לאיוש אץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לאיוש אץ'
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

לאיוש אץ'הונגרית: Ács Lajos, בשמו בלידה Feldmann Lajos, ‏ 22 בספטמבר 1922 בודפשט - 18 בספטמבר 1968 בודפשט) היה פעיל קומוניסטי, פוליטיקאי וכלכלן הונגרי ממוצא גרמני, שכיהן כמזכיר (27 ביוני 1953 - 24 באוקטובר 1956)[1] וחבר בפוליטבירו (27 ביוני 1953- אוקטובר 1956) של מפלגת העובדים ההונגרית (קומוניסטית). אץ' נמנה בשנות ה-50 עם המנהיגים הצעירים שקמו סביב הרודן מתיאש ראקושי ותמכו בו מול אימרה נאג' במליאת הוועד המרכזי ביוני 1954 ושאימץ אחרי שנת 1954 עמדה מתונה בעד רפורמות במדינה. בימים שקדמו למרד ההונגרי בשנת 1956 הואשם בגישה הססנית וחסרת אונים מול פעולות מחאה המוניות והורחק מהנהגת המפלגה השלטת ומהחיים הפוליטיים. בימי המרד ההונגרי הוא נמלט זמנית לשגרירות פולין בבודפשט. אחרי שנת 1957, תחת שלטונו של יאנוש קאדאר, מילא אץ' תפקידים של פקיד בכיר בבנק הלאומי ההונגרי ובמשרד האוצר והיה מעורב בתחילת מדיניות הרפורמות הכלכליות של עידן קאדאר. אץ' היה כורה פחם ואחר כך כלכלן במקצועו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאיוש פלדמן נולד בבודפשט במשפחת כורי פחם ממוצא גרמני. אביו נקרא גם כן לאיוש (=לודוויג) פלדמן ואמו - יוז'ה ז'ילה. פלדמן הבן שינה בצעירותו את שם המשפחה לשם ההונגרי "אץ'". אחרי לימודי תיכון נרשם לפקולטה לכלכלה של האוניברסיטה הטכנית ולכלכלה ע"ש הפלטין יוז'ף, בימינו האוניברסיטה הטכנית ולכלכלה בבודשפט. בו זמנית, בשנים 1942-1941, עבד כפקיד בחברה החקלאית "פוטורה" ובשנים 1943-1944 עבד במכרה פחם בפילישסנטאיוואן בקרבת פשט. אחרי 1943 היה פעיל באיגוד המקצועי של פועלי העזר והעובדים במגזר הפרטי והפסיק את לימודיו הבאוניברסיטה. אחרי המלחמה, שבה נכבשה הונגריה על ידי הצבא הסובייטי שהביס את הנאצים ואת הצבא ההונגרי, הצטרף אץ' למפלגה הקומוניסטית ההונגרית שיצאה מן המחתרת והתחילה תהליך שהביאה אותה בראשות השלטון. אץ' התחיל קריירה של עסקן מפלגה כמזכיר סניף מקומי בבודה. אחרי לימודים למשך חצי שנה בבית ספר של המפלגה, החל מספטמבר 1948 שימש כסגן ראש מחלקת ההדרכה במסגרת המפלגה, שקלטה בתוכה את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ושינתה אז את שמה למפלגת העובדים ההונגרית. ב-1949 עבר לתפקיד סגן מנהל המחלקה לבקרת הפעילות המפלגתית ושל הארגונים העממיים ובדצמבר 1950 התמנה לראש הסניף של המפלגה במחוז שומוג'. בקונגרס השני של מפלגת העובדים בפברואר-מרץ 1951 נבחר לחבר משנה של הוועד המרכזי של מפלגת העובדים והוחזר לתפקיד של סגן מנהל המחלקה לבקרת הפעילות המפלגתית ושל הארגונים העממיים. בהמשך נשלח ללמוד באקדמיית המפלגה הקומוניסטית הסובייטית במוסקבה.

בהנהגת מפלגת העובדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתמיכת מנהיג המפלגה ראקושי, בפברואר 1953, בגיל 31, קודם אץ' כחבר מלא בוועד המרכזי וכראש המחלקה לבקרת הפעילות המפלגתית. במאי 1953 נבחר לפרלמנט של הונגריה. ב-27 ביוני 1953 נבחר למזכיר הוועד המרכזי של המפלגה לצדו של בלה בג וכחבר בוועד הפוליטי (הפוליטבירו) של המפלגה. הוא נבחר מחדש בקונגרס השלישי של המפלגה בשנת 1954. היה חבר בוועד ליישום הרהביליטציה של חברי המפלגה החפים מפשע שנידונו לעונשי מאסר או הוצאו להורג בשנים הראשונות של השלטון הקומוניסטי, חלקם אחרי משפטי ראווה. ב-1955-1956 כיהן כמזכיר המפלגה האחראי להטוויית הקו האידיאולודי. בינואר 1956 היה אץ' חבר במשלחת מפלגת העובדים ההונגרית למשא ומתן עם ההנהגה הסובייטית במוסקבה, לצדם של מתיאש ראקושי, אימרה נאג',מיהאי פרקש ובלה סאלאי.[1] במאי 1956 פגש אץ' את השליח האמריקאי כריסטיאן רנוודאל והבטיח לרסן את הבולשת. [2].

ימי המרד ההונגרי ב-1956[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1956 מילא אץ' את מקום המנהיג החדש של המפלגה, ארנו גרה, שיצא ליוגוסלביה למו"ם עם טיטו וההנהגה היוגוסלבית. בתקופה הזאת, בעקבות ידיעות על תהליך הדה-סטליניזציה בברית המועצות, ומרד הפועלים וחילופי גברא בהנהגת המפלגה השלטת בפולין, עלתה גם בהונגריה התסיסה בקרב ההמונים נגד השלטון הקומוניסטי ונגד הכיבוש הסובייטי. הסטודנטים ארגנו הפגנת מחאה ראשונה ללא היתר השלטונות ליד הפסל של לאיוש בתיאני בבודפשט. בשובו לבודפשט ארנו גרה זעם על הססנותו וחוסר האונים שהפגין לכאורה אץ' מול כוחות המתנגדים בעםובישיבה של הוועד המרכזי של המפלגה ב-23-23 באוקטובר 1956 הדיח אותו מכל התפקידים. ב-30 באוקטובר 1956 נמלט אץ' ומצא מקלט בשגרירות פולין עד ל-4 בנובמבר 1956.

בימי שלטון קאדאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי שלטונו של קאדאר המשיך להיות אץ' מורחק מהחיים הפוליטיים. לעומת זאת התאפשר לו לעבוד ככלכלן, להשלים את לימודיו ובמשך הזמן למלא תפקידים אחראיים ובכירים בתחום הפיננסי-כלכלי. בשנת 1961 סיים תואר "קנדידאט במדעים" ובשנים 1966-1965 השתלם בעזרת מלגת הקרן פורד בארצות הברית. החל מסתיו 1958 כיהן כראש מחלקה בבנק הלאומי של הונגריה. ב-1963 קודם לתפקיד של סגן ראש אגף של הבנק. בשובו מארצות הברית התנה כסגן ראש מחלקה במשרד האוצר. אץ' הצטיין כמומחה בתחום הפיננסים הבינלאומיים ותורת המטבע וכתב מספר ספרים בנושאים אלה. הוא היה מעורב בתחילת הרפורמות הכלכליות מוגבלות שאפיינו את עידן קאדאר בהונגריה הקומוניסטית. ב-18 בספטמבר (לפי מקורות אחדים - ב-14 בספטמבר) שם קץ לחייו על ידי קפיצה דרך חלון משרדו בבודפשט.[3]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1961 A szocialista hitelelmélet néhány kérdése (כמה סוגיות בנוגע לאשראי הסוציאליסטי)
  • 1962 - על האשראי הסוציאליסטי ומערכת המטבע
  • Gazdasági növekedés és nemzetközi fizetési rendszer (הצמיחה הכלכלית והמערכת התשלומים הבינלאומית)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Csaba Békes, Malcolm Byrne, János Rainer (eds), The 1956 Revolution - A History in Documents -a National Security Archive Cold War Reader Central Europe University Press Budapest, NY 2002

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישטוואן בוצהיים - בכתבה 6.1.2013 ? Legendarombolás, mítoszteremtés - באתר על החיי הקהילה הגרמנית-שוובית בפילישוורשוואר (ורישוואר)[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 2002 C.Békes עמ' 60
  2. ^ 2004 Lászlo Borhi Hungary in the Cold War 1945-1956 Between US and USSR CEU Press עמ' 294
  3. ^ א. בוצהיים
  4. ^ הקטע הנוגע ללאיוש אץ', המוצג בו כיליד פילישוורשוואר וכ"יהודי" למחצה, כוללת הערה אנטישמית ארסית, המייצגת את התאבדותו של אץ' כתבוסת הדת היהודית וסוף מתבקש