הונגריה
|
לחצו כדי להקטין חזרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
אלוהים, ברך את העם ההונגרי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | רפובליקה פרלמנטרית (בפועל משטר היברידי או סמכותני)[1] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המדינה |
נשיא הונגריה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נשיא הונגריה | תמאש סוליוק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת | ראש ממשלת הונגריה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש ממשלת הונגריה | ויקטור אורבן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית | הונגרית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה |
בודפשט 47°26′N 19°15′E / 47.433°N 19.250°E (והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
האספה הלאומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשות שופטת |
בית המשפט החוקתי של הונגריה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אירופה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[2] | 93,028 קמ"ר (111 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 0.74% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +1 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - איחוד אישטוון הראשון | 25 בדצמבר 1000 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישות קודמת |
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[3] (הערכה 1 בנובמבר 2025) | 9,617,556 נפש (98 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 103.38 נפש לקמ"ר (110 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג[5] (2024) | 222.91 מיליארד דולר (55 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 23,177 דולר (69 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[6] (2023) | 0.870 (46 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני |
30 (נכון ל־2019) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | פורינט (HUF) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
הבנק הלאומי ההונגרי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| חגים לאומיים |
Saint Stephen's Day | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | hu | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 36 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
www | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||





הוּנְגַרְיָה (בהונגרית: ⓘⒾ) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה. גובלת באוסטריה, בסלובקיה, באוקראינה, ברומניה, בסרביה, בקרואטיה ובסלובניה.
הונגריה מיושבת מזמנים פרהיסטוריים. שטחה נכלל באימפריה הרומית (כפרובינציה פאנוניה), ועם נפילתה הייתה יעד לפלישות של שבטי נוודים. המדיארים השתלטו על הארץ במאה העשירית והקימו את ממלכת הונגריה. הממלכה, שקיבלה עליה את הנצרות הקתולית, הגיעה בימי הביניים למעמד של מעצמה אזורית, אך נפלה לידי האימפריה העות'מאנית ב-1526 והייתה תחת שלטונם כ-150 שנה. לאחריהן נכבשה בידי אוסטריה ההבסבורגית. במאה ה-19 השיגו ההונגרים אוטונומיה נרחבת בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר תבוסת האימפריה במלחמת העולם הראשונה הפכה הונגריה, על פי חוזה טריאנון, למדינה עצמאית. במלחמת העולם השנייה ניצבה הונגריה לימין מדינות הציר ובסופה נכבשה בידי הצבא האדום. ברית המועצות השליטה בהונגריה דיקטטורה קומוניסטית, וסייעה לדכא ניסיון התקוממות ב-1956. המשטר הקומוניסטי, שהיה מתון יחסית למדינות אחרות בגוש המזרחי, קרס ללא אלימות ב-1989. בשנת 1999 הצטרפה הונגריה לברית נאט"ו וב-2004 לאיחוד האירופי.
פני השטח ברובם מישוריים. שני נהרות גדולים חוצים את הארץ מצפון לדרום – הדנובה והטיסה.
השפה הלאומית, הונגרית (בהונגרית: Magyar), היא ממשפחת השפות הפינו-אוגריות ואינה קרובה לשפות של העמים השכנים. האוכלוסייה אחידה יחסית מבחינה אתנית: כ-95% מן התושבים הם ממוצא אתני הונגרי (מדיארי), והיקף ההגירה למדינה מצומצם.
הבירה, בודפשט, היא העיר הגדולה והמרכזית במדינה, בפער ניכר מערים אחרות. מתגוררים בה כ-20% מתושבי הונגריה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היסטוריה של הונגריה
על פי המסורת, הונגריה נוסדה בידי ארפאד, אשר הוביל בסוף המאה ה-9 את שבטי המדיארים אל תוך מישורי הפרובינקיה הרומאית לשעבר פאנוניה. ממלכת הונגריה נוסדה בשנת 1000 בידי צאצאו של ארפאד, אישטוון הראשון (הקדוש). בתחילה נקשרה ההיסטוריה של הונגריה עם זו של פולין ובוהמיה, והשפעה מצד קיסרי האימפריה הרומית הקדושה. הונגריה נחרבה בחלקה במהלך פלישת המונגולים בשנת 1242.
הונגריה הפכה בהדרגה לממלכה גדולה ועצמאית, אשר פיתחה תרבות מרכז-אירופית משלה עם קשרים לציוויליזציה המערב-אירופית. יאנוש הוניאדי, עוצר ממלכת הונגריה, הנחיל מפלות לצבא העות'מאני, ובנו מתיאש הוניאדי הומלך ושלט בהונגריה בין 1458 ל-1490. הוא חיזק את הממלכה ואת השלטון. תחת שלטונו הפכה הונגריה (ובמיוחד אזוריה הצפוניים, המהווים כיום את סלובקיה) למרכז תרבותי ואומנותי אשר הצטרף לפריחה התרבותית של תקופת הרנסאנס.
עצמאותה של הונגריה הסתיימה עם כיבושה בידי הטורקים העות'מאנים. התאריך הסמלי המקובל לכיבוש זה הוא קרב מוהאץ', שהתחולל בשנת 1526, אולם הכיבוש הושלם רק ב-1541, עם כיבוש בודה. החלקים שלא נכבשו סופחו לתחום שלטונו של ארכידוכס אוסטריה או הפכו לנסיכות טרנסילבניה העצמאית למחצה, אשר שימרה אלמנטים מן העצמאות ההונגרית. לאחר 160 שנות כיבוש טורקי שחררו הכוחות האוסטריים את כל שטחי הונגריה שהיו תחת כיבוש טורקי. בשנת 1686 שוחררה בודה בידי צבאות הליגה הקדושה. ב-1714 שוחררו אחרוני השטחים שהיו תחת שלטון העות'מאנים.
בהמשך ניהלו האוסטרים, תחת שלטון בית הבסבורג, מאבקים נגד הכוחות ההונגריים ששאפו להקים ממלכה עצמאית. בשנים 1704–1711 ניסו ההונגרים בהנהגת פרנץ ראקוצי להגיע לעצמאות, אך הובסו. מרד נוסף בשנת 1848, בעת אביב העמים, בהנהגתו של לאיוש קושוט נכשל אף הוא, לאחר שהצאר הרוסי נזעק לעזרת קיסר אוסטריה וסייע בדיכויו. כמו כן העמים השכנים להונגריה העדיפו לתמוך בשלטון האוסטרי על פני חיים תחת שלטון הונגרי, וסייעו לאוסטרים בדיכוי המהפכה.
לאחר תבוסות האימפריה האוסטרית במלחמות באיטליה ונגד פרוסיה בשנות השישים של המאה התשע עשרה, הצליחו ההונגרים לקבל אוטונומיה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית, והיא החזיקה מעמד עד לתבוסתה במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918. בסיום המלחמה נפרדו אוסטריה והונגריה ב-31 באוקטובר 1918.
בתום המלחמה עמד בראש המדינה מיהאי קארואי, שביקש לשקם את הונגריה בתנאי תוהו ובוהו בלתי אפשריים. במרץ 1919 השתלטו הקומוניסטים על הונגריה, בהנהגתו של עיתונאי יהודי בשם בלה קון. ממשלת "רפובליקת המועצות" של קון לא האריכה ימים. ביוזמת ברית "מדינות ההסכמה", כבשו הכוחות הצבאיים הרומניים את בודפשט ומסרו את המדינה לידי "הצבא הלבן" הימני בהנהגת האדמירל מיקלוש הורטי. בינואר 1920 נערכו בחירות, ובעקבותיהן הוכרז הורטי כעוצר הממלכה. ב-4 ביוני 1920 נקרעו חלקים גדולים מהונגריה בחוזה טריאנון. הונגריה איבדה שני שלישים משטחה ושיעור דומה מאוכלוסייתה לטובת צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה ורומניה. נתח קטן משטחה אף הועבר לאוסטריה. הסכם טריאנון נחשב בדעת הקהל ההונגרית לאסון לאומי. הוא הביא לתחושת השפלה ולהתגברותם של יסודות לאומניים בחברה ההונגרית. הורטי הזדהה במידה רבה עם מגמות אלה, אם כי לרוב התנער ממהלכים קיצוניים. הוא שלט כדיקטטור כמעט עד לסיומה של מלחמת העולם השנייה, תוך שמירה על חירויות פוליטיות מוגדרות.
במטרה להחזיר להונגריה את השטחים שאבדו, כרת הורטי ברית עם אדולף היטלר בשנות השלושים. היטלר סייע להונגריה לקבל חלק מן השטחים שנמסרו לשכנותיה צ'כוסלובקיה, רומניה ויוגוסלביה, אך דרש שהונגריה תצטרף למלחמה בברית המועצות לצידו. במרץ 1944, כאשר נראה היה כי הורטי פועל להוצאתה של הונגריה מן המלחמה, כבש צבא גרמניה את הונגריה ב־19 במרץ 1944. אירוע זה הביא לשילוחם לאושוויץ ולמותם של למעלה מארבע מאות אלף יהודים בחודשים אפריל עד יולי 1944 בשואת יהודי הונגריה. באוקטובר 1944 הדיחה גרמניה את הורטי והעלתה לשלטון בהונגריה את פרנץ סלשי, המנהיג הקיצוני של המפלגה הפרו-נאצית "צלב החץ". הורטי נשלח למעצר בגרמניה. סלשי המשיך במלחמת חורמה נגד הרוסים, תוך שהוא טובח ביהודים שנותרו בחיים ובצוענים, עד לכיבוש כל הונגריה בידי כוחות ברית המועצות עם הצבא הרומני באפריל 1945. לאחר המלחמה נתפס סלשי והוצא להורג לצד עוד כמה ממנהיגי 'צלב החץ'.
עם סיומה של מלחמת העולם השנייה נכנסה הונגריה לשליטת ברית המועצות, והפכה לאחת ממדינות הגוש המזרחי, תחת הנהגתו של מתיאש ראקושי ואחרים. ב-1946 בוטלה המלוכה והונגריה הוכרזה "רפובליקה עממית".
ב-1953 התמנה אימרה נאג' לראשות הממשלה. נאג' הוביל רפורמות שהעלו את רמת החיים ואיפשר הקמת משקים פרטיים. הוא אולץ להתפטר מתפקידו עקב היותו מתון וליברלי ועורר מורת רוח במוסקבה. ההמונים בהונגריה, שקיוו שהרפורמות ישימו קץ לדיכוי הפוליטי ויאפשרו משטר בעל מאפיינים דמוקרטיים יותר, לא היו מוכנים לחזור לאחור, ויצאו לרחובות כדי להתנגד לעריצות.
ההונגרים, ששנאו את צבא הכיבוש הסובייטי, ראו בכך שעת כושר, ובסוף 1956 פרץ המרד ההונגרי, אולם אז הוחזר נאג' לתפקידו והמהומות שככו. למורת רוחו של המשטר במוסקבה, נסחף נאג' אחרי הלחץ המהפכני ברחוב והצהיר כי בכוונתו לכונן משטר רב-מפלגתי ולפרוש מברית ורשה. בעקבות זאת שיגרה ברית המועצות כוחות צבא וכבשה את עיר הבירה. אלפים נהרגו או נמלטו, נאג' הוצא להורג, והונגריה חזרה לחסותה המלאה של ברית המועצות.
בין 1956 ל-1988 הונהגה הונגריה בידי יאנוש קאדאר, שהכניס בסוף שלטונו רפורמות מוגבלות מסוימות בכלכלה והרחיב במידת מה את חירויות הפרט. במדיניות החוץ המשיכה מפלגת הפועלים שבהנהגתו להיות נאמנה לקו הסובייטי.
במהלך הרפורמות שהנהיג מיכאיל גורבצ'וב בברית המועצות בשנות השמונים הפכה הונגריה למנהיגת התנועה שקראה לפירוק ברית ורשה ועברה למשטר דמוקרטי ולכלכלת שוק. בשנים 1989–2012 המדינה קראה לעצמה "הרפובליקה ההונגרית", ולמן שנת 2012 פשוט "הונגריה". לאחר התפרקות ברית המועצות בשנת 1991 הידקה הונגריה את קשריה עם אירופה המערבית, והצטרפה לברית נאט"ו בשנת 1999 ולאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004.
ב-2006 פרצו מהומות במדינה בעקבות נאום מוקלט של ראש הממשלה פרנץ ג'יורצ'אן. בנאום התוודה כי מפלגתו שיקרה לבוחרים.[7] ב-2010 עלתה לשלטון מפלגת פידס בראשותו של ויקטור אורבן. בעשור השני של המאה ה-21 ביצע ראש הממשלה ויקטור אורבן מספר מהלכים שחיזקו את המשילות ושצמצמו באופן מכוון מאפיינים של דמוקרטיה ליברלית. אורבן העיד על שלטונו שהוא שואף לבסס בהונגריה "דמוקרטיה לא ליברלית, המבוססת על יסודות לאומיים".[8]
ב-30 במרץ 2020, עקב מגפת הקורונה, הונגריה הוכרזה תחת מצב חירום, שבמהלכו שלט אורבן בהונגריה מתוקף צווים אשר יכול היה להוציא ללא צורך באישור או דיון. החוק איפשר לאורבן להאריך את מצב החירום לפי שיקול דעתו.[9] גורמים שונים הטילו ספק באפקטיביות המנגנונים הדמוקרטיים בהונגריה עקב מצב החירום, והאיחוד האירופי האשים את אורבן בשחיקת שלטון החוק והאיזונים והבלמים תחת שלטונו.[10][9] על רקע נסיבות אלו ארגון זכויות האדם Freedom House שינה את הגדרת הונגריה בדו"ח השנתי שלו מדמוקרטיה ל"משטר כלאיים".[11] ב-16 ביוני 2020 בוטל מצב החירום, אך אושר חוק חדש שמאפשר להשיב אותו בקלות.[12] מצב החירום הוארך פעמים מספר מנובמבר 2020 ליוני 2022.[13] הביקורת באיחוד האירופי נמשכה והפרלמנט האירופי הצהיר כי הונגריה לא יכולה להיחשב דמוקרטיה מלאה אלא כאוטוקרטיה אלקטורלית.[14][15]
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פוליטיקה של הונגריה
בעשור השני של המאה ה-21 שאפה הנהגת הונגריה בראשות ויקטור אורבן למצב עצמה כחלוצה של מודל של "דמוקרטיה לא ליברלית".[16] אורבן מנהיג את המדינה החל משנת 2010.
נשיא הרפובליקה נבחר על ידי הפרלמנט כל 5 שנים והוא משמש בעיקר כתפקיד טקסי אף על פי שאחד מתפקידיו הבכירים הוא מינוי ראש הממשלה.
ראש הממשלה נבחר על ידי קואליציה בפרלמנט ואחראי על בחירת השרים לקבינט. כל מועמד לקבינט מופיע בפני ועדה פרלמנטרית (או מספר ועדות) וייעוץ וחייב לקבל אישור רשמי מהנשיא.
לאחר הבחירות ב-2010 שונה מנגנון הבחירות על ידי ביטול הסיבוב השני שהיה נהוג שם וצמצום מספר החברים בפרלמנט ב"אספה הלאומית" מ-386 ל-199. האספה הלאומית בית המחוקקים החד-ביתי (בשפה המקומית Országgyűlés). בסמכות הפרלמנט לקבל חוקים לתקן את החוקה ברוב של שני שלישים מחברי הפרלמנט ולמנות מינויים בכירים בשירות המדינה ברוב של שני שלישים מחברי הפרלמנט.[8]
שיטת הבחירות כוללת הצבעה בשני פתקים – הראשון לנציג שנבחר במחוז בחירה, והשני לרשימה ארצית. מתוך 199 חברי הפרלמנט, 106 נציגים נבחרים בבחירות אזוריות ו-93 נציגים נבחרים כחלק מרשימות ארציות.[17] אחוז החסימה לרשימות הארציות הוא 5%.
במחוזות בחירה שונים יש מספר שונה של בעלי זכות בחירה, דבר שפוגע בייצוגיות. יש 18 מחוזות שבהם מספר המצביעים גבוה במעל 15% מממוצע המצביעים הארצי במחוזות, ושבעה מחוזות שבהם מספר המצביעים גבוה במעל 20% מהממוצע הארצי של מצביעים במחוזות.[18] מצב זה גורם לגירעון דמוקרטי ופוגע בייצוגיות מכיוון שעל אף שמפלגת השלטון זכתה ב-135 נציגים בפרלמנט מתוך 199 (כשני שלישים מחברי הפרלמנט), שיעור המצביעים הכולל עבורה היה רק 54.13%.
במאי 2022 הכריז אורבן על מצב חירום במדינה.[19]
חופש ביטוי ועיתונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| |
ראו גם – זכויות האדם בהונגריה |
בשנת 2010 חוקקה האספה הלאומית את חוק התקשורת, שלפיו כל ערוצי השידור נדרשים לספק "סיקור חדשותי מאוזן". החוק, שנכנס לתוקף בינואר 2011, יצר רשות חדשה לפיקוח על התקשורת וכן ועדה שחמשת חבריה נבחרים על ידי האספה שתפקידה לפקח על תכנים.[20][21] קנסות כבדים למפרים את החוק וחוסר בהירות לגבי מהו "סיקור חדשותי מאוזן" סייעו לאורבן לקבל את תמיכת התקשורת המקומית. בשנים שלאחר מכן השתמש אורבן בקשריו ובתמריצים שונים כדי למנוע פרסום ומימון מכלי התקשורת שלא שיתפו פעולה עם הממשל. בדיקה של אתר החדשות ההונגרי אטלטזו שעקבה אחר הצלחת המהלך מבחינת אורבן מצאה שבשנת 2015 מספר כלי התקשורת הפרו-ממשלתיים היה 31, ואילו בשנת 2019 הוא הגיע ליותר מ-500. בד בבד לאורך הדרך נסגרו כלי תקשורת בולטים אשר היו מזוהים עם האופוזיציה, בהם העיתון Népszabadság, המזוהה ביותר עם האופוזיציה. את 500 חברות התקשורת המקורבות לשלטון אושר לאחד, תוך עקיפה של דיני התאגידים.[22] כלי תקשורת המשתפים פעולה עם השלטון קיבלו במקביל פריבילגיות שונות, כגון אפשרות בלעדית להשתתף במכרזים והימנעות מרגולציות שכלי תקשורת אחרים היו כפופים להן, וכמו כן הם נהנים מפרסום נדיב מטעם מוסדות ממשלתיים.[8][23]
כתבים מכלי תקשורת מחוץ להונגריה מדווחים על לחצים המופעלים עליהם, וכתבים שפרשו מכלי תקשורת מקומיים מספרים על הנחיות להציג את חברי האופוזיציה באור שלילי בלבד[23].
גם אזרחים המביעים מעל במה ציבורית ביקורת כלפי השלטון עלולים לספוג לחצים שונים מצד גופי שלטון, לרבות חשיפת מידע פרטי.[23]
מערכת המשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתי המשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הדין החוקתי: הוקם בשנת 1989 בעקבות נפילת הקומוניזם בהונגריה. יש בבית הדין החוקתי חמישה עשר חברים אשר נבחרים על ידי הפרלמנט ברוב של שני שלישים לתקופה של שתים עשרה שנים.
לפרלמנט יש ועדה שבוחרת המועמדים שמובאים לאישור הפרלמנט. בעבר הוועדה כללה מספר נציגים שווה של כל המפלגות שיוצגו בפרלמנט. לאחר עליית אורבן לשלטון הוא שינה את הרכב הוועדה כך שתייצג את המפלגות בפרלמנט באופן יחסי למספר המושבים שבו הם מחזיקים בפרלמנט.[24]
עד תיקון החוקה נהנה בית הדין החוקתי מסמכות רחבה שהועצמה מזכות עמידה בלתי מוגבלת, ביקורת חוקתית מכוח "החוקה הבלתי נראית", ביקורת על היעדר חקיקה שתיישם את עקרונות החוקה והוראות לפרלמנט לחוקק בהתאם.[25]
בית המשפט העליון (Curia of Hungary): הוא ערכאת הערעור העליונה בהונגריה. נשיא בית המשפט העליון נבחר בפרלמנט ברוב של שני שלישים, למשך תקופה של תשע שנים. סגן נשיא בית המשפט העליון מתמנה על ידי נשיא המדינה בהמלצת נשיא בית המשפט המכהן.
בתי משפט לעניינים מנהליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרפורמה שבה אישרה ממשלת הונגריה את הקמתה של מערכת בתי משפט חלופית שבראשה עמד שר המשפטים ההונגרי, שתעסוק בהליכים מנהליים, שחיתות שלטונית, הזכות למחאה ועוד, בוטלה בעקבות ביקורת בינלאומית.
כיום תיקים מנהליים נדונים במערכת בתי המשפט הרגילה. הסמכות לדון בהליכים מנהליים מוקנית למספר מצומצם של בתי משפט (בערכאות שונות) כאשר בית המשפט העליון הוסמך כערכאת הערעור העליונה.
בית המשפט העליון אחראי על ביקורת שיפוטית בנוגע ל – (א) בחירות, (ב) משאלי עם ו-(ג) החלטות שנוגעות לחופש ההתכנסות. את ההחלטה מי משופטי בית המשפט ידון בתיקים המנהליים, מקבל נשיא ה-NOJ בהמלצת נשיא בית המשפט הרלוונטי. הסמכות להקצות תיקים מנהליים בבית המשפט העליון נתונה בידי נשיא בית המשפט העליון.
ניהול הרשות השופטת
[עריכת קוד מקור | עריכה]את הרשות השופטת מנהל נשיא ה-NOJ אשר נבחר בפרלמנט ומועצת השופטים צריכה לפקח על עבודתו.
National Office for the Judiciary
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחראי על ניהול מערכת המשפט. נשיא ה-NOJ נבחר בפרלמנט ברוב של שני שלישים לתשע שנים ובהמלצת נשיא המדינה.
National Judicial Council
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועצת השופטים מורכבת מחמישה עשר שופטים (מערכאות שונות). נשיא בית המשפט העליון ממונה לראשות המועצה ואת שאר ארבעה עשר החברים בוחרים כלל השופטים בבחירות חשאיות. תפקיד מועצת השופטים הוא לפקח על הניהול האדמיניסטרטיבי של מערכת המשפט על ידי ה-NOJ.
במאי 2023 אישר הפרלמנט ההונגרי רפורמה משפטית מתוכננת, שמטרתה לחזק את עצמאותה של מערכת המשפט. המהלך בוצע על רקע האינפלציה הגואה במדינה וכדי לקבל 13.2 מיליארד אירו מכספי מימון האיחוד האירופי, שנמנעו מהונגריה בעקבות מחלוקות עם האיחוד, שבראשן אי-עצמאות מערכת המשפט. הרפורמה אמורה לכלול הבטחת שמירה על עצמאות מועצת המשפט הלאומית, לאסור על הממשלה להחליט לבדה לאיזו ערכאה להקצות תביעות ומנסה לצמצם את מעורבות הממשלה בבית המשפט הגבוה. לאחר האישור בפרלמנט הודיעו באיחוד האירופי שממתינים לקבלת מלוא המידע על הרפורמות המתוכננות, לפני שיחליטו אם ניתן להזרים להונגריה את הכסף המיועד לה.[26]
צבא וביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – צבא הונגריה
צבא הונגריה, או "הכוחות המזוינים של הונגריה", הוא שמם של כלל הכוחות החמושים ההונגריים. לצבא ההונגרי שתי זרועות:
- חיל היבשה ההונגרי – חיל הרגלים ההונגרי ידוע כ"חיילות ההגנה על המולדת" (Honvédség).
- חיל האוויר ההונגרי – חיל האוויר ההונגרי הוא הזרוע האווירית של הצבא.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני מלחמת העולם השנייה כלכלת הונגריה נשענה בעיקר על משק חקלאי, והייצור התעשייתי של המדינה היה במידות קטנות. הגידולים העיקריים שלה הם חיטה, תירס, חמניות, תפו"א, סלק סוכר, לפתית ומבחר גדול של פירות בהם תפוח, אגס, אפרסק, ענבים אבטיח [דרוש מקור]. המחסור של המדינה במשאבים טבעיים לא תרם לצמיחתה, והמיקום האסטרטגי שלה יצר תלות מסורתית בסחר חוץ.
בתקופת הרפובליקה העממית ההונגרית (1945–1989) תחילה עוצבה כלכלת המדינה על פי דגם הכלכלה הסובייטית של ברית המועצות, הונגריה הייתה חלק מהקומקון ולא הורשתה להתקשר עם כלכלת המערב הקפיטליסטי. יאנוש קאדאר, החל משנות השישים, הנהיג משטר של רפורמות מוגבלות עם הקלות בתחום הכלכלי ובחופש התנועה וקידם את ארצו מבחינת רמת החיים יחסית לשאר הארצות הקומוניסטיות במזרח אירופה.
מעבר לכלכלת שוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם מעברה של הונגריה למשטר דמוקרטי ולכלכלת שוק בשנים 1994-1992 גדלו הצריכה והיבוא יותר מכפי שגדלו הייצור והייצוא, והגרעון בתקציב המדינה הגיע ל-9.4% מן התמ"ג, עסקים רבים שלא עמדו בשינוי פשטו את הרגל וחל גידול באבטלה[27]. אך בהדרגה גדלה התחרותיות והפריון של המדינה שבמקביל בוצעו רפורמות מבניות, שכללו: הפרטה של כמעט כל המיזמים הממשלתיים, לעתים בסיוע משקיעים זרים, כגון בענפי הטלקומוניקציה ואספקת האנרגיה; חיסולם של מיזמים ממשלתיים כושלים; ותוכנית להבראתם של מיזמים ממשלתיים לקראת הפרטתם. הרפורמות הביאו לחיזוק מפעלי התעשייה והבנקים של הונגריה מבוססים היטב, יותר מאשר במרבית מדינות הרפורמה האחרות במרכז-מזרח אירופה. והתעשייה במקום לייצר בעיקר בשביל השוק המקומי, לייצא חלק ניכר מתוצרתה[27].
בשנים 1997-1990 השקיעו משקיעי חוץ, בעיקר מגרמניה, כ-18 מיליארד דולר בהונגריה, כולל: יצרני המכוניות אופל, אאודי וסוזוקי מוטור, דויטשה טלקום, IBM, סוני ופיליפס והמדינה הפכה למרכז חשוב לייצור תעשייתי, עקב עלויות שכר נמוכות וכוח אדם משכיל[27]. בשנת 1995 רכשה חברת טבע תעשיות פרמצבטיות הישראלית את חברת התרופות "ביוגל", שמרכזה דברצן, המפתחת ומשווקת מוצרים גנריים ואתיים וכן מוצרים כימיקלים למטרות פרמצבטיות. זאת במסגרת תהליך ההפרטה של התעשייה שיזמה הממשלה[28]. בהמשך רכש חברות נוספות, הרחיבה את פעילותה במדינה והיא הפכה למרכז הייצור העיקרי שלה באירופה[29][30].
עם תחילת המאה ה-21 הייתה לאחת המדינות המפותחות ביותר במזרח אירופה. הסקטור הפרטי היה כבר אחראי ליותר מ-80% מהתמ"ג, וההחזקה הזרה של ההשקעות והנכסים במדינה הייתה נפוצה מאוד[31].
לאחר שהצטרפה לאיחוד האירופי ב-2004 נהנתה הונגריה מצמיחה מהירה וגידלו בהיקף סחר החוץ שלה[32], ומשקיעי חוץ הגדילו עוד יותר את היקף ההשקעות בה[33]. בתקופה זו השקיעו במדינה מספר חברות נדל"ן ישראליות בהם: קרדן נדל"ן, שיכון ובינוי ואפריקה ישראל להשקעות[34][35] [36].
המשבר הכלכלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשבר הכלכלי שפקד את העולם בסופו של העשור הראשון של המאה ה-21 פגע קשות בהונגריה . זאת, הן בשל התלות הכבדה שלה בהון זר למימון כלכלתה, הן בשל העובדה שהגירעון התקציבי של המדינה הוא מן הגדולים באיחוד האירופי.
ב-10 באוקטובר 2008 הפורינט נחלש ב-10%. הלוואות רבות בהונגריה נלקחות באירו או בפרנק שווייצרי. ב-22 באוקטובר העלה בנק הונגריה את הריבית ל-11.5%.[37]
ב-27 באוקטובר 2008 הגיעה הונגריה להסכם עם קרן המטבע הבינלאומית ועם האיחוד האירופי על הגשת חבילת סיוע בסך 25 מיליארד דולר.
סך הוצאות הממשלתיות גבוה. בבעלות המדינה ישנן חברות רבות שלא הופרטו. רישוי העסקים בעייתי מאחר שהנהלים אינם מיושמים בעקביות. על פי קבוצת המחקר האמריקאית הריטג' פאונדיישן, דורגה כלכלתה של הונגריה כ-67.2% חופשית ב-2008– כלומר היא נמצאת במקום ה-43 בדירוג הכלכלות החופשיות בעולם. ב-21 בנובמבר 2011 הודיעה קרן המטבע הבינלאומית כי קיבלה פנייה למתן סיוע פיננסי מרשויות הונגריה.[38] ב-25 בנובמבר 2011 הורידה מודי'ס את דירוג האשראי של הונגריה לרמת אג"ח זבל.[39] במועד זה עמד החוב הלאומי של המדינה על שיעור של 193% מהתמ"ג שלה.
לאחר מכן נכנסה הונגריה לכמה שנים של מדיניות צנע וקיצוצים, ובאמצע העשור החלה הכלכלה להראות סימני התאוששות.[40]
במאי 2022 נדרשו חברות גדולות להעביר "רווחי יתר" כדי לתמוך בתקציב המדינה, לאחר שהתקציב הידלדל עקב הקפאת המימון שהטיל עליו האיחוד האירופי.[41]
המטבח ההונגרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המטבח ההונגרי
המטבח ההונגרי כולל בין השאר את הגולאש (Gúlyásleves), מאפי בצק ובהם הנוקרלי (או נוקדלי) (Nokedli), שהם בצקניות קטנות שמוסיפים לגולאש, והנודלי, שהוא גרסה הונגרית לניוקי האיטלקי.[42] קינוח נפוץ בהונגריה הוא הקורטוש (Kürtőskalács) העשוי מבצק שמרים וצורתו גליל חלול. נוסף על כך אחראי המטבח ההונגרי לפיתוחו של תבלין הפפריקה, מן התבלינים הפופולריים ביותר בעולם.
יחסי חוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר התפרקות ברית המועצות בשנת 1991 הידקה הונגריה את קשריה עם אירופה המערבית, והצטרפה לברית נאט"ו בשנת 1999 ולאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004.
נכון לתחילת שנת 2020 חברה המפלגה השלטת בהונגריה, הפידס, בקואליציית EEP, מפלגת העם האירופית – איחוד של מפלגות ימין-מרכז.[40]
בעשור השני של המאה ה-21 תחת הנהגת הונגריה בראשות ויקטור אורבן שאפה למצב עצמה כחלוצה של מודל של "דמוקרטיה לא ליברלית". מודל זה, לצד ניגוד אינטרסים סביב נושא הפליטים, גרר חיכוכים בינה ובין האיחוד האירופי.[16][8] אולם חיזק שיתופי פעולה שלה בין השאר עם פולין, מקדוניה הצפונית וסלובניה.[23]
המחלוקות בין הונגריה לאיחוד האירופי הגיעו לשיא בספטמבר 2019, כאשר הפעיל הפרלמנט האירופי את סעיף 7 באמנת האיחוד האירופי נגד הונגריה – ההליך המשמעתי התקיף ביותר נגד מדינה החברה באיחוד, ששולל מהחברה חלק מזכויותיה – בטענה שממשלת הונגריה מהווה איום שיטתי על הדמוקרטיה ושלטון החוק. אורבן כרת ברית פוליטית עם פולין כדי לנטרל מהלך אפשרי שישלול את זכות ההצבעה שלו.[8][40]
חלק מכלי התקשורת בהונגריה שמשתפים פעולה עם השלטון מפיצים גם תעמולה פרו-רוסית.[23]
בעלי דרכון הונגרי יכולים לבקר ב-183 מדינות ללא בקשת אשרת כניסה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הונגריה ממוקמת במרכזה של יבשת אירופה, ללא מוצא לים. שטחה הכולל מסתכם ב-93,030 קמ"ר.
אורך הגבול הכולל של המדינה הוא 2,009 ק"מ – סלובקיה 515 ק"מ, רומניה 443 ק"מ, אוסטריה 366 ק"מ, קרואטיה 329 ק"מ, סרביה 151 ק"מ, סלובניה 102 ק"מ ואוקראינה 103 ק"מ.
הנוף ההונגרי מורכב בעיקר ממישורים, עם גבעות והרים נמוכים בצפון המדינה קרוב לגבול עם סלובקיה. המדינה חולקה לשניים על ידי נהר הדנובה. קיימים עוד שני נהרות גדולים, הטיסה במזרח והדראווה בדרום-מערב, ובחלק המערבי נמצא האגם הגדול במדינה, בלטון.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הונגריה, אוכלוסיית המדינה מנתה 9,689,000 תושבים בשנת 2021, מה שהופך אותה למדינה החמישית באוכלוסייתה במרכז ומזרח אירופה ולמדינה בינונית באיחוד האירופי. צפיפות האוכלוסין עמדה על 107 תושבים לקמ"ר, וזה בערך פי שניים מהממוצע העולמי. תוחלת החיים במדינה היא 76 שנים בממוצע. שיעור הפריון הוא 1.52 ילדים בממוצע לאישה.
עבור כ־95% מהאוכלוסייה, שמרביתם הונגרים, שפת האם היא השפה ההונגרית. במדינה יש כמה מיעוטים אתניים, ובהם רומה (3%), גרמנים (1.3%), רומנים (0.3%), סלובקים (0.3%), קרואטים (0.2%), סרבים (0.2%) ואוקראינים (0.1%).
הדת הגדולה ביותר במדינה היא הנצרות הקתולית שבה מאמינים כ-37% מהאוכלוסייה, כמו כן קיים מיעוט של 11% קלוויניסטים, ומיעוט של 2.2% לותרניים. אולם האוכלוסייה ההונגרית היא בעיקרה חילונית, ובערך 18% מגדירים עצמם חסרי דת. המוסלמים הם 0.3% והיהודים כ-0.1% וחיים בעיקר בבודפשט.
ישנו מיעוט הונגרי החי מעבר לגבול במדינות השכנות, במיוחד בסלובקיה, ברומניה, בסרביה, באוקראינה ומיעוטים קטנים באוסטריה, בקרואטיה ובסלובניה. כמו כן קיימת פזורה הונגרית במערב אירופה, בישראל ובאמריקה הצפונית.
עיור
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הונגריה, כ-1,750,000 איש, שהם כרבע מן האוכלוסייה, מתגוררים בבירה בודפשט ובמטרופולין סביבה. כ־70% מהאוכלוסייה שהם כ-6.8 מיליון איש מתגוררים בערים. נתון זה (70% עיור) גבוה מן הממוצע העולמי (56%), אולם נמוך בהשואה למדינות מפותחות אחרות (80%–90%).
התפלגות האוכלוסייה – חלוקה שווה למדי בכל רחבי המדינה, ואולם אזורים עירוניים מושכים אוכלוסיות גדולות וצפופות יותר. אוכלוסייה עירונית – 72.9% מסך האוכלוסייה (נכון לשנת 2023). שיעור העיור – קצב שינוי שנתי של 0.05% (הערכה לשנים 2020–2025).[43] הערים העיקריות של הונגריה מפורטות להלן מבחינת חשיבות ומספר תושבים. נתוני האוכלוסייה הם משנת 2019.
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
בודפשט דברצן | |||||||||
| 1 | בודפשט | בודפשט | 1,752,286 | 11 | סולנוק | יאס-נאג'קון-סולנוק | 71,285 | סגד מישקולץ | |
| 2 | דברצן | היידו-ביהר | 201,432 | 12 | ארד | פשט | 68,211 | ||
| 3 | סגד | צ'ונגראד-צ'נאד | 160,766 | 13 | טטבאניה | קומארום-אסטרגום | 65,845 | ||
| 4 | מישקולץ | בורשוד-אבאוי-זמפלן | 154,521 | 14 | שופרון | גיור-מושון-שופרון | 62,671 | ||
| 5 | פץ' | באראניה | 142,873 | 15 | קאפושוואר | שומוג' | 61,441 | ||
| 6 | גיור | גיור-מושון-שופרון | 132,038 | 16 | וספרם | וספרם | 59,738 | ||
| 7 | נירג'האזה | סבולץ'-סטמאר-ברג | 116,799 | 17 | בקשצ'בה | בקש | 58,996 | ||
| 8 | קצ'קמט | באץ'-קישקון | 110,687 | 18 | זאלאגרסג | זאלה | 57,403 | ||
| 9 | סקשפהרוואר | פייר | 96,940 | 19 | אגר | הווש | 52,898 | ||
| 10 | סומבטהיי | ואש | 78,407 | 20 | נג'קניז'ה | זאלה | 46,649 | ||
יהדות הונגריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – יהדות הונגריה ושואת יהודיה

יהדות הונגריה היא מן הגדולות והמפוארות שבקהילות היהודים באירופה. היישוב היהודי רצוף בהונגריה מימי האימפריה הרומית. תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית שגשגה הקהילה היהודית, וזכתה להתפתחות, להכרה ומתן זכויות, וכללה בעיקר יהודים אשכנזים, כולל מהגרים ממזרח אירופה, ומיעוט של מגורשי ספרד. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה־20 אימצו חלקים נרחבים בקהילה היהודית את הזהות ההונגרית (עברו תהליך הונגריזציה). בזמן מלחמת העולם השנייה (1939 עד 1945) הייתה הונגריה בת ברית של גרמניה. ההונגרים לא החילו על היהודים מדיניות אנטישמית כמו בגרמניה, והגרמנים לא כפו את המדיניות האנטישמית שלהם על ממשלת הונגריה, ולכן במשך רוב המלחמה היו יהודי הונגריה מוגנים מרדיפות והשמדה. אולם בסוף המלחמה, משנת 1944 ואילך, הושמדה מרבית יהדות הונגריה. רוב היהודים, למעלה מ-400,000 איש, נשלחו לאושוויץ על ידי הגרמנים, ויהודים נוספים נספו במחנות ריכוז, במחנות עבודה, בצעדות המוות ובפרעות שערכו הפשיסטים ההונגרים, ובהם אנשי מפלגת צלב החץ. בסך הכול נספו כ-564,500 יהודים מתוך כ-725,000 שחיו בהונגריה לפני המלחמה. ניסיון הרואי שעשו אנשי היישוב העברי בארץ ישראל לסייע לאחיהם בהונגריה במשלוח צנחנים, נכשל, אך הביא למיתוס הגבורה של חנה סנש. בזמן השלטון הקומוניסטי נאסרו פעילות ציונית וחינוך יהודי, וקיומם של טקסים דתיים התקבל בעין צרה. אנשי הקהילה היהודית, אשר ניסתה להשתקם ממוראות השואה, היו נתונים לרדיפות ולגירושים.
ההערכות בדבר אוכלוסיית היהודים בהונגריה בעשור השני של המאה ה-21 נעו בין 50 ל-120 אלף יהודים, רובם בבירה בודפשט.[44]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הונגריה (בהונגרית)- מידע פוליטי-חברתי על הונגריה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
משה גלעד, הונגריה זה לא רק בודפשט, באתר הארץ, 27 ביולי 2013- place/Hungary הונגריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הונגריה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ MEPs: Hungary can no longer be considered a full democracy, פרלמנט האיחוד האירופי, 15-09-2022
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-6 בספטמבר 2025
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ סוכנויות הידיעות, הונגריה: השקט חוזר, הסערה הפוליטית נמשכת, באתר ynet, 21 בספטמבר 2006
- ^ 1 2 3 4 5 כך חיסל אורבן את הדמוקרטיה הליברלית ההונגרית, באתר "שקוף", 6 בינואר 2020
- ^ 1 2 סוכנויות הידיעות, מצב חירום ללא הגבלה: ר"מ הונגריה מתחזק בחסות הקורונה, באתר ynet, 30 במרץ 2020
- ^ רויטרס, בלי פרלמנט, דרך צווים: אורבן קיבל סמכויות בלתי-מוגבלות בחסות הקורונה, באתר וואלה, 30 במרץ 2020
- ^ סוכנויות הידיעות, דוח בארצות הברית: הונגריה חדלה מלהיות דמוקרטיה, באתר וואלה, 6 במאי 2020
- ^
הפרלמנט ההונגרי ביטל את תקנות החירום. סמכויותיו הגדולות של אורבן עשויות להישאר, באתר הארץ, 16 ביוני 2020
- ^ Hungary: Freedom in the World 2022 Country Report, Freedom House (באנגלית)
- ^ יענקי פרבר, הפרלמנט האירופי: "הונגריה איננה עוד דמוקרטיה מלאה", באתר בחדרי חרדים, 16 בספטמבר 2022
- ^ אורי פסובסקי, מומחית למשפט חוקתי מזהירה: זה העתיד שאליו צועדת ישראל, באתר גלובס, 27 בינואר 2023
- ^ 1 2 יואב קרני, סיכום 2019: הרודנים החזקים בעולם הפכו לקצת פחות חזקים | פרשנות, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2019
- ^ Officers - House of the National Assembly - Országgyűlés, House of the National Assembly (באנגלית בריטית)
- ^ Hungary Parliamentary Elections, OSCE, אפריל 6, 2022
- ^
מצב חירום הוכרז בהונגריה: חברות נדרשות להעביר רווחים לממשלה, באתר TheMarker, 26 במאי 2022
- ^ Hungary, Freedom House, 2011
- ^ Kai Ekholm and Tarja Svrda, The New Press and Media Act in Hungary, Federation of Library Associations and Institutions
- ^ תמונת הנסיגה הדמוקרטית: טבלת השוואה בין הרפורמות להחלשת הדמוקרטיה בפולין ובהונגריה לבין הרפורמות שקודמו בישראל בשנים 2023–2024 – עיקרי המהלכים.pdf, באתר Google Docs
- ^ 1 2 3 4 5 What happened in the Hungarian media could happen in your country too, euronews
- ^ Yaniv Roznai, Constitutional Transformation: Hungary, Cambridge University Press, 2022-02-17, עמ' 148, ISBN 978-1-108-69906-8
- ^ Yaniv Roznai, Constitutional Transformation: Hungary, Cambridge University Press, 2022-02-17, עמ' 145, ISBN 978-1-108-69906-8
- ^ הונגריה אישרה רפורמה משפטית כדי לקבל מהאיחוד האירופי 13 מיליארד יורו, באתר כלכליסט, 8 במאי 2023
- ^ 1 2 3 יורופיאן, הונגריה: הצלחה בזינוק השני, באתר גלובס, 25 במאי 1998
- ^ טבע תעשיות פרמצבטיות, אחיזה איתנה בהונגריה עם רכישת חברות ביוגל והומאן, באתר גלובס, 19 באפריל 2001
- ^ דוד חיון, טבע: נעביר הייצור מהמפעל באנגליה להונגריה; נצא מענף הווטרינריה בארץ, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1998
צביקה רובינס, טבע: נבסס את יכולות הייצור שלנו בהונגריה, באתר גלובס, 4 בפברואר 2000 - ^ קובי ישעיהו, טבע חונכת מפעל חדש בהונגריה בהשקעה של 110 מ' ד', באתר גלובס, 14 באוקטובר 2012
- ^ סצ'ני, תוכנית לפיתוח כלכלי, באתר גלובס, 19 באפריל 2001
- ^ עלייה של 40% בסחר חוץ עם 10 המדינות המצטרפות לאיחוד האירופי מאז הצטרפותן, באתר TheMarker, 7 בספטמבר 2004
- ^ סקר חדש: הצטרפות לאיחוד האירופי קורצת למשקיעים, באתר TheMarker, 3 במאי 2004
- ^ קרדן נדל"ן: GTC הונגריה ירכוש מתחם מקרקעין בבודפשט תמורת כ-15 מיליון יורו, באתר TheMarker, 11 ביולי 2004
- ^ לב לבייב חובר לשרי אריסון בהונגריה: אפי אירופה ושיכון ובינוי יקימו פרויקט דירות, מסחר ובתי מלון, באתר TheMarker, 18 בנובמבר 2007
- ^ דו"ח האיחוד האירופי: צמיחה כלכלית מהירה צפויה למועמדות המזרח אירופאיות להצטרפות לגוש היורו, באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2006
- ^ אוריאל הרמן, הבנק המרכזי של הונגריה העלה את שיעור הריבית ב-3% ל-11.5%; מדד BUX מאבד 4.7%, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2008
- ^ סוכנויות הידיעות, הצרות באירופה נמשכות: הונגריה פנתה לקבלת סיוע מקרן המטבע, באתר כלכליסט, 21 בנובמבר 2011
- ^ סוכנויות הידיעות, מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של הונגריה לרמת אג"ח זבל, באתר TheMarker, 25 בנובמבר 2011
- ^ 1 2 3 Viktor Orbán, אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ האיחוד האירופי נגד הונגריה: "נשעה מימון בשווי מיליארדים", באתר חדשות 13, 18 בספטמבר 2022
- ^ בשיתוף ערוץ האוכל, פרויקט סבתא: איך אומרים ניוקי בהונגרית?, באתר ynet, 17 בינואר 2022
- ^ Hungary. The World Factbook. Central Intelligence Agency.
- ^ הונגריה, באתר הקונגרס היהודי העולמי (באנגלית)
סרג'ו דלה-פרגולה, World Jewish Population, 2019, American Jewish Year Book, 2019, עמ' 49–50 (באנגלית)
| מדינות אירופה | ||
|---|---|---|
| מדינות ריבוניות | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן 1 • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה 2 • בולגריה • בלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינה • גאורגיה 1 • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • הרפובליקה הצ'כית • ותיקן • טורקיה 1 • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • קזחסטן 1 • קפריסין 2 • קרואטיה • רומניה • רוסיה 1 • שוודיה • שווייץ | |
| חבלי ארץ "לא מוכרים" | אבחזיה • דרום אוסטיה • טרנסניסטריה • קוסובו • צפון קפריסין 2 | |
| שטחים תלויים | אולנד • אקרוטירי ודקליה 2 • איי פארו • גיברלטר • גגאוזיה • גרנזי • יאן מאיין • ג'רזי • האי מאן • סבאלברד | |
| הערות | 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות. | |
| מדינות האיחוד האירופי | ||
|---|---|---|
| מדינות מייסדות | איטליה • בלגיה • גרמניה[1] • הולנד • לוקסמבורג • צרפת | |
| מדינות נוספות | אוסטריה • אירלנד • אסטוניה • בולגריה • דנמרק • הונגריה • יוון • לטביה • ליטא • מלטה • סלובניה • סלובקיה • ספרד • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • קפריסין • קרואטיה • רומניה • שוודיה | |
| פרשו מהאיחוד לאחר חברות בו | הממלכה המאוחדת | |
| מועמדות להצטרפות | אלבניה • טורקיה • מונטנגרו • מקדוניה הצפונית • סרביה | |
| [1] המדינה המייסדת הייתה גרמניה המערבית. גרמניה המזרחית צורפה בעקבות איחוד המדינות בשנת 1990. | ||
| הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי - OECD | ||
|---|---|---|
|



