לא יכול בלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לא יכול בלי
40 Days and 40 Nights
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי מייקל להמן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי טים ביבן, אריק פלנר, מייקל לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט רוב פריז
שחקנים ראשיים ג'וש הארטנט
שאנין סוסאמון
פאולו קוסטנזו
מונט מזור
מוזיקה רולף קנט עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אליוט דייוויס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה StudioCanal, Working Title Films עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מירמקס, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1 במרץ 2002
משך הקרנה 91 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה רומנטית, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $17,000,000
הכנסות באתר מוג'ו 40daysand40nights
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לא יכול בליאנגלית: ‎40 Days and 40 Nights) היא קומדיה רומנטית על חייו של מאט סילבן בגילומו של ג'וש הארטנט, המתנזר מכל מגע מיני למשך תקופת התענית הנוצרית.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאט אובססיבי בכל הקשור לחברתו לשעבר ניקול למרות שחלפו כבר 6 חודשים. אובססיה זו מונעת ממנו ליצור קשרים חדשים עם נשים. אחיו הכומר ג'ון חושב שהבעיה היא מינית וכאשר מתחילה תקופת ה"תענית" הנוצרית מחליט מאט להתנזר מכל מגע מיני למשך 40 יום.

בתחילה מאט מרוצה מהתהליך ומרגיש טוב עם עצמו. לאחר כמה ימים הוא פוגש במכבסה את אריקה והם מתחילים לצאת, אך סירובו של מאט להתנשק לאחר הפגישה לא מתקבל בקלות. בינתיים מגלים חבריו לעבודה של מאט על התנזרותו ומתחילים להמר על היום בו ישבר. לאחר שבנות המשרד שומעות גם הן על ההימורים הן מנסות בדרכים שונות לפתות אותו ולזכות בכסף. מאט מצליח לעמוד כנגד כל הפיתויים וביום האחרון מזמין את אריקה למפגש חצות בביתו כדי לסיים את ההתנזרות.

באותו יום כאשר ריאן שותפו לדירה מחליט לצאת עם חברתו, מאט מבקש ממנו שישאיר את הדלת פתוחה לאריקה ויאזוק אותו למיטה בעזרת זוג אזיקים כדי שלא יתפתה לסיים את ההתנזרות לפני בואה של אריקה. בזמן שהוא נרדם מגיעה לדירה חברתו לשעבר ניקול ששמעה על ההימורים ואונסת אותו כדי לזכות בכסף. אריקה שמגיעה מיד אחר כך כועסת על מאט ועוזבת אותו. לאחר כמה ימים חברתה של אריקה מצליחה לשכנע אותה באהבתו של מאט והם זוכים לממש אותה בסצנת הסיום.

מחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהסרט מוגדר כקומדיית נעורים ואיננו מתיימר להיות רציני. סצנת האונס בסופו עוררה ביקורת רבה על הקלות בה נתפס האונס כאשר הוא מבוצע על ידי אישה ולא להפך. הסרט איננו מתייחס לאונס כאל אקט שלילי ואף רואה בו קטע קומי. ארגונים נוצריים כגון הליגה הקתולית בארצות הברית מחו כנגד הזילות שבו מוצגת תקופת התענית.

שם הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של הסרט בעברית מרמז על סרט דומה מ-1999 בשם "Giving It Up" ששמו בעברית "לא יכול בלי זה", אך למרות ששני הסרטים מאותו הסוגה ובעלי עלילה דומה אין קשר ביניהם.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]