להב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
להבי סכינים

להב הוא החלק השטוח בכלי עבודה, כלי נשק או במכונה (למשל, מאוורר) שבדרך כלל כולל חלק חד או מחודד. חלק זה יכול להיות מאבן, למשל צור, או ממתכת, כיום בעיקר פלדה. הלהב משמש לחיתוך, דקירה, פריסה, תפיסה (לדוגמה, גדר תיל) גירוד וכיוצא בזה.

דרך פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העקרון העומד בבסיסו של הלהב הוא ריכוז כל הכוח בשטח קטן מאד כדי ליצור לחץ גבוה, ועקב כך חדירה לחומר.

בלהב משונן כל שן מרכזת כוח לאזור קטן יותר מה שמאפשר חיתוך חומרים קשים יותר. כך, התנועה עצמה תאפשר חיתוך גם תוך הפעלת פחות כוח - למשל בסכין לחיתוך לחם.

למספר כלי נשק (וכן כלי עבודה), להבים מעוקלים. לעומת הלהב הישר, הלהב מעוקל מאפשר הפעלת כוח למשך זמן גדול עקב צורת מגעו עם החומר, בנוסף, הוא מרכז את הכוח בשטח קטן יותר.

ככלל, להב חייב להיות עשוי מחומר קשה יותר (או בעל קושי זהה) לחומר אותו נועד לחתוך. במידה ולא, הלהב לא יצליח לחדור (יספוג בעצמו את כל האנרגיה, מה שיתבטא בנזק ללהב) או ישחק מהר מאד (אם הוא חזק מספיק כדי להעביר חלק מהאנרגיה אל החומר). מבחינה פרקטית, הלהב חייב להיות קשיח מספיק - לדוגמה, זכוכית היא חומר קשה למדי אך שביר מאד, ועקב כך אינה מתאימה לשמש כחומר גלם ללהבים. בעיה זו מתבטאת גם בכך שעיבוד מתכת באמצעות חום שנועד להגדיל את קשיות המתכת מחליש את קשיחותה. שיטות שונות, למשל, הקשחה מדורגת, מאפשרות איזון בין שתי תכונות אלו.

Stub comp.png ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.