לאסלו הארש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאסלו הארש
Hárs László
אין תמונה חופשית
לידה 7 במאי 1911
בודפשט מחוז VI, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 במרץ 1978 (בגיל 66)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Herczog László עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Judit Sziráky (19471978) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 19 במרץ 1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאסלו הארש, (מקודם: הרצוג, בהונגרית: Hárs László; בודפשט, 7 במאי 1911[1] – בודפשט, 19 במרץ 1978) היה משורר, סופר, עיתונאי יהודי-הונגרי זוכה פרס אטילה יוז'ף (1973) שהוא הפרס הספרותי הגבוה ביותר בהונגריה ופרס הנוער (1975).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאסלו הרצוג נולד במשפחה יהודית כבנם של מוריץ הרצוג (18761959) מסגר, ושל פאני דוורלס. בסיום חטיבת הביניים המשיך את לימודיו בבודפשט בבית ספר מקצועי וסיים אותם בבית הספר להנדסת מכונות. לאחר מכן עבד כמסגר כמו אביו ב"מפעלי גנץ". משנת 1929 התחיל להוציא לאור מכתביו. בשנות ה-30 השתייך לחוג הסוציאליסטי של מקהלת פירושקה סלמאש והשתתף בתנועת העבודה הבלתי חוקית. ב-1933 נידון לשלושה חודשי מאסר על כרך השירה הראשון שלו באשמת "העלבת הדת". לאחר מלחמת העולם השנייה היה ראש מחלקת התרבות של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). עד 1949 היה בעל טור ועורך של יומונים, שבועונים וירחונים כמו:

  • נפסבה עיתון יומי חשוב
  • האור (Világosság) שבועון
  • העתיד (Jövendő) שבועון
  • בן זמננו (Kortárs) ירחון
  • העם של קושוט (Kossuth népe)

ב-1947 נשא לאישה את הסופרת יודית סיראקי (19041992).

אחרי המלחמה הפך הארש לסופר ולעיתונאי עצמאי (freelance) על אף שהחל את דרכו כמשורר, שיריו הראשונים ב-1929 הופיעו ב"עיתון" (Újság). בשיריו השמאלניים והמתסיסים תיאר כלוחם את הסתירות החברתיות של שנות ה-30 ולאחר מכן את סיוטי מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן ערך בעיקר יצירות וסיפורי נוער וילדים, הוא הופיע עם כרך לירי נוסף רק ב-1972 (ערעור על פסק דין - Appeal for Judgment), בו עסק שוב בבעיות אישיות המשמרות את עצמן בסערות ההיסטוריה. למעשה, הוא באמת נודע כמספר סיפורים. יצירותיו הראשונות היו רומנים "עליזים והרפתקנים", מאוחר יותר מה שנקרא כתב רומני נוער וילדים. לעיתים קרובות הוא איחזר את יצירותיו, עיבד אותן מספר פעמים, והוסיף עלילות המשך חדשות וטוויסטים מדהימים. יצירתו הידועה ביותר היא "ואז הילדים" (1947 ו-1970–1972). טרילוגיה זו שלו תורגמה למספר שפות (למשל לארמנית!). הוא היה סופר פורה מאוד, ערך מספר יוצא דופן של אנתולוגיות של אגדות קלאסיות בנוסף לעשרות רומני הנוער והילדים שלו, עם מספר סיפורים המתקרבים לאלף. מספרו "מחפשים זוכה" (1962). ג'רג' רנקי כתב אופרה לילדים. כמה מסיפוריו ומסיפורי האגדות שלו הושמעו בהצלחה רבה על במות נוער הונגריות ובמופעי תיאטראות בובות, וחלק מסיפוריו הקלאסיים עובדו בעל כורחו למחזות ולשקופיות. הוא עסק גם בסוגיות תאורטיות במשחק ילדים.

יצירותיו (חלק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נולדתי בבודפשט (שירים, 1933)
  • מְצא כוכב אחר (שירים, 1937)
  • כיכר ארז'בט הוא שלנו (רומן נוער, 1938)
  • בעיר השקועה (שירים, 1941)
  • טוביאס, הענק הפחדן (סיפורים למבוגרים, 1946)
  • גוריל התשיעי - המעגל נסגר (שניים של מערכה אחת, 1947)
  • ואז הילדים (רומן ילדים, 1947)
  • האדון הגדול והענבים. בגד הקיסר החדש (אגדות, 1947)
  • ממש משחק ילדים (רומן, 1948)
  • אלה ילד פשט (רומן נוער, 1949)
  • מורגנשטרן: שירי ליגלוג (תרגומי שירים 1949)
  • שני הימים של אַנוּש בֶּרְקֶה (רומן, 1951)
  • כיכר הלחם האפוי (סיפורים, 1954)
  • הכיתה הסודית (קומדיה, 1954)
  • טחנת הרוח של פירסומי (סיפורים, 1955)
  • שנה הפוכה (רומן נוער, 1958)
  • הפיה היחידה (סיפורים, 1960)
  • מחפשים זוכה (רומן נוער, 1962)
  • מדריך לסטודנטים שחקנים (1962)
  • בירי ובורי (רומן נוער, 1964)
  • טהטהטה (רומן נוער, 1965)
  • הסבא שנפל מהשמיים (רומן ילדים, 1968)
  • עשרים סיפורים (סיפורים, 1968)
  • איפה הייתי, איפה לא הייתי (סיפור, 1971)
  • יוטקה והפיה המחליפה (1971)
  • ערעור על פסק דין (ארבעים שנות שירה, 1972)
  • 10x10 = 100 (סיפור, 1973)
  • רק סיפור (1974)
  • לא אהיה נכדך! (סיפורים, 1974)
  • גם אנו היינו ילדים (רומן נוער, 1975)
  • כל הסיפורים החדשים (1976)
  • כל סיפורי הנסיך בוצי (1977)
  • פיית השלג (סיפורים, 1978)
  • פיפאפו, בוא איתי למטרו (עבודה חינוכית לילדים, 1978)
  • מכתב מהיער (עם ז'וז'ה שומוש, לפורלו, 1996)

סרטיו (תסריטים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנסיך בוצי עומד למבחן
  • המצור על ביסטריצה (1948)
  • לבוש מקושט הונגרי (1949)
  • יהלום חצי הגרוש של התרנגול הקטן (1951)
  • וארגה המתפאר (1979)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Irod.: Magyar irodalmi lexikon. I–III. köt. Főszerk. Benedek Marcell. (Bp., 1963–1965)
  • Vidor Miklós: Új magyar gyermekirodalom. (Kritika, 1976)
  • Siklós Olga: Az ifjúsági dráma. (A magyar drámairodalom útja 1945–1957. Bp., 1970)
  • Keményfi Margit: „Tízezer nap” fénye. (Élet és Irodalom, 1973)
  • Cs. Nagy István: H. L. meséi. (Életünk, 1977)
  • Halálhír. (Magyar Nemzet, 1978. márc. 21.–Népszabadság, 1978. ápr. 1.)
  • Lengyel Balázs: Búcsú H. L.-től. (Kortárs, 1978)
  • Mándy Iván: H. L. (Jelenkor, 1980)
  • Komáromi Gabriella: A hetvenes évek ifjúsági regényei. (Bp., 1981)
  • Tóthné Szűcs Éva: H. L. az égből pottyant nagyapa c. meseregényének elemző bemutatása. (Acta Academiae Paedagogicae Nyíregyháziensis, 1992)
  • Trencsényi László: H. L. és a gyermekirodalom. (Módszertani Közlemények, 1993)
  • Humorlexikon. Szerk. Kaposy Miklós. (Bp., 2001).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Születési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári születési akv. 1283/1911. folyószáma alatt".