לאון חייקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאון חייקו
León Gieco
León Gieco - Argentina - En Casa Rosada - 23SEP05 -presidenciagovar.jpg
לאון חייקו, מגדולי המוזיקאים הפופולריים הארגנטינאים
לידה 20 בנובמבר 1951 (בן 69)
קניידה רוסקין, ארגנטינה
מוקד פעילות ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק נגן מפוחית פה, זמר, זמר-יוצר עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מוזיקה פופולרית ארגנטינאית
סוגה רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה מפוחית פה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס גראמי הלטיני למפעל חיים (2006)
  • דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הלאומית של רוסאריו עריכת הנתון בוויקינתונים
www.leongieco.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראול אלברטו אנטוניו חייקו, הידוע כ"לאון חייקו" (בספרדית: Raúl Alberto Antonio Gieco; נולד ב-20 בנובמבר 1951) הוא מוזיקאי, זמר פולק רוק, מלחין ומעבד מוזיקלי ארגנטינאי.

מגדולי המוזיקאים הפופולריים הארגנטינאים במאה ה-20. השפעתו התרבותית העצומה בדרום אמריקה נשענת על מחויבותו לחופש וצדק חברתי, הבאה לידי ביטוי בשיריו ובפעילותו החברתיות. סגנונו המוזיקלי מושפע הן ממוזיקת הפולק הצפון אמריקאית, ובמיוחד מהזמר בוב דילן והן מהפולקלור הדרום אמריקאי. בין שיריו הידועים "לה קולינה דה לה וידה" (La colina de la vida), קריטו (Carito), הומברס דה איירו (Hombres de hierro), לה קולטורה אס לה סונריסה (La cultura es la sonrisa), ו"סולו לה פידו א דיוס" (Solo le pido a dios), שהפך בדרום אמריקה להמנון לחופש ולמאבק נגד האלימות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • León Gieco (1973)
  • La Banda de los Caballos Cansados (1974)
  • El fantasma de Canterville (1976)
  • IV LP (1978)
  • Siete años (1980)
  • Pensar en nada (1981)
  • Corazón americano / El gran concierto (1985)
  • De Ushuaia a La Quiaca 1 (1985)
  • De Ushuaia a La Quiaca 2 (1985)
  • De Ushuaia a La Quiaca 3 (1985)
  • Semillas del corazón (1989)
  • Ayer y hoy (1989)
  • Concierto en vivo con Pete Seeger (1990)
  • Mensajes del alma (1992)
  • Desenchufado (1994)
  • Orozco (1997)
  • En el país de la libertad (1999)
  • De Ushuaia a La Quiaca 4 (1999)
  • 40 obras fundamentales (2000)
  • Bandidos rurales (2001)
  • Por partida doble (2001)
  • El vivo de León (2003)
  • De Ushuaia a La Quiaca (re-edition) (2005)
  • Por favor, perdón y gracias (2005)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאון חייקו בוויקישיתוף
  • רד-סלטה - מידע על לגיזמון ויצירתו (ספרדית)