כאב פסיכוגני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
כאב פסיכוגני
תחום פסיכיאטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווגים
ICD-10 F45.4 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כאב פסיכוגני הוא כאב ללא סיבה גופנית ברורה. לעיתים באה בעקבות פציעה או מחלה, אבל אין הלימה בין עוצמת הכאב למחלה, דבר המרמז על כך שייתכן שהכאב נובע מבעיה נפשית כלשהי. מדובר בכאב אמיתי והאדם לא ממציא אותו. כאשר הכאב הוא כרוני הוא גורם לאיבוד ימי עבודה ולנכות. החולים מתרכזים בכאב ושוללים מצוקה נפשית. לעיתים יופיע יחד עם דיכאון וחרדה. קשה לאבחן.

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכול להופיע בכל גיל. שכיח יותר בקרב נשים. הערכה ש-10% מכלל הפונים לרופאים סובלים מכאב פסיכוגני.

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיבות חיים קשות ולוחצות, מנגנוני הגנה של התקה והדחקה, הזדהות עם קרובי משפחה חולים, למידה, רווח משני, יכול להיות פגיעה נוירוגנית בעקבות מחלה או פציעה שגורמת להתפתחות רגישות מוגברת של נוירונים, שינויים במוח, מערכת העצבים ההיקפית, מחסור באנדורפינים, עוררות פתופיזיולוגית.

ביטויים גופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאבים, עקב הכאבים מתלוננים על עייפות, דכדוך, הפרעות שינה ועוד. לעיתים בשל כאבם, הם נוטים לשימוש יתר באלכוהול וסמים.

אבחנה מבדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים חושדים בהתחזות בשביל רווח משני. בניגוד לתסמונת מינכהאוזן, מתחזים יסרבו לעבור בדיקות וטיפולים כואבים. לעיתים הכאב חולף עם סיום תביעת ביטוח לאומי וקבלת אחוזי נכות. כאשר החולה אינו מגיב לטיפול נוגד כאבים והן אינן משפיעות עליו, יש לחשוד בכאב פסיכוגני. יש להבדיל גם בין כאב פסיכוגני להיפוכונדריה ולהפרעה קונברסיבית (היסטריה).

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות אנלגטיות בדרך כלל ללא השפעה. תרופות אנטי-דיכאוניות כמו Clomipramine או Fluoxetine עוזרות. חשוב לשכנע את המטופל שסיבות פסיכולוגיות קשורות בכאב שלו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.