ספר נחמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספר נחמיה
108.Nehemiah Views the Ruins of Jerusalem's Walls.jpg
נחמיה מביט בהרס חומות העיר ירושלים
מספר פרקים 13
מספר פסוקים 373
סדרת ספרים כתובים
הספר הקודם ספר עזרא
הספר הבא דברי הימים
דמויות מרכזיות נחמיה

ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו. הספר עוסק ברובו בשיקומו של היישוב היהודי בארץ ישראל על ידי השבים לארץ בתקופת ראשית בית המקדש השני, בסביבות המאה ה-6 לפנה"ס. רוב הספר מתואר מנקודת מבטו של נחמיה בן חכליה, ראש יהודי הארץ באותה תקופה שמונה על ידי השלטון הפרסי; שאר הספר מכיל תעודות שונות על התקופה (רשימת העולים, האמנה, מפת ההתיישבות), סגנון זה קיים גם בספר עזרא.

ספר זה לא נקרא בציבור באף חג בלוח השנה היהודי.

ספר נחמיה כהמשך לספר עזרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדברי חז"ל לא נחשב ספר נחמיה כספר בפני עצמו, אלא הוא המשך של ספר עזרא ושני הספרים נחשבים כספר אחד במנין 24 ספרי התנ"ך, שהחלוקה ביניהם היא מלאכותית, בדיוק כשני ספרי שמואל, למשל, שמוזכרים בפי חז"ל כספר אחד לכל דבר.[1] פעמים רבות מציינים מפרשים מתקופת הראשונים את ספר עזרא כמקור לפסוקים שמקורם למעשה בספר נחמיה, עובדה המעלה תמיהה אם לא מביאים בחשבון את העובדה ששני הספרים נחשבים כספר אחד. החלוקה לשני ספרים היא מאוחרת יותר ומתחילה בתרגום הוולגטה. גם מלשון הכתוב עצמו מוכח שמחבר ספר נחמיה איננו מחבר ספר עזרא, כאשר רואים שספר נחמיה[2] חוזר לעסוק בקורות עזרא שכבר כתב את קורותיו בעצמו בספרו. הוכחה נוספת היא שיש נושאים רבים שחוזרים ונכתבים בספר נחמיה למרות שכבר נכתבו בספר עזרא, כגון[3] רשימת העולים מבבל.[4]

הגמרא[1] מבארת שהסיבה שספר נחמיה לא התייחד כספר בפני עצמו היא משום שהחזיק טובה לעצמו ואמר "זכרה לי אלוהי לטובה" כמה פעמים במהלך הספר[5] כהשתבחות על מעשיו הטובים. סיבה נוספת היא משום שכאשר תיאר את פועלו כפחה הגון, הזכיר בכך את הפחות הראשונות עד אותו הזמן וכך הוציא את דיבתם רעה.

זמן כתיבת הספר ומחברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נכתב בתחילת ימי בית שני, וסוף הספר מתאר מאורע שהתרחש בשנת שלושים ושתים לארתחששתא הראשון, מאורע המתוארך לפי רוב הדעות המסורתיות לשנת ג'תל"ח (348 לפנה"ס),[6] ולפי דעות מודרניות לשנת 458 לפנה"ס.[7]

ספר נחמיה נכתב ככלל על ידי נחמיה עצמו, ורוב הספר מסופר בגוף ראשון. עם זאת, יש מקומות בהם נחמיה מוזכר בגוף שלישי,[8] מה שמעלה את האפשרות שנחמיה לא כתב חלקים אלו, והם הוכנסו לספר מאוחר יותר, ייתכן שעל ידי אנשי כנסת הגדולה. לאפשרות זו של עריכה מאוחרת לספר, ניתן למצוא חיזוק בעובדה שהוזכרו בספר שמות אנשים כמי שחיו בימי דריווש השני.[9] מה שאומר שיש לתארך את עריכת הספר לכל המוקדם, לתחילת המאה ה-4 לפנה"ס.

תיאור חומות ירושלים בספר נחמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור אתרי החומות בנְחֶמְיָה ג[10]

ספר נחמיה כולל שלושה תאורים מפורטים של האתרים בחומות ירושלים של ימיו (כולל שערים, מגדלים, ואתרים נוספים): פרק ב[11] מתאר סיור לילי של נחמיה באזור הדרומי של החומות, פרק ג[12] כולל תיאור מפורט של כל חלקי החומה הנבנית, ופרק י"ב[13] כולל תיאור של שתי תהלוכות חגיגיות על החומות לציון סיום בניית החומה. מהלך החומות מוסכם בדרך כלל על החוקרים, אך רק שרידים של מספר שערים התגלו, ויש עדיין חילוקי דעות לגבי מיקום השערים ששמם נמסר בספר. למעשה, תיאורי מהלך החומות בספר נחמיה הם מהמקורות העיקריים להשערת המיקום היחסי של השערים והמגדלים, וזאת מכיוון שהתיאורים עוקבים באופן רצוף אחר אתרי החומה (בסיבוב כנגד השעון בפרק ג ומדרום לצפון בפרק י"ב).

  • שַׁעַר הַצֹּאן בצפון הר הבית שימש כנראה להבאת בעלי חיים לקורבן במקדש, ולכן אולי אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא שקיבל את האחריות על בניית החומה באזור זה.
  • שַׁעַר הַדָּגִים מזוהה לרוב עם שַׁעַר אֶפְרַיִם המוזכר במְלָכִים-ב[14], וב[15]. הדרך שיצאה מהשער הובילה כנראה לנחלת אֶפְרַיִם והתפצלה גם מערבה לכוון יפו משם אולי הובאו הדגים לשוקי העיר.
  • שַׁעַר הַגַּיא הוביל מערבה מעיר דוד לכוון ה"גיא" העובר מאזור שער שכם של היום ודרך רחוב הגיא בעיר העתיקה (אזורים שהיו מחוץ לחומות בימי נחמיה) ויורד ממערב לעיר דוד עד לנחל קדרון. בשנת 1927 גילה ז וו . קראופוט בחפירות מטעם הקרן לחקר ארץ ישראל הבריטית שרידי שער מתקופת בית ראשון עם שרידי מגדלים משני צדדיו (בערך בנקודה 4 במפה). שער זה מזוהה על ידי רבים[16][17] כשער הגיא.
  • שַׁעַר הָאַשְׁפֹּת שימש כמקום לשפיכת האשפה של העיר (מטה למדרון בכוון גיא בן הינום הטמא). ממיקומו היחסי בתיאור חלקי החומה בנחמיה ג נראה שהשער אמור להמצא בדרום עיר דוד.
  • שַׁעַר הָעַיִן היה סמוך לבְּרֵכַת הַשֶּׁלַח שבתוך החומה ששימשה גם להשקיית גַן הַמֶּלֶךְ ממזרח לחומה הסמוכה. הבריכה נמצאת ליד היציאה של נקבת השילוח שבנה חזקיהו לקראת המצור של אשור (ממעיין הגיחון שנסתם ועד בריכת השילוח - ראו מלכים ב[18]. בסמוך לשרידי שער כאן נמצאו מדרגות חצובות אל מחוץ לחומה - אולי "המַּעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעִיר דָּוִיד".
  • מקומו של שַׁעַר הַמַּיִם שנוי במחלוקת. ב[19] הוא מופיע כנמצא ממזרח למגדל היוצא (מבית המלך העליון שבדרום הר הבית), ב[20] הרחבה ("הָרְחוֹב") שמול השער מוזכרת כמקום כינוס העם לשמיעת התורה, וב[21] הוא מוזכר כמצפון לשַׁעַר הָעַיִן. מקום השער במפה שכאן עוקב אחרי דעתו של עמיחי מזר[22] לפיה נמצא שער המים בחומה המזרחית סמוך למעיין הגיחון. המעיין נסתם מאות שנים לפני ימי נחמיה (ומימיו הוסבו לנקבת ולבריכת השילוח) וספק אם בכלל היה ידוע אז, אבל ייתכן שהקשר של השער למי הגיחון שרד בשמו הקדום של השער. אחרים[23] ממקמים את שַׁעַר הַמַּיִם במזרח הר הבית - כשער פנימי של מתחם המקדש סמוך לבית המלך.
  • החוֹמָה הָרְחָבָה שמזכיר נחמיה היא כנראה החומה שהקיפה את אזור ההגבעה המערבית (העיר העליונה, או אולי שכונת ה"מִּשְׁנֶה"). לפי עדויות ארכאולוגיות והיסטוריות היה האזור ממערב לעיר דוד מוקף בחומה לפחות מימי החשמונאים (כלומר כמה מאות שנים לאחר ימי נחמיה) אך לא היה מיושב יישוב עירוני לפני ימי החשמונאים. השכונה נקראה העיר העליונה בידי יוסף בן מתתיהו (בספרו - מלחמת היהודים). בעקבות חפירות באזור העיר העתיקה שנערכו אחרי 1967 התגלה קטע מחומה רחבה באזור הצפוני של קו החומה המשוער כפי שהוא מופיע במפה להלן. קטע החומה שהתגלה הוא מתקופת בית ראשון וקו החומה המשתמע ממנו נפגש עם הר הבית באזור המתאים לנקודה בה מציין נחמיה עצמו את מיקומה של חומה רחבה[24]. עובדות אלה חיזקו את ההשערה שאזור העיר העליונה היה מוקף חומה כבר מימי בית ראשון אך לא היה מיושב אז עדיין ביישוב עירוני צפוף. אחת ההנחות היא שחזקיהו הקים את החומה הרחבה כחלק מהביצורים שבנה כהכנה למצור האשורי - בניסיון להגן על אזור פרזות כפרי סמוך לעיר. יש המשערים שהעיר העליונה היא שכונת ה"מִּשְׁנֶה" בירושלים המוזכרת למשל בצְפַנְיָה[25] או כמקום מושבה של חֻלְדָּה הנביאה[26].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ג, עמוד ב'
  2. ^ ספר נחמיה, פרק ח'
  3. ^ ספר עזרא, פרק ב'; ספר נחמיה, פרק ז'
  4. ^ מבוא לפירוש דעת מקרא לספר עזרא ונחמיה[דרוש מקור]
  5. ^ למשל ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק ל'
  6. ^ סדר הדורות[דרוש מקור]
  7. ^ מבוא לפירוש דעת מקרא[דרוש מקור]
  8. ^ ספר נחמיה, פרק י"ב, פסוק כ"ו; פרק י"ב, פסוק מ"ז
  9. ^ ספר נחמיה, פרק י"ב, פסוקים י"א-י"ב; פרק י"ב, פסוק כ"ב
  10. ^ המפה מובאת מתוך מיפוי ספר נחמיה פרק ג, באתר עַלַמַּפָּה
  11. ^ ספר נחמיה, פרק ב'
  12. ^ ספר נחמיה, פרק ג'
  13. ^ ספר נחמיה, פרק י"ב
  14. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק י"ג
  15. ^ ספר צפניה, פרק א', פסוק י'
  16. ^ קדמוניות ירושלים, יוסף ברסלבי, באתר דעת
  17. ^ נתן שור, תולדות ירושלים, הוצאת דביר, 1987, כרך א, שער ב
  18. ^ ספר מלכים ב', פרק כ'
  19. ^ ספר נחמיה, פרק ג', פסוק כ"ו
  20. ^ ספר נחמיה, פרק ח'
  21. ^ ספר נחמיה, פרק י"ב
  22. ^ נתן שור, ספר ירושלים - תקופת המקרא, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2000, פרק 10, שמות שערים, עמוד 230
  23. ^ עולם התנ"ך - דניאל עזרא ונחמיה, הוצאת דודזון-עתי, 1994, עמוד 259
  24. ^ ספר נחמיה, פרק ג', פסוק ח'
  25. ^ ספר צפניה, פרק א'
  26. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ב