לאקונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במשפטים, לאקונה היא חסר בדין, העדרה של הוראה בחקיקה או בתקדים המתייחסת למקרה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוק יסודות המשפט, תש"ם-1980 נקבעה הוראה המורה לבית המשפט מה ייעשה בעת מציאת לאקונה, לפיה: ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש אנלוגיה, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.

במקום שמתגלה "לאקונה" בחוזה, רשאי בית המשפט להשלים את החסר, ובלבד שהוא יוכל לסמוך עצמו על הוראת דין (חקוקה או הלכתית), שמכוחה ניתן לבצע השלמה זו[1]. הוראת דין כללית שכזו מצויה, למשל, בסעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, שעניינה הנוהג שבין הצדדים או הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג[2].

יש להבדיל בין לאקונה לבין הסדר שלילי - למרות שבשני המקרים המצב הבסיסי הוא שתיקת הדין בסוגיה, לאקונה הוא מצב בו הסדר חוקי השמיט תשובה לסוגיה אותה ניתן להשלים באנלוגיה כאמור, הסדר שלילי הוא מצב בו המחוקק מלכתחילה החליט כי הסדר חוקי לא יחול על סוגיה - ולא ניתן להשלימו על דרך ההיקש.

שתיקת החוק אינה מצביעה בהכרח על 'הסדר שלילי'. שתיקת החוק מדברת בכמה לשונות. לעתים השתיקה מהווה חסר (לאקונה); לעתים השתיקה מהווה חוסר נקיטת עמדה בסוגיה משפטית, תוך השארת הסדרתה למערכות נורמטיביות שמחוץ לחוק המתפרש. לעתים השתיקה מהווה 'הסדר שלילי'... דבר זה יקרה מקום שתכלית החקיקה הנה לשלול הסדר משפטי מסוים. 'הסדר שלילי' קיים, אפוא, רק מקום ששתיקת החוק היא 'שתיקה מדעת'.

רע"א א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרי ומוצרי צריכה בע"מ, תקדין עליון, כרך (3) 98, בעמ' 992

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"א 2038/03 - ולדימיר שפירו נ' FEIN & CO. LTD תק-על 2005(3), 206 בעמ' 212.
  2. ^ ע"א 554/83 "אתא" חברה לטקסטיל בע"מ נ' עזבון המנוח זולוטולוב יצחק ז"ל, פד"י מ"א (1) 282 בעמ' 303