עקרון השלישי הנמנע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עקרון השלישי הנמנע אומר כי כל טענה היא אמיתית או שקרית, ואין אפשרות שלישית.

לדוגמא, או שיורד גשם או שלא יורד גשם. אבל לא שניהם ולא אף אחד מהם.

במערכות לוגיות בהן ישנם מושגים מונגדים הכלל אינו תקף.

פארמנידס[עריכת קוד מקור | עריכה]

העקרון נוסח לראשונה על ידי הפילוסוף היווני פארמנידס בפרגמנט 2 (תרגום: שמואל שקולניקוב):

"האחת – שהווה ואי-אפשר לא להיות,

היא נתיב השכנוע (כי מלווה הוא לאמת);

האחרת – שאיננו וחיוב הוא לא להיות.

וזאת אני מוֹרֶה לְךָ שבלתי-בת-הבחנה היא מכל-וכל."

הוכחה בדרך השלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוכחה בדרך השלילה מבוססת על עקרון השלישי הנמנע, במסגרתה מוכיחים ששלילת ההנחה המבוקשת היא סתירה, ועל כן, הנחת המוצא אינה נכונה.

האינטואיציוניזם מתנגד לכך, וטוען שבכך נפסלת רק אי-נכונות. ויתור על העקרון משמש להתמודדות עם הקשיים בתורת הקבוצות הנאיבית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]