כרם (עיר מקראית)
כרם הייתה עיר מקראית בהר יהודה. היא מוזכרת בקבוצה 9 של רשימת ערי יהודה, במסגרת תיאור נחלת שבט יהודה. הקבוצה נשמטה מנוסח המסורה ושרדה רק בתרגום השבעים, בספר יהושע, פרק ט"ו, אחרי פסוק נ"ט. במחקר מקובל להתייחס לנוסח החסר כאל פסוק 59ג, בו נמנות הערים הבאות:
אפרתה, תקוע, עיטם, פעור, בית לחם, שרש\צבה(?), כרם, גלים, ביתר, מנחת. השם הסתום "טטם" הוא אולי שיבוש מנטופה.
זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיהויה של כרם מקבוצה 9 של רשימת ערי יהודה סבוך, משום שהופעתה במקרא יחידאית, ומיקומה ידוע מתוכו רק באופן כללי מאד. לפיכך, כל זיהוי יהיה בגדר השערה. מקובל היה כי כרם זהה עם העיר בית הכרם הנזכרת בספר ירמיהו, פרק ו', פסוק א', בספר נחמיה, פרק ג', פסוק י"ד, ובמקורות חיצוניים[1]. את בית הכרם יש לזהות בין ירושלים לתקוע, והצעת הזיהוי של בית הכרם באתר "רמת רחל" מסתברת מאד. אולם, מיקומה של כרם בקבוצה 9 מקשה על ההנחה כי כרם זהה לבית הכרם ושוכנת באותו אתר (רמת רחל). חלקה השני של הרשימה בקבוצה 9 כולל בעיקר יישובים המצויים באגן נחל שורק ויובליו, ולא בסמוך לרמת רחל. לעומת זאת בתוך התחום שמגדיר החלק השני של קבוצה 9 נמצא עין-כארים, כיום עין כרם, ולכן ייתכן ששמה של כרם מקבוצה 9 השתמר במקום זה. נמצאו כאן שרידים מתקופת הברזל[2], כך שהאתר התקיים בתקופת קיומה המשוערת של כרם שלפנינו[3]. למעשה, אם לא היו לפנינו הנתונים על בית הכרם (ששמה לא נשתמר בשום מקום), אין ספק שכרם הייתה מזוהה בעין-כארים, בשל שימור השם בצירוף המיקום הגאוגרפי.
השם 'כרם' הוא מסוג השמות המורים על מאפיין שמטיבו עשוי להתאים ליישובים רבים, כמו השמות 'גת' (הקרוב ל'כרם'), 'שכה', 'אפק' וכן הלאה. לפיכך בהחלט ייתכן כי בהר יהודה התקיימו שני יישובים (או יותר), שמרכיב זה היה חלק משמם, וכי עין-כארים משמרת את שמו של יישוב מקראי קדום. המועמדת הטובה ביותר להיות יישוב זה היא כרם של קבוצה 9 ברשימת ערי יהודה.
כללו של דבר, עדיף לזהות את כרם מקבוצה 9 באתר שבעין-כארים, אף על פי שלא ניתן לשלול את האפשרות שהיא בכל זאת זהה לבית הכרם שבאתר רמת רחל.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ליונשטאם באנציקלופדיה מקראית ב: עמ' 85-84.
- ^ סלר 1946, עמ' 8 = S.J. Saller, Discoveries at St. John's Ein Karim, 1941-1942, Jerusalem 1946. גם הנרות בלוח 1:35 מס' 8–15, המוצגים שם כמודרניים, נראים להיות מתקופת הברזל, וכך גם אולי שברים נוספים באותו לוח.
- ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 3: 54–55.