גם לחוסר פעילות) ניתן להמשיך במסלול החיים הרגיל ולא להיות מושפע ממנה. יש זקנים שאצלם דלדול השריר הולך וגדל בצורה מהירה מסיבה זו או אחרת, ולתופעה זאת קוראים סרקופניה (דלדול שרירים). שכיחות סרקופניה היא 30% בקרב אנשים מעל גיל 60. המשמעות היא שפעילות השריר מופרעת באופן קשה וקיימת חולשה, עייפות, חוסר יכולת לנוע, ירידת תפקוד וירידת סבילות לחום ולקור. גם התהליכים המטבוליים כמו פירוק סוכר וספיגת נויטרנתים מופרעים, ועלולה להופיע תנגודת לאינסולין (Insulin Resistance), שתורמת לפגיעה בלב ובכלי הדם והופעת סוכרת בהמשך. הסרקופניה היא אחד המרכיבים העיקריים בתסמונת התשישות, החשובה מכל התסמונות הגריאטריות. הסרקופניה תורמת לתוצאות רעות כמו תמותה ותחלואה והחשוב מכל, ירידה תפקודית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדובר בירידה במסת שריר ובאיכותו הקשורה בגיל. המדד העיקרי לחוזקת השריר הוא המסה שלו, והיא זו שמספקת לשריר את היכולת לבצע את הפעילויות שלו כגון עמידה, הליכה, נשימה ועוד.

אטרופיה ודלדול שרירים

לסרקופניה יש המון סיבות הכוללות שינויים ביולוגיים, כמו איבוד נוירונים מוטוריים, ירידה ברמת הורמונים אנבוליים, אטרופיה של חוסר שימוש (Disuse) משנית לירידת פעילות, לעתים תת-תזונה של חלבון ואנרגיה, מחלות כמו אי ספיקת לב, מחלת ריאות כרונית, דלקת מפרקים כרונית, יתר פעילות של בלוטת המגן, פרקינסון, זיהום כרוני או דלקת כרונית. משמעות אחרת לסרקופניה היא ירידה במסת גוף ללא שומן - (Lean Body Mass =MBL), צמצום דרישות אנרגיה עם הגיל ותרימה לאנורקסיה. אצל אלה בעלי מסת גוף נמוכה וסובלים מחוסר פעילות גופנית עלול להיות חוסר במרכיבים מאוד חיוניים כמו - ויטמין D, מגנזיום, סידן ואבץ. עקב סרקופניה עלול להיות ירידה בתפקוד המערכת החיסונית וכתוצאה התפתחות מחלות זיהומיות.

  • תוצאות רעות: סרקופניה היא גורם סיכון לבריאות לקויה ולתמותה[7]. סרקופניה תורמת לתחושת Well Being לקויה ולבעיה בפעילות של גפיים עליונות וזה נגרם עקב ההריסה שבשריר שגורם לחולשה וחוסר תפקוד. שטח קטן יותר של שריר באמצע הירך והסננת שומן גדולה יותר קשורה בירידת תפקוד הרגליים בזקנים עצמאים. ירידת מסת שריר היא נפוצה וקשורה בלקות ובמוגבלות, בתחלואה ובתמותה[8]. ליקוי תזונה מסוג חסר חלבון וקלוריות בשילוב סרקופניה בקבלה לבית החולים קשורים בסיכון כפול לזיהום נוזוקומיאלי.

בדיקות ואבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כמה בדיקות עיקריות שמקובל לעשותן כדי לאבחן דלדול שרירים. דרך ראשונה היא בעזרת כל מיני צילומים כגון CT, X-ray ועוד, הצילום מתבצע בעיקר לאמצע הירך. יש צילום בשם (DEXA (Dual Energy X ray Absorptiometry הצילום הזה עוזר בבדיקת המסה של השריר ללא השומן מסביב (מסה חופשית משומן)וע"י השוואה עם הממדים המקובלים יכולים לקבוע אם יש דלדול או אין. בנוסף, צילומי CT של אמצע הירך אצל קשישים יכולים להיות מנבא משמעותי לתפקוד השריר ותנועתו. בדיקה אחרת שהיא פחות פופולרית בשגרה היא בדיקת חומרים מסוימים בתוך הדם או השתן, למשל בדיקה לקריאטינין במשך 24 שעות, קריאטינין הוא חומר שנוצר מפירוק השריר והוא מסולק דרך הכליות לכן הרמה שלו בתוך השתן מייצגת בצורה די נאמנה את מסת השריר. גם בעזרת רמת האשלגן בגוף כי היא בעצם מייצגת את מסת השריר.

סיבות אפשריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנגנון נוירוגני: עם הגיל יש שינויים במערכת העצבית, מספר הנוירונים ויחידות המוטוריות נחלשות ומספרם קטן, כל הזמן יש שינויים בעצבוב וארגון מחדש של היחידה המוטורית,דנרבציה וראינרבציה. בנוסף יש העדפה ליצר סיבים איטיים ובמקביל מספר היחידות המהירות קטן עם ירידה במספר הנוירונים המוטורים שמעצבבים את השריר. כל זה ביחד עלול לפגוע באיזון שהיה ולגרום לחוסר תפקוד וירידה משמעותית במסת השריר.
  • שינויים בסוג הסיבים: מדידת היקף השריר בצורה פשוטה אינה מספקת מספיק נתונים כדי לקבוע אם אדם סובל מדלדול שרירים או לא. ניוון שרירים או דלדול שרירים מסומן גם על ידי ירידה בהיקף של סוגים שונים של סיבי שריר. שריר השלד מורכב מסוגים שונים של סיבים המתאפיינים בביטוי מגוון גדול של סיבי מיוזין. בשריר השלד יש סיבים מסוג ראשון (Type I) וסיבים מסוג שני (Type II), במהלך דלדול השרירים יש ירידה משמעותית בהיקף הסיבים מהסוג 2 עם לא מעט ירידה בהיקף הסיבים מהסוג 1, במקביל יש גם מעבר או המרה של סיבים מסוג 2 לסיבים מסוג 1‏[9].
  • אובדן בתפקוד תאי הלווין: תאי לווין(Satellite cells) הם תאים חד גרעיניים קטנים שמתמינים לסיבי השריר. תאי לווין הם מופעלים בדרך כלל בעת פציעה או פעילות גופנית. התאים האלה יכולים לגלוש פנימה אל תוך סיבי שריר השלד ומסייעים לשמור על תפקודם. יש תאוריה מניחה שדלדול שרירים נגרם בחלקו עקב כשל בהפעלת תא לווין,לכן, היכולת לתקן שרירים פגועים או להגיב לאותות תזונתיים או עצביים הינה פגומה‏[10].
  • אובדן של אותות אנבוליים: אובדן שריר בצורה קיצונית הוא לעתים קרובות תוצאה של שני גורמים, הגורם הראשון הוא שהאותות האנבוליים הולכת ופוחתת, האותות האנאבוליים הם אותות שאומרות לגוף להתחיל לבנות ולייצר אבני בניין קטנות שהן מאוד חיוניות לגוף האדם כמו חלבונים וסוכרים, התהליך הזה מווסת על ידי המערכת האינדוקרינית שמספקת הורמונים אנאבוליים ובמקביל היא גם מספקת הורמונם קטבוליים (שהוא התהליך ההפוך לאנאבוליזם) לדוגמה, סטרואידים אנאבוליים המעוררים סינתזת חלבון וגדילת שריר. ובמקביל יש קידום של אותות קטבוליים ופירוק מולקולות בגוף, כגון יתר הפרשת ציטוקינים פרו דלקתיים‏[11].
  • חוסר תנועה ותזונה לקויה: הנעת שרירים הוא דבר מאוד חשוב לקיומו וההתפתחות שלו, אנשים אחרי ניתוחים סובלים מסוג של דלדול שרירים בגלל השכיבה הממושכת בזמן האשפוז וחוסר התנועתיות. בנוסף לכך גם התזונה משפיעה באופן ישיר על השרירים, תזונה לקויה עלולה להזיק מאוד לשרירים כי ידוע שהשרירים הם מאגר החלבונים בגוף ובזמן חוסר חלבונים הגוף מתחיל לפרק את השריר כדי לקבל חלבונים וזה הורס את השריר, גם בעיות בעיכול המזון ובספיגתו עלולים לגרום להריסה בשריר.
  • מאמץ יתר- בזמן האחרון הרבה ספורטאים מוכשרים שהשקיעו את כל חייהם לספורט מקבלים ניוון שרירים. יכול להיות שמאמץ יתר גורם לשרירים להפסיק לפעול מרוב תשישות.

טיפול ומניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכויות חולי ניוון שרירים בקופות החולים השונות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיזיותרפיה לניוון שרירים: אפשר לשקם פגיעות בשריר שלד מבחינה תפקודית או אפילו עצבית וזה מתרחש בעזרת טיפולים פיזותרפיים, בטיפול יש שימוש רב בטכנולוגיה ובטכניקות שונות שתורמות להחזרת התפקוד או שימור מה שנשאר ממנו ! אצל חולי ניוון שרירים פיזותרפיה מהווה פקטור מאוד משמעותי בהחלמתם ושיקומם.

הידרותרפיה לניוון שרירים: היסודות של ההידרותרפיה הן פחות או יותר דומות ליסודות הפיזיותרפיה אבל פה יש שימוש בבריכה שתורמת למהלך השיקום. לבריכה הזו יש תנאים מיוחדים, כמו למשל טמפרטורה קצת גבוהה שנעה בין 32-36 מעלות והמטרה היא להרפות, לשחרר ולהרגיע את השריר. גם גובה הבריכה פה הוא אחיד, אין אזורים יותר עמוקים מהאזורים האחרים כמו בבריכה רגילה, והמטרה מאחורי העומק האחיד היא לאפשר נגישות יותר קלה למטפל כדי לספק לו טיפול איכותי. המטרה מאחורי ההרפיה של השרירים והשחרור הוא מחד גיסא, לחזק שרירים אחרים בגוף כמו למשל שרירי הנשימה שהם מאוד חשובים, ומאידך, להוריד ההסתברות להשמנת יתר בגלל חוסר תנועתיות.

הידרותרפיה


במדינת ישראל החולים שסובלים מניוון שרירם זכאים לטיפולים אלה (פיזיותרפיה והידרותרפיה) כמובן בהשתתפות קופות החולים, חולים כרוניים מעל גיל 18 ההשתתפות היא 12 מפגשים בשנה, לעומת זאות אצל חולים אקוטיים ההשתתפות היא 25 מפגשי טיפול בשנה. חובתה של הקופה היא לעבוד עם מכונים מקצועיים ובריכות שיקומיות לפיזיותרפיה ולהידרותרפיה בצורה מאושרת ולספק למטופל את שני הטיפולים. בנוסף חשוב לצרף את חוות דעתו של הרופא המטפל, לציין מידע על מצבו של המטופל, מה הוא צריך לעבור וכדומה. ביטוחים משלימים עשויים להשתתף לפי תנאי כל ביטוח גם במקרים בהם ההידרותרפיה אינה נעשית על ידי פיזיותרפיסט מוסמך.

כאן גם המקום לציין כי ייתכן והמלצה של הצוות המטפל תאפשר כיסוי טיפולים נוספים על ידי הקופה, בהתאם למצבו של החולה. ביטוחים משלימים עשויים להשתתף לפי תנאי כל ביטוח גם במקרים בהם ההידרותרפיה אינה נעשית על ידי פיזיותרפיסט מוסמך.

יום הסרקופניה - Sarcopenia Day[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום דלדול השרירים

יום דלדול השרירים (Sarcopenia Day) נקרא בשם הזה שנת 1980, כדי לעזור במימון למחלה מהקונגרס של ארצות הברית. סרקופניה מתאר את השחיקה ההדרגתית של השרירים והיחלשותו של גוף האדם בצורה עצומה עד להגיע למצב של חוסר תפקוד ובעיה בבצוע פעילות יום יומית (ADL-Activites of Daily Living). עם זאת, למרות העובדה שכל אחת מאיתנו הולך לחוות דלדול שרירים עדיין אין ידע והבנה מלאה למחלה הזו ולהשלכותה, סרקופניה אינו ידוע באופן נרחב מחוץ לחוגים רפואיים מקצועיים. לכן, כדי לגשר את הפער הזה ולספק לקהל את הידע הנחוץ לסרקופניה והמודעות הנכונה לגביו, הציעו אנשים בודדים להקים יום מיוחד ולקרוא לו (Sarcopenia Day), היום הזה הוא גלובלי והמטרה מאחוריו היא לעזור לאנשים להבין טוב יותר את ההשפעה המתישה של סרקופניה ואיך הם יכולים לעכב את הופעת המחלה ולשמור על כוחנו והיכולת לפעול באמצעות פעילות גופנית ותזונה נכונה. ב-2004, העלות השנתית לטיפול בחולי סרקופניה בארצות הברית הייתה בין 11.8-26.2 בליון דולר, לפי הציפיות הסכום הזה הולך וגדל עם הזמן אלה אם כן הוקמו קמפיינים להעלאת המודעות לגבי המחלה. היום הזה הוא יום בינלאומי שמתקיים כל שנה ב 21 ביוני ברחבי העולם שנועד לתמוך באנשים, להעלות מודעות ולחשוב בצורה אופטמית ובריאה יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תסמונת תשישות היא תסמונת גריאטרית נפוצה שמהווה סיכון גבוה המתבטא בירידות קטסטרופלי בבריאות ובתפקוד בקרב אנשים מבוגרים
  2. ^ פזיולוגי זה מהגוף ומהטבע שלו, לכן מדובר במשו נורמלי ולא מסמל למחלה כלשי
  3. ^ פתלוגיה זה בעצם ביטוי למחלה
  4. ^ http://dspace.ubvu.vu.nl/bitstream/handle/1871/30105/235839.pdf?sequence=1 TOWARDS A DEFINITION OF SARCOPENIA – RESULTS FROM EPIDEMIOLOGIC STUDIES
  5. ^ EWGSOP = The European Working Group on Sarcopenia in Older People
  6. ^ http://ageing.oxfordjournals.org/content/39/4/412.full Sarcopenia: European consensus on definition and diagnosis Report of the European Working Group on Sarcopenia in Older People
  7. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2890348/
  8. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3309150/
  9. ^ http://jap.physiology.org/content/95/4/1717.full
  10. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18299960
  11. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18299960
  12. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10751194
  13. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14570859
  14. ^ Emerging drugs for sarcopenia: age-related muscle wasting
  15. ^ השיטה הזו מצוטטת ממאמר בלינק הזה, 1=http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=918&sheetid=71
  16. ^ http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=918&sheetid=71