כבדהו וחשדהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כבדהו וחשדהו הוא פתגם עברי המבוסס על דברי חז"ל, לפיהם יש לנהוג בבני אדם ביחס דו-ערכי: מחד, יש לנהוג בהם כבוד, ומאידך אין לתת בהם אמון בלתי מוגבל, אלא יש לנקוט אמצעי זהירות מפניהם, כדי שלא יגרמו לפגיעה או לנזק.

מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כך נאמר במסכת דרך ארץ[1]: "לעולם יהיו כל בני אדם חשובין לפניך כלסטים, והוי מכבדן כרבן גמליאל[2]. ומעשה ברבי יהושע שהשכים אצלו אדם, ונתן לו אכילה ושתיה, והעלהו לגג לשכב, ונטל סולם מתחתיו. מה עשה אותו האיש, עמד בחצי הלילה ונטל את הכלים וכרכן בטליתו, וכיון שביקש לירד נפל מן הגג ונשברה מפרקתו. לשחרית השכים רבי יהושע ובא מצאו כשהוא נופל, אמר לו: ריקה, כך עושין בני אדם שכמותך. אמר לו: רבי לא הייתי יודע שנטלת את הסולם מתחתי. אמר לו: ריקה, אי אתה יודע שמאמש היינו זהירין בך. מכאן אמר רבי יהושע: לעולם יהיו כל בני אדם בעיניך כלסטים, והוי מכבדן כרבן גמליאל"."

הביטוי המקוצר "כבדהו וחשדהו" רווח בפי הציבור, בכתב ובעל-פה, במאות השנים האחרונות[3].

ביחס ל"לדון לכף זכות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

סייג לכלל זה אנו מוצאים בדברי ספר חרדים בשם רבי יוסף יעב"ץ[4]. לדבריו לאחר מעשה יש לדון לכף זכות, והחשד נועד רק להתגוננות לפני מעשה: "ומה שאמרו יהיה כל אדם בעיניך כלסטים ומכבדו כרבן גמליאל היינו קודם מעשה, להישמר ממנו כדי שלא תבוא לידי חשדא, אבל אם חסר חפץ מביתך תתלה באבידה או בהעלמה, וכן כל כיוצא בזה."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דרך ארץ רבה ה.
  2. ^ לדעת בעל שו"ת אבני חפץ יש לפתור את ראשי התיבות: כריש גלותא.
  3. ^ ראו את דברי הרב אהרן לוין בשו"ת אבני חפץ, באתר היברובוקס.
  4. ^ ספר חרדים מצוות עשה פרק א.