כאריסיוס
פלאוויוס סוסיפאטר כאריסיוס (Flavius Sosipater Charisius; פעל במאה ה-4 לספירה) היה מדקדק לטיני.[1]
כאריסיוס היה ככל הנראה יליד אפריקה, שזומן לקונסטנטינופול כדי לתפוס את מקומו של אואנתיוס, פרשן מלומד של טרנטיוס.[1]
חיבורו, "Ars Grammatica", נכתב בחמישה ספרים והוא מופנה לבנו (שאינו רומאי, כפי שמראה ההקדמה). החיבור הגיע לידינו במצב פגום. אבדו מתוכו תחילתו של הספר הראשון, חלק מהספר הרביעי וחלקו הגדול של הספר החמישי. החיבור, שהוא בסך הכל אוסף, הוא בעל ערך בכך שהוא מכיל קטעים מכתבי הסופרים המוקדמים יותר על הדקדוק, שבמקרים רבים נזכרים בשמם: רמיוס פלאימון (אנ'), יוליוס רומאנוס, קומיניאנוס (אנ').[1]
דתו של כאריסיוס אינה ידועה, אולם הוא נמנה עם המדקדקים היוונים והלטינים שנדרשו גם לשמות עבריים. כאריסיוס טוען בחיבורו (Ars Grammatica, 1,17) כי את השמות "אדם" ("הנברא הראשון") ו"אברהם" אין להטות בהתאם לחוקי הדקדוק של סיומות לטיניות או יווניות, באשר הם שמות עצם בעלי סיומת אחת בלבד.[2]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Charisius, Flavius Sosipater, המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, בויקיטקסט באנגלית
- ^ M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. III (1984), XIII. Charisius, p. 47
