לאו הולנדר

לאו הולנדר
Holländer Leó
	לאו הולנדר בשנות ה-80 של המאה ה-19
לידה	31 במרץ 1805; פרשוב, האימפריה האוסטרית
פטירה	5 ביוני 1887 (בגיל 82); פרשוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מדינה	הונגריה

לאו הולנדר (בהונגרית: Holländer Leó; פרשוב, 31 במרץ 1805 – פרשוב, 5 ביוני 1887). היה נציג בכיר ביהדות הונגריה של המאה ה-19 רב-סרן בצבא במהפיכת 1848 בהונגריה, אספן מדליות, סיטונאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולנדר נולד במשפחה יהודית, אך בהיעדר מקומות השכלה חילונית ליהודים למד במכללה הלותרנית בפרשוב. הוא התכונן לקריירה במשפטים, אך מכיוון שכיהודי לא יכול היה לעסוק בעריכת דין באותה התקופה, הפסיק את לימודיו האקדמיים. משנת 1830 סייע במשרדו של אביו, שהיה מנהיג הקהילה היהודית של המחוז, אביו בסופו של דבר העביר לו את תפקידיו.

מהפיכת 1848[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשפרצה מלחמת העצמאות ההונגרית (כך מכונה בהונגריה מהפיכת 1848), הוא ושני בניו התנדבו להצטרף לצבא. הוא הגיע לסביבתו הקרובה מאוד של מנהיג המהפיכה לאיוש קושוט, שהכיר ביכולותיו הגדולות ומינה אותו ל"נציב צבאי ראשי" בדרגת סרן. הוא היה, מה שהיה מכונה היום "ראש אגף לוגיסטיקה" והיה אחראי למזון, לבוש ולינה של הצבא ההונגרי של 1848 וגם ראש המחלקה הכלכלית של משרד ההגנה ההונגרי. הוא השתתף בהגנה על טירת קומרום. תנאי הכניעה של הטירה לצבא הקיסרי האוסטרי הצילו אותו אמנם מלצאת לגלות, אך המשטרה החשאית הפוליטית עקבה ובדקה את כל צעדיו.

במכתבו של הגנרל וסגן שר ההגנה ג'רג' קלפקה (Klapka György) לרב הראשי שמואל קוהן (הגרסה ההונגרית של כהן) בעיר פשט בשבחו של הולנדר הוא כתב: "לאו הולנדר היה הנציב הצבאי המוביל שלי בקומרום, הודות לתפעולו הקפדני, הזהיר והמצפוני, הטירה, הצבא והאוכלוסייה (במקור נכתב:המקום) מעולם לא ידע במחסור".

ייצוג האינטרסים של יהדות הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1839 הולנדר הפך לחבר ובשנת 1848 הפך לנשיא של הנציגות הנבחרת שהוקמה לייצג את האינטרסים של היהודים ההונגרים שביקשו מהפרלמנט (האספה הלאומית ההונגרית) להעניק שוויון זכויות ליהודים. בהזמנתו של יוז'ף אטווש, מילא הולנדר תפקיד משמעותי בקונגרס היהודי שנערך בשנים 1868–1869 שהיה נשיאו. הוא היה אחד הפעילים בהקמת בית המדרש לרבנים בבודפשט שנוסד בשנת 1877 והיה חבר במועצת בית המדרש. מאוחר יותר, כנשיא הקהילה היהודית של מחוז הולדתו ושל קהילת פרשוב, זכה לזכויות רבות בהתפתחות התרבותית והדתית של יהודי המחוז.