כלכלה מבוססת משאבים

כלכלה מבוססת משאבים היא גישה חברתית-כלכלית, אותה המציא ופיתח המהנדס החברתי ז'אק פרסקו במהלך המאה ה-20.

בהשפעת אירועי השפל הכלכלי הגדול שהחל ב-1929, החל פרסקו להטיל ספק בגישות המקובלות ולגבש תפיסה חדשה של התנהלות כלכלית-חברתית. לפי פרסקו, כלכלה מבוססת משאבים מציעה מערכת ערכים חדשה שתאפשר עולם ללא עוני, עם הרבה פחות פשע, מלחמות וניצול. מערכת זו פועלת ללא כסף, ללא סחר חליפין ועושה שימוש באוטומציה, בנייה טרומית ואוסף טכנולוגיות נוספות על מנת לייצר שפע ולהגיע למצב שבו ההיצע עולה בהרבה על הביקוש ומספק אותו ביתירות. פרסקו טוען כי על בסיס טכנולוגי זה, יחד עם שינויים בהסדרים החברתיים ובצורת החשיבה המקובלת, ניתן יהיה לשקם את הנזק אשר נעשה לכדור הארץ על ידי האנושות ולספק את צורכי המחיה של כל בני האדם.

בסיס טכנולוגי

במהלך חייו פיתח פרסקו מאות המצאות במגוון תחומים. הרקע של פרסקו כמעצב תעשייתי וכממציא בתחום ההנדסה, המכשור הרפואי וכמתכנן מטוסים איפשר לו לעצב את הבסיס הטכני הנחוץ כדי לממש את ההיבטים הטכנולוגיים של כלכלה מבוססת משאבים.

במסגרת שיטתו, שילוב של אוטומציה ובניית-טרומית (prefabrication) ישמש בתור מערך לייצור המוני של מבנים ללא מגע ידי אדם. מערכות קיברנטיות יחוברו לחיישנים באדמה, במים ובאזורים החקלאיים כדי להזרים חומרים מתאימים במקרים של זיהום או מחסור בדשנים. סחורות ייוצרו (באמצעי ייצור אוטומטיים) מחומרים עמידים ויחזיקו מעמד (בניגוד להשבתה המתכוננת של ימינו).

כלכלה מבוססת משאבים גורסת כי מטרתה העיקרית של טכנולוגיות אלו ואחרות, היא לאפשר לבני אדם להשתחרר מעבודות חוזרניות, מסוכנות ומשעממות, ולהתפנות לעסוק בדברים הנעלים יותר בחיים, כמו מחקר, יצירה, זמן איכות עם הקרובים, התמקצעות בתחביבים, התפתחות אישית ופיתוח הסביבה, ולא לשעבד בני אדם כפי שרבות מהטכנולוגיות (כמו הרשתות החברתיות) עושות תחת מערכות כלכליות של מחסור ורווח אישי, במטרה לשרת את בעליהן (שהוא כמובן לא הציבור הרחב).

התנהגות אנושית

חלק ניכר מהשינוי בצורות החשיבה המקובלות אותו מציע פרסקו קשור בתפיסה אודות הגורמים האחראיים להתנהגות אנושית. בדומה לסקינר, אבי תורת הביהביוריזם ופסיכולוג אמריקאי. פרסקו דוגל בפרדיגמת "סביבה מעצבת התנהגות", אשר שוללת הסברים הטוענים כי התנהגות אנושית נקבעת "בתוך האדם" בצורה בלתי תלויה בסביבה. לפיכך, כלכלה מבוססת משאבים שואפת לאפשר את התנאים האופטימליים להתנהגות תרבותית שלומנית ומיטיבה, ולהעלים את התנאים שאחראיים להתנהגויות פוגעניות.

בדומה לפילוסוף סם האריס, פרסקו גורס כי הטענה שלאנשים יש רצון חופשי אינה מבוססת ואינה תואמת את הממצאים המדעיים העדכניים, ולפיכך סביבה מותאמת מאפשרת פתרון להתנהגויות לא רצויות.

כלכלה ללא כסף

כלכלה מבוססת משאבים שמה לעצמה כיעד להתעלות מעל הצורך בכסף (או סחר חליפין) באמצעות ייצור של שפע. על פי עקומות הביקוש וההיצע המקובלות בימנו, ניתן לראות כי בעולם שבו מוצרים ושירותים נגישים בצורה יתירה, כלומר בכמות גבוהה יותר מאשר הביקוש, מחירם יורד לאפס, כלומר הם נעשים נגישים באופן חופשי לכל אדם ללא תג מחיר, ובעצם הופכים לזכות בסיסית בחברה וכך גם הצורך בכסף נעלם. לדוגמה, במקום שבו עצי תפוז גדלים בשפע והם נגישים לכל מי שרוצה, אין בסיס למכור תפוזים.

תמריצים

המניעים ליצירה, לימוד, פתרון בעיות, מחקר ופיתוח בכלכלה מבוססת משאבים הם אינם מניעים כספיים, אלא מניעים מגוונים שונים כגון: סקרנות, עניין, רצון בביטוי עצמי, רצון בהכרה, דחף שכלי לפתור בעיות, רצון לשפר את חייהם של הקרובים אליהם, רצון לשייכות, ההנאה שבשיפור המיומנויות וכו'. פרסקו מדגים כי מניעים כאלה אכן קיימים אצל אנשים וכי כסף אינו המניע היחיד לפעולה על ידי אזכור של אנשים כמו [מרטין לותר קינג] ו[מהאטמה גנדי] אשר פעלו מתוך אמונה במה שהם עושים ולא משיקולים כספיים.

אי לאומיות

הטענה היא שלאומיות היא גורם מעכב בהתפתחות אנושית, וכי כל משאבי כדור הארץ צריכים להפוך להיות המורשת המשותפת של כל בני האדם. הוא סבור שאם מדינות מסוימות שולטות ברוב המשאבים של כדור הארץ תתפתחנה תחרותיות ועוינות שמקורה בצורך של עמים להבטיח את הישרדותם. לפיו, הדרך היחידה לפתור סכסוכים מסוג זה הוא לבטל את הגבולות הטריטוריאליים שבין מדינות, ולאחד את בני האדם לקהילה אחת שתשמור על כדור הארץ ותטיב עם כל האנשים ללא הבחנה לאומית.

שלילת פוליטיקה

כלכלה מבוססת משאבים מבקשת ליישם את פירות השיטה המדעית ישירות אל תוך המערכת החברתית בניגוד לצורה בה השיטה המדעית מתווכת לחברה היום באמצעות אנשי עסקים, בעלי הון ופוליטיקאים אשר הם הבעלים של רוב פירות השיטה המדעית. היא שוללת תהליכי קבלת החלטות שמבוססים על שיקולים של עסקנות פוליטית וטוענת כי רוב הבעיות האנושיות שהחברה מתמודדת איתה הן טכניות מעיקרן ואינן פוליטיות. בכלכלה מבוססת משאבים אין פוליטיקאים ואין לוביסטים מאחר שקבלת ההחלטות לא תהיה מבוססת על שכנוע אנשי ציבור או גיוס כספים או מתוך אינטרסים צרים של בעלי עניין.

היתכנות המימוש של כלכלה מבוססת משאבים

פרסקו בעצמו אמר במספר ראיונות שהסיכוי למימוש של כלכלה מבוססת משאבים הוא נמוך, ולדעתו הסיכוי למלחמה קטלנית עולמית הוא גדול יותר. הוא טוען כי הזרז הסביר שעשוי להביא אנשים לשקול יישום של כלכלה מבוססת משאבים הוא אסון כלכלי חברתי כמו זה שהיה בזמן השפל הכלכלי הגדול. זרז נוסף שיכול להיות הוא משבר האקלים, נגיף קטלני כלל עולמי, או כל אסון בקנה מידה גלובלי שיגרום לתחושת איום ממשית על מסה משמעותית באוכלוסייה.

ביקורת על כלכלה מבוססת משאבים

אחת הביקורות כנגד כלכלה מבוססת משאבים טוענת כי מדובר בשיטה שמסכנת את האנושות בהשתעבדות למכונות ולרובוטים, ובכך צריך להתרחק ולהימנע ממנה. בתגובה לכך אומר פרסקו כי הפחד מהשתלטותם של מכונות על בני האדם נובע מ"טריקים הוליוודיים" ואינו מבוסס במציאות. הוא מציין כי מכונות אינן פועלות על פי רגשות, ואין שום בסיס לחשוב שמכונה יכולה לפתח רגשות של קנאה, שנאה, כעס כפי שקיימים אצל בני אדם. הוא מוסיף שמכונות לאורך ההיסטוריה תמיד התעלו על בני האדם בייעוד לו הן נוצרו. כך למשל, מכ"ם דופלר מסוגל למדוד מרחק טוב יותר מכל אדם, מחשבי-על מסוגלים לבצע חישובים טוב יותר מכל קבוצת בני אדם ומנופים מסוגלים להרים משאות שאף אדם אינו מסוגל להרים. בכלכלה מבוססת משאבים עובדות אלו לא מאיימות בהשתעבדות לרובוטים, להפך, מדובר בשחרור בני האדם מעבודות חוזרניות, משעממות ולעיתים מסוכנות שמכונות מסוגלות לבצע בצורה טובה יותר. תחת המערכת הכלכלית המכונה קפיטליזם, רכישת מנוף אכן עשויה לגרום לפיטור פועלים רבים - ובמובנים אלו הטכנולוגיה באמת מסוכנת לקיומן של עבודות אנושיות.

מבין אלו שמסכימים עם הרעיון הכללי של כלכלה מבוססת משאבים, יש האומרים כי למרות הכל מדובר ברעיון אוטופי. בתשובה לכך עונה פרסקו כי אין מדובר באוטופיה מכיוון שהעקרונות עליהם מושתתת כלכלה מבוססת משאבים הם עקרונות משתנים, ולכן לא ניתן לייצר חברה אוטופית קבועה. עם הזמן הרעיונות יעברו שינויים בהתאם למידע החדש ולהתנהלות של הדורות הבאים.

ביקורת נוספת מעלה כי רעיונות אלו של שיתוף פעולה מנוגדים לטבע האדם, ואין דרך לשנות את החמדנות, תאוות הבצע והרוע שבו. בתגובה לכך טוען פרסקו כי הרעיון של "טבע האדם" הוא מיתוס שנועד לשמר סטטוס קוו, וכי אין למעשה "טבע" שכזה אלא אך ורק התנהגויות אנושיות בטווחים שונים. בכלכלה מבוססת משאבים התנהגויות אלו הן בבסיסן ניתנות לשינוי ולפיכך "טבע האדם" אינו דבר קבוע אלא תלוי בנסיבות.

ביקורת נוספת טוענת כי הגישה מתעלמת מרגשות אנושיים בסיסיים ומדחיקה אותם.

ראו גם

• ז'ק פרסקו
• אוטומציה
• קיברנטיקה
• פרדריק סקינר
• רובוטיקה
• השבתה מתוכננת

לקריאה נוספת

• ז'ק פרסקו, הטוב ביותר שכסף אינו יכול לקנות, פרויקט ונוס, 2002

קישורים חיצוניים

• כלכלה מבוססת משאבים באתר www.resourcebasedeconomy.org
• ז'אק פרסקו - פרויקט ונוס, באתר Vimeo.
• אשליית הרצון החופשי, מאת סם האריס.
• הרצאה של ז'ק על תמריצים ומוטיבציה, באתר Youtube.
• כלכלה מבוססת משאבים באתר פרויקט ונוס (discovervenus.com)
• מהי כלכלה מבוססת משאבים באתר Youtube.
• Future by Design - ז'ק פרסקו באתר Youtube.