פרדריק סקינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרדריק סקינר
Burrhus Frederic Skinner
B.F. Skinner at Harvard circa 1950.jpg
לידה 20 במרץ 1904
סוסקנה דיפו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באוגוסט 1990 (בגיל 86)
קיימברידג', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה אקספרימנטאלית, ניתוח התנהגות
מקום קבורה בית הקברות מאונט אובורן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד, קולג' המילטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת מינסוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בורהוס פרדריק סקינר[1](נודע גם כ-ב' פ' סקינר; באנגלית: Burrhus Frederic Skinner;‏ 20 במרץ 1904 - 18 באוגוסט 1990) היה פסיכולוג אמריקני רב השפעה, הנחשב לדמות המשפיעה ביותר בגישה הביהביוריסטית במאה ה-20.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקינר נולד בפנסילבניה, ארצות הברית, בן זקונים להורים דתיים אדוקים מאוד. עוד בילדות סקינר היה ממציא ובונה כל מיני מכשירים מכניים, שכאשר השתמש בהם, הבחין שאלה משפיעים על ההתנהגות האדם (ליתר דיוק, הוא הבחין בכך יותר מאוחר כאשר התחיל לעסוק בביהביוריזם ונזכר בחוויות ילדות האלה).

לאחר שהקשיב לקורס הרצאות בקולג' של האמילטון, מדינת ניו-יורק, סקינר קיבל תואר ראשון ודיפלומה בתחום הספרות האנגלית. לאחר מיכן חזר הביתה, אירגן משרד עבודה והחל לעסוק בכתיבה. לאחר ניסיונות כתיבה כושלים, וטיול באירופה, סקינר הבין שלא יוכל להיות סופר. הוא טען שסופרים יכולים לתאר היטב התנהגות אנושית, אך לא מבינים בה כלום. בשנת 1928 חוזר לארצות הברית ומתחיל את לימודיו באוניברסיטת הרווארד. לאחר שקיבל את התואר השלישי, הוא עבד כ-5 שנים בבית הספר הרפואי בהרווארד בחקר מערכת העצבים של בעלי חיים. בשנת 1936 סקינר הפך למרצה באוניברסיטה של מדינת מינסוטה. הוא ציין בגאווה שכמה מתלמידיו באותו הזמן התקבלו לאספירנטורה והפכו לביהביוריסטים בעצמם.

בשנת 1938 סקינר מפרסם את הספר התנהגות היצורים החיים (The Behavior of Organisms). הספר היה תוצאה של כ-10 שנות מחקר התנהגות של יצורים חיים (בעיקר חולדות) בתנאי מעבדה מבוקרים, ונתן את ההתחלה לתחום המדעי שעוסק בניתוח התנהגות הידוע כיום כ-ABA.

בשנת 1948 סקינר מפרסם את ספרו הוולדן השני (WALDEN TWO), שזהו ספר אומנותי עם עלילה, אשר מתאר קהילה אלטרנטיבית שבה רואים שימוש פרקטי בעקרונותיו של ניתוח ההתנהגות.

בעבודתו המדעית סקינר הסתמך על גישות מדעיות כמו תורת האבולוציה של דרווין, הרפלקסים הבלתי מותנים והמותנים של פבלוב, ואימץ באופן חלקי את הגישה המתודולוגית של ווטסון (ג'ון ווטסון בביהביוריזם המתודולוגי שלו הזניח את כל מה שמתרחש מ'בפנים לעור', אך סקינר בביהביוריזם הרדיקלי נותן חשיבות לתופעות האלה ומתייחס אליהם גם כאל התנהגויות שאפשר לשלוט בהן).

סקינר פחות התעסק בחקר התנהגות התגובה-גירוי והתחיל לחקור את התופעה שגילה בזמנו תורנדייק - חוק האפקט והתנהגויות יותר מורכבות. סקינר גילה דברים רבים הקשורים לתדירות ההתנהגות, חיזוקים, עונשים, פיתח שפה טכנית חדשה לניתוח התנהגות וטבע את המונח התניה אופרנטית - לפיה האורגניזם שולט בסביבתו (מפעיל אותה) במטרה להשיג את מבוקשו ונשלט על ידה בהתאם להיסטוריית החיזוקים והעונשים שלו.

במחקריו המפורסמים של סקינר בבעלי חיים (ראו תיבת סקינר) הראה סקינר כי באמצעות חיזוקים ועונשים ניתן לעצב את התנהגותו של האורגניזם. גישתו של סקינר היא דטרמיניסטית: האדם אינו אדון לגורלו והתנהגותו אינה תוצר של בחירה חופשית, אלא של סך כל היסטוריית החיזוקים והעונשים שלו.

מכיוון שסבר כי האדם אינו חופשי בבחירת מעשיו, אלא נשלט על ידי חוקיות קבועה המכתיבה את התנהגותו, טען סקינר שיש לפקח/לשלוט, באופן מושכל, בחלוקת החיזוקים של האדם עוד מלידתו (מדוע להותיר את האדם לשליטתם של חיזוקים סביבתיים אקראיים?).

סקינר היה בין הפסיכולוגים הבודדים שקיבלו (בשנת 1968) את המדליה הלאומית למדעים מידי נשיא ארצות הברית.

מבין ספריו, שניים תורגמו לעברית:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרדריק סקינר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]