פורטל:חוק ומשפט

‏פורטל חוק ומשפט

קטגוריות: חקיקה • חוקים • חוקות • שפיטה • פסקי דין • משפטנים • מונחים משפטיים

מפת הפורטל: מבוא • ערכים מומלצים • מונחים • המגזין • חדשות • ספריית משפטים • תחזוקה

משפטים הוא תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסיפלנארי בגלל אופיו של התחום - תחום המתקשר הן למדעי החברה, הן למדעי הרוח והן למדעי המדינה; מאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.

כרקע לתחום המשפטים, החברה האנושית לדורותיה גיבשה לעצמה במהלך ההיסטוריה "קודי התנהגות", אשר כל החברים בה אמורים לנהוג לפיהם. אלה הם החוקים, אשר נועדו להסדיר באופן פורמלי את האינטראקציה החברתית על פי עקרונות שונים, המיוחסים לרוב על ידי הקבוצות השולטות בחברה כמייצגי המוסר.

לערך המלא

ערכים מומלצים

בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען

מושגים ועקרונות:
אחריות נכסים • אין הולכין בממון אחר הרוב • דרישה וחקירה • המעמד המשפטי של יהודי רומניה • המשפט בישראל
משפטנים והוגים:
מנחם אלון • ג'ון ברקינרידג' (תובע כללי) • ג'ון לוק • ג'ון רולס • ג'ון שרמן • הוגו בלאק • הילרי קלינטון • חנה ארנדט • ישראל קסטנר • מנחם אלון • קולומבוס דלאנו • רוברט לה פולט • תומאס הובס
חקיקה:
אל תשאל, אל תספר • החוק להגנת האומה • החקיקה בישראל • הכנסת • פרק 1 לחוקת ארצות הברית • חוק ההסדרים • חוק הרשויות המקומיות • חוק יסוד: נשיא המדינה • חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית
פסיקה:
בג"ץ בית הספר בעמנואל • משפט שלמה • פס"ד ורד פרי • פס"ד ירוס-חקק נגד היועמ"ש • פרשת דרייפוס
פשיעה ואכיפה:
ג'ק המרטש • די. בי. קופר • משטרת המנדט • נשות ניחומים • פרשת הרצח בחולות תל נוף • צבי רוזנבלט

אחריות נכסים או שעבוד נכסים, הוא מונח הלכתי במשפט עברי, המתאר שעבוד של נכסים או אחריות של אדם, היוצרים ערבות משפטית בתחומים שונים. דוגמה קלאסית לאחריות נכסים היא בלוויית כסף, בה לעיתים ניתן לגבות את החוב מהנכסים שהיו שייכים ללווה בזמן שבוצעה ההלוואה אף אם הם כבר נמכרו לאחר, מכיוון שעוד משעת ההלוואה חל על נכסיו שעבוד כלפי החוב. המונח המקביל לשעבוד במשפט הכללי הוא "שעבוד צף", ששונה באופן מהותי מהמונח ההלכתי בכך שהוא חל רק על נכסי חברות ולא על נכסי יחידים.

סוג מסוים של אחריות נכסים הוא ה"אַפּוֹתֵּיקֵי", במסגרתו השעבוד שחל על נכסי החייב מתייחס לנכס מסוים אחד, שהחוב נגבה ממנו. המונח המקביל לשעבוד מסוג זה במשפט הכללי הוא שעבוד מסוג "בטוחה".

לערך המלא – מומלצים נוספים

מושגי בסיס

מונחים עריכה

מונחים כלליים: עקרונות יסוד • חופש הביטוי • חופש העיסוק • חופש ההפגנה • חוקה • חוק יסוד • חוק • חקיקת משנה • רשומות • הצעות חוק • ספר החוקים • קובץ התקנות • ילקוט הפרסומים • נוסח משולב • נוסח חדש • חוזה • תום לב • חזקה • סבירות • שוויון • לאקונה • הסדר שלילי
תורת המשפט: פוזיטיביזם משפטי • ריאליזם משפטי • משפט הטבע • הגישה הביקורתית למשפט • שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים • חוקתנות עממית

ראו גם משפטים - מונחים

ענפי המשפט עריכה

טוען את הלשוניות...

משפט פרוצדורלי, או "ההליך המשפטי", הוא ענף במשפטים העוסק בכללים בדבר ניהול המשפט, בשיטות משפט השונות, בין אם אדוורסריות ובין אם אינקוויזיטוריות.

שיטות פרוצדורליות: השיטה האדברסרית • השיטה האינקוויזיטורית • משפט האל • משפט קרב (אנ') • משפט חבר מושבעים (אנ') • משפט ראווה • בדלתיים סגורות • משפט פומבי (אנ') • משפט חברים
סדרי דין: פלילי • אזרחי • מהיר • פינוי מושכר בלתי מוגן
הליכים: עתירה • עדות • דיון אזרחי דיון נוסף • בג"ץ • דין פלילי • מעצר • הסדר טיעון • פסק דין • הכרעת דין • גזר דין • ענישה • עיכוב ביצוע • ערעור
דינים: דיני הראיות (ראיה • קבילות • מהימנות • משקל • דיות) • זיהוי פלילי

המשפט הפלילי הוא ענף משפטי, שתכליתו הסדרת חיי החברה, על ידי הגדרת התנהגויות שליליות מסוימות כבלתי-חוקיות, וזאת באמצעות כללי עשה ואל-תעשה. אדם המפר כללים אלה יואשם בביצוע עבירה פלילית, עשוי לעמוד לדין, ולהיענש בהתאם לעונשים הקבועים בחוק.

עבירה פלילית: עבירה פלילית • היסוד העובדתי • היסוד הנפשי • אחריות פלילית • סייגים לאחריות הפלילית • עבירה שיש עמה קלון
אחריות פלילית: רשלנות • סייגים לאחריות הפלילית • גיל האחריות הפלילית • ספק סביר • סיכון כפול • הגנה מן הצדק
סדר הדין הפלילי: תלונה • חקירה • הסגרה • מעצר (צו • מנהלי • לצורכי חקירה • עד תום הליכים • בית) • כתב אישום • דיון פלילי • גזר דין • ערעור פלילי • הרשעה • חנינה • ענישה • התביעה • הסדר טיעון • חשוד • נאשם • קורבן • הפללה

המשפט האזרחי (נקרא גם המשפט הפרטי) הוא שם כולל למספר ענפים משפטיים, המסדירים את מערכות היחסים שבין ישויות משפטיות פרטיות (בני אדם או חברות) לבין עצמם. המשפט האזרחי מסדיר את הזכויות ברכוש, עוסק בהתחייבויות רצוניות ולא רצוניות בין פרטים ובמערכת היחסים בתוך התא המשפחתי. למשפט האזרחי תפקיד חשוב בעיצוב יחסי הגומלין שמתקיימים בתוך חברה אנושית, הן כדי להבטיח מערכת חברתית יציבה והן כדי לאפשר שגשוג וצמיחה חברתית וכלכלית.

דיני חוזים: חוזה • חופש החוזים • הצעה וקיבול • הטעיה • עושק • כפייה • פיצויים • עשיית עושר ולא במשפט
דיני נזיקין: פיצויים • עוולת התקיפה • עוולת הרשלנות • לשון הרע • גנבת עין
דיני קניין: בעלות • ערבות • קניין רוחני • עיכבון • הפקעה
דיני עבודה: יחסי עובד–מעביד • הלנת שכר • פיטורים • עבדות
דיני משפחה: ידוע בציבור • נישואים • גירושים • משמורת ילדים • מזונות • משפט וזיקנה • צוואה • ירושה

משפט מסחרי, העונה גם לשם דיני סחר, הוא משפט החל על היחסים, זכויותיהם והתנהלותם של אנשים ועסקים העוסקים במסחר, סחורה, סחר ומכירות. כמו כן, משפט מסחרי עוסק בכל הנוגע בתחום החברות המסחריות, הקמת ופירוק חברה, הסכמי מייסדים, שותפויות ועוד.

ענפים ומושגים: דיני תאגידים • דיני חדלות פרעון • סימן מסחר • רישיון עסק • כינוס נכסים • זכיינות

משפט ציבורי הוא ענף משפטי שתכליתו הסדרת היחסים בין יחידים (אזרחים, חברות) לבין המדינה. בענף זה כלולים המשפט החוקתי, המשפט המנהלי והמשפט הפלילי. זאת בניגוד למשפט הפרטי שהוא תחום של המשפט שתכליתו הסדרת מערכות היחסים בין יחידים או קבוצות ללא כל התערבות של המדינה.

משפט חוקתי: חוקה • סמכות מכוננת • בג"ץ • זכויות האדם
משפט מנהלי: הרשות המבצעת • רגולציה

משפט בין-לאומי הוא ענף משפטי העוסק בסוגיות משפטיות בהן מעורבים ישויות משפטיות (אנשים, תאגידים, מדינות) שמתקיימים בין מדינות, כלומר בין שיטות משפט שונות ורגולציות וחוקים שונים.

ענפים: משפט בינלאומי פומבי • משפט בינלאומי פרטי • משפט בינלאומי מנהגי • משפט ימי • דיני מלחמה
מושגים: ברירת דין • ריבונות • אפוסטיל • אישיות בלתי רצויה • שלמות טריטוריאלית

1

100%

#8E236B

#DEB887

שיטות המשפט עריכה

טוען את הלשוניות...

שיטות המשפט ברחבי העולם מתחלקות למשפחות של שיטות משפט, שהתפתחו במקביל לכיוונים שונים, ובגלל נסיבות היסטוריות בעלות מאפיינים שונים. לשיטות המשפט המשתייכות למשפחה מסוימת יש מאפיינים דומים, אך במדינות רבות יש ערבובים שונים בין שיטות המשפט, בהתאם למאפייני אותה מדינה. נהוג לחלק את שיטות המשפט למשפחות הבאות:

המשפט המקובל - שמקורו במשפט האנגלי, ובשימוש בממלכה המאוחדת ובארצות הברית, בנוסף למדינות רבות שהיו בעבר בשליטת האימפריה הבריטית, כגון אוסטרליה וישראל.
המשפט הקונטיינטלי - שמקורו במשפט הרומי שהיה נהוג באימפריה הביזנטית. זהו המשפט המקובל באירופה ובמדינות אחרות בעולם בהן שלטו האימפריות האירופאיות, כגון וייטנאם, ברזיל ומדגסקר.
משפט דתי - המבוסס על שיטות המשפט שהיו נהוגות בידי המוסדות הדתיים. מתחלק למשפט הקאנוני בעולם הנוצרי, משפט השריעה בעולם המוסלמי, ומשפט הלכתי ביהדות.
משפט מנהגי - שם כולל למספר רב של שיטות משפט מקומיות שהיו נהוגות בידי אוכלוסיות מקומיות שאינן משתייכות למשפחות המשפט האחרות. במרבית המדינות בהן שיטת משפט זו נהוגה היא משולבת עם שיטות נוספות, כגון עם המשפט המקובל בהודו ועם המשפט הקונטיננטלי בסין.

שיטות משפט ברחבי העולם.

המשפט המקובל (באנגלית: Common law) הוא שיטת המשפט המרכזית הנהוגה באנגליה ומדינות שהשתייכו בעבר לאימפריה הבריטית. נהוג לחלק את המשפחה הזו לשני מוקדים מרכזיים, הראשוני, שהוא המשפט האנגלי, והשני, שהוא המשפט האמריקאי. לעיתים שיטה זו נקראת "המשפט האנגלו-אמריקאי".

ייחודיותו של המשפט המקובל הוא בעקרונות של עצמאות מערכת המשפט, ועקרון התקדים המחייב, שמעניק לרשות השופטת סמכויות חקיקה לא סטטוטוריות, כלומר, שלא על ידי החלטת פרלמנט. במדינות המשפט המקובל, לבתי משפט מסוימים יש סמכות לקיים ביקורת שיפוטית, לבטל חוקים ואף לחוקק אותם.

המשפט הקונטיננטלי (באנגלית: Civil law, המשפט האזרחי), הוא שיטת משפט שבסיסה במשפט הרומי, ובעיקר מבוסס על קובץ החוקים הנקרא קורפוס יוריס קיוויליס שערך הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון, ואשר פורש ופותח במהלך ימי הביניים, עם שינויים נוספים במהלך אביב העמים. המשפט הקונטיננטלי התפשט בעיקר למדינות אירופה ומדינות שהיו תחת שלטונן במהלך ההיסטוריה.

מאפיין מרכזי של המשפט הקונטיננטלי הוא קודיפיקציה של המשפט, כלומר ריכוז החוקים בקודקס מפורש ונגיש, השואף לשלול את שיקול דעתו של המוסד השופט, ובדרך זו להבטיח את שלטון החוק.

משפט עברי הוא מונח מודרני הבא להגדיר את מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה ובמקורות העבריים השונים החל ממתן תורה. על מקורות המשפט העברי נמנים המשנה, התלמוד, ספרות השו"ת והפסיקה.

המשפט העברי נידון בתורה שבכתב לראשונה בספר שמות בפרשת משפטים, שם מובאים רוב דיני הממונות המוזכרים בתורה בכלל, דיני עבדים, דיני רוצח וכן הוראות המתייחסות לשופטים. פרשה נוספת המהווה מקור חשוב לדיני המשפט העברי היא פרשת שופטים שבספר דברים. בפרשה זו לא נידונים דיני ממונות אך מובאת בה החובה להקים מערכת משפט הוגנת וכן נתבארו בפרשה דיני זקן ממרא, דיני עדות (הלכה) ודינים נוספים העוסקים ברצח.

אף שהמשפט במדינת ישראל הוא משפט חילוני, אשר שואב את עקרונותיו מן המשפט המקובל ומן הדין העות'מאני, יש בו השפעה של המשפט העברי. במקרים מסוימים הוכנסו עקרונות המצויים במשפט העברי לתוך חוקי מדינת ישראל. דוגמאות לכך:

תקנת השבים, שהיא העיקרון לפיו יש להקל על עבריין המעוניין לשוב בו מדרכו הרעה.
חוק לא תעמוד על דם רעך, היונק את שמו ואת תוכנו מפסוק בספר ויקרא באיסור לא תעמוד על דם רעך.
עשיית עושר ולא במשפט- אף שמו של החוק נלקח ממקורות המשפט העברי.
חוק ציד חיות בר אימץ את ההסתייגויות המובאות בספרות הרבנית מציד לשם שעשוע בלבד. לפיכך הציד מותר בישראל רק לציידים מורשים.
המשפט הישראלי אימץ את ההגדרה ההלכתית האוסרת על בעל לאנוס את אשתו, בעוד שבמשפט האנגלי, במשך שנים מושג זה לא היה קיים.
עדים.

בנוסף לדוגמאות ספציפיות אלה, חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, קבע זיקה ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", ובתיקון משנת 2018 הורחבה זיקה זו ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל".

השָׁרִיעָה (בערבית: الشريعة) הוא הדין האסלאמי, המסדיר את כל תחומי החיים והחברה. השריעה מקבילה באופיה ובמטרתה להלכה ביהדות. ישנם ארבעה זרמי הלכה מוסלמים סונים: מאלכית, חנבלית, חנפית ושאפעית, כאשר ארבעתם נחשבים אורתודוקסים במידה שווה. על פי התפיסה האסלאמית, השריעה היא הדת כולה, הדת אשר אללה בחר לעבדיו על מנת להוציאם מהחושך אל האור, ואשר באמצעותה הוא הנחה אותם בנוגע לדברים שעליהם לעשות ולדברים אשר מהם עליהם להימנע, ודרכה הוא הבהיר להם את המותר ואת האסור.

האסלאם, בדומה ליהדות ולדתות-הלכה (דתות אורתופרקטיות) אחרות, אינו מבחין, עקרונית, בין הפולחן הדתי לבין חיי היומיום. לפיכך, השריעה עוסקת לא רק בטקסים דתיים או בפעולות שבין אדם לחברו אלא גם בכללים לביצוע פעולות אישיות (אכילה, רחצה וכיוצא באלה). כמו כן עוסקת השריעה בהיבטים רבים, חילוניים לכאורה, של החיים: פוליטיקה, כלכלה, בנקאות אסלאמית, דיני עבודה, חוזים ועוד. אחת המטרות לחקיקה, להגשים את מטרת טובת כלל הציבור והרחקת האדם מהרוע והשחיתות בחיי היומיום ובעולם הבא. בהתגשם זה, בשמירת חמשת הגדולים, והם: שמירת הנפש, שמירת הערווה והצאצאים, שמירת הדעת, שמירת הכסף, ושמירת הדת.

מאמצע המאה ה-19 חוקקו במדינות מוסלמיות חוקים חילוניים בתחומים שונים כמו בתחום המסחרי והפלילי, אך לא חוקקו חוקים בענייני אישות. בתחום המסחרי והפלילי נתקבלו ספרי חוק מערביים ונחקקו חוקים חדשים בהשראה מערבית, לדוגמה, ספר החוקים העות'מאני "המג'לה".

1

100%

#8E236B

#DEB887

המגזין

פלייסהולדר עריכה

הידעת? עריכה

חוק השיפוט הצבאי קובע עונש מאסר של 3 שנים על התחזות כחייל בצבא ההגנה לישראל. מאסר של שנה יוטל על חייל המתחזה כבעל דרגה, תפקיד או עיטור שאינם שלו, בעוד חריגה מסמכות עשויה לשלחו למאסר אף למשך 10 שנים. עונש קל יותר מוטל בפקודת הצופים על התחזות לחבר תנועת הצופים, או חריגה מסמכות של אחד מחבריה – מאסר חודש או קנס בסך 12,900 ש"ח (ב-2008). פקודה זו בספר החוקים הישראלי היא מורשת מימי המנדט הבריטי, אשר מאז עריכתה לנוסח חדש, בשנת 1978 – לא נאכפה כלל.

לקטעי "הידעת?" נוספים

תמונה נבחרת עריכה

אסימון זקן שניתן למי ששילם את מס הזקן

במהלך המאה ה-18 היה נהוג באימפריה הרוסית חוק הקבע מס על זקן. התעריף הבסיסי היה מס שנתי של 100 רובל, בעוד שסוחרים ואצילים זכו להנחה ושילמו 60 רובל בלבד, נציגי הכנסייה שילמו 30 רובל בלבד, והמזוקנים ביותר, איכרים, זכו לפטור מלא מתשלום המס, אולם נאלצו לשלם פני אחד כדי להיכנס לעיר עם זקן. מי ששילם את המס קיבל אסימון זקן, שמנע משוטר אחר לדרוש ממנו את תשלום המס.

תמונות נוספות

ציטוט נבחר עריכה

תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם

— ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ט"ז

ציטוטים נוספים

היום בהיסטוריה של המשפט עריכה
פורטל:חוק ומשפט/היום בהיסטוריה/30 ביוני אתמול • חודש יוני בהיסטוריה של המשפט • מחר

חדשות

ויקירשומות - ערכים חדשים בפורטל עריכה

מאי: אביטל סומפולינסקי • סלייד גורטון • ליאו הויג • יצחק ברקוביץ (קצין משטרה) • נורמן ארבי • זנות ברשת • רוברט ריי • אורי ולרשטיין • יואל זינגר (עורך דין) • ג'ון מוריסון (מושל איידהו) • הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C
אפריל: פרנסיס דרייק (מושל איווה) • טענות לפשעי מלחמה בפלישה הרוסית לאוקראינה • אין עונשין מן הדין • ג'וליוס סטון • הדר דנציג-רוזנברג • שאול קובובי • רוברט בלו
מרץ: מנאל תותרי ג'ובראן • סביונה רוטלוי • ג'ון סי וודס • מיכל רוזנבוים • טד קולנגוסקי • טלי שפירא שחטר • מבריח ארי מנכסי חברו • סיימון לבייב • יהושע רזניק • כתב חסות • רלף לאו • סנקציות בין-לאומיות בסכסוך האוקראיני-רוסי • שוכר • ויליאם סטון (מושל איווה) • מתה מחמת מלאכה • דוד חזן • ביורן שרמן • ‏כללי קניין, כללי אחריות וכללי אי-עבירות: היבט אחד על הקתדרלה • דובי וינרוט • הוראס בויס • פרנק ג'קסון (מושל איווה) • אנתוני בראון • גווידו קלברזי • פסק דין אתא
פברואר: ג'וליוס מאייר • ג'ון יוברט הול • פול פטרסון • פרויקט 315

ספריית משפטים

חקיקה עריכה

חוקי יסוד: חוק יסוד: הכנסת · חוק יסוד: נשיא המדינה · חוק יסוד: מקרקעי ישראל · חוק יסוד: הממשלה · חוק יסוד: משק המדינה · חוק יסוד: הצבא · חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל · חוק יסוד: השפיטה · חוק יסוד: מבקר המדינה · חוק יסוד: חופש העיסוק · חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

חוקים בעלי עניין: חוק השבות - חוק זכויות התלמיד - חוק חינוך ממלכתי - דבר המלך במועצה - חוק יסודות המשפט - חוק בתי המשפט - חוק ביטוח בריאות ממלכתי - חוקי שמות - חוק רמת הגולן - חוק ההסדרים - חוק קנזס נברסקה - חוק הרחם החופשי - חוק הזהב - חוק איסור הצגת סמלים דתיים בבתי הספר - חוק הדיור הציבורי - חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה - חוק מרשם האוכלוסין - חוק הרבנות הראשית לישראל

ויקיפד"י - שפיטה ופסיקה עריכה

טוען את הלשוניות...

פסק-דין (בראשי תיבות: פס"ד) הוא טקסט בו כתובה הכרעתו של השופט (או השופטים) בסופו של משפט, בבית משפט או בבית דין, בסוגיה שהובאה לפניו. פסקי דין יכולים להוות תקדים בנסיבות מסוימות, ולכן יש חשיבות לפומביותם ולפרסומם. מכלול פסקי הדין נקרא פסיקה, והוא מפורסם במספר קבצים, על פי הערכאה והעניין, ועם התפתחות המחשוב גם במאגרי מידע משפטיים.

חקיקה שיפוטית: תקדים מחייב ורציו דסידנדי • דעת רוב • דעת מיעוט • אוביטר • פרשנות
מושגים: היקש • נורמה • האדם הסביר • ריסון שיפוטי • אקטיביזם שיפוטי • פסיקתא

אזכור פסק דין היא שיטת מתן זיהוי ייחודי לפסקי דין בישראל. מבנה האזכור קבוע ומורכב מ-4 חלקים:

זיהוי ההליך - שמות הצדדים - מקום הפרסום - שנת הפרסום

זיהוי ההליך - ראשי תיבות המייצגות את סוג ההליך המשפטי (ראו טבלה)
שמות הצדדים - צד א' נ' (נגד) צד ב', מייצג את יוזם ההליך (תובע/עותר/מערער) נגד המשיב/נאשם
מקום הפרסום - הוצאת הפרסום של פסק הדין
שנת הפרסום - השנה בה פורסם פסק הדין, לועזית.

טבלת זיהוי ההליך
ר"ת	פירוש	משמעות
א"ב	אישור בחירות	הליך של אישור בחירות
בג"ץ	בית המשפט הגבוה לצדק	עתירות המוגשות נגד רשויות המדינה ונגד גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים במדינה
ד"נ	דיון נוסף	סמכות של בית המשפט העליון, קיום דיון נוסף בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון
דנ"א	דיון נוסף אזרחי	דיון נוסף בנושא עתירה אזרחית בה כבר ניתן פסק דין בבית המשפט העליון
דנג"ץ	דיון נוסף בג"ץ	דיון נוסף במקרה של עתירה המוגשת נגד רשויות המדינה וגופים אחרים
דנ"פ	דיון נוסף פלילי	דיון נוסף בנושא של הליך פלילי בו כבר ניתן פסק דין בבית המשפט העליון
ע"א	ערעור אזרחי	עתירת ערעור כנגד החלטה של בית משפט קמא בעתירה אזרחית
ע"ב	ערעור בחירות	עתירת ערעור על החלטה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לאסור או לאשר התמודדות של מתמודד או מפלגה בבחירות לכנסת
עמ"מ	ערעור מעצר מינהלי	ערעור לבית המשפט העליון על החטלת מעצר מנהלי שאושרה על ידי שר הביטחון
ע"פ	ערעור פלילי	עתירת ערעור כנגד החלטה של בית משפט קמא בהליך פלילי
ת"פ	תביעה פלילית	הליך פלילי

בג"ץ 73/53 חברת קול העם נ' שר הפנים (1953) - עתירה כנגד צו של שר הפנים לסגור באופן זמני עיתונים קומוניסטים, "קול העם" ו"אל-איתיחאד", שביקרו את מדיניות הממשלה. ביה"מ קיבל את העתירה וקבע את "מבחן הוודאות הקרובה", המגן על חופש הביטוי בישראל.
ע"ב 1/65 יעקב ירדור ואחרים נ' יו"ר ועדת הבחירות (1965) - עתירה של מפלגה שנפסלה מריצה לכנסת על ידי ועידת הבחירות. ביה"מ דחה את העתירה ועיגן את עקרון הדמוקרטיה המתגוננת בישראל.
בג"ץ הנריט אנה קטרינה פונק שלזינגר נגד שר הפנים (1963) - עתירה של זוג כנגד סירובו של פקיד רישום לרשומם כנשואים משום שהאישה נוצריה והבעל יהודי. בפס"ד זה נקבע ההלכה המחייבת את רשויות המדינה להכיר בנישואים אזרחיים בחו"ל.
פסק דין האח והאחות (1972) - פסק דין של בית דין רבני שהסיר את אשמת הממזרות מאח ואחות, לפרשה הייתה השפעה רבה על מעמד הרבנות הראשית בעיני הציבור החרדי.

ראו גם קטגוריה:פסקי דין ישראליים

ראו גם קטגוריה:פסקי דין אמריקאיים

1

100%

#8E236B

#DEB887

תחזוקת הפורטל

קדימה, לעבודה! עריכה

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים הנוגעים לחוק ומשפט שרק מחכים שירחיבו אותם.
מה שווה דף בקשת ערך אם לא מתייחסים אליו?
ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".

הערות שוליים

מהו פורטל? – רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים – הצטרפו אלינו!

אזהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.