כריסטיאן בוהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כריסטיאן בוהר
Christian Bohr
Christian Bohr u016a.jpg
לידה 14 בפברואר 1855
קופנהגן, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בפברואר 1911 (בגיל 55)
קופנהגן, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי רפואה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קופנהגן, אוניברסיטת לייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת קופנהגן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כריסטיאן הארלד לוריץ פיטר אמיל בוהר (1855 - 1911) היה רופא דני, אביו של הפיזיקאי וחתן פרס נובל נילס בוהר, של המתמטיקאי והכדורגלן הארלד בוהר, וסבו של פיזיקאי וחתן פרס נובל נוסף אגה בוהר. הוא נישא בשנת 1881 לאלן אדלר, בתם של דוד ברוך אדלר (1826—1878), בנקאי יהודי דני אמיד ובעל השפעה וחבר פרלמנט ליברלי, וג'ני רפאל (1830—1902), בת למשפחת בנקאים יהודית-בריטית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטיאן בוהר כתב את המאמר המדעי הראשון שלו "Om salicylsyrens indflydelse på kødfordøjelsen" ("ההשפעה של חומצה סליצילית על העיכול של בשר"), בגיל 22. הוא קיבל תואר ברפואה בשנת 1880, למד אצל קארל לודוויג באוניברסיטת לייפציג, וקיבל דוקטורט בפיזיולוגיה. הוא התמנה לפרופסור לפיזיולוגיה באוניברסיטת קופנהגן בשנת 1886.[1]

בוהר התחנך על הדת הלותרנית, אולם בשלב מאוחר יותר בחייו הפך לאתאיסט.[2]

פיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא היה הראשון שאפיין את המושג נפח מת[3]

ב-1903, כריסטיאן בוהר תיאר את התופעה, המכונה כעת אפקט בוהר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטיאן בוהר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rhodes, Richard (1986). The Making of the Atomic Bomb. New York: Simon & Schuster. ISBN 0-671-44133-7. 
  2. ^ Tom Siegfried (28 ביוני 2013). "When the atom went quantum - Bohr's revolutionary atomic theory turns 100". Society for Science & the Public 2000. בדיקה אחרונה ב-1 ביולי 2013. As for standard religion, though, Bohr was unsympathetic. His mother was a nonpracticing Jew, his father an atheist Lutheran. 
  3. ^ Klocke R (2006). "Dead space: simplicity to complexity.". J Appl Physiol 100 (1): 1–2. PMID 16357075. doi:10.1152/classicessays.00037.2005.