סיכול ממוקד
סיכול ממוקד הוא אסטרטגיה וטקטיקה ללוחמה בטרור שפיתחה ישראל ובה כוחות הביטחון פוגעים והורגים באופן ממוקד פעילי טרור במטרה לסכל פיגועים ולפגוע בארגוני הטרור. ישראל רואה בפעילות הסיכול הממוקד, המופנית נגד פעילי טרור, תוך השתדלות שלא לפגוע באזרחים שאינם עוסקים בטרור, בגדר הגנה עצמית המותרת על פי כללי החוק והמוסר.
שם ואטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם "סיכול ממוקד" הוא תחדיש שטבעו ממשלת ישראל וצה"ל במהלך האינתיפאדה השנייה לתיאור פעולה צבאית של צה"ל המכוונת להתנקשות בפעילי טרור פלסטינים. עם תחילת השימוש במונח נטען על ידי ישראל כי בכל המקרים מדובר בפעולה נגד "פצצה מתקתקת", המסכלת באופן ברור ומיידי פעולות טרור ספציפיות. בהמשך הורחב השימוש במושג, והוא מתאר כל התנקשות בפעיל המעורב בטרור, בין אם הוא פעיל טרור בעצמו, או מנהיג בארגון שעוסק בטרור. מושג ספציפי זה בא כתחליף למושג הכללי יותר "חיסול", ששימש קודם לכן גם לתיאור פעילות מסוג זה שנעשתה קודם לכן, כדוגמת ההתנקשות ביחיא עיאש או באבו ג'יהאד.[2] בעיתונות האמריקנית מכונה פעולה כזו targeted killing ("הריגה מוכוונת"). בעיתונות הערבית מכונה פעולה כזו "התנקשות" (اغتيال, אע'תיאל).
מטרות הסיכול הממוקד
[עריכת קוד מקור | עריכה]לסיכול הממוקד יש מספר מטרות:
- מניעה – במקרה של "פצצה מתקתקת", הריגת מחבל העומד לבצע פיגוע היא דרך למניעת פיגוע זה. בנוסף, המאמץ המתמיד הנדרש לשמירה על החיים, מגביל את יכולת הפעולה של המחבלים. הסיכול מופעל לא רק נגד מחבלים מתאבדים אלא גם נגד מהנדסי חבלה ונפץ, מניחי מטענים וחוליות המשגרות רקטות קסאם, גראד ופצמ"רים.
- הרתעה – לגרום ליורשים אפשריים ולתושבים לפחד לבצע פיגועי טרור.
- פגיעה – הסיכול הממוקד אמור לפגוע בתשתיות הטרור ולעכב את התפתחותן. בנוסף, הוא מסלק ניסיון מבצעי רב שנצבר על ידי המחבל שנהרג (דבר שנכון במיוחד כאשר המחבל שנהרג הוא מנהיג בכיר, מפקד שטח או מהנדס המייצר מטעני חבלה, חגורות נפץ ורקטות ארטילריות).
ישראל רואה בסיכול הממוקד גישה שיש בה שמירה על טוהר הנשק, משום שלטענתה, בסכסוך המתמשך בין שני העמים החיים בין הירדן לים, נוקטים הפלסטינים באופן שיטתי בטרור חסר הבחנה, המכוון כלפי תושבי ישראל באשר הם. ישראל טוענת כי אינה מגיבה בפעולות תגמול ברוטליות של עין תחת עין, אף שפעולות מסוג זה היו מקובלות בעשור הראשון לקיום המדינה, אלא מנסה להתמקד רק במי שנלחם נגדה, באמצעות הסיכול הממוקד.
בג"ץ, בפסק דין בדבר חוקיות הסיכולים הממוקדים, ב-14 בדצמבר 2006, פסק כי על הסיכול הממוקד לשמש למטרות מניעה בלבד ולא למטרת נקם, ענישה או הרתעה.
ביצוע הסיכול הממוקד
[עריכת קוד מקור | עריכה]האמצעי המקובל ביותר לביצוע סיכול ממוקד הוא כלי טיס, היורים טילים אל מטרתם. המודיעין מאתר את המטרה וכשניתן "אור ירוק" (אישור לפעולה) מוזנקים כלי טיס לאוויר ופוגעים במיועד להריגה. אמצעים נוספים הם, בין השאר, הטמנת מטען נפץ והפעלתו ברגע הנכון, הטלת פצצה (כמעט תמיד פצצה מונחית) ממטוס קרב, ירי מטווח קרוב על ידי כוח צבאי כגון המסתערבים, וירי צלפים.
עם זאת, בכל אחד משלבי הסיכול, קרי: איתור המטרה, מעקב, וידוא, הזנקת כוח וירי, ישנה אפשרות לבטל מיידית את הפעולה אם קיים חשש סביר לפגיעה בלתי-מידתית בבלתי מעורבים. בסופו של דבר, גם כאשר הטייס באוויר וישנו אישור של מפקד המטה ואישור של אמ"ן או השב"כ שמדובר במטרה, השאלה האם ללחוץ על ההדק מונחת לפתחו של הטייס והוא יכול להחליט לבטל את התקיפה גם ברגע האחרון.[3]
חרף השם "סיכול ממוקד", לא תמיד הסיכול הוא אכן ממוקד. המחבלים הפלסטינים חיים בקרב האוכלוסייה האזרחית, ופגיעה מדויקת, שבה ייפגעו אך ורק מחבלים, קשה מאוד לביצוע. לעיתים המחבלים מקיפים את עצמם באזרחים באופן מכוון על מנת שאלה ישמשו כמגן אנושי. כתוצאה מכך פעמים רבות בפעולות הסיכול הממוקד נפגעים גם אנשים שלא היו יעד של הסיכול הממוקד. לשיא הגיעו הדברים בהריגתו של בכיר גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, סלאח שחאדה, ביולי 2002, כששתי פצצות במשקל של חצי טונה כל אחת הוטלו על ביתו בלב שכונה צפופה בעזה, וכתוצאה מהפעולה נהרגו לא רק שחאדה ועוזרו, אלא גם אשתו וילדיו, וכן דיירי בתים אחרים בסביבה. בסך הכול נהרגו 15 פלסטינים, בהם שמונה ילדים. מצד שני, הניסיון לצמצם פגיעה בעוברי אורח הביא לכישלונן, המלא או החלקי, של פעולות אחדות. דוגמה בולטת לכך היא הניסיון להרוג את צמרת החמאס במבצע קטיף כלניות, שנכשל. עם זאת, החל מ-2005 כמות האזרחים שנהרגו בסיכולים הממוקדים ירדה באופן דרסטי.[4]
מאז 2003 שיכלל צה"ל את טכניקות הסיכול הממוקד שלו. הטכניקות שוכללו במספר מישורים:
- קשר עם השב"כ – הוקם מערך תיאום המאפשר לבצע סיכול ממוקד תוך דקות מקבלת המידע המודיעיני על ידי השב"כ וקשר בזמן אמת מתנהל בין הטייס לחפ"ק ולשב"כ. מערך זה אורגן בידי יובל דיסקין, סגנו של אבי דיכטר.
- חימוש מונחה מדויק – בהתחלה בוצעו הסיכולים באמצעות טיל הלפייר סטנדרטי, המיועד במקור נגד טנקים. אי-ההתאמה של החימוש למטרה גרמה לכשלונן של מספר פעולות. בעקבות מספר סיכולים ממוקדים במחנה הפליטים נוסייראת, נחשף שבידי צה"ל יש טיל חדש המותאם במיוחד להריגת מחבלים בתוך מכוניות, הן מבחינת הנחיה והן מבחינת ראש הקרב, אך סוג החימוש המדויק לא הותר לפרסום. ב-2014 הותר לפרסום שחלק מהסיכולים הממוקדים נעשו באמצעות טיל ה"תמוז" שהותאם לשיגור ממסוקי ה"צפע" (AH-1 קוברה) של חיל האוויר הישראלי.[5] עבור מטרה סטטית נעשה שימוש גם בפצצות מונחות כגון ברד-חד (פצצת SDB) - פצצה במשקל 125 ק"ג עם חומר נפץ במשקל 16 ק"ג, הניתנת לשיגור ממרחק של כ-100 ק"מ, על ידי מטוסי הקרב F-15, F-16 ו-F-35I אדיר.[6]
- פלטפורמות תקיפה – את רוב התקיפות באינתיפאדה השנייה ביצע צה"ל באמצעות מסוקי קרב, בעיקר באמצעות מסוקי AH-64 אפאצ'י (שנהפך לאחד הסמלים העיקריים למדיניות זו בעיני הפלסטינים) אך פעמים רבות גם על ידי מסוקי AH-1 קוברה. צה"ל ביצע מספר תקיפות אוויריות גם בידי מטוסי קרב (בעיקר F-16), בייחוד כאשר נדרשו פצצות כבדות (כמו בהריגת בכירי הטרור של החמאס: סלאח שחאדה וניזאר ריאן). לקראת סוף 2004 החלו להישמע טענות מפי הפלסטינים שחלק מתקיפות הטילים של חיל האוויר בוצעו בידי כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), טענות אלו זכו לחיזוק גם בהדלפה של ויקיליקס.[7] רק ביולי 2022 התירה הצנזורה הצבאית לפרסום שצה"ל ביצע סיכולים ממוקדים גם באמצעות כטב"מים, בהם ה"זיק" וה"איתן". כיום מבצע חיל האוויר הישראלי סיכולים ממוקדים באמצעות מגוון כלי טיס, כולל מטוסי קרב ומסוקי קרב.
פעילי הטרור הבכירים ביותר שנהרגו בסיכול ממוקד הם אחמד יאסין, שהיה מנהיג ומייסד תנועת חמאס, סאלח אל-עארורי ששימש כממונה על פעילות הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון וסגן ראש הלשכה המדינית של הארגון ואחמד ג'עברי שהיה מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם.
הוויכוח סביב השימוש בסיכול ממוקד
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיכול הממוקד נתון לביקורת בקהילה הישראלית והבינלאומית, בעיקר בקרב ארגוני זכויות האדם הרואים בסיכול ממוקד הוצאה להורג ללא משפט. כמו כן מושמעת ביקורת במדינות אירופה ומדינות ערב. ארצות הברית ברוב המקרים, במיוחד אחרי פיגועי 11 בספטמבר, מסכימה שזכותה של ישראל להשתמש בסיכולים ממוקדים ואף נקטה בטקטיקה דומה בעצמה כנגד אל-קאעידה. בעיתונות האמריקנית מקובל לתרגם את הביטוי "סיכול ממוקד" ל-targeted killing ("הריגה ממוקדת"). דוגמאות לפעולות צבאיות שביצעה ארצות הברית, בעלות מאפיינים מסוימים הדומים לאלו של הסיכול הממוקד, ניתן לראות במבצעי נקם במלחמת העולם השנייה וחנית נפטון בו התנקשו באוסאמה בן לאדן, כמו גם ההתנקשות באבו בכר אל-בגדאדי (מנהיג המדינה האסלאמית וארגון הטרור דאעש).
הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון אמר בנוגע לסיכולים הממוקדים:
"סיכול ממוקד" אינו נועד להעניש מחבלים על פעולותיהם בעבר - הוא נועד לצורך מניעת פעולותיהם בעתיד. בשבע השנים שעברו מאז החלה מלחמת הטרור הפלסטינית, אירע רק מקרה בודד בו חיסל צה"ל אזרח בכוונה, יחד עם מחבל, במהלך מבצע. המחבל המדובר נטל חלק מרכזי בתכנון ובביצוע פיגועי התאבדות רבים. בפעם הראשונה שהייתה לנו ההזדמנות לחסל אותו, הוא שהה בחברת בנותיו, וביטלנו את המבצע כדי לחוס על חייהן. שישה חודשים לאחר מכן, שוב בחרנו לחסל אותו כשהיה לבד עם אשתו. האם העובדה שגם אשתו נהרגה הפכה את המשימה שלנו לבלתי צודקת? האם דחיית חיסולו - אשר כתוצאה ממנה הוא הספיק לפקד על הריגתם של ישראלים רבים - הייתה צעד נבון?
(הקישור אינו פעיל, 29 באוגוסט 2016)
הדיון סביב הסיכול הממוקד נסוב סביב מספר נקודות:
- סיכול ממוקד אל מול העמדה לדין – תומכי הסיכול הממוקד סוברים שטרוריסט הפועל בשטח עוין ואינו נגיש למעצר רגיל, מהווה מטרה צבאית שאינה מוגנת על ידי אמנת ז'נבה וזכויות אדם אחרות, כמו לוחם בצבא אויב במהלך מלחמה. בהתאם לכך, נטען שלאחר מבצע חומת מגן פחת מאוד הצורך בסיכולים ממוקדים ביהודה ושומרון, משום שניתן היה לעצור את ראשי הטרור שם, לעומת רצועת עזה בה פעולות מעצר הן כמעט בלתי אפשריות.[8][9] לעומתם, מתנגדי הסיכול הממוקד טוענים שיש להעמיד את המחבלים לדין, ולתת לבתי המשפט לקבוע את עונשם, שכן הוצאה להורג ללא משפט היא רצח, גם אם קורבנה הוא רוצח בעצמו.[10] כמו-כן, יש הטוענים כי הזמינות של אמצעי הסיכול הממוקד והמחיר הנמוך יחסית בהפעלתו (בהיותו אש מנגד), הביאה לכך שהצבא תומרץ להחיל את ההגדרה של טרוריסט או לוחם על קטגוריה רחבה של אנשים - לא רק מי שנושא נשק, אלא גם מי שמתכנן את הפעולות או מורה עליהן, כפי שעלה מעמדת המדינה בבג"ץ.[11] היו שטענו כי גישה זו אפשרה לצבא להתנקש בחייהם של מנהיגים פוליטיים, כאשר די היה בחברות בארגון צבאי או טרוריסטית, כסוג של סיוע לפעולה עוינת, כדי להצדיק התנקשות, כשמידת המעורבות הישירה של ההורג בטרור אינה תמיד מובהקת.[12]
- שימוש בסיכול ממוקד כענישה – בעוד ממשלת ישראל טוענת שהסיכול הממוקד משמש רק כלחימה כנגד טרוריסטים פעילים, מתנגדי הסיכול הממוקד טוענים שחלק מהסיכולים נעשים מתוך מטרת ענישה. לטענתם, חלק מההרוגים בסיכולים הממוקדים הם פעילים פוליטיים שאינם עוסקים ישירות בטרור. חלק מתומכי הסיכולים הממוקדים טוענים שטרוריסט שלוקח חלק במאבק כנגד ישראל הוא מטרה לגיטימית גם אם אין מידע קונקרטי על מעורבות עכשווית שלו בטרור. אחרים מגבילים את ההצדקה לשימוש בסיכול ממוקד למי שיש עליו מידע שהוא עוסק באופן עכשוויי בטרור, ומהווה מה שמכונה "פצצה מתקתקת". בהקשר זה הועלו טענות לגבי סיכולים ממוקדים ספציפיים שהם נעשו ללא צורך, משיקולים פוליטיים: דוגמה לכך היא הריגתו של מוחמד שייח' חליל, אחד מראשי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שעליו דווח בעת כינוס של מרכז הליכוד. יש, בימין ובשמאל, שקישרו בין הפעולה לבין השאיפה לקדם את סיכוייו של אריאל שרון אצל חברי המרכז.[13]
- נפגעים חפים מפשע – נטען שברבים מהסיכולים הממוקדים נהרגים עוברי אורח, שאינם שותפים לפעילות טרור. בהקשר לאפשרות הפגיעה באזרחים במהלך סיכול ממוקד, נטען שאין אפשרות להימנע מכך מכיוון שאחרת טרוריסטים יתחבאו תמיד מאחורי אזרחים ויזכו לחסינות מפגיעה. כן נטען שישנה אחריות מסוימת על האזרחים שאינם מתרחקים מהטרוריסטים הללו ואינם מקיאים אותם מקירבם אלא הופכים אותם לגיבורי תרבות.[14] בסיכול הממוקד נהרגים לעיתים אזרחים, אך ההרג (הנלווה והלא מכוון) הוא מידתי ביחס לתועלת הצבאית של הפעולה: הרג המחבל וסיכול פיגועים. בפעולות מלחמתיות ברחבי העולם, לא אחת נפגעו אזרחים במהלך הלחימה, וכך היה למשל בהפצצות של ארצות הברית ובריטניה כלפי גרמניה ויפן במלחמת העולם השנייה. "לעומת זאת ישראל אינה מפציצה ערים שלמות אלא פועלת נגד המחבלים ושולחיהם באופן כירורגי. גם אם נפגעים אזרחים חפים מפשע בסביבה הרי שלשון המאזניים אומרת כי אם עומדת ההגנה על חייהם של אזרחים ישראליים מול הגנה על פלסטינים, חיי הישראליים עדיפים."[15] לעומת זאת, מתנגדי הסיכול הממוקד שואלים האם יש הבדל בין דמם של הנהרגים לדם הישראלים הנרצחים. הטענה התעוררה במיוחד לאחר הפצצת הבית בו שכן סלאח שחאדה, בו נהרגו עוד 13 אזרחים, בהם ילדים וטף, ונפצעו כ-150.[16] במקרים רבים נפצעים ונהרגים מספר רב של אזרחים שאינם קשורים לטרוריסטים, ולכן השימוש במושג "סיכול ממוקד" מטעה ולטענת המתנגדים לכך אינו מוסרי.[10] לפי ארגון בצלם, בסיכולים נהרגו 337 פלסטינים בעוד שרק 208 פלסטינים היוו מטרות לסיכול ממוקד.[17]
- כדאיות ויעילות – כנגד השימוש בסיכולים ממוקדים נטען שמותם של טרוריסטים וחפים מפשע בסיכולים מביא למעגל דמים ועדיף להימנע מסיכול ממוקד ולהתמקד בפעילות הגנתית. לטענת המתנגדים, לכל מנהיג טרור שנהרג נמצא מחליף. כדוגמה הם מביאים את הסיכול הממוקד של עבאס מוסאווי כמנהיג החזבאללה, שהביא להחלפתו על ידי חסן נסראללה (ולפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה, אליבא דחזבאללה). דוגמה נוספת שמובאת היא סיכולו הממוקד של ראאד כרמי, שגרר הקצנה משמעותית בעמדות הפת"ח לגבי פיגועים בתוך ישראל. יש המייחסים לסיכולו של כרמי גם את מרץ השחור, כחודש וחצי לאחר הסיכול, חודש בו נהרגו קרוב ל-130 ישראלים. דוגמה נוספת שמובאת היא סיכולו הממוקד של אבו עלי מוסטפא, שגרר את ההתנקשות ברחבעם זאבי על ידי מחבלי החזית העממית.
- סוג אחר של טיעוני כדאיות עניינו היעדר חשיבה מדינית. על-פי קו טיעון זה, יש המבקרים את השימוש בטכניקת הסיכולים הממוקדים ככזו שהתנתקה מן ההיגיון המדיני שאמור להנחות אותה, וככזו נבחרת אך משום שהאמצעי זמין. זהו מקרה של "רציונליות אינסטרומנטלית", במסגרתו האמצעים והזמינות שלהם היא שמכתיבה את ההיגיון הצבאי. בתוך כך, נטען כי נתונים כמותיים מלמדים כי הסיכולים הממוקדים מסייעים לכל היותר בטווח המידי, וברמת מדיניות לטווח הבינוני-ארוך לא ניתן להצביע על תרומה שלהם בהפחתת פעולות טרור, אלא להפך. עוד נטען כי השיח הציבורי אינו עוסק די הצורך בהיגיון המדיני מאחורי פעולת הסיכול. על-פי גישת ביקורת זו, גם המבקרים את השימוש באמצעי הסיכולים הממוקדים המתמקדים בהיבטי זכויות אדם ודין, לוקים בכשל בבסיס השיח, העוסק בשאלות אופרטיביות כדוגמת היחס בין בלתי מעורבים לפעילים, או מידת הבכירות של המחבל או בהיבטים המשפטיים של המדיניות.[18]
- תומכי הסיכולים הממוקדים מביאים דוגמאות נגדיות המראות על ירידה בכושר ארגוני טרור לפעול במשך זמן רב בעקבות סיכול ממוקד של בכירים בארגון. לטענתם, השימוש הנרחב בסיכולים פגע באיכות ההנהגה של ארגוני הטרור, וגרם לאובדן ניסיון וידע רב שהצטבר בידי בכירי המחבלים ומהנדסי הטרור. כתוצאה מכך "איכות" הפיגועים ירדה באופן ניכר, דבר שגרם להרבה יותר "תאונות עבודה"[19] והקל על מערכת הביטחון לסכל פיגועים ולחשוף התארגנויות טרור. בנוסף, הפעולות כנגד מנהיגי הטרור גורמות להם להתעסק בהישרדות עצמית, דבר שמפחית את היכולת המבצעית שלהם להוציא פיגועים לפועל.[20] כנגד הטענה על מעגל דמים, הם מביאים כדוגמה את השקט היחסי ששרר אחרי סיכול ממוקד של בכיר הטרוריסטים הפלסטיניים ומייסד החמאס, ה"שייח" אחמד יאסין, כיוון שהמוטיבציה לנקמה הייתה צריכה להיות ברמה חסרת תקדים. עוד טענה שמביאים תומכי הסיכולים ליעילותם הן הפסקות האש (ה"הודנה" וה"תהדייה") שחמאס נאלץ לסכם עם ישראל עקב פגיעה קשה בפעיליו ובהנהגתו בסיכולים ממוקדים ופעולות עומק צבאיות.
לטענת אחרים, הסיכול הממוקד היא טקטיקה הכרחית לצמצום הטרור אך איננה מספיקה. לדידם, טקטיקה זו – על כל יתרונותיה – אינה מהווה תחליף למבצע קרקעי רחב-היקף לטיהור תשתיות הטרור ופגיעה כמותית נרחבת במחבלים (דוגמת מבצע חומת מגן).
פסיקת בג"ץ בנוגע לסיכול הממוקד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – בג"ץ הסיכולים הממוקדים
ב-14 בדצמבר 2006 פסק בג"ץ בנוגע לעתירה שהגישו שני ארגוני שמאל כנגד הסיכול הממוקד.[21] לפי פסק הדין כל סיכול ממוקד ייבחן לגופו שכן "אין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא אסור על פי המשפט הבינלאומי, כשם שאין לקבוע מראש כי הוא מותר". כמו כן, קבע בג"ץ שאזרחים פעילי טרור אינם נחשבים כלוחמים, אך מנגד אינם נהנים מההגנה שהחוק הבינלאומי נותן לאזרחים. בפסיקה קבע בג"ץ כללים שלאורם תיבחן חוקיות הסיכולים הממוקדים. בין השאר נקבע כי על הסיכול הממוקד להיות רק כפעולת מניעה של סיכון חזק ומשכנע ולא כהרתעה או ענישה, המחבל צריך להיות שותף בפעילות מתמשכת ולא חד-פעמית, שאין להשתמש בסיכול ממוקד כאשר ניתן לבצע מעצר או כאשר לסיכול הממוקד נלווית פגיעה בלתי-מידתית באזרחים תמימים, ושסיכולו הממוקד של אדם ייעשה כאשר הוא עדיין חלק ממערך הטרור.
מאז הפסיקה לא דיווחה ישראל על ביצוע סיכולים ממוקדים ביהודה ושומרון, בניגוד לרצועת עזה שם קשה ומסוכן לבצע מעצרים. לטענת "הארץ", במבצע שני מגדלים, שבו נהרגו ביוני 2007 שני פעילי הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני מצפון לג'נין, ניתנו הנחיות מראש שאישרו להרוג אותם אם הם מזוהים.
יחס מחבלים-אזרחים שנהרגו בסיכול ממוקד
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיתונאי והכתב הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, סקר את יחס ההרוגים האזרחיים לעומת הרוגים בקרב פעילי הטרור, בפעולות הסיכול הממוקד במהלך השנים. ב-2002 ו-2003, היחס היה 1:1, כלומר על כל מחבל שנהרג, נהרג גם אזרח. הראל קרא לתקופה זו "הימים השחורים" בגלל יחס האבדות האזרחיות הגבוה בהשוואה לתקופות יותר מאוחרות. הוא ייחס זאת לגישת חיל האוויר הישראלי בתקופה זו לתקוף מחבלים גם כאשר הם נמצאים במקום מאוכלס בצפיפות. הראל מסכים שהיו חוקי ביטחון כדי למנוע הרג רב של אזרחים, אך טען שאלה "כופפו" או "עוקמו" כאשר היה צורך לפגוע במטרה חשובה.[22]
עד סוף 2005 יחס ההרוגים האזרחיים ירד באופן חד ל-1:28, כלומר: אזרח אחד נהרג על כל 28 מחבלים שנהרגו. הראל נותן קרדיט לירידה זו למפקד חיל האוויר דאז, האלוף אליעזר שקדי. היחס עלה ל-1:10 ב-2006, עקב "מספר תקלות של חיל האוויר". ברם, ב-2007 ו-2008 היחס ירד שוב ליחס חסר תקדים של 1:30, כלומר: על כל אזרח שנהרג, לפחות 30 מחבלים נהרגו. יחס זה אומר שמתוך סך ההרוגים בסיכולים ממוקדים בתקופה זו, רק 2%–3% היו אזרחים.[22] גרפים המראים שיפור ביחס מ-2002 עד ל-1:30 ב-2008 צוטטו על ידי יעקב כץ בג'רוזלם פוסט.[23] לפי שקדי עצמו, עם סיום תפקידו (ב-2008) היה היחס 1:24.[24]
הפרופסור ועורך הדין אלן דרשוביץ מאוניברסיטת הרווארד ציין שהנתון של 1:30 מ-2008 מייצג את יחס האבדות אזרחים-חמושים הנמוך ביותר בהיסטוריה של הלוחמה בטרור. דרשוביץ מבקר את התקשורת העולמית וארגוני זכויות אדם על כך שלא התייחסו לכך באופן מספק ונמנעו לדווח על כך בהרחבה. הוא טען שגם שנתון זה יכול להיות מטעה (והתכוון לכך שהיחס האמיתי נמוך עוד יותר) מאחר שלא כל האזרחים הם עוברי אורח תמימים.[25]
באוקטובר 2009 ציין דרשוביץ שהיחס במערכת הסיכולים הממוקדים של ישראל עמד על יחס של אזרח 1 הרוג על כל 28 מחבלים. הוא טען ש"זה היחס הטוב ביותר של כל מדינה שהיא בעולם שנלחמת מלחמה א-סימטרית כנגד טרוריסטים שמתחבאים מאחורי אזרחים. יחס זה טוב בהרבה מזה שהושג על ידי הממלכה המאוחדת וארצות הברית בעיראק או באפגניסטן, שם שתי האומות הפעילו סיכולים ממוקדים של מנהיגי הטרוריסטים." ביחס לנהלים ושיטות העבודה של צה"ל שהובילו ליחס שיא זה, והסיבות שבכל זאת עדיין נהרגים מדי פעם אזרחים, ציטט דרשוביץ את עדותו של קולונל ריצ'רד קאמפ על מבצע עופרת יצוקה:[26]
"מהידע שלי על צה"ל וממה שאני עוקב אחריו במבצע הנוכחי, אני לא חושב שהיה אי פעם בהיסטוריה של הלחימה מצב שבו צבא עשה יותר מאמצים להפחית אבדות אזרחיות ומוות של אנשים חפים מפשע, מאשר צה"ל עושה כיום בעזה... חמאס, האויב נגדו הם נלחמים, אומן באופן נרחב על ידי איראן וחזבאללה, להילחם בקרב אנשים, להשתמש באוכלוסיה האזרחית של עזה כמגן אנושי... הפקטור של שימוש חמאס באוכלוסיה היא חלק עיקרי בתוכנית ההגנה שלהם. למרות זאת, כפי שאני אומר, ישראל, צה"ל, נקטו בצעדים ענקיים... להפחתת אבדות אזרחיות, זה בלתי אפשרי, זה בלתי אפשרי למנוע את זה לחלוטין כאשר האויב משתמש באזרחים כמגן אנושי."
— עדות של קולונל ריצ'רד קאמפ
ברם, ביולי 2011 במאמר שפורסם ב-Michigan War Studies Review תחת השם "Targeted Killings: A Modern Strategy of the State" על ידי A.E. Stahl ו-William F. Owen נכתב שאל יחסי אבדות ומניין מתים צריך להתייחס בהתחלה בספקנות. הם כתבו ש"אזהרה: אל מנייני מתים מדווחים ויחסי אבדות צריך לגשת עם ספקנות. יותר מדי קל לעשות מניפולציות על סטטיסטיקות למטרות פוליטיות, ובכך לדרבן טיעונים המבוססים עליהן."[27]
ארגון זכויות האדם הישראלי "בצלם" עורך מחקרים וסטטיסטיקות משלו על אבדות בסכסוך הישראלי-פלסטיני ולא מסתמך על הנתונים הרשמיים של צה"ל. לפי הסטטיסטיקות של "בצלם" בסיכולים הממוקדים נהרגו 384 פלסטינים בין ספטמבר 2000 לדצמבר 2008. מתוכם, 232 בני אדם (60.4%) היו המטרות (כלומר: החמושים שאותם התכוונו להרוג) ו-152 (39.6%) היו עוברי אורח. זה מצביע על יחס של 1:1.52 במשך כל התקופה.[28] מנגד, חוקרים כמו יהונתן דחוח-הלוי הטילו ספק במהימנות של נתוני "בצלם" וטענו שהארגון מסווג במקרים רבים פעילים חמושים ופעילי טרור כאזרחים שלא נטלו חלק בלחימה.[29]
פעילי טרור פלסטיני שנהרגו בסיכול ממוקד
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערה: תיאור התפקידים הוא על פי דובר צה"ל.
2000–2005 (האינתיפאדה השנייה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | תפקיד | תאריך | הערות |
---|---|---|---|
חוסין עביאת | פעיל התנזים בבית לחם | 9 בנובמבר 2000 | הסיכול הממוקד הראשון באינתיפאדה השנייה. נהרג ברכבו מירי טילים ממסוקי אפאצ'י. באירוע נהרגו שתי עוברות אורח ושלושה אחרים נפצעו.[30] |
ת'אבת ת'אבת | ראש הפת"ח בטולכרם | 31 בדצמבר 2000 | נהרג בידי צלף. סיכול ממוקד ראשון של איש זרוע פוליטית.[31] לטענת צה"ל, ת'אבת אישית נתן הוראות מבצעיות לביצוע פיגועים. הסיכול הממוקד עורר זעם בקרב פעילי שמאל רדיקלי שהכירו את ת'אבת אישית והשתתפו איתו בפעילויות שלום. כעבור חודש רצח אחיינו של ת'אבת, ראאד אל-כרמי, שני ישראלים בטול כרם, כנקמה. |
מסעוד איאד | קצין בכוח 17 של הפת"ח | 13 בפברואר 2001 | נורה ממסוק בעת שנסע בתוך מחנה הפליטים ג'באליה. על פי צה"ל היה חשוד בהנחת מטענים וירי פצמ"רים. למחרת כנקמה בוצע פיגוע הדריסה באזור. |
ג'מאל מנסור | ראש הזרוע המדינית של החמאס בשכם | 31 ביולי 2001 | נהרג בירי טילים ממסוק קרב. שישה עוברי אורח נהרגו, ביניהם שני ילדים.[32] |
אבו עלי מוסטפא | מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין | 27 באוגוסט 2001 | ההתנקשות בשר התיירות רחבעם זאבי באה כנקמה על סיכול ממוקד זה.[33] |
מחמוד אבו הנוד | מפקד הזרוע הצבאית של החמאס בגדה | 23 בנובמבר 2001 | נהרג בירי טילים ממסוק קרב.[34] |
ראאד אל-כרמי | בכיר בתנזים מטולכרם | 14 בינואר 2002 | סיכול ממוקד שבא אחרי תקופת רגיעה יחסית.[35] יש התולים בסיכול ממוקד זה את ההתדרדרות שהביאה ל"מרץ השחור" ומבצע חומת מגן.[36] |
סלאח שחאדה | ראש הזרוע הצבאית של החמאס בעזה | 22 ביולי 2002 | נהרג בהפצצת ביתו שבלב מחנה פליטים מפצצה במשקל טון ממטוס. בעקבות כשל מודיעיני והערכות שגויות, בפעולה נהרגו עוד 15 אנשים, ביניהם נשים וילדים בהם שכניו של שחאדה.[37] |
איבראהים מקאדמה | מייסד וראש הזרוע הצבאית של החמאס בעזה | 8 במרץ 2003 | מקאדמה היה ממייסדי הזרוע הצבאית של החמאס והוגדר על ידי מערכת הביטחון כ"מספר 2" ברצועה.[38] |
יאסר טאהא | סגנו של מוחמד דף בגדודי עז א-דין אל-קסאם. אחיו של איימן טאהא, ובנו של השיח' מוחמד טאהא | 17 במרץ 2003 | בסיכול ממוקד זה נהרגו גם אשתו ושני ילדיו הקטנים של יאסר, אשר נסעו עמו ברכב שהופצץ. |
איאד ביק | פעיל באל-קאעידה ובחמאס, סגנו של שחאדה | 9 במאי 2003 | איאד ביק התאמן עם אל-קאעידה ונשלח מטעמם לסייע לחמאס. תכנן פיגועים ב-1999 ו-2000 שסוכלו בידי ישראל. בפיגועיו באינתיפאדה נרצחו 19 ישראלים. נהרג מפגיעת טיל ברכבו.[39] |
אסמאעיל אבו שנב | מראשי החמאס ברצועת עזה | 21 באוגוסט 2003 | נהרג יומיים לאחר הפיגוע בקו 2 בו נרצחו 23 ישראלים, אירוע שסיים את ההודנה שהוכרזה ביולי 2003.[40] בתקיפה, שהתבצעה באמצעות 5 טילי נ"ט ששוגרו ממסוק קרב, נהרגו גם שניים משומרי ראשו. |
מקלד חמיד | מראשי הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה | 25 בדצמבר 2003 | אחראי לפיגועי מטענים וירי רקטות. בפיגועיו נרצחו 6 ישראלים.[41] |
אחמד יאסין | המייסד ו"המנהיג הרוחני" של החמאס, ראש הנהגת הפנים של החמאס | 22 במרץ 2004 | הריגת אחמד יאסין נחשבת לעליית מדרגה בפעולות הסיכול הממוקד של ישראל כנגד בכירי ארגוני הטרור.[42] |
עבד אל-עזיז א-רנתיסי | מנהיג "מפקדת הפנים" של החמאס לאחר סיכולו הממוקד של אחמד יאסין | 17 באפריל 2004 | לשעבר דובר החמאס, נחשב לקיצוני במיוחד, בעל דעות אנטישמיות ומכחיש שואה.[43] |
נאדר אבו ליל ועוד 3 מחבלים בפת"ח | בכיר בגדודי חללי אל-אקצא בשכם | 2 במאי 2004 | - |
ואאל נסאר | ממנהיגי גדודי עז א-דין אל קסאם ברצועת עזה | 30 במאי 2004 | נהרג בירי טילים לעבר האופנוע עליו נסע. |
חליל מרשוד | ראש גדודי חללי אל-אקצא במחנה הפליטים בלאטה | 14 ביוני 2004 | נהרג במונית בה נסע במחנה הפליטים בלאטה שבשכם, עמו נהרג גם נהג המונית עווד אבו זייד. פעיל נוסף, מוחמד עאסי, נפצע אנושות.[44] |
מחמוד אבו ח'ליפה | סגנו של זכריה זביידי, גדודי אל-אקצא בג'נין | 14 בספטמבר 2004 | - |
ח'אלד אבו סלמייה | פעיל חמאס בעזה | 19 בספטמבר 2004 | נהרג על ידי צה"ל כשנסע ברכבו בשכונת שג'אעייה שבעזה.[45] |
באשיר דבש | ראש הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה | 6 באוקטובר 2004 | נהרג במהלך מבצע ימי תשובה יחד עם עוזרו אחמד אל ערעיר.[46] |
עדנאן אל-ע'ול | "מהנדס" בכיר בחמאס, עזה | 21 באוקטובר 2004 | "אבי הקסאם", נהרג מירי טילים על מכוניתו. בנוסף נהרג איתו עמאד עבאס ששימש כסגנו.[47] |
סעיד עיסא ג'בר ציאם | "מהנדס" בכיר בחמאס, ח'אן יוניס | 17 ביולי 2005 | נהרג בידי צלף של הימ"מ. |
2005–2010
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | תפקיד | תאריך | הערות |
---|---|---|---|
מוחמד שייח' ח'ליל | בכיר הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה | 25 בספטמבר 2005 | מתכנן רצח טלי חתואל וארבע בנותיה, נהרג במהלך מבצע גשם ראשון.[48] |
חסן מדהון | בכיר בגדודי חללי אל-אקצא | 1 בנובמבר 2005 | השניים נהרגו על ידי טיל שנורה מהאוויר בעת שנסעו במכונית של הרשות הפלסטינית.[49] |
פאזי אבו קריע | מפקד החמאס בג'באליה[50] | ||
עדנאן בוסתאן | יו"ר הוועדה הטכנית של הג'יהאד האיסלאמי, מראשי מערך הקסאם | 5 בפברואר 2006 | בסה"כ ביצע חיל האוויר 4 תקיפות בהן נהרגו 9 מחבלים מהג'יהאד האיסלאמי וגדודי חללי אל-אקצא.[51] |
ג'מאל אבו סמהדאנה | ראש ועדות ההתנגדות העממית | 9 ביוני 2006 | בתקיפה נהרגו עוד 3 מחבלי ועדות ההתנגדות.[52] |
לואי אל-בורנו | בכיר במערך הרקטות של חמאס | 4 בנובמבר 2006 | נהרג בסיכול ממוקד במבצע ענני סתיו.[53] |
אחמד עווד | ראש מערך ייצור הקסאם של החמאס | 8 בנובמבר 2006 | השניים נהרגו על ידי טיל שנורה מהאוויר בעת שנסעו במכונית.[54] |
רמזי שחייבר | בכיר בחמאס | ||
פאייק אבו אל-קומסאן | ראש מערך שיגור הרקטות של ועדות ההתנגדות העממית | 23 בנובמבר 2006 | בתקיפה נהרגו עוד 2 מחבלים.[55] |
מוחמד אבו נעמה עזיז חילו מאג'ד בטש ומחמוד עווד |
בכירי מערך הרקטות של הג'יהאד האיסלאמי | 21 במאי 2007 | נהרגו מטיל שירה מסוק קרב על מכוניתם במחנה הפליטים ג'באליה.[56] |
מועתז דורמוש | מראשי צבא האסלאם ברצועת עזה | 17 ביוני 2008 | בתקיפה נהרגו עוד ארבעה מחבלים מצבא האסלאם.[57] |
ניזאר ריאן | מראשי החמאס | 1 בינואר 2009 | נהרג במבצע עופרת יצוקה, בתקיפה נהרגו עוד כ-18 איש, רובם בני משפחתו. |
ממדוח אבו זכריה ג'מאל | מפקד מערך הרקטות של החמאס בעזה | 3 בינואר 2009 | נהרג במבצע עופרת יצוקה.[58] |
חוסם חמדאן מוחמד חילו |
בכירים במערך רקטות הגראד של חמאס | 4 בינואר 2009 | נהרגו במבצע עופרת יצוקה.[59] |
סעיד סיאם | שר הפנים בממשלת חמאס | 15 בינואר 2009 | נהרג במבצע עופרת יצוקה בתקיפת מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי.[60][61] |
איאד סיאם | בכיר בחמאס, אחיו של סעיד סיאם. |
2010–2020
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | תפקיד | תאריך | הערות |
---|---|---|---|
מוחמד ג'מאל א-נמנם | בכיר צבא האסלאם | 3 בנובמבר 2010 | [62] שב"כ: פעיל טרור בכיר נהרג ברצועה, באתר web.archive.org, 2010-11-05 |
אסלאם יאסין | בכיר בצבא האסלאם, סגנו של א-נמנם | 17 בנובמבר 2010 | תכנן פיגוע נגד ישראלים בסיני.[63] |
מחמוד אל-מבחוח | בכיר בחמאס ומראשוני הפעילים בזרוע הצבאית של חמאס. היה מעורב בהעברת אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה, ובחטיפתם ורציחתם של חיילי צה"ל אבי סספורטס ואילן סעדון. | 19 בינואר 2010 | נהרג בדובאי שבאיחוד האמירויות. הסיכול מיוחס לישראל. |
איסמעיל לבאד (אבו ג'עפר), אחיו עבדאללה לבאד ומוחמד א-דאיה | איסמעיל לבאד הוא בכיר בחמאס, אחד משומרי ראשו של עבד אל-עזיז א-רנתיסי באינתיפאדה השנייה | 2 באפריל 2011 | לפי צה"ל, איסמעיל לבאד תכנן חטיפה לקראת חג הפסח.[64] |
כמאל אל-נירב, ח'אלד שעת' ועוד ארבעה מחבלים | הנהגת ועדות ההתנגדות העממית | 18 באוגוסט 2011 | בתקיפת חיל האוויר הישראלי ברפיח נהרגו שישה מחבלים, בהם בכירים בוועדות ההתנגדות העממית.[65] |
סאמד עבד אל-מעטי | בכיר בוועדות ההתנגדות העממית | 19 באוגוסט 2011 | נהרג מטיל של כלי טיס ישראלי בעת שרכב על אופנוע. הסיכול הממוקד בוצע יום לאחר מתקפת הטרור בדרום ישראל.[66] |
זוהיר אל-קייסי | מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית | 9 במרץ 2012 | נהרג באמצעות כלי טיס של צה"ל, בעת שנסע במכוניתו בשכונת תל אל-הווא שבמערב עזה |
אחמד ג'עברי | ראש הזרוע הצבאית של חמאס | 14 בנובמבר 2012 | סיכולו הממוקד הווה את פתיחת מבצע עמוד ענן.[67] |
ח'אלד שאער אחמד אבו ג'לאל |
פעיל בכיר במערך הנ"ט של חמאס מפקד בכיר בזרוע הצבאית של חמאס |
16 בנובמבר 2012 | נהרגו במבצע עמוד ענן.[68] |
הית‘ם זיאד אברהים מסחאל | פעיל בג'יהאד העולמי, מומחה לאמצעי לחימה | 30 באפריל 2013 | סיכול ממוקד ראשון מאז מבצע עמוד ענן.[69] מסחאל היה מעורב בירי הגראד לאילת. |
אחמד זעאנין | פעיל בחזית העממית שהיה מעורב בירי הרקטות על הלווית שרון | 22 בינואר 2014 | נהרג עם מחבל נוסף בירי טיל שנורה אל עבר כלי הרכב בו נסעו.[70] |
מוחמד שעבאן | מאמן ומפקד חוליה בקומנדו הימי של החמאס. היה בן 24 בעת סיכולו הממוקד | 8 ביולי 2014 | נהרג עם שלושה מחבלים נוספים בירי טיל שנורה אל עבר כלי הרכב בו נסעו.[71] |
מוחמד אבו שמאלה, ראאד אל-עטאר ומוחמד ברהום | מפקדי חמאס בכירים בדרום רצועת עזה | 21 באוגוסט 2014 | נהרגו במהלך מבצע צוק איתן.[72] |
מוחמד אל-רול | האחראי על העברות הכספים בארגון החמאס | 24 באוגוסט 2014 | נהרג בירי טיל שנורה אל עבר כלי הרכב בו נסע.[73] |
חאמד חמדאן אל-ח'דארי | מפקד שטח בזרוע הצבאית של חמאס ואחראי על העברת כסף מאיראן לעזה | 5 במאי 2019 | נהרג במהלך סבב ההסלמה בדרום.[74] |
בהאא אבו אל-עטא | מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה | 12 בנובמבר 2019 | איתו נהרגה גם אשתו.[75] |
2020–2023
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | תפקיד | תאריך | הערות |
---|---|---|---|
סמאח עבד אל-ממלוכ | ראש המערך הרקטי של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה. | 11 במאי 2021 | נהרג עם שני מחבלים נוספים בתקיפה אווירית של צה"ל בדירת מסתור בה הסתתר בשכונת א-רימאל בעיר עזה, לאחר פתיחת מבצע שומר החומות. |
איאד שריר | מפקד מערך הנ"ט של חמאס ברצועת עזה. | 12 במאי 2021 | נהרג בתקיפה אווירית של צה"ל בשכונת שיח' רדואן בעיר עזה, במהלך מבצע שומר החומות. |
באסם עיסא | מפקד חטיבת העיר עזה בארגון חמאס מאז 2017. פעיל חמאס צבאי בכיר. היה מעורב לאורך השנים בפיגועים רבים וכן שימש כפעיל בכיר במערך הייצור של הארגון. | 12 במאי 2021 | |
ג'מעה טחלה | ראש מערך הסייבר ומוביל פרויקט שיפור הטילים של חמאס. מחזיק תיק מחקר ופיתוח בחמאס. | ||
ח'אזם חטיב | ראש מחלקת המהנדסים במערך היצור של חמאס. כמו כן משמש סגן ראש מערך היצור. | ||
חסאם אבו הרביד | מפקד חטיבת צפון רצועת עזה של הג'יהאד האיסלאמי. מחליפו של בהאא אבו אל-עטא. | 17 במאי 2021 | נהרג בתקיפה של צה"ל בג'באליה שבצפון רצועת עזה, במהלך מבצע שומר החומות. |
תייסיר אל-ג'עברי | מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה | 5 באוגוסט 2022 | מחליפו של חסאם אבו הרביד, שנהרג בידי צה"ל כשנה קודם לכן. הריגתו של אל-ג'עברי פתחה את מבצע עלות השחר. |
ח'אלד מנסור | מפקד החטיבה הדרומית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה | 6 באוגוסט 2022 | נהרגו בתקיפה אווירית של צה"ל ברפיח במהלך מבצע עלות השחר.[76] |
זיאד אל-מדלל | סגנו של ח'אלד מנסור, חבר הנהגת הג'יהאד האסלאמי ובנו של בכיר הנהגת הארגון אחמד אל-מדלל. | ||
חטאב עמאצי | מפקד חטיבת רפיח בארגון הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה. | ||
אבו האדי–חליל אלבהיטיני | מפקד המרחב הצפוני של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אחראי על ירי הרקטות לעוטף עזה בשבוע שקדם למבצע | 9 במאי 2023 | נהרג במבצע מגן וחץ. |
ג'יהאד ע'אנם | מזכיר המועצה הצבאית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, תכנן בין היתר את הפיגוע בו נרצחו טלי חטואל וארבע בנותיה בשנת 2004.[77] | 9 במאי 2023 | נהרג במבצע מגן וחץ. |
טארק עז אל-דין | בכיר בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שאחראי על הכוונת פיגועי טרור פלסטיני ביהודה ושומרון ומשוחרר עסקת שליט. | 9 במאי 2023 | נהרג במבצע מגן וחץ. |
עלי חסן ע'אלי | מפקד הכוח הרקטי של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני | 11 במאי 2023 | נהרג במבצע מגן וחץ. |
אחמד אבו דקה | סגן מפקד הכוח הרקטי של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני | 11 במאי 2023 | נהרג במבצע מגן וחץ. |
איאד אל-חסני | ראש חטיבת המבצעים של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה ומחליפו של חליל בהיתיני כמפקד המרחב הצפוני של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, היה מבוקש במשך 26 שנה. | 12 במאי 2023 | נהרג במבצע מגן וחץ. |
מוחמד עוויס סוהיב אל-ע'ול אשרף א-סעדי[78] |
3 מחבלים שביצעו פיגוע ירי לעבר מעבר ג'למה ליד ג'נין | 21 ביוני 2023 | הסיכול הממוקד הראשון ביהודה ושומרון מאז האינתיפאדה השנייה, בוצע באמצעות זיק על ידי יחידה 5252.[79][80] |
מלחמת חרבות ברזל (2023–2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – סיכולים ממוקדים במלחמת חרבות ברזל
זוהי רשימה חלקית של מחבלים פלסטינים שנהרגו בסיכולים ממוקדים במלחמת חרבות ברזל. הרוגים מארגון הטרור חזבאללה בזמן החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל, ניתן לראות ב#פעילי חזבאללה שנהרגו בסיכול ממוקד.
שם | תפקיד | תאריך | הערות |
---|---|---|---|
זכריא אבו מעמר | בכיר בלשכה המדינית של חמאס ואחראי קשרי חוץ | 10 באוקטובר 2023 | |
ג'וואד אבו שמאלה | שר הכלכלה של חמאס מימן טרור | 10 באוקטובר 2023 | |
מראד אבו מראד | מפקד המערך האווירי של ארגון הטרור חמאס בעיר עזה. היה ממתכנני מתקפת הפתע על ישראל. | 13 באוקטובר 2023 | |
אסאמה אלמזיני | ראש מועצת השורא של חמאס ברצועה. | 16 באוקטובר 2023 | |
איימן נופל | מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם במרכז הרצועה, ראש המודיעין הצבאי של חמאס לשעבר. בעברו, עסק בייצור ופיתוח אמצעי לחימה, קידם והיה שותף לפיגועים רבים, ואף היה שותף בתכנון חטיפתו של גלעד שליט. נופל היה מהבכירים הדומיננטיים ביותר בארגון, והיה מקורב למוחמד דף. | 17 באוקטובר 2023 | |
מוחמד אלואדיה | ראש מערך הנ"ט בעיר עזה של ארגון הטרור חמאס | 17 באוקטובר 2023 | |
ראפת חרב חסין אבו הלאל | ראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור "ועדות ההתנגדות העממית" ברפיח. | 18 באוקטובר 2023 | |
ג'יהאד מוחייסן | מפקד כוחות הביטחון הלאומי של ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה. | 19 באוקטובר 2023 | |
מחמד קטאמש | סגן מפקד המערך הרקטי של ארגון הטרור חמאס. | 22 באוקטובר 2023 | |
איברהים אלסחאר | ראש מערך הנ"ט בצפון הרצועה של ארגון הטרור חמאס | 23 באוקטובר 2023 | |
תיסיר מבאשר | מפקד גדוד גזרת צפון ח'אן יונס של ארגון הטרור חמאס. היה מעורב בפיגועים רבים, כולל הפיגוע במכינה בעצמונה. מקורב למוחמד דף. | 25 באוקטובר 2023 | |
שאדי בארוד | סגן ראש מחלקת המודיעין של ארגון הטרור חמאס. תכנן יחד עם יחיא סנוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה את מתקפת הפתע על ישראל והיה שותף לעוד תכנון פיגועים רבים כלפי אזרחי ישראל, ושימש מפקד גדוד בגזרת ח'אן יונס.[81] | 26 באוקטובר 2023 | |
ראפת עבאס אברהם ג'דבה |
מפקד גדוד דרג' תפאח בחטיבת עזה של חמאס וסגנו. | 26 באוקטובר 2023 | נהרגו על צמרת גדוד דרג' תפאח, גדוד בחטיבת העיר עזה שנחשבת לחטיבה המשמעותית ביותר של ארגון הטרור חמאס. ביחד איתם נהרג מחבל נוסף. |
מדחת מבאשר | מפקד גדוד מערב ח'אן יונס, לקח חלק בפיגועי צליפה ומטענים גדולים לעבר כוחות צה"ל ולעבר יישובי ישראל. | 27 באוקטובר 2023 | |
עצאם אבו רכבה | ראש המערך האווירי של ארגון הטרור חמאס - אבו רכבה היה אחראי על ניהול מערכי הכטב"מים, הרחפנים, הגילוי האווירי, מצנחי הרחיפה, וההגנה האווירית של חמאס, ובנוסף הוא לקח חלק בתכנון מעשי הטבח הרצחניים בישוביי עוטף עזה ובהוצאתם לפועל ב-7 באוקטובר. | 28 באוקטובר 2023 | |
ראתב אבו צהיבאן | מפקד הכוח הימי של חטיבת העיר עזה בארגון הטרור חמאס - תכנן ופיקד על ניסיון החדירה הימי שאירע ב-24 באוקטובר בחוף זיקים. | 28 באוקטובר 2023 | |
נסים אבו ע'גינה | מפקד גדוד בית לאהיא בארגון הטרור חמאס - שילח את ההתקפות הרצחניות לכיוון ארז ונתיב העשרה שביצע הארגון ב-7 באוקטובר. בעבר הוא פיקד על המערך האווירי של הארגון ולקח חלק בפיתוח יכולות הכטב"מים ומצחני הרחיפה של המערך. | 31 באוקטובר 2023 | |
אברהים ביארי | מפקד גדוד מרכז ג'בליה של החמאס, אחראי על שילוח מחבלי נוח'בה לישראל במתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר, היה מעורב בפיגוע בנמל אשדוד בשנת 2004, בו נרצחו 13 ישראלים, בהכוונת ירי רקטי לעבר ישראל במשך שני עשורים, וקידום פיגועים רבים. | 31 באוקטובר 2023 | |
מחמד עצאר | ראש מערך הנ"ט של ארגון הטרור חמאס - אחראי על כלל מערכי הנ"ט בחטיבות השונות ברצועת עזה, הוא ניהל את כוח זה בשגרה וסייע בהפעלתו בעת חירום. במהלך פיקודו יצאו לפועל מספר פיגועי נ"ט נגד אזרחי ישראל וכוחות צה"ל. | 1 בנובמבר 2023 | |
מוסטפא דלול | מפקד גדוד צברא תל אל-הווא (שכונה בעזה) בארגון הטרור חמאס - לקח חלק מרכזי בניהול הלחימה נגד כוחות צה"ל ברצועת עזה, ובנוסף הוא ביצע מספר תפקידים בגדוד ובחטיבת העיר עזה. | 3 בנובמבר 2023 | |
ג'מאל מוסא | אחראי על הביטחון המיוחד בארגון הטרור חמאס. בנוסף ביצע פיגוע ירי בשנת 1993 לעבר כוח שפעל ברצועת עזה. | 6 בנובמבר 2023 | |
ואיל עספה | מפקד גדוד דיר אל-בלח של חמאס, היה מעורב בשילוח הנוח'בה למתקפת הטרור | 6 בנובמבר 2023 | היה כלוא בין השנים 1992–1998 על רקע מעורבותו בפיגועים לעבר יישובים ישראליים, והיה מעורב לאורך השנים בקידום פיגועים רבים לעבר אזרחים ישראלים וכוחות צה״ל. |
מחסן אבו זינה | ראש מחלקת תעשיות ואמל"ח בארגון הטרור חמאס - אחד ממובילי ייצור האמל"ח בארגון טרור זה. מתמחה בייצור אמל"ח אסטרגי ורקטי עבור מחבלי החמאס, ובנוסף מחלקתו איפשרה את ההתחמשות של חמאס בלחימה הנוכחית. | 8 בנובמבר 2023 | |
אבראהים אבו מע'ציב | ראש מערך הנ"ט בחטיבת מחנות המרכז בארגון הטרור חמאס. במסגרת תפקידו הכווין והוציא לפועל פיגועי נ"ט רבים לעבר אזרחי ישראל וכוחות צה"ל. | 9 בנובמבר 2023 | |
יעקוב עאשור | מפקד גדוד לשעבר, אחראי מערך הנ"ט בחטיבת ח'אן יונס. במסגרת תפקידו לקח חלק בהובלת והכוונת מתווים התקפיים נגד כוחות צה״ל. | 13 בנובמבר 2023 | |
אחמד ע'נדור | מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם (הזרוע הצבאית של חמאס) בצפון רצועת עזה - היה אחראי על פיגועים רבים שכוונו נגד ישראלים, ואף לחדירות לתוך שטח ישראל. כמו כן הוא היה אחראי בין השאר על חטיפתו של גלעד שליט. | 14 בנובמבר 2023[82] | נהרגו בתקיפה של צה"ל במתווה תת-קרקעי בצפון רצועת עזה. |
ואא'ל רג'ב | סגנו של ע'נדור המשמש גם כקצין מבצעים חטיבתי. שימש בעברו כמפקד משטרת חמאס בצפון הרצועה ולאחר מכן כמפקד גדוד בית לאהיא. | ||
איימן ציאם (סיאם) | ראש המערך הרקטי של ארגון הטרור חמאס, ניצל מכמה ניסיונות התנקשות, הן ב-2009 (במהלך מבצע עופרת יצוקה) והן ב-2014 (במהלך מבצע צוק איתן). בתפקידו הקודם שימש כמפקד יחידת הארטילריה של הארגון. | ||
פארסן ח'ליפה | בכיר במטה הגדה של החמאס, ראש ועדת טול כרם, שימש כסייען ומקורב לבכירי חמאס. סייע קידם והכווין פיגועים נגד אזרחים ישראלים וכוחות הביטחון. לאחרונה הוא עסק בפיתוח חוליות טרור במחנה הפליטים נור א-שמס. | ||
ראפת סלמאן | ראש מערך הסיוע הקרבי בצפון הרצועה, דמות בכירה בצמרת חטיבת העיר עזה.
שימש בעבר כסגן מפקד החטיבה. היה שותף לתכנון הפשיטה באמצעות מנצחי רחיפה אותה ביצעה חטיבתו בטבח שאירע ב-מתקפת הפתע על ישראל. | ||
אחמד בחר | יו"ר המועצה המחוקקת של חמאס ברצועת עזה וחבר הלשכה המדינית של חמאס. | 17 בנובמבר 2023 | |
חליל ח'ראז | סגן ראש הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון.
נעצר ב-2014 על ידי צבא לבנון במהלך מבצע צוק איתן ביחד עם אחיו בחשד למעורבות בשיגור של רקטות לעבר שטח ישראל.[83] |
21 בנובמבר 2023 | נהרג בתקיפה דרומית לעיר צור.[84] |
עמר אבו ג'אללה | מפקד הכוח הימי של חמאס בחאן יונס. היה מעורב בשילוח מספר פיגועים ימיים שסוכלו על ידי כוחות צה"ל. בנוסף נהרג מחבל שהיה יחד איתו. | 23 בנובמבר 2023 | נהרג כמספר שעות לפני הפסקת אש.[85] |
וסאם פרחאת | מפקד גדוד שג'אעייה בארגון הטרור חמאס. היה מעורב במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר, באסון הנגמ"ש בו נהרגו 7 חיילי צה"ל, ובפיגועי טרור נוספים.[86] | 2 בדצמבר 2023 | |
הית'ם חואג'רי | מפקד גדוד שאטי של ארגון הטרור חמאס. תחת פיקודו יצאו מהמחנה מתווי פשיטה לשטחי ישראל ב-מתקפת הפתע על ישראל, ובנוסף לכך כחלק מתפקידו כמפקד גדוד הוא היה אחראי על מתווי טרור רבים כנגד מדינת ישראל.[87] | 3 בדצמבר 2023 | |
עמאד קריקע | מפקד גדוד שג'אעייה החדש בארגון הטרור חמאס, אחראי הכשרות הנ"ט בעיר עזה בנוסף לקח חלק בקידום מתווי נ"ט ופשיטות לשטח הארץ. | 10 בדצמבר 2023 | |
סאלח אל-עארורי | ראש גדודי עז א-דין אל-קסאם (הזרוע הצבאית של חמאס) ביהודה ושומרון וסגן ראש הלשכה המדינית של חמאס. | 2 בינואר 2024 | נהרג בתקיפה אווירית בלבנון, ב-11 במרץ בנימין נתניהו לקח אחריות ישראלית על החיסול. |
ממדוח לולו | ראש המטה המבצעי של מרחב צפון רצועת עזה, בארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני - קידם במשך שנים ובמהלך הלחימה, תכנון ופיתוח התקפות של הארגון לעבר שטח ישראל והעורף הישראלי. | 4 בינואר 2023 | |
אסמעיל סארג' אחמד והבה |
מפקד גדוד נוציראת וסגנו, פיקדו על הטבח בבארי. | 6 בינואר 2024[88] | |
חסן עכאשה | אחראי שיגור הרקטות של חמאס בסוריה. | 8 בינואר 2024 | נהרג בסוריה.[89] |
ואא'ל אבו פנונה | סגן ראש מערך ההסברה של ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני - שימש בעברו כסייען של ח'ליל בהתיני, מפקד מרחב צפון רצועת עזה בארגון טרור זה. | 18 בינואר 2024 | |
מרואן עיסא | סגן ראש גדודי עז א-דין אל-קסאם (הזרוע הצבאית של חמאס) מוחמד דף, מאדריכלי הטבח ה-7 באוקטובר ומתכנני חטיפת גלעד שליט. | 11 במרץ 2024 | נהרגו יחדיו במתחם תת-קרקעי בו הם שהו במחנה הפליטים נוסיראת. |
ע'אזי אבו טמעאה | ראש מטה הסיוע הקרבי והמנהלתי של חמאס, בין מקבלי ההחלטות ברובד הצבאי ומתכנני הטבח ה-7 באוקטובר. | ||
יאסין רביע | ראש מטה הגדה ומשוחרר עסקת שליט. ניהל את כלל המערכים הצבאיים של מטה הגדה של ארגון הטרור חמאס, עסק בהעברת כספים למטרות טרור והכווין פיגועים של פעילי חמאס ביהודה ושומרון. יאסין ביצע בעברו מספר פיגועים רצחניים, בהם פיגועים בשנים 2001 ו־2002 בהם נהרגו חיילי צה"ל. | 26 במאי 2024 | נהרגו יחדיו בתקיפה במרחב תל אלסלטאן שבצפון-מערב רפיח. |
חאלד נגאר | מגורש עסקת שליט לרצועת עזה ובכיר במטה הגדה של ארגון חמאס. בעברו, ביצע המחבל חאלד מספר פיגועים רצחניים ובהם פיגועים בשנים 2001–2003 בהם נרצחו אזרחים ישראליים, נהרגו ונפצעו חיילים נוספים ביניהם רצח שלום הר מלך. | ||
ראאד סעד | מפקד אגף המבצעים של ארגון חמאס. | 22 ביוני 2024 | הותקף בתקיפה אווירית ממוקדת במחנה הפליטים שאטי, צפון רצועת עזה. טרם ידוע אם החיסול צלח. |
מוחמד דף | מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם וראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס. שרד 7 ניסיונות חיסול. | 13 ביולי 2024 | נהרגו במקום מסתורם בח'אן יונס באמצעות באמצעות 5 פצצות במשקל טונה כל אחת. |
ראפע סלאמה | מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם בח'אן יונס (מח"ט ח'אן יונס) ובכיר בחמאס. | ||
עז א-דין עכילה | מפקד חטיבת עזה של ארגון גדודי חללי אל-אקצא. | 14 ביולי 2024 | נהרג בתקיפה במחנה הפליטים שאטי, צפון רצועת עזה. |
אשרף נאפע, המכונה "אזכּיהם" | ראש הזרוע הצבאית של חמאס בטולכרם | 23 ביולי 2024 | נהרגו בסיכול ממוקד ותקיפה אווירית בעיר טולכרם יחד עם מחבל נוסף. מעריכים שנהרגו בתקיפה 3–6 מחבלים בסך הכל.[90] |
מוחמד אבו עבדו | ראש הזרוע הצבאית של גדודי חללי אל-אקצא בטולכרם | ||
רוחי מושתהא | ראש השלטון האזרחי של חמאס ברצועת עזה ומחזיק תיק האסירים בארגון. | 23 ביולי 2024 | נהרגו בסיכול ממוקד במתחם תת-קרקעי בדרום-מערב העיר עזה. |
סאמח א-סראג' | האחראי לביטחון הפנים ברצועת עזה, חבר הלשכה המדינית של חמאס וחבר ממשלת חמאס. | ||
אסמאעיל הנייה | ראש הלשכה המדינית של חמאס | 31 ביולי 2024 | נהרג בתקיפה בטהראן שבאיראן. הסיכול מיוחס לישראל. |
ג'בר עזיז | מפקד גדוד אל-פורקאן בארגון חמאס | 4 באוגוסט 2024 | נהרג בתקיפת מתחם פיקוד ושליטה של חמאס שהוסווה בתוך בית ספר בעיר עזה. |
מוחמד ג'אבר (מכונה: גם "אבו שוג'אע") | מפקד גדוד טול כרם, אחראי לפיגוע בקלקליה בו נרצח אמנון מוכתר. שרד 5 ניסיונות חיסול. | 29 באוגוסט 2024 | נהרג בתקיפה אווירית של צה"ל סמוך למסגד במחנה נור שמס. יחד איתו נהרגו שלושה מחבלים נוספים. |
וסאם חאזם | ראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס בג'נין. | 29 באוגוסט 2024 | נהרג בחילופי אש עם מסתערבי מג"ב בהכוונה מודיעינית של צה"ל ושב"כ בעת ששהה ברכב בג'נין. יחד איתו נהרגו שני מחבלים נוספים. |
מוחמד קטראוי | מפקד חטיבת מחנות המרכז של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה. עסק בקידום, תכנון ופיתוח התקפות הארגון לעבר שטח ישראל והעורף הישראלי. שימש במספר תפקידים בארגון בהם סגן מפקד חטיבה וקצין מודיעין. | 31 באוגוסט 2024 | נהרג בתקיפה אווירית של חיל האוויר הישראלי בהכוונה מודיעינית של צה"ל ושב"כ במרכז רצועת עזה. |
מחמוד חמדאן | מפקד גדוד מערב רפיח בארגון חמאס | 10 בספטמבר 2024 | נהרג בתקיפת כלי טיס בעיר רפיח. בתקיפה נהרגו גם שלושה מפקדי פלוגות נוספים מהגדוד. |
אחמד מחמד פהד | ראש הזרוע הצבאית של חמאס בדרום סוריה. היה אחראי על הוצאת פעולות טרור נגד כוחות צה"ל ומדינת ישראל ממרחב דרום סוריה, לרבות ירי תלול-מסלול למרחב רמת הגולן. | 28 בספטמבר 2024 | נהרג בתקיפה ממוקדת בדרום סוריה בהכוונה מודיענית של אגף המודיעין ופיקוד הצפון. |
פתח שריף אבו אל-אמין | מנהיג חמאס בלבנון | 30 בספטמבר 2024 | נהרג בסיכול ממוקד במחנה הפליטים אל-בס באזור צור שבדרום לבנון.[91] |
נידאל עבד אל-עאל | מנהיג החזית העממית לשחרור פלסטין בלבנון | 30 בספטמבר 2024 | נהרג בתקיפה של חיל האוויר בבניין מגורים בדרום-מערב ביירות ביחד עם 2 מחבלים נוספים מהארגון.[92] |
זאהי עופי | ראש תשתית הטרור של ארגון חמאס בטולכרם, מחליפו של אשרף נאפע שחוסל ביולי 2024. | 3 באוקטובר 2024 | נהרג בתקיפה אווירית ממוקדת של מטוס קרב של חיל האוויר בטולכרם יחד עם עשרות אנשים נוספים.[93] |
פעילי חזבאללה שנהרגו בסיכול ממוקד
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערה: חלק מן הסיכולים הממוקדים הללו לא אושרו באופן רשמי על ידי ישראל, והם יוחסו לה על ידי מקורות זרים.
שם | תפקיד | תאריך | הערות |
---|---|---|---|
עבאס מוסאווי | מנהיג חזבאללה | 16 בפברואר 1992 | נהרג באופן ממוקד בירי טילים על ידי מסוק קרב AH-64 אפאצ'י. |
עימאד מורנייה | טרוריסט בינלאומי ומפקד הזרוע הצבאית של חזבאללה | 12 בפברואר 2008 | נהרג באופן ממוקד בפיצוץ במכוניתו בלב דמשק, במבצע המיוחס לשיתוף פעולה בין המוסד וה-CIA.[94][95] |
מוחמד סלימאן | בכיר סורי, יועצו הקרוב של בשאר אל-אסד ואיש הקשר בינו לבין חזבאללה | 1 באוגוסט 2008 | נהרג באופן ממוקד באחוזתו בטרטוס בידי צלף של שייטת 13 (לפי מקורות זרים).[96][97] |
ג'יהאד מורנייה, מוחמד עיסא, אבו עלי טבטבאי |
מפקד גזרת הגולן בחזבאללה ובנו של עימאד מורנייה, מחזיק תיק סוריה ועיראק בחזבאללה, קצין איראני ומפקד "כוחות ההתערבות" מטעם חזבאללה |
18 בינואר 2015 | נהרגו באופן ממוקד בירי טילים אל שיירת כלי הרכב שבה נסעו סמוך לעיירה מזרעת אל-אמל שבאזור קוניטרה שבסוריה. בתקיפה נהרגו עוד ארבעה פעילי חזבאללה ושישה אנשי משמרות המהפכה איראנים, בהם הגנרל עלי אללה-דדי, ששימש כיועץ לצבא הסורי מטעם משמרות המהפכה ואבו עלי טבטבאי, קולונל איראני, שהיה אחראי לבניית הכוח שיפשוט על הגליל.[98][99] ראו ערך מורחב: התקיפה האווירית בגבול ישראל-סוריה (ינואר 2015). |
סמיר קונטאר, פרחאן א-שעלאן, תייסיר א-נסעו |
מפקד חזבאללה בגזרת רמת הגולן ורוצח משפחת הרן בפיגוע בנהריה ב-1979, סגנו של קונטאר והמפקד בשטח של תא הטרור בגולן, בכיר נוסף בחזבאללה |
19 בדצמבר 2015 | לפי מקורות זרים וטענות חזבאללה, קונטאר נהרג בתקיפת חיל האוויר הישראלי בדמשק ביחד עם עוד 7 פעילי חזבאללה ותומכי משטר אסד.[100][101][102] |
משהור זידאן | מפקד חזבאללה בגזרת רמת הגולן ומגייס פעילים בסוריה | 21 ביולי 2019 | לפי דיווחים סורים וטענות חזבאללה כלי טיס בלתי מאויש של חיל האוויר הישראלי חיסל אותו בירי טיל על מכוניתו בקוניטרה.[103] |
ויסאם א-טוויל | מפקד בכיר בכוח רדואן של חזבאללה.[104] | 8 בינואר 2024 | נהרג בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל.[105] |
עלי חוסין ברג'י | מפקד היחידה האווירית בדרום לבנון של חזבאללה | 9 בינואר 2024 | נהרג בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל. |
עלי עבד אלחסן נעים | סגן מפקד יחידת הטילים והרקטות בחזבאללה | 29 במרץ 2024 | נהרג בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל. |
טאלב סאמי עבדאללה, מוחמד סברה | מפקד יחידת "נאסר" בחזבאללה, סגן מפקד יחידת "נאסר" בחזבאללה | 11 ביוני 2024 | נהרגו בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל ביחד עם 2 מחבלים נוספים. |
מוחמד אבו נעמה נאסר | מפקד יחידת "עזיז" בחזבאללה | 3 ביולי 2024 | נהרג בתקיפה אווירית במלחמת חרבות ברזל. |
יאסר קרנבש | בעברו שומר ראשו של חסן נסראללה ועד לחיסולו אחראי על הברחות האמל"ח מסוריה ללבנון. | 9 ביולי 2024 | נהרג בסיכול ממוקד על אדמת סוריה בכביש דמשק-ביירות ואיתו נהרג מחבל נוסף.[106] |
פואד שוכר | מפקד הזרוע הצבאית (הרמטכ"ל) של חזבאללה, יועצו הצבאי ויד ימינו של חסן נסראללה. | 30 ביולי 2024 | נהרג בתקיפה בביירות, לבנון בתגובה לפגיעת הרקטה במג'דל שמס ב־27 ביולי 2024, אשר רצחה 12 ילדים.[107][108] |
|
|
20 בספטמבר 2024 | נהרגו בתקיפה בביירות, בעת שהה במרתף יחד עם שרשרת הפיקוד של כוח רדואן ואגף המבצעים של חזבאללה. יחד איתם נהרגו מפקדים נוספים בכוח רדואן.[109] |
אבראהים קובייסי, עבאס אבראהים שרף אלדין | ראש מערך הטילים של חזבאללה וסגנו. | 24 בספטמבר 2024 | נהרגו בתקיפה במסגרת מבצע חיצי הצפון ברובע הדאחייה שבביירות. יחד איתם נהרגו אנשי המטה של קובייסי. |
מוחמד חוסיין סרור | מפקד היחידה האווירית ומערך כלי הטיס הבלתי מאוישים של חזבאללה ושליח הארגון לייעוץ בנושא המערך האווירי של החות'ים. | 26 בספטמבר 2024 | נהרג בתקיפה ממוקדת ברובע הדאחייה שבביירות במבצע חיצי הצפון. |
|
27 בספטמבר 2024 | נהרגו במבצע סדר חדש - תקיפת המפקדה המרכזית של חזבאללה בביירות. | |
נביל קאווק | מפקד יחידת הביטחון המונע של חזבאללה וחבר המועצה המרכזית של הארגון. בעבר סגן ראש המועצה המבצעת של חזבאללה. | 28 בספטמבר 2024 | נהרג בתקיפה ממוקדת ברובע הדאחייה שבביירות במבצע חיצי הצפון. |
מחמד ג'עפר קציר | מפקד היחידה להעברת אמצעי לחימה מאיראן ושלוחותיה לחזבאללה בלבנון (יחידה 4400) | 1 באוקטובר 2024 | נהרג בתקיפה ממוקדת בביירות במבצע חיצי הצפון. |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הוצאה להורג ללא משפט
- טרור פלסטיני
- לוחמה בשטח בנוי
- חיל האוויר הישראלי
- מבצע זעם האל - סיכולם הממוקד של מחבלי ספטמבר השחור בשנים 1972–1979
- מבצע שני מגדלים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר אהרון יפה, הסיכול הממוקד - סיכוי וסיכון, נתיב 109, מרץ 2006, עמ' 55-58
- אסא כשר, דילמה טרגית, באתר הארץ, 29 בפברואר 2004
- עמוס הראל, בצה"ל מציגים נימוקים מוסריים להתנקשויות, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2003
- אורי בלאו, מכירת חיסול, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2008
- בג"ץ 769/02 הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל נ' ממשלת ישראל, פסק הדין המלא
- מרדכי קרמניצר, האם הכול כשר בהתמודדות עם הטרור? על מדיניות ההריגה המונעת (הסיכול הממוקד) של ישראל ביו"ש ובעזה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2006
- ליאור טבנסקי, "המאבק בטרור בעידן המידע", בית הספר לממשל ולמדיניות ע"ש הרולד הרטוג, אוניברסיטת תל אביב, 2006
- ירון דרוקמן, מהמהנדס ויאסין ועד ג'עברי - בכירי חמאס שנהרגו, באתר ynet, 15 בנובמבר 2012
- מ"המהנדס" לרמטכ"ל חמאס - היסטוריה של חיסולים, באתר וואלה, 15 בנובמבר 2012
- אמיר בוחבוט, קצין איסוף: גלגולו של הסיכול הממוקד, באתר וואלה, 28 בדצמבר 2012
- כתבה על הסיכולים הממוקדים נגד הנהגת חמאס ברצועת עזה, ערוץ היוטיוב של חרדים10, 29 במרץ 2014
- אסף זוסמן, נעם זוסמן, סיכולים ממוקדים - הערכת יעילותם למלחמה בטרור באמצעות נתוני שוק ההון, באתר בנק ישראל, נובמבר 2005
- יוסי מלמן, לישראל אין ולא היתה דוקטרינת התנקשויות, באתר הארץ, 12 במאי 2022
- איתם אלמדון, דירת המסתור, ההזדמנות המבצעית ומכת הפתע: "בשביל פגיעה בשלוש מטרות, הכוכבים צריכים להסתדר", באתר מאקו, 11 במאי 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שעת הצילום: 15:28, 13 בנובמבר 2018, פרטים נוספים בתיאור הקובץ. מבזק וואינט - שעת דיווח בתקשורת : 15:45. טוויטר - תיעוד וידאו מהקרקע של רגע פגיעת הטיל בצילום במשגרי הרקטות בשעת מעשה
- ^ עמוס הראל, בוגי מן הצנחנים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2002
- ^ מבצע 'צוק איתן': ביטול תקיפה לאחר זיהוי בלתי מעורבים בסמוך למטרה, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 13 ביולי 2014 .
- ^ לדיון מורחב בנושא, ראו: יחס מחבלים-אזרחים שנהרגו בסיכול ממוקד.
- ^ שיא אהרון ברם, באמצע(ות) התמוז, ביטאון חיל האוויר באתר חיל האוויר הישראלי.
- ^ אמיר בוחבוט, 16 ק"ג של חומר נפץ ומערכת GPS משוכללת: כך חיסל צה"ל את הבכירים במבצע מגן וחץ, באתר וואלה, 17 במאי 2023
- ^ "צה"ל אישר: אנו מחסלים מחבלים באמצעות מזל"טים", באתר וואלה, 3 בספטמבר 2011
- ^ בן-דרור ימיני, חיסול במסגרת המאבק בטרור - פעולה מוסרית, באתר nrg, 23 בפברואר 2010
- ^ אסא כשר, דילמה טרגית, באתר הארץ, 29 בפברואר 2004
- ^ 1 2 אייל הראובני, האם מפקד חיל האוויר הוא פושע מלחמה?, באתר ynet, 8 בדצמבר 2003
- ^ בג"ץ 769/02 הועד הציבורי נגד עינויים בישראל, 7-10
- ^ Ben-Naftali, Orna, and Karen R. Michaeli. 2003. 'We must not make a scarecrow of the law': A legal analysis of the Israeli policy of targeted killing. Cornell International Law Journal 36(2), 233-292
- ^ עמוס הראל, ההתנקשויות יימשכו, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2005
- ^ עו"ד אברהם פכטר, הסיכול הממוקד ימשך.
- ^ נוסעי אוטובוסים דורשים להמשיך בחיסול מחבלים, ערוץ 7.
- ^ עמוס הראל, השב"כ העריך: קיימת "סבירות נמוכה" לפגיעה באזרחים בבית בו הסתתר שחאדה, באתר הארץ, 24 ביולי 2002
- ^ סטטיסטיקת הרוגים, בצלם.
- ^ יגיל לוי, יורים ולא בוכים המיליטריזציה החדשה של ישראל בשנות האלפיים, ישראל: למדא - האוניברסיטה הפתוחה, 2023, עמ' 80-110
- ^ הביטוי "תאונת עבודה" מתייחס למצב בו פעילי טרור מתעסקים בחומרי נפץ, למשל, מנסים להרכיב מטען חבלה, וכתוצאה משגיאה או חוסר ניסיון, המטען מתפוצץ ופוגע בהם ובסובבים אותם.
- ^ חגי גולן ושאול שי, פצצה מתקתקת: פיגועי ההתאבדות וההתמודדות איתם, מערכות, 2006, עמ' 37.
- ^ בג"ץ 769/02 הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל נ' ממשלת ישראל
- ^ 1 2 Amos Harel, Pinpoint Attacks On Gaza More Precise, Haaretz 30-12-07
- ^ Yaakov Katz, Analysis: Lies, leaks, death tolls & statistics, Jerusalem Post, 29-10-2010
- ^ אליעזר שקדי, "למה מי זה מייקל?!", הוצאת ידיעות ספרים, 2021 (עמ' 139)
- ^ Dershowitz, Alan (3 בינואר 2008). "Targeted Killing Is Working, So Why Is The Press Not Reporting It?". The Huffington Post.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Alan Dershowitz, The Hypocrisy of "Universal Jurisdiction", Hudson Institute 06-10-2009
- ^ Stahl A.E. and Owen, William F, Targeted Killing: A Modern Strategy of the State, Michigan War Studies Review 06-07-11
- ^ "Palestinians killed during the course of a targeted killing in the Occupied Territories, 29.9.2000 – 26.12.2008". B’Tselem. נבדק ב-26 בספטמבר 2011.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ עמוס הראל, מחקר: 'בצלם' מפרסם מידע שגוי ומשמיט פרטים חיוניים, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2008;
יהונתן דחוח-הלוי, המאבק על הנרטיב של ישראל באמצעות נתוני ההרוגים הפלסטינים בפעולות צה"ל, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 26/10/2008;
יהונתן דחוח-הלוי, הרוגי מנגנוני הביטחון הפלסטינים – מיתוס מול מציאות, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 24 במאי 2009 - ^ פליקס פריש, ועלי ואקד, ברק: "מי שפוגע בנו, ייפגע", באתר ynet, 11 בנובמבר 2000
- ^ פליקס פריש ועלי ואקד, הפלסטינים: חוסל מזכיר הפתח בטול כרם, באתר ynet, 31 בדצמבר 2000
- ^ 8 הרוגים בהפצצת צה"ל על מטה החמאס בשכם, בהם פעיל מרכזי, באתר גלובס, 31 ביולי 2001
- ^ שירות גלובס, מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלשתין חוסל ברמאללה; החמאס: הכרזת מלחמה, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2001
- ^ מאת עמוס הראל, מסוקי אפאצ'י ירו על המכונית; אבו הנוד זוהה רק לפי צלקת, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2001
- ^ פליקס פריש ועלי ואקד, הפלסטינים: צה"ל התנקש בחיי בכיר התנזים ראאד אל כרמי, באתר ynet, 14 בינואר 2002
- ^ מותו של המחבל בעל תשע הנשמות היה נקודת המפנה של האינתיפאדה השנייה, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2020
- ^ כתבי ynet, סלאח שחאדה חוסל עם 15 אזרחים נוספים, באתר ynet, 23 ביולי 2002
- ^ יואב יצחק, השב"כ והמשטרה הגבירו אבטחת המנהיגים - בעקבות חיסול אל-מקאדמה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 9 במרץ 2003
- ^ מאת עמוס הראל, עתי"ם, ישראל התנקשה בחיי בכיר חמאס בעזה, באתר הארץ, 9 במאי 2003
- ^ ישראל התנקשה בבכיר החמאס אבו שנב בעזה; חמאס: ההודנה מבוטלת, באתר האייל הקורא, 21 באוגוסט 2003
- ^ בפעילות כוחות הביטחון ברצועת עזה נהרג מקליד חמיד, ראש "הג'יהאד האסלאמי בפלסטין" ברצועת עזה, אשר היווה "פצצה מתקתקת", המרכז למורשת המודיעין
- ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, ישראל התנקשה בעזה במנהיג החמאס שייח יאסין, באתר ynet, 22 במרץ 2004
- ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, ישראל התנקשה במנהיג החמאס רנטיסי, באתר ynet, 18 באפריל 2004
- ^ עלי ואקד ואפרת וייס, שכם: צה"ל התנקש בבכיר בגדודי אל-אקצה, באתר ynet, 14 ביוני 2004
- ^ חיסול המחבל - ע"י מזל"ט, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2004
- ^ שירות גלובס, מבצע "ימי תשובה" נמשך: מפקד הג'יהאד האיסלמי בעזה חוסל מירי טילים לעבר מכוניתו, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2004
- ^ צה"ל חיסל בכיר בחמאס בעזה, באתר ערוץ 7, 22 באוקטובר 2004
- ^ אמיר בוחבוט וברק רביד, מתכנן רצח משפחת חטואל נהרג בעזה, באתר nrg, 26 בספטמבר 2005
- ^ אמיר בוחבוט, חיים איסרוביץ וסוכנויות הידיעות, נהרג אחד ממתכנני הפיגוע בנמל אשדוד, באתר nrg, 2 בנובמבר 2005
- ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, חיסול ברצועה: נהרג האחראי לפיגוע באשדוד, באתר ynet, 1 בנובמבר 2005
- ^ ברק רביד ואמיר בוחבוט, 2 הרוגים בחיסול ברצועת עזה, באתר nrg, 7 בפברואר 2006
- ^ ברק רביד ואמיר בוחבוט, צה"ל חיסל את ג'מאל אבו סמהדנה, באתר nrg, 9 ביוני 2006
- ^ לוחם צה"ל נפצע באורח קשה בעזה; חל האוויר חיסל בכיר במערך הרקטות של חמאס, באתר וואלה, 4 בנובמבר 2006
- ^ אמיר בוחבוט, נהרג ראש מערך רקטות הקסאם, באתר nrg, 8 בנובמבר 2006
- ^ עלי ואקד, ועדות ההתנגדות: צה"ל חיסל את ראש מערך שיגור הרקטות, באתר ynet, 23 בנובמבר 2006
- ^ עמית כהן, 4 פעילי ג'יהאד נהרגו בתקיפת צה"ל ברצועה, באתר nrg, 21 במאי 2007
- ^ עמית כהן, חיים איסרוביץ' וסוכנויות הידיעות, צה"ל חיסל מהאוויר 5 חמושים במרכז הרצועה, באתר nrg, 17 ביוני 2008
- ^ יואב יצחק, נהרג בכיר בחמאס: ממדוח אבו זכריה ג'מאל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 בינואר 2009
- ^ אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, חאן-יונס: שני בכירי חמאס נהרגו בתקיפה, באתר nrg, 4 בינואר 2009
- ^ רובי שטיינברג, נהרג שר הפנים של חמאס סעיד סיאם, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 בינואר 2009
- ^ אמיר בוחבוט ועמית כהן, רצועת עזה: נהרג שר הפנים של חמאס סעיד סיאם, באתר nrg, 15 בינואר 2009
- ^ אמיר בוחבוט, בצה"ל מודים: חיה"א חיסל בכיר בצבא האיסלאם, באתר nrg, 3 בנובמבר 2010
- ^ אמיר בוחבוט ועמית כהן, חיסול בעזה: פעיל הטרור תכנן לפגוע בישראלים בסיני, באתר nrg, 17 בנובמבר 2010
- ^ אבי יששכרוף, צה"ל תקף חוליה שתכננה לחטוף ישראלים ברצועת עזה; חמאס: האויב ישא בתוצאות, באתר הארץ, 2 באפריל 2011
- ^ אמיר בוחבוט וניר יהב, בין האחראים לפיגוע שנהרגו: מעורבים בחטיפת שליט, באתר וואלה, 19 באוגוסט 2011
- ^ אליאור לוי וחנן גרינברג, התגובה של ישראל: בכיר בוועדות ההתנגדות נהרג, באתר ynet, 19 באוגוסט 2011
- ^ ynet, 14 בנובמבר 2012
דובר צה"ל (באנגלית) - ^ אליאור לוי ויואב זייתון, צה"ל הפציץ את בניין ממשלת חמאס בעזה, באתר ynet, 17 בנובמבר 2012
- ^ גילי כהן וג'קי חורי, לראשונה מאז עמוד ענן: צה"ל חיסל פעיל טרור בעזה, באתר הארץ, 30 באפריל 2013
- ^ יוחאי עופר ואסף גבור, צה"ל חיסל את האחראי לירי הרקטות בתום הלווית שרון, באתר nrg, 22 בינואר 2014
- ^ רועי קייס, מתן צורי ויואב זייתון, נהרג מפקד בקומנדו הימי של חמאס, באתר ynet, 8 ביולי 2014
- ^ מבצע "צוק איתן" נמשך; שלושה מפקדים בכירים בחמאס סוכלו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 21 באוגוסט 2014
- ^ עם דולרים לצדו: נהרג אחראי העברות הכספים של חמאס, באתר וואלה, 24 באוגוסט 2014
- ^ צה"ל חיסל מהאוויר אחראי על העברת כסף מאיראן לעזה, באתר ynet, 5 במאי 2019
החדשות - דיווח: בכיר חמאס נהרג מהאוויר, באתר mako, 2019-05-05 - ^ זה בכיר הג'יהאד האסלאמי שחוסל, באתר מאקו, 12 בנובמבר 2019
- ^ צה"ל ושב"כ סיכלו את מפקד מרחב דרום ברצועת עזה, באתר צה"ל, 7 באוגוסט 2022.
- ^ שלומי הלר, דוד חטואל מברך על חיסול המחבל שאחראי לרצח אשתו ובנותיו: "תמיד נגיע למי שפוגע בנו", באתר וואלה, 9 במאי 2023
- ^ מעקב, שיגור, פיצוץ: תיעוד התקיפה הראשונה ביו"ש זה 17 שנה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:54), 22 ביוני 2023.
- ^ סיכול אווירי: צה"ל חיסל חוליית מחבלים סמוך לג'נין, באתר "סרוגים", 21 ביוני 2023.
- ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, עינב חלבי, סיכול מהאוויר ביו"ש, לראשונה זה כ-17 שנה: חוליית מחבלים חוסלה ליד ג'נין, באתר ynet, 21 ביוני 2023.
- ^ צה"ל: חיסלנו את סגן ראש המודיעין של חמאס, שתכנן יחד עם סינוואר את מתקפת הפתע, באתר ynet, 26 באוקטובר 2023.
- ^ עינב חלבי, מח"ט צפון הרצועה, ראש מערך הרקטות, ר"מ חמאס: הבכירים שהותקפו במנהרות, באתר ynet, 17 בנובמבר 2023,
עינב חלבי, חמאס מודה בהודעה דרמטית: מח"ט צפון הרצועה וראש מערך הרקטות חוסלו, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023. - ^ סוכנות הידיעות, צבא לבנון עצר 2 פלסטינים בחשד ששיגרו רקטות לישראל, באתר וואלה, 16 ביולי 2014
- ^ ליאור בן ארי, דיווח: סגן מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון חוסל בתקיפה ישראלית, באתר ynet, 21 בנובמבר 2023
- ^ צה"ל ושב"כ חיסלו את מפקד הכוח הימי של חאן יונס בארגון הטרור חמאס, באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2023.
- ^ הוביל את גדוד זה במבצע צוק איתן שבמהלכו הוא פיקד על המחבלים בקרבות שהתרחשו בשכונה ביניהם אסון הנגמ"ש, שכתוצאה ממנו נהרגו 6 חיילי צה"ל ונחטף סמל-ראשון אורון שאול. הוא לקח חלק בין היתר בתכנון מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר ושילח את מחבלי הנ'חבה באותו היום לקיבוץ ומוצב נחל עוז. כמו כן הוא היה ממאכווני הפיגוע במכינת הקדם צבאית 'עצמונה' בשנת 2002, בו נרצחו 5 ישראלים, ובנוסף הוא היה ממאכווני פיגוע ירי הנ"ט לעבר האוטובוס בנחל עוז בשנת 2011, שכתוצאה ממנו נהרג ילד ישראלי.
- ^ כמו כן הוא פיקד בין היתר על אבטחת הפעילות של ארגון חמאס בבית החולים שיפא.
- ^ צה"ל חיסל את מפקד הגדוד שהוביל את המתקפה על בארי וסגנו, באתר כיפה, 6 בינואר 2024.
- ^ צה"ל: חיסלנו בסוריה את אחראי שיגור הרקטות של חמאס במדינה, באתר ynet, 8 בינואר 2024,
לירן וינשטיין, הישג נוסף: חוסל ראש מערך הרקטי של חמאס בסוריה, באתר "סרוגים", 8 בינואר 2024. - ^ אמיר בוחבוט, צה"ל חיסל את מפקדי הזרוע הצבאית של חמאס ופתח בטול כרם, באתר וואלה, 23 ביולי 2024,
זמן ישראל, צה"ל מעריך: בתקיפה בטולכרם נהרגו 6 חמושים, 23 ביולי 2024 - ^ עינב חלבי, יואב זיתון, ליאור בן ארי, התפקיד הכפול, והחיסול: מנהיג חמאס בלבנון נהרג בתקיפה ישראלית, באתר ynet, 30 בספטמבר 2024.
- ^ ליאור בן ארי, יאיר קראוס, תקיפה חריגה בביירות, מחוץ לדאחייה: 3 מנהיגים של "החזית העממית" חוסלו, באתר ynet, 29 בספטמבר 2024.
- ^ כרמל דנגור ואיתי בלומנטל, מטוס קרב חיסל את ראש תשתית הטרור של חמאס בטולכרם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 באוקטובר 2024.
- ^ שמואל רוזנר,ברק רביד,עמוס הראל,יוסי מלמן,יואב שטרן, עימאד מורנייה חוסל בדמשק, באתר הארץ, 13 בפברואר 2008
- ^ רן דגוני, "CIA והמוסד חיסלו את מורניה בשלט רחוק מת"א", באתר גלובס, 31 בינואר 2015
- ^ סוריה מודה לראשונה: הגנרל סלימאן חוסל, באתר וואלה, 6 באוגוסט 2008
- ^ גילי כהן, מסמך מסווג חושף: שייטת 13 חיסלה את היועץ של אסד שחימש את חיזבאללה, באתר הארץ, 15 ביולי 2015
- ^ ברק רביד, ג'קי חורי, איראן מאשרת: גנרל במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה; ג'יהאד מורנייה נטמן בביירות, באתר הארץ, 19 בינואר 2015
- ^ יוחאי עופר, האיראני שנהרג - האחראי לבניית הכוח שיפשוט על הגליל, באתר nrg, 19 בינואר 2015
- ^ רועי קייס, יואב זיתון וליעד אוסמו, חיזבאללה: סמיר קונטאר, רוצח משפחת הרן, נהרג בתקיפה ישראלית בדמשק, באתר ynet, 20 בדצמבר 2015
- ^ אסף גבור ויוחאי עופר, בכיר חיזבאללה סמיר קונטאר נהרג הלילה בסוריה, באתר nrg, 20 בדצמבר 2015
- ^ "ישראל היום", 21 בדצמבר 2015, עמ' 9
- ^ לירן אהרוני, דיווחים בסוריה: ישראל חיסלה בכיר חזבאללה בקוניטרה, באתר חדשות 13, 22 ביולי 2019
- ^ רון בן ישי, "מוחמד דף של חיזבאללה": בכיר חיזבאללה שחוסל בלבנון - מפקד כוח רדואן, באתר ynet, 8 בינואר 2024
- ^ ליאור בן ארי, רויטרס, AFP, דיווחים: בכיר בכוח רדואן של חיזבאללה חוסל בתקיפה ישראלית בדרום לבנון, באתר ynet, 8 בינואר 2024,
ג'וואד א-טוויל, בכיר בכוח רדואן בחיזבאללה, חוסל ברכבו בדרום לבנון | תיעוד מהזירה, באתר מעריב אונליין, 8 בינואר 2024 - ^ שומר ראש לשעבר של נסראללה חוסל בסוריה, באתר ערוץ 7, 9 ביולי 2024
- ^ ציוץ של דובר צה"ל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 30 ביולי 2024
- ^ יואב זיתון, צה"ל: חוסל פואד שוכר, "המפקד הצבאי הבכיר ביותר בחיזבאללה", באתר ynet, 31 ביולי 2024
- ^ ליאור בן ארי, יוסי יהושוע, איתמר אייכנר, אלישע בן קימון, צה"ל תקף בדאחייה בביירות את ראש מערך המבצעים של חיזבאללה, באתר ynet, 20 בספטמבר 2024