לאסלו ארדש
 | |
| לידה |
20 ביולי 1913 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
27 במרץ 1997 (בגיל 83) בודפשט, הונגריה |
| שם לידה |
Erdős László János |
| מדינה |
הונגריה |
| שפות היצירה |
הונגרית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
לאסלו ארדש (בהונגרית: Erdős László; בודפשט, 20 ביולי 1913[1] – בודפשט, 27 במרץ 1997) היה סופר, משורר, עיתונאי יהודי-הונגרי ניצול שואה. פורסמו עשרות מעבודותיו/כתביו וזכה בפרסים חשובים כגון פרס אטילה יוז'ף (פעמיים) שהוא הפרס הספרותי הגבוה בהונגריה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאסלו ארדש נולד במשפחה יהודית כבנם של מיקשה ארדש ושל קארולינה דויטש.[1] הוא השתתף בתנועה הקומוניסטית הבלתי חוקית משנת 1931. סיים את בחינות הבגרות באותה השנה והתחיל לעבוד להתמחות בדפוס במקביל ללימודיו האקדמיים. ב-1935 קיבל תואר במשפטים. הוא נתפס ב-1942 הן בשל יהדותו והן בשל פעילותו הבלתי חוקית ונידון למאסר עולם. הוא גורש לדכאו ב-1944, שרד ושוחרר ב-1945 בסיום מלחמת העולם השנייה. תחילה היה ראש מחלקת התרבות של "אגודת הנוער הדמוקרטית ההונגרית" (MADISZ), לאחר מכן עבד ב"חברת הסרטים הוניה" (Hunnia). מ-1950 עבד בהוצאת הספרים של האוניברסיטה ומ-1953 באגודת הסופרים ההונגרית. משנת 1957 היה העורך ולאחר מכן העורך הראשי של "הוצאת הספרים מגווטה" (Magvető Könyvkiadó). משנת 1964 היה ארדש חבר צוות המערכת של כתב העת "האוניברסיטה לרפואה". משנת 1972 היה יועץ מחלקת העיתונות של חברת הביטוח הממלכתית של הונגריה (חברת הביטוח היחידה למעשה). הוא פרש ב-1974.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אישטוק השוטה בבחירות השופטים (דרמה, 1946)
- בקצה הכפר נמצאת ה-vasvella. . . סצנה דרמטית מתקופת מרד הכולרה; הוצאת סיקרה, בודפשט 1947 (מחזות, סצנות, משחקים)
- הפיל של קיסר סין (אגדות, 1955)
- אמנות מסוכנת (רומן, 1955)
- מכתבים לווינה (רומן איגרות, 1958)
- מצפון (רומן, 1958)
- סיזיפוס (סיפור קצר, רומן קצר, 1959) (גם ברומנית)
- הנמלט (רומן, 1960, 1968)
- איש שחי בתוכנו פעם. סיפור השחרורים שלי. האושר של שאנדור הורבאט (רומנים קצרים, 1963)
- משהו מתבשל. מאבק לריאליזם סוציאליסטי (מחקר, 1964)
- סיפורו של לילה אחד (רומן, 1965)
- פרופסור טקיטוס. השקר האחרון (סיפורים קצרים, 1966)
- תיק הגדוש (טרילוגיית רומנים, 1967)
- היובל של הפרופסור (רומן, 1969)
- נחיתת אונס (רומן פנטזיה לנוער, 1971)
- גור הכלבים האלוהי (רומן, 1973)
- אגדות רחוב הבתולה (רומן, 1977) (גם בפולנית)
- שושלת קאפאיאג (רומן, 1980)
- בן המכשפה (רומן, 1983)
- ליל האולרים (זיכרונות, 1984)
- האגדה של סבריאנץ' (רומן, 1997)
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס אטילה יוז'ף (1956, 1959)
- עיטור מסדר העמל דרג זהב (1983)
- אזרחות כבוד של ארז'בטווארוש (2003) (לאחר מותו)[2]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Születési anyakönyvi kivonata
- ^ "Erzsébetváros". אורכב מ-המקור ב-2013-08-31. נבדק ב-2013-07-29.