דו-ערכיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דוּ-עֶרְכִּיּוּת[1] (בלועזית: אמביוולנטיות) היא מצב שבו מתקיימים בו-זמנית רגשות, רעיונות, עמדות או דרכי-פעולה מנוגדות (או שמיוחס להן יחד ערך חיובי ושלילי) כלפי מישהו או משהו[2][3].

אנשים שונים זה מזה במידת מודעותם לאמבווילנטיות הקיימת בתוכם. אנשים שנוטים להדחיק קונפליקטים מתוך רצון למנוע עמימות ומתוך שאיפה לשלמות יתקשו יותר מאחרים לקבל סתירות פנימיות הנמצאות בתוכם.

נורמטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה נפוצה לכך היא הרגשת אהבה ושנאה כלפי אדם מסוים. המונח מתייחס גם למצבים שבהם נחווים "רגשות מעורבים" מסוג כללי יותר, או כשאדם חווה אי-ודאות או הססנות ביחס למשהו. הביטויים "חצוי בדעתו", "פוסח על שתי הסעיפים", "יושב על הגדר" משמשים לעתים קרובות לתיאור דו-ערכיות. על פי תפיסתו של פרויד כל אדם חש רגשות אמבוולינטים כלפי האנשים הקרובים לו, ויכולת להכיל רגשות מנוגדים אלו מסייעים לחוסנו הנפשי של האדם. לעתים הרגשות האמבוולינטים חבויים בלא מודע ויכולים להביא לנוירוזה, אם לא מעלים אותן על פני השטח.

בתחום הפתולוגיה הנפשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לעתים לראות דו-ערכיות או אמביוולנציה פתולוגית בתמונה הקלינית של מצב פסיכוטי חריף או ממושך של סכיזופרניה שנובעת לעתים מתוך חוסר יכולת להכיל ניגודים. היא מופיעה בסממנים של סכיזופרניה שתוארו על ידי בלוילר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.