סיכול ממוקד
.jpg)
סיכול ממוקד הוא תחדיש שטבעו ממשלת ישראל וצה"ל במהלך האינתיפאדה השנייה לתיאור פעולה צבאית של צה"ל המכוונת להתנקשות בפעילי טרור פלסטינים. ישראל רואה בפעילות הסיכול הממוקד, המופנית נגד פעילי טרור פלסטיני, תוך השתדלות שלא לפגוע באזרחים שאינם עוסקים בטרור, בגדר הגנה עצמית המותרת על פי כללי החוק והמוסר.
עם תחילת השימוש במונח נטען על ידי ישראל כי בכל המקרים מדובר בפעולה כנגד "פצצה מתקתקת", המסכלת באופן ברור ומיידי פעולות טרור ספציפיות. בהמשך הורחב השימוש במושג, והוא מתאר כל התנקשות בפעיל המעורב בטרור, בין אם הוא פעיל טרור בעצמו, או מנהיג בארגון שעוסק בטרור. מושג ספציפי זה בא כתחליף למושג הכללי יותר "חיסול", ששימש קודם לכן גם לתיאור פעילות מסוג זה שנעשתה קודם לכן, כדוגמת ההתנקשות ביחיא עיאש או באבו ג'יהאד.[2] בעיתונות האמריקנית מכונה פעולה כזו targeted killing ("הריגה מוכוונת"). בעיתונות הערבית מכונה פעולה כזו "התנקשות" (اغتيال).
מטרות הסיכול הממוקד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לסיכול הממוקד יש מספר מטרות:
- מניעה – במקרה של "פצצה מתקתקת", הריגת מחבל העומד לבצע פיגוע היא דרך למניעת פיגוע זה. בנוסף, המאמץ המתמיד הנדרש לשמירה על החיים, מגביל את יכולת הפעולה של המחבלים. הסיכול מופעל לא רק נגד מחבלים מתאבדים אלא גם נגד מהנדסי חבלה ונפץ, מניחי מטענים וחוליות המשגרות רקטות קסאם, גראד ופצמ"רים.
- הרתעה – לגרום ליורשים אפשריים ולתושבים לפחד לבצע פיגועי טרור.
- פגיעה – הסיכול הממוקד אמור לפגוע בתשתיות הטרור ולעכב את התפתחותן. בנוסף, הוא מסלק ניסיון מבצעי רב שנצבר על ידי המחבל שנהרג (דבר שנכון במיוחד כאשר המחבל שנהרג הוא מנהיג בכיר, מפקד שטח או מהנדס המייצר מטעני חבלה, חגורות נפץ ורקטות ארטילריות).
ישראל רואה בסיכול הממוקד גישה שיש בה שמירה על טוהר הנשק, משום שלטענתה, בסכסוך המתמשך בין שני העמים החיים בין הירדן לים, נוקטים הפלסטינים באופן שיטתי בטרור חסר הבחנה, המכוון כלפי תושבי ישראל באשר הם. ישראל טוענת כי אינה מגיבה בפעולות תגמול ברוטליות של עין תחת עין, אף שפעולות מסוג זה היו מקובלות בעשור הראשון לקיום המדינה, אלא מנסה להתמקד רק במי שנלחם נגדה, באמצעות הסיכול הממוקד.
בג"ץ, בפסק דין בדבר חוקיות הסיכולים הממוקדים, ב-14 בדצמבר 2006, פסק כי על הסיכול הממוקד לשמש למטרות מניעה בלבד ולא למטרת נקם, ענישה או הרתעה.
ביצוע הסיכול הממוקד[עריכת קוד מקור | עריכה]
האמצעי המקובל ביותר לביצוע סיכול ממוקד הוא כלי טיס, היורים טילים אל מטרתם. המודיעין מאתר את המטרה וכשניתן "אור ירוק" (אישור לפעולה) מוזנקים כלי טיס לאוויר ופוגעים במיועד להריגה. אמצעים נוספים הם, בין השאר, הטמנת מטען נפץ והפעלתו ברגע הנכון, הטלת פצצה (כמעט תמיד פצצה מונחית) ממטוס קרב, ירי מטווח קרוב על ידי כוח צבאי כגון המסתערבים, וירי צלפים.
עם זאת, בכל אחד משלבי הסיכול, קרי: איתור המטרה, מעקב, וידוא, הזנקת כוח וירי, ישנה אפשרות לבטל מיידית את הפעולה אם קיים חשש סביר לפגיעה בלתי-מידתית בבלתי מעורבים. בסופו של דבר, גם כאשר הטייס באוויר וישנו אישור של מפקד המטה ואישור של אמ"ן או השב"כ שמדובר במטרה, השאלה האם ללחוץ על ההדק מונחת לפתחו של הטייס והוא יכול להחליט לבטל את התקיפה גם ברגע האחרון.[3]
חרף השם "סיכול ממוקד", לא תמיד הסיכול הוא אכן ממוקד. המחבלים הפלסטינים חיים בקרב האוכלוסייה האזרחית, ופגיעה מדויקת, שבה ייפגעו אך ורק מחבלים, קשה מאוד לביצוע. לעיתים המחבלים מקיפים את עצמם באזרחים באופן מכוון על מנת שאלה ישמשו כמגן אנושי. כתוצאה מכך פעמים רבות בפעולות הסיכול הממוקד נפגעים גם אנשים שלא היו יעד של הסיכול הממוקד. לשיא הגיעו הדברים בהריגתו של בכיר גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, סלאח שחאדה, ביולי 2002, כששתי פצצות במשקל של חצי טונה כל אחת הוטלו על ביתו בלב שכונה צפופה בעזה, וכתוצאה מהפעולה נהרגו לא רק שחאדה ועוזרו, אלא גם אשתו וילדיו, וכן דיירי בתים אחרים בסביבה. בסך הכול נהרגו 15 פלסטינים, בהם שמונה ילדים. מצד שני, הניסיון לצמצם פגיעה בעוברי אורח הביא לכישלונן, המלא או החלקי, של פעולות אחדות. דוגמה בולטת לכך היא כישלון חיסול צמרת החמאס במבצע קטיף כלניות. עם זאת, החל מ-2005 כמות האזרחים שנהרגו בסיכולים הממוקדים ירדה באופן דרסטי.[4]
מאז 2003 שיכלל צה"ל את טכניקות הסיכול הממוקד שלו. הטכניקות שוכללו במספר מישורים:
- קשר עם השב"כ – הוקם מערך תיאום המאפשר לבצע סיכול ממוקד תוך דקות מקבלת המידע המודיעיני על ידי השב"כ וקשר בזמן אמת מתנהל בין הטייס לחפ"ק ולשב"כ. מערך זה אורגן בידי יובל דיסקין, סגנו של אבי דיכטר.
- חימוש מונחה מדויק – בהתחלה בוצעו הסיכולים באמצעות טיל הלפייר סטנדרטי, המיועד במקור נגד טנקים. אי-ההתאמה של החימוש למטרה גרמה לכשלונן של מספר פעולות. בעקבות מספר סיכולים ממוקדים במחנה הפליטים נוסייראת, נחשף שבידי צה"ל יש טיל חדש המותאם במיוחד להריגת מחבלים בתוך מכוניות, הן מבחינת הנחיה והן מבחינת ראש הקרב, אך סוג החימוש המדויק לא הותר לפרסום. ב-2014 הותר לפרסום שחלק מהסיכולים הממוקדים נעשו באמצעות טיל ה"תמוז" שהותאם לשיגור ממסוקי ה"צפע" (AH-1 קוברה) של חיל האוויר הישראלי.[5]
- פלטפורמות תקיפה – את רוב התקיפות באינתיפאדה השנייה ביצע צה"ל באמצעות מסוקי קרב, בעיקר באמצעות מסוקי AH-64 אפאצ'י (שנהפך לאחד הסמלים העיקריים למדיניות זו בעיני הפלסטינים) אך פעמים רבות גם על ידי מסוקי AH-1 קוברה. צה"ל ביצע מספר תקיפות אוויריות גם בידי מטוסי קרב (בעיקר F-16), בייחוד כאשר נדרשו פצצות כבדות (כמו בהריגת בכירי הטרור של החמאס: סלאח שחאדה וניזאר ריאן). לקראת סוף 2004 החלו להישמע טענות מפי הפלסטינים שחלק מתקיפות הטילים של חיל האוויר בוצעו בידי כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), טענות אלו זכו לחיזוק גם בהדלפה של ויקיליקס.[6] רק ביולי 2022 התירה הצנזורה הצבאית לפרסום שצה"ל ביצע סיכולים ממוקדים גם באמצעות כטב"מים, בהם ה"זיק" הרמס 450. כיום מבצע חיל האוויר הישראלי סיכולים ממוקדים באמצעות מגוון כלי טיס, כולל מטוסי קרב ומסוקי קרב.
פעילי הטרור הבכירים ביותר שנהרגו בסיכול ממוקד הם אחמד יאסין, שהיה מנהיג ומייסד תנועת חמאס, ואחמד ג'עברי, מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם.
הוויכוח סביב השימוש בסיכול ממוקד[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיכול הממוקד נתון לביקורת בקהילה הישראלית והבינלאומית, בעיקר בקרב ארגוני זכויות האדם הרואים בסיכול ממוקד הוצאה להורג ללא משפט. כמו כן מושמעת ביקורת במדינות אירופה ומדינות ערב. ארצות הברית ברוב המקרים, במיוחד אחרי פיגועי 11 בספטמבר, מסכימה שזכותה של ישראל להשתמש בסיכולים ממוקדים ואף נקטה בטקטיקה דומה בעצמה כנגד אל-קאעידה. בעיתונות האמריקנית מקובל לתרגם את הביטוי "סיכול ממוקד" ל-targeted killing ("הריגה ממוקדת"). דוגמאות לפעולות צבאיות שביצעה ארצות הברית, בעלות מאפיינים מסוימים הדומים לאלו של הסיכול הממוקד, ניתן לראות במבצעי נקם במלחמת העולם השנייה וחנית נפטון בו התנקשו באוסאמה בן לאדן, כמו גם חיסולו של אבו בכר אל-בגדאדי (מנהיג המדינה האסלאמית וארגון הטרור דאעש).
הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון אמר בנוגע לסיכולים הממוקדים:
"חיסול ממוקד" אינו נועד להעניש מחבלים על פעולותיהם בעבר - הוא נועד לצורך מניעת פעולותיהם בעתיד. בשבע השנים שעברו מאז החלה מלחמת הטרור הפלסטינית, אירע רק מקרה בודד בו חיסל צה"ל אזרח בכוונה, יחד עם מחבל, במהלך מבצע. המחבל המדובר נטל חלק מרכזי בתכנון ובביצוע פיגועי התאבדות רבים. בפעם הראשונה שהייתה לנו ההזדמנות לחסל אותו, הוא שהה בחברת בנותיו, וביטלנו את המבצע כדי לחוס על חייהן. שישה חודשים לאחר מכן, שוב בחרנו לחסל אותו כשהיה לבד עם אשתו. האם העובדה שגם אשתו נהרגה הפכה את המשימה שלנו לבלתי צודקת? האם דחיית חיסולו - אשר כתוצאה ממנה הוא הספיק לפקד על הריגתם של ישראלים רבים - הייתה צעד נבון?
(הקישור אינו פעיל, 29 באוגוסט 2016)
הדיון סביב הסיכול הממוקד נסוב סביב מספר נקודות:
- סיכול ממוקד אל מול העמדה לדין – תומכי הסיכול הממוקד סוברים שטרוריסט הפועל בשטח עוין ואינו נגיש למעצר רגיל, מהווה מטרה צבאית שאינה מוגנת על ידי אמנת ז'נבה וזכויות אדם אחרות, כמו לוחם בצבא אויב במהלך מלחמה. בהתאם לכך, נטען שלאחר מבצע חומת מגן פחת מאוד הצורך בסיכולים ממוקדים ביהודה ושומרון, משום שניתן היה לעצור את ראשי הטרור שם, לעומת רצועת עזה בה פעולות מעצר הן כמעט בלתי אפשריות.[7][8] לעומתם, מתנגדי הסיכול הממוקד טוענים שיש להעמיד את המחבלים לדין, ולתת לבתי המשפט לקבוע את עונשם, שכן הוצאה להורג ללא משפט היא רצח, גם אם קורבנה הוא רוצח בעצמו.[9]
- שימוש בסיכול ממוקד כענישה – בעוד ממשלת ישראל טוענת שהסיכול הממוקד משמש רק כלחימה כנגד טרוריסטים פעילים, מתנגדי הסיכול הממוקד טוענים שחלק מהסיכולים נעשים מתוך מטרת ענישה. לטענתם, חלק מההרוגים בסיכולים הממוקדים הם פעילים פוליטיים שאינם עוסקים ישירות בטרור. חלק מתומכי הסיכולים הממוקדים טוענים שטרוריסט שלוקח חלק במאבק כנגד ישראל הוא מטרה לגיטימית גם אם אין מידע קונקרטי על מעורבות עכשווית שלו בטרור. אחרים מגבילים את ההצדקה לשימוש בסיכול ממוקד למי שיש עליו מידע שהוא עוסק באופן עכשוויי בטרור, ומהווה מה שמכונה "פצצה מתקתקת". בהקשר זה הועלו טענות לגבי סיכולים ממוקדים ספציפיים שהם נעשו ללא צורך, משיקולים פוליטיים: דוגמה לכך היא חיסולו של מוחמד שייח' חליל, אחד מראשי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שעליו דווח בעת כינוס של מרכז הליכוד. יש, בימין ובשמאל, שקישרו בין החיסול לבין השאיפה לקדם את סיכוייו של שרון אצל חברי המרכז.[10]
- נפגעים חפים מפשע – נטען שברבים מהסיכולים הממוקדים נהרגים עוברי אורח, שאינם שותפים לפעילות טרור. בהקשר לאפשרות הפגיעה באזרחים במהלך סיכול ממוקד, נטען שאין אפשרות להימנע מכך מכיוון שאחרת טרוריסטים יתחבאו תמיד מאחורי אזרחים ויזכו לחסינות מפגיעה. כן נטען שישנה אחריות מסוימת על האזרחים שאינם מתרחקים מהטרוריסטים הללו ואינם מקיאים אותם מקירבם אלא הופכים אותם לגיבורי תרבות.[11] בסיכול הממוקד נהרגים לעיתים אזרחים, אך ההרג (הנלווה והלא מכוון) הוא מידתי ביחס לתועלת הצבאית של הפעולה: הרג המחבל וסיכול פיגועים. בפעולות מלחמתיות ברחבי העולם, לא אחת נפגעו אזרחים במהלך הלחימה, וכך היה למשל בהפצצות של ארצות הברית ובריטניה כלפי גרמניה ויפן במלחמת העולם השנייה. "לעומת זאת ישראל אינה מפציצה ערים שלמות אלא פועלת נגד המחבלים ושולחיהם באופן כירורגי. גם אם נפגעים אזרחים חפים מפשע בסביבה הרי שלשון המאזניים אומרת כי אם עומדת ההגנה על חייהם של אזרחים ישראליים מול הגנה על פלסטינים, חיי הישראליים עדיפים."[12] לעומת זאת, מתנגדי הסיכול הממוקד שואלים האם יש הבדל בין דמם של הנהרגים לדם הישראלים הנרצחים. הטענה התעוררה במיוחד לאחר הפצצת הבית בו שכן סלאח שחאדה, בו נהרגו עוד 13 אזרחים, בהם ילדים וטף, ונפצעו כ-150.[13] במקרים רבים נפצעים ונהרגים מספר רב של אזרחים שאינם קשורים לטרוריסטים, ולכן השימוש במושג "סיכול ממוקד" מטעה ולטענת המתנגדים לכך אינו מוסרי.[9] לפי ארגון בצלם, בסיכולים נהרגו 337 פלסטינים בעוד שרק 208 פלסטינים היוו מטרות לחיסול.[14]
- כדאיות ויעילות – כנגד השימוש בסיכולים ממוקדים נטען שמותם של טרוריסטים וחפים מפשע בסיכולים מביא למעגל דמים ועדיף להימנע מסיכול ממוקד ולהתמקד בפעילות הגנתית. לטענת המתנגדים, לכל מנהיג טרור שנהרג נמצא מחליף. כדוגמה הם מביאים את הסיכול הממוקד של עבאס מוסאווי כמנהיג החזבאללה, שהביא להחלפתו על ידי חסן נסראללה (ולפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה, אליבא דחזבאללה). דוגמה נוספת שמובאת היא סיכולו הממוקד של ראאד כרמי, שגרר הקצנה משמעותית בעמדות הפת"ח לגבי פיגועים בתוך ישראל. יש המייחסים לסיכולו של כרמי גם את מרץ השחור, כחודש וחצי לאחר הסיכול, חודש בו נהרגו קרוב ל-130 ישראלים. דוגמה נוספת שמובאת היא סיכולו הממוקד של אבו עלי מוסטפא, שגרר את ההתנקשות ברחבעם זאבי על ידי מחבלי החזית העממית. תומכי הסיכולים הממוקדים מביאים דוגמאות נגדיות המראות על ירידה בכושר ארגוני טרור לפעול במשך זמן רב בעקבות סיכול ממוקד של בכירים בארגון. לטענתם, השימוש הנרחב בסיכולים פגע באיכות ההנהגה של ארגוני הטרור, וגרם לאובדן ניסיון וידע רב שהצטבר בידי בכירי המחבלים ומהנדסי הטרור. כתוצאה מכך "איכות" הפיגועים ירדה באופן ניכר, דבר שגרם להרבה יותר "תאונות עבודה"[15] והקל על מערכת הביטחון לסכל פיגועים ולחשוף התארגנויות טרור. בנוסף, הפעולות כנגד מנהיגי הטרור גורמות להם להתעסק בהישרדות עצמית, דבר שמפחית את היכולת המבצעית שלהם להוציא פיגועים לפועל.[16] כנגד הטענה על מעגל דמים, הם מביאים כדוגמה את השקט היחסי ששרר אחרי סיכול ממוקד של בכיר הטרוריסטים הפלסטיניים ומייסד החמאס, ה"שייח" אחמד יאסין, כיוון שהמוטיבציה לנקמה הייתה צריכה להיות ברמה חסרת תקדים. עוד טענה שמביאים תומכי הסיכולים ליעילותם הן הפסקות האש (ה"הודנה" וה"תהדייה") שחמאס נאלץ לסכם עם ישראל עקב פגיעה קשה בפעיליו ובהנהגתו בסיכולים ממוקדים ופעולות עומק צבאיות.
לטענת אחרים, הסיכול הממוקד היא טקטיקה הכרחית לצמצום הטרור אך איננה מספיקה. לדידם, טקטיקה זו – על כל יתרונותיה – אינה מהווה תחליף למבצע קרקעי רחב-היקף לטיהור תשתיות הטרור ופגיעה כמותית נרחבת במחבלים (דוגמת מבצע חומת מגן).
פסיקת בג"ץ בנוגע לסיכול הממוקד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בג"ץ הסיכולים הממוקדים
ב-14 בדצמבר 2006 פסק בג"ץ בנוגע לעתירה שהגישו שני ארגוני שמאל כנגד הסיכול הממוקד.[17] לפי פסק הדין כל סיכול ממוקד ייבחן לגופו שכן "אין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא אסור על פי המשפט הבינלאומי, כשם שאין לקבוע מראש כי הוא מותר". כמו כן, קבע בג"ץ שאזרחים פעילי טרור אינם נחשבים כלוחמים, אך מנגד אינם נהנים מההגנה שהחוק הבינלאומי נותן לאזרחים. בפסיקה קבע בג"ץ כללים שלאורם תיבחן חוקיות הסיכולים הממוקדים. בין השאר נקבע כי על הסיכול הממוקד להיות רק כפעולת מניעה של סיכון חזק ומשכנע ולא כהרתעה או ענישה, המחבל צריך להיות שותף בפעילות מתמשכת ולא חד-פעמית, שאין להשתמש בסיכול ממוקד כאשר ניתן לבצע מעצר או כאשר לסיכול הממוקד נלווית פגיעה בלתי-מידתית באזרחים תמימים, ושסיכולו הממוקד של אדם ייעשה כאשר הוא עדיין חלק ממערך הטרור.
מאז הפסיקה לא דיווחה ישראל על ביצוע סיכולים ממוקדים ביהודה ושומרון, בניגוד לרצועת עזה שם קשה ומסוכן לבצע מעצרים. לטענת "הארץ", במבצע שני מגדלים, שבו נהרגו ביוני 2007 שני פעילי הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני מצפון לג'נין, ניתנו הנחיות מראש שאישרו להרוג אותם אם הם מזוהים.
יחס מחבלים-אזרחים שנהרגו בסיכול ממוקד[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיתונאי והכתב הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, סקר את יחס ההרוגים האזרחיים לעומת הרוגים בקרב פעילי הטרור, בפעולות הסיכול הממוקד במהלך השנים. ב-2002 ו-2003, היחס היה 1:1, כלומר על כל מחבל שנהרג, נהרג גם אזרח. הראל קרא לתקופה זו "הימים השחורים" בגלל יחס האבדות האזרחיות הגבוה בהשוואה לתקופות יותר מאוחרות. הוא ייחס זאת לגישת חיל האוויר הישראלי בתקופה זו לתקוף מחבלים גם כאשר הם נמצאים במקום מאוכלס בצפיפות. הראל מסכים שהיו חוקי ביטחון כדי למנוע הרג רב של אזרחים, אך טען שאלה "כופפו" או "עוקמו" כאשר היה צורך לפגוע במטרה חשובה.[18]
עד סוף 2005 יחס ההרוגים האזרחיים ירד באופן חד ל-1:28, כלומר: אזרח אחד נהרג על כל 28 מחבלים שנהרגו. הראל נותן קרדיט לירידה זו למפקד חיל האוויר דאז, האלוף אליעזר שקדי. היחס עלה ל-1:10 ב-2006, עקב "מספר תקלות של חיל האוויר". ברם, ב-2007 ו-2008 היחס ירד שוב ליחס חסר תקדים של 1:30, כלומר: על כל אזרח שנהרג, לפחות 30 מחבלים נהרגו. יחס זה אומר שמתוך סך ההרוגים בסיכולים ממוקדים בתקופה זו, רק 2%–3% היו אזרחים.[18] גרפים המראים שיפור ביחס מ-2002 עד ל-1:30 ב-2008 צוטטו על ידי יעקב כץ בג'רוזלם פוסט.[19] לפי שקדי עצמו, עם סיום תפקידו (ב-2008) היה היחס 1:24.[20]
הפרופסור ועורך הדין אלן דרשוביץ מאוניברסיטת הרווארד ציין שהנתון של 1:30 מ-2008 מייצג את יחס האבדות אזרחים-חמושים הנמוך ביותר בהיסטוריה של הלוחמה בטרור. דרשוביץ מבקר את התקשורת העולמית וארגוני זכויות אדם על כך שלא התייחסו לכך באופן מספק ונמנעו לדווח על כך בהרחבה. הוא טען שגם שנתון זה יכול להיות מטעה (והתכוון לכך שהיחס האמיתי נמוך עוד יותר) מאחר שלא כל האזרחים הם עוברי אורח תמימים.[21]
באוקטובר 2009 ציין דרשוביץ שהיחס במערכת הסיכולים הממוקדים של ישראל עמד על יחס של אזרח 1 הרוג על כל 28 מחבלים. הוא טען ש"זה היחס הטוב ביותר של כל מדינה שהיא בעולם שנלחמת מלחמה א-סימטרית כנגד טרוריסטים שמתחבאים מאחורי אזרחים. יחס זה טוב בהרבה מזה שהושג על ידי הממלכה המאוחדת וארצות הברית בעיראק או באפגניסטן, שם שתי האומות הפעילו סיכולים ממוקדים של מנהיגי הטרוריסטים." ביחס לנהלים ושיטות העבודה של צה"ל שהובילו ליחס שיא זה, והסיבות שבכל זאת עדיין נהרגים מדי פעם אזרחים, ציטט דרשוביץ את עדותו של קולונל ריצ'רד קאמפ על מבצע עופרת יצוקה:[22]
"מהידע שלי על צה"ל וממה שאני עוקב אחריו במבצע הנוכחי, אני לא חושב שהיה אי פעם בהיסטוריה של הלחימה מצב שבו צבא עשה יותר מאמצים להפחית אבדות אזרחיות ומוות של אנשים חפים מפשע, מאשר צה"ל עושה כיום בעזה... חמאס, האויב נגדו הם נלחמים, אומן באופן נרחב על ידי איראן וחזבאללה, להילחם בקרב אנשים, להשתמש באוכלוסיה האזרחית של עזה כמגן אנושי... הפקטור של שימוש חמאס באוכלוסיה היא חלק עיקרי בתוכנית ההגנה שלהם. למרות זאת, כפי שאני אומר, ישראל, צה"ל, נקטו בצעדים ענקיים... להפחתת אבדות אזרחיות, זה בלתי אפשרי, זה בלתי אפשרי למנוע את זה לחלוטין כאשר האויב משתמש באזרחים כמגן אנושי."
— עדות של קולונל ריצ'רד קאמפ
ברם, ביולי 2011 במאמר שפורסם ב-Michigan War Studies Review תחת השם "Targeted Killings: A Modern Strategy of the State" על ידי A.E. Stahl ו-William F. Owen נכתב שאל יחסי אבדות ומניין מתים צריך להתייחס בהתחלה בספקנות. הם כתבו ש"אזהרה: אל מנייני מתים מדווחים ויחסי אבדות צריך לגשת עם ספקנות. יותר מדי קל לעשות מניפולציות על סטטיסטיקות למטרות פוליטיות, ובכך לדרבן טיעונים המבוססים עליהן."[23]
ארגון זכויות האדם הישראלי "בצלם" עורך מחקרים וסטטיסטיקות משלו על אבדות בסכסוך הישראלי-פלסטיני ולא מסתמך על הנתונים הרשמיים של צה"ל. לפי הסטטיסטיקות של "בצלם" בסיכולים הממוקדים נהרגו 384 פלסטינים בין ספטמבר 2000 לדצמבר 2008. מתוכם, 232 בני אדם (60.4%) היו המטרות (כלומר: החמושים שאותם התכוונו לחסל) ו-152 (39.6%) היו עוברי אורח. זה מצביע על יחס של 1:1.52 במשך כל התקופה.[24] מנגד, חוקרים כמו יהונתן דחוח-הלוי הטילו ספק במהימנות של נתוני "בצלם" וטענו שהארגון מסווג במקרים רבים פעילים חמושים ופעילי טרור כאזרחים שלא נטלו חלק בלחימה.[25]
פלסטינים שנהרגו בסיכול ממוקד[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערה: תיאור התפקידים הוא על פי דובר צה"ל.
| שם | תפקיד | תאריך | הערות |
|---|---|---|---|
| חוסין עביאת | פעיל התנזים בבית לחם | 9 בנובמבר 2000 | הסיכול הממוקד הראשון באינתיפאדה השנייה. נהרג ברכבו מירי טילים ממסוקי אפאצ'י. באירוע נהרגו שתי עוברות אורח ושלושה אחרים נפצעו.[26] |
| ת'אבת ת'אבת | ראש הפת"ח בטולכרם | 31 בדצמבר 2000 | נהרג בידי צלף. סיכול ממוקד ראשון של איש זרוע פוליטית.[27] לטענת צה"ל, ת'אבת אישית נתן הוראות מבצעיות לביצוע פיגועים. הסיכול הממוקד עורר זעם בקרב פעילי שמאל רדיקלי שהכירו את ת'אבת אישית והשתתפו איתו בפעילויות שלום. כעבור חודש רצח אחיינו של ת'אבת, ראאד כרמי, שני ישראלים בטול כרם, כנקמה. |
| מסעוד איאד | קצין בכוח 17 של הפת"ח | 13 בפברואר 2001 | נורה ממסוק בעת שנסע בתוך מחנה הפליטים ג'באליה. על פי צה"ל היה חשוד בהנחת מטענים וירי פצמ"רים. למחרת כנקמה בוצע פיגוע הדריסה באזור. |
| ג'מאל מנסור | ראש הזרוע המדינית של החמאס בשכם | 31 ביולי 2001 | נהרג בירי טילים ממסוק קרב. 6 עוברי אורח נהרגו, ביניהם 2 ילדים.[28] |
| אבו עלי מוסטפא | מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין | 27 באוגוסט 2001 | ההתנקשות בשר התיירות רחבעם זאבי באה כנקמה על סיכול ממוקד זה.[29] |
| מחמוד אבו הנוד | מפקד הזרוע הצבאית של החמאס בגדה | 23 בנובמבר 2001 | נהרג בירי טילים ממסוק קרב.[30] |
| ראאד כרמי | בכיר בתנזים מטולכרם | 14 בינואר 2002 | סיכול ממוקד שבא אחרי תקופת רגיעה יחסית.[31] יש התולים בסיכול ממוקד זה את ההתדרדרות שהביאה ל"מרץ השחור" ומבצע חומת מגן.[32] |
| סאלח שחאדה | ראש הזרוע הצבאית של החמאס בעזה | 22 ביולי 2002 | נהרג בהפצצת ביתו שבלב מחנה פליטים מפצצה במשקל טון ממטוס. בעקבות כשל מודיעיני והערכות שגויות, בפעולה נהרגו עוד 15 אנשים, ביניהם נשים וילדים בהם שכניו של שחאדה.[33] |
| איבראהים מקאדמה | מייסד וראש הזרוע הצבאית של החמאס בעזה | 8 במרץ 2003 | מקאדמה היה ממייסדי הזרוע הצבאית של החמאס והוגדר על ידי מערכת הביטחון כ"מספר 2" ברצועה.[34] |
| יאסר טה | סגנו של מוחמד דף בגדודי עז א-דין אל-קסאם. אחיו של אימן טה, ובנו של השיח' מוחמד טה | 17 במרץ 2003 | בסיכול ממוקד זה נהרגו גם אשתו ושני ילדיו הקטנים של יאסר, אשר נסעו עמו ברכב שהופצץ. |
| איאד ביק | פעיל באל-קאעידה ובחמאס, סגנו של שחאדה | 9 במאי 2003 | איאד ביק התאמן עם אל-קאעידה ונשלח מטעמם לסייע לחמאס. תכנן פיגועים ב-1999 ו-2000 שסוכלו בידי ישראל. בפיגועיו באינתיפאדה נרצחו 19 ישראלים. נהרג מפגיעת טיל ברכבו.[35] |
| אסמאעיל אבו שנב | מראשי החמאס ברצועת עזה | 21 באוגוסט 2003 | נהרג יומיים לאחר הפיגוע בקו 2 בירושלים בו נרצחו 23 ישראלים, אירוע שסיים את ההודנה שהוכרזה ביולי 2003.[36] בתקיפה, שהתבצעה באמצעות 5 טילי נ"ט ששוגרו ממסוק קרב, נהרגו גם שניים משומרי ראשו. |
| מקלד חמיד | מראשי הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה | 25 בדצמבר 2003 | אחראי לפיגועי מטענים וירי רקטות. בפיגועיו נרצחו 6 ישראלים.[37] |
| אחמד יאסין | המייסד ו"המנהיג הרוחני" של החמאס, ראש הנהגת הפנים של החמאס | 22 במרץ 2004 | חיסולו נחשב לעליית מדרגה בפעולות הסיכול הממוקד של ישראל כנגד בכירי ארגוני הטרור.[38] |
| עבד אל-עזיז רנטיסי | מנהיג "מפקדת הפנים" של החמאס לאחר סיכולו הממוקד של אחמד יאסין | 17 באפריל 2004 | לשעבר דובר החמאס, נחשב לקיצוני במיוחד, בעל דעות אנטישמיות ומכחיש שואה.[39] |
| נאדר אבו ליל ועוד 3 מחבלים בפת"ח | בכיר בגדודי חללי אל-אקצא בשכם | 2 במאי 2004 | - |
| ואאל נסאר | ממנהיגי גדודי עז א-דין אל קסאם ברצועת עזה | 30 במאי 2004 | נהרג בירי טילים לעבר האופנוע עליו נסע. |
| חליל מרשוד | ראש גדודי חללי אל-אקצא במחנה הפליטים בלאטה | 14 ביוני 2004 | נהרג במונית בה נסע במחנה הפליטים בלאטה שבשכם, עמו נהרג גם נהג המונית עווד אבו זייד. פעיל נוסף, מוחמד עאסי, נפצע אנושות.[40] |
| מחמוד אבו ח'ליפה | סגנו של זכריה זביידי, גדודי אל-אקצא בג'נין | 14 בספטמבר 2004 | - |
| חאלד אבו סלמייה | פעיל חמאס בעזה | 19 בספטמבר 2004 | חוסל על ידי צה"ל כשנסע ברכבו בשכונת שג'אעיה שבעזה.[41] |
| באשיר דבש | ראש הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה | 6 באוקטובר 2004 | נהרג במהלך מבצע ימי תשובה יחד עם עוזרו אחמד אל ערעיר.[42] |
| עדנאן אל רול | "מהנדס" בכיר בחמאס, עזה | 21 באוקטובר 2004 | "אבי הקסאם", נהרג מירי טילים על מכוניתו. בנוסף נהרג איתו עמאד עבאס ששימש כסגנו.[43] |
| סעיד עיסא ג'בר ציאם | "מהנדס" בכיר בחמאס, חאן יוניס | 17 ביולי 2005 | נהרג בידי צלף של הימ"מ. |
| מוחמד שייח' חליל | בכיר הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה | 25 בספטמבר 2005 | מתכנן רצח טלי חתואל וארבע בנותיה, נהרג במהלך מבצע גשם ראשון.[44] |
| חסן מדהון | בכיר בגדודי חללי אל-אקצא | 1 בנובמבר 2005 | השניים נהרגו על ידי טיל שנורה מהאוויר בעת שנסעו במכונית של הרשות הפלסטינית.[45] |
| פאזי אבו קריע | מפקד החמאס בג'באליה[46] | ||
| עדנאן בוסתאן | יו"ר הוועדה הטכנית של הג'יהאד האיסלאמי, מראשי מערך הקסאם | 5 בפברואר 2006 | בסה"כ ביצע חיל האוויר 4 תקיפות בהן נהרגו 9 מחבלים מהג'יהאד האיסלאמי וגדודי חללי אל-אקצא.[47] |
| ג'מאל אבו סמהדאנה | ראש ועדות ההתנגדות העממית | 9 ביוני 2006 | בתקיפה נהרגו עוד 3 מחבלי ועדות ההתנגדות.[48] |
| לואי אל-בורנו | בכיר במערך הרקטות של חמאס | 4 בנובמבר 2006 | נהרג בסיכול ממוקד במבצע ענני סתיו.[49] |
| אחמד עווד | ראש מערך ייצור הקסאם של החמאס | 8 בנובמבר 2006 | השניים נהרגו על ידי טיל שנורה מהאוויר בעת שנסעו במכונית.[50] |
| רמזי שחייבר | בכיר בחמאס | ||
| פאייק אבו אל-קומסאן | ראש מערך שיגור הרקטות של ועדות ההתנגדות העממית | 23 בנובמבר 2006 | בתקיפה נהרגו עוד 2 מחבלים.[51] |
| מוחמד אבו נעמה עזיז חילו מאג'ד בטש ומחמוד עווד |
בכירי מערך הרקטות של הג'יהאד האסלאמי | 21 במאי 2007 | נהרגו מטיל שירה מסוק קרב על מכוניתם במחנה הפליטים ג'באליה.[52] |
| מועתז דורמוש | מראשי צבא האסלאם ברצועת עזה | 17 ביוני 2008 | בתקיפה נהרגו עוד 4 מחבלים מצבא האסלאם.[53] |
| ניזאר ריאן | מראשי החמאס | 1 בינואר 2009 | נהרג במבצע עופרת יצוקה, בתקיפה נהרגו עוד כ-18 איש, רובם בני משפחתו. |
| ממדוח אבו זכריה ג'מאל | מפקד מערך הרקטות של החמאס בעזה | 3 בינואר 2009 | נהרג במבצע עופרת יצוקה.[54] |
| חוסם חמדאן מוחמד חילו |
בכירים במערך רקטות הגראד של חמאס | 4 בינואר 2009 | נהרג במבצע עופרת יצוקה.[55] |
| סעיד סיאם | שר הפנים בממשלת חמאס | 15 בינואר 2009 | נהרג במבצע עופרת יצוקה בתקיפת מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי.[56][57] |
| איאד סיאם | בכיר בחמאס, אחיו של סעיד סיאם. | ||
| מוחמד ג'מאל א-נמנם | בכיר צבא האסלאם | 3 בנובמבר 2010 | [58] [2] |
| אסלאם יאסין | בכיר בצבא האסלאם, סגנו של א-נמנם | 17 בנובמבר 2010 | תכנן פיגוע נגד ישראלים בסיני.[59] |
| איסמעיל לבאד (אבו ג'עפר), אחיו עבדאללה לבאד ומוחמד א-דאיה | איסמעיל לבאד הוא בכיר בחמאס, אחד משומרי ראשו של עבד אל-עזיז א-רנתיסי באינתיפאדה השנייה | 2 באפריל 2011 | לפי צה"ל, איסמעיל לבאד תכנן חטיפה לקראת חג הפסח.[60] |
| כמאל אל-נירב, חאלד שעת' ועוד 4 מחבלים | הנהגת ועדות ההתנגדות העממית | 18 באוגוסט 2011 | בתקיפת חיל האוויר הישראלי ברפיח נהרגו 6 מחבלים, בהם בכירים בוועדות ההתנגדות העממית.[61] |
| סאמד עבד אל-מעטי | בכיר בוועדות ההתנגדות העממית | 19 באוגוסט 2011 | נהרג מטיל של כלי טיס ישראלי בעת שרכב על אופנוע. הסיכול הממוקד בוצע יום לאחר מתקפת הטרור בדרום ישראל.[62] |
| זוהיר אל-קייסי | מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית | 9 במרץ 2012 | נהרג באמצעות כלי טיס של צה"ל, בעת שנסע במכוניתו בשכונת תל אל-הווא שבמערב עזה |
| אחמד ג'עברי | ראש הזרוע הצבאית של חמאס | 14 בנובמבר 2012 | סיכולו הממוקד הווה את פתיחת מבצע עמוד ענן.[63] |
| חאלד שאער אחמד אבו ג'לאל |
פעיל בכיר במערך הנ"ט של חמאס מפקד בכיר בזרוע הצבאית של חמאס |
16 בנובמבר 2012 | נהרגו במבצע עמוד ענן.[64] |
| הית‘ם זיאד אברהים מסחאל | פעיל בג'יהאד העולמי, מומחה לאמצעי לחימה | 30 באפריל 2013 | סיכול ממוקד ראשון מאז מבצע עמוד ענן.[65] מסחאל היה מעורב בירי הגראד לאילת. |
| אחמד זעאנין | פעיל בחזית העממית שהיה מעורב בירי הרקטות על הלווית שרון | 22 בינואר 2014 | נהרג עם מחבל נוסף בירי טיל שנורה אל עבר כלי הרכב בו נסעו.[66] |
| מוחמד שעבאן | מאמן ומפקד חוליה בקומנדו הימי של החמאס. היה בן 24 בעת סיכולו הממוקד | 8 ביולי 2014 | נהרג עם 3 מחבלים נוספים בירי טיל שנורה אל עבר כלי הרכב בו נסעו.[67] |
| מוחמד ברהום, מחמד אבו שמאללה וראאד אל-עטאר | מפקדי חמאס בכירים בדרום רצועת עזה | 21 באוגוסט 2014 | נהרגו במהלך מבצע צוק איתן.[68] |
| מוחמד אל-רול | האחראי על העברות הכספים בארגון החמאס | 24 באוגוסט 2014 | נהרג בירי טיל שנורה אל עבר כלי הרכב בו נסע.[69] |
| חאמד חמדאן אל-ח'דארי | מפקד שטח בזרוע הצבאית של חמאס ואחראי על העברת כסף מאיראן לעזה | 5 במאי 2019 | נהרג במהלך סבב ההסלמה בדרום.[70] |
| בהאא אבו אל-עטא | מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה | 12 בנובמבר 2019 | איתו נהרגה גם אשתו.[71] |
| תייסיר אל-ג'עברי | מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה | 5 באוגוסט 2022 | מחליפו של אבו אל-עטא, שחוסל בידי צה"ל. חיסולו של אל-ג'עברי פתח את מבצע עלות השחר. |
| חאלד מנצור | מפקד החטיבה הדרומית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה | 6 באוגוסט 2022 | נהרג במבצע עלות השחר.[72] |
פעילי חזבאללה שנהרגו בסיכול ממוקד[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערה: חלק מן הסיכולים הממוקדים הללו לא אושרו באופן רשמי על ידי ישראל, והם יוחסו לה על ידי מקורות זרים.
| שם | תפקיד | תאריך | הערות |
|---|---|---|---|
| עבאס מוסאווי | מנהיג חזבאללה | 16 בפברואר 1992 | נהרג באופן ממוקד בירי טילים על ידי מסוק קרב AH-64 אפאצ'י. |
| עימאד מורנייה | טרוריסט בינלאומי ומפקד הזרוע הצבאית של חזבאללה | 12 בפברואר 2008 | נהרג באופן ממוקד בפיצוץ במכוניתו בלב דמשק, במבצע המיוחס לשיתוף פעולה בין המוסד וה-CIA.[73][74] |
| מוחמד סלימאן | בכיר סורי, יועצו הקרוב של בשאר אל-אסד ואיש הקשר בינו לבין חזבאללה | 1 באוגוסט 2008 | נהרג באופן ממוקד באחוזתו בטרטוס בידי צלף של שייטת 13 (לפי מקורות זרים).[75][76] |
| ג'יהאד מוע'ניה, מוחמד עיסא, אבו עלי טבטבאי |
מפקד גזרת הגולן בחזבאללה ובנו של עימאד מורנייה, מחזיק תיק סוריה ועיראק בחזבאללה, קצין איראני ומפקד "כוחות ההתערבות" מטעם החזבאללה |
18 בינואר 2015 | נהרגו באופן ממוקד בירי טילים אל שיירת כלי הרכב שבה נסעו סמוך לעיירה מזרעת אל-אמל שבאזור קוניטרה שבסוריה. בתקיפה נהרגו עוד 4 פעילי חזבאללה ו-6 אנשי משמרות המהפכה איראנים, בהם הגנרל עלי אללה-דדי, ששימש כיועץ לצבא הסורי מטעם משמרות המהפכה ואבו עלי טבטבאי, קולונל איראני, שהיה אחראי לבניית הכוח שיפשוט על הגליל.[77][78] ראו ערך מורחב: התקיפה האווירית בגבול ישראל-סוריה (ינואר 2015). |
| סמיר קונטאר, פרחאן א-שאלען, תייסיר א-נסעו |
מפקד חזבאללה בגזרת רמת הגולן ורוצח משפחת הרן בפיגוע בנהריה ב-1979, סגנו של קונטאר והמפקד בשטח של תא הטרור בגולן, בכיר נוסף בחזבאללה |
19 בדצמבר 2015 | לפי מקורות זרים וטענות חזבאללה, קונטאר נהרג בתקיפת חיל האוויר הישראלי בדמשק ביחד עם עוד 7 פעילי חזבאללה ותומכי משטר אסד.[79][80][81] |
| משהור זידאן | מפקד חזבאללה בגזרת רמת הגולן ומגייס פעילים בסוריה | 21 ביולי 2019 | לפי דיווחים סורים וטענות חזבאללה כלי טיס בלתי מאויש של חיל האוויר הישראלי חיסל אותו בירי טיל על מכוניתו בקוניטרה.[82] |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הוצאה להורג ללא משפט
- טרור פלסטיני
- לוחמה בשטח בנוי
- חיל האוויר הישראלי
- מבצע זעם האל - סיכולם הממוקד של מחבלי ספטמבר השחור בשנים 1972–1979
- מבצע שני מגדלים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר אהרון יפה, הסיכול הממוקד - סיכוי וסיכון, נתיב 109, מרץ 2006, עמ' 55-58
- אסא כשר, דילמה טרגית, באתר הארץ, 29 בפברואר 2004
- עמוס הראל, בצה"ל מציגים נימוקים מוסריים להתנקשויות, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2003
- אורי בלאו, מכירת חיסול, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2008
- בג"ץ 769/02 הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל נ' ממשלת ישראל, פסק הדין המלא
- מרדכי קרמניצר, האם הכול כשר בהתמודדות עם הטרור? על מדיניות ההריגה המונעת (הסיכול הממוקד) של ישראל ביו"ש ובעזה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2006
- ליאור טבנסקי, "המאבק בטרור בעידן המידע", בית הספר לממשל ולמדיניות ע"ש הרולד הרטוג, אוניברסיטת תל אביב, 2006
- ירון דרוקמן, מהמהנדס ויאסין ועד ג'עברי - בכירי חמאס שנהרגו, באתר ynet, 15 בנובמבר 2012
- מ"המהנדס" לרמטכ"ל חמאס - היסטוריה של חיסולים, באתר וואלה!, 15 בנובמבר 2012
- אמיר בוחבוט, קצין איסוף: גלגולו של הסיכול הממוקד, באתר וואלה!, 28 בדצמבר 2012
כתבה על הסיכולים הממוקדים נגד הנהגת חמאס ברצועת עזה, ערוץ היוטיוב של חרדים10, 29 במרץ 2014- אסף זוסמן, נעם זוסמן, סיכולים ממוקדים - הערכת יעילותם למלחמה בטרור באמצעות נתוני שוק ההון, באתר בנק ישראל, נובמבר 2005
יוסי מלמן, לישראל אין ולא היתה דוקטרינת התנקשויות, באתר הארץ, 12 במאי 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שעת הצילום: 15:28, 13 בנובמבר 2018, פרטים נוספים בתיאור הקובץ. מבזק וואינט - שעת דיווח בתקשורת : 15:45. טוויטר - תיעוד וידאו מהקרקע של רגע פגיעת הטיל בצילום במשגרי הרקטות בשעת מעשה.
- ^ עמוס הראל, בוגי מן הצנחנים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2002.
- ^ מבצע 'צוק איתן': ביטול תקיפה לאחר זיהוי בלתי מעורבים בסמוך למטרה, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 13 ביולי 2014
.
- ^ לדיון מורחב בנושא, ראו: יחס מחבלים-אזרחים שנהרגו בסיכול ממוקד.
- ^ שיא אהרון ברם, באמצע(ות) התמוז, ביטאון חיל האוויר באתר חיל האוויר הישראלי.
- ^ "צה"ל אישר: אנו מחסלים מחבלים באמצעות מזל"טים", באתר וואלה!, 3 בספטמבר 2011
- ^ בן-דרור ימיני, חיסול במסגרת המאבק בטרור - פעולה מוסרית, באתר nrg, 23 בפברואר 2010
- ^ אסא כשר, דילמה טרגית, באתר הארץ, 29 בפברואר 2004
- ^ 1 2 אייל הראובני, האם מפקד חיל האוויר הוא פושע מלחמה?, ynet, 8.12.2003.
- ^ עמוס הראל, ההתנקשויות יימשכו, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2005
- ^ עו"ד אברהם פכטר, הסיכול הממוקד ימשך.
- ^ נוסעי אוטובוסים דורשים להמשיך בחיסול מחבלים, ערוץ 7.
- ^ עמוס הראל, השב"כ העריך: קיימת "סבירות נמוכה" לפגיעה באזרחים בבית בו הסתתר שחאדה, באתר הארץ, 24 ביולי 2002
- ^ סטטיסטיקת הרוגים, בצלם.
- ^ הביטוי "תאונת עבודה" מתייחס למצב בו פעילי טרור מתעסקים בחומרי נפץ, למשל, מנסים להרכיב מטען חבלה, וכתוצאה משגיאה או חוסר ניסיון, המטען מתפוצץ ופוגע בהם ובסובבים אותם.
- ^ חגי גולן ושאול שי, פצצה מתקתקת: פיגועי ההתאבדות וההתמודדות איתם, מערכות, 2006, עמ' 37.
- ^ בג"ץ 769/02 הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל נ' ממשלת ישראל
- ^ 1 2 Amos Harel, Pinpoint Attacks On Gaza More Precise, Haaretz 30-12-07
- ^ Yaakov Katz, Analysis: Lies, leaks, death tolls & statistics, Jerusalem Post, 29-10-2010
- ^ אליעזר שקדי, "למה מי זה מייקל?!", הוצאת ידיעות ספרים, 2021 (עמ' 139)
- ^ Dershowitz, Alan (3 בינואר 2008). "Targeted Killing Is Working, So Why Is The Press Not Reporting It?". The Huffington Post.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Alan Dershowitz, The Hypocrisy of "Universal Jurisdiction", Hudson Institute 06-10-2009
- ^ Stahl A.E. and Owen, William F, [1], Michigan War Studies Review 06-07-11
- ^ "Palestinians killed during the course of a targeted killing in the Occupied Territories, 29.9.2000 – 26.12.2008". B’Tselem. נבדק ב-26 בספטמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ עמוס הראל, מחקר: 'בצלם' מפרסם מידע שגוי ומשמיט פרטים חיוניים, באתר הארץ, 26.10.2008;
יהונתן דחוח-הלוי, המאבק על הנרטיב של ישראל באמצעות נתוני ההרוגים הפלסטינים בפעולות צה"ל, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 26/10/2008;
יהונתן דחוח-הלוי, הרוגי מנגנוני הביטחון הפלסטינים – מיתוס מול מציאות, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 24/05/2009. - ^ פליקס פריש, ועלי ואקד, ברק: "מי שפוגע בנו, ייפגע", באתר ynet, 11 בנובמבר 2000
- ^ פליקס פריש ועלי ואקד, הפלסטינים: חוסל מזכיר הפתח בטול כרם, באתר ynet, 31 בדצמבר 2000
- ^ 8 הרוגים בהפצצת צה"ל על מטה החמאס בשכם, בהם פעיל מרכזי, באתר גלובס, 31 ביולי 2001
- ^ שירות גלובס, מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלשתין חוסל ברמאללה; החמאס: הכרזת מלחמה, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2001
- ^ מאת עמוס הראל, מסוקי אפאצ'י ירו על המכונית; אבו הנוד זוהה רק לפי צלקת, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2001
- ^ פליקס פריש ועלי ואקד, הפלסטינים: צה"ל התנקש בחיי בכיר התנזים ראאד אל כרמי, באתר ynet, 14 בינואר 2002
- ^ מותו של המחבל בעל תשע הנשמות היה נקודת המפנה של האינתיפאדה השנייה, באתר הארץ
- ^ כתבי ynet, סלאח שחאדה חוסל עם 15 אזרחים נוספים, באתר ynet, 23 ביולי 2002
- ^ יואב יצחק, השב"כ והמשטרה הגבירו אבטחת המנהיגים - בעקבות חיסול אל-מקאדמה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 9 במרץ 2003
- ^ מאת עמוס הראל, עתי"ם, ישראל התנקשה בחיי בכיר חמאס בעזה, באתר הארץ, 9 במאי 2003
- ^ ישראל התנקשה בבכיר החמאס אבו שנב בעזה; חמאס: ההודנה מבוטלת, באתר האייל הקורא, 21 באוגוסט 2003
- ^ בפעילות כוחות הביטחון ברצועת עזה נהרג מקליד חמיד, ראש "הג'יהאד האסלאמי בפלסטין" ברצועת עזה, אשר היווה "פצצה מתקתקת", המרכז למורשת המודיעין
- ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, ישראל התנקשה בעזה במנהיג החמאס שייח יאסין, באתר ynet, 22 במרץ 2004
- ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, ישראל התנקשה במנהיג החמאס רנטיסי, באתר ynet, 18 באפריל 2004
- ^ עלי ואקד ואפרת וייס, שכם: צה"ל התנקש בבכיר בגדודי אל-אקצה, באתר ynet, 14 ביוני 2004
- ^ חיסול המחבל - ע"י מזל"ט, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2004
- ^ שירות גלובס, מבצע "ימי תשובה" נמשך: מפקד הג'יהאד האיסלמי בעזה חוסל מירי טילים לעבר מכוניתו, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2004
- ^ צה"ל חיסל בכיר בחמאס בעזה, באתר ערוץ 7, 22 באוקטובר 2004
- ^ אמיר בוחבוט וברק רביד, מתכנן רצח משפחת חטואל נהרג בעזה, באתר nrg, 26 בספטמבר 2005
- ^ אמיר בוחבוט, חיים איסרוביץ וסוכנויות הידיעות, נהרג אחד ממתכנני הפיגוע בנמל אשדוד, באתר nrg, 2 בנובמבר 2005
- ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, חיסול ברצועה: נהרג האחראי לפיגוע באשדוד, באתר ynet, 1 בנובמבר 2005
- ^ ברק רביד ואמיר בוחבוט, 2 הרוגים בחיסול ברצועת עזה, באתר nrg, 7 בפברואר 2006
- ^ ברק רביד ואמיר בוחבוט, צה"ל חיסל את ג'מאל אבו סמהדנה, באתר nrg, 9 ביוני 2006
- ^ לוחם צה"ל נפצע באורח קשה בעזה; חל האוויר חיסל בכיר במערך הרקטות של חמאס, באתר וואלה!, 4 בנובמבר 2006
- ^ אמיר בוחבוט, נהרג ראש מערך רקטות הקסאם, באתר nrg, 8 בנובמבר 2006
- ^ עלי ואקד, ועדות ההתנגדות: צה"ל חיסל את ראש מערך שיגור הרקטות, באתר ynet, 23 בנובמבר 2006
- ^ עמית כהן, 4 פעילי ג'יהאד נהרגו בתקיפת צה"ל ברצועה, באתר nrg, 21 במאי 2007
- ^ עמית כהן, חיים איסרוביץ' וסוכנויות הידיעות, צה"ל חיסל מהאוויר 5 חמושים במרכז הרצועה, באתר nrg, 17 ביוני 2008
- ^ יואב יצחק, נהרג בכיר בחמאס: ממדוח אבו זכריה ג'מאל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 בינואר 2009
- ^ אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, חאן-יונס: שני בכירי חמאס נהרגו בתקיפה, באתר nrg, 4 בינואר 2009
- ^ רובי שטיינברג, נהרג שר הפנים של חמאס סעיד סיאם, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 בינואר 2009
- ^ אמיר בוחבוט ועמית כהן, רצועת עזה: נהרג שר הפנים של חמאס סעיד סיאם, באתר nrg, 15 בינואר 2009
- ^ אמיר בוחבוט, בצה"ל מודים: חיה"א חיסל בכיר בצבא האיסלאם, באתר nrg, 3 בנובמבר 2010
- ^ אמיר בוחבוט ועמית כהן, חיסול בעזה: פעיל הטרור תכנן לפגוע בישראלים בסיני, באתר nrg, 17 בנובמבר 2010
- ^ אבי יששכרוף, צה"ל תקף חוליה שתכננה לחטוף ישראלים ברצועת עזה; חמאס: האויב ישא בתוצאות, באתר הארץ, 2 באפריל 2011
- ^ אמיר בוחבוט וניר יהב, בין האחראים לפיגוע שנהרגו: מעורבים בחטיפת שליט, באתר וואלה!, 19 באוגוסט 2011
- ^ אליאור לוי וחנן גרינברג, התגובה של ישראל: בכיר בוועדות ההתנגדות נהרג, באתר ynet, 19 באוגוסט 2011
- ^ ynet, ה-14 בנובמבר 2012
דובר צה"ל (באנגלית) - ^ אליאור לוי ויואב זייתון, צה"ל הפציץ את בניין ממשלת חמאס בעזה, באתר ynet, 17 בנובמבר 2012
- ^ גילי כהן וג'קי חורי, לראשונה מאז עמוד ענן: צה"ל חיסל פעיל טרור בעזה, באתר הארץ, 30 באפריל 2013
- ^ יוחאי עופר ואסף גבור, צה"ל חיסל את האחראי לירי הרקטות בתום הלווית שרון, באתר nrg, 22 בינואר 2014
- ^ רועי קייס, מתן צורי ויואב זייתון, נהרג מפקד בקומנדו הימי של חמאס, באתר ynet, 8 ביולי 2014
- ^ מבצע "צוק איתן" נמשך; שלושה מפקדים בכירים בחמאס סוכלו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 21 באוגוסט 2014
- ^ עם דולרים לצדו: נהרג אחראי העברות הכספים של חמאס, באתר וואלה!, 24 באוגוסט 2014
- ^ צה"ל חיסל מהאוויר אחראי על העברת כסף מאיראן לעזה, ynet, 2019-05-05
החדשות - דיווח: בכיר חמאס נהרג מהאוויר, mako, 2019-05-05 - ^ זה בכיר הג'יהאד האסלאמי שנהרג, מתוך אתר מאקו. פורסם ב-12 בנובמבר 2019
- ^
צה"ל ושב"כ סיכלו את מפקד מרחב דרום ברצועת עזה, באתר צה"ל, 7 באוגוסט 2022.
- ^ שמואל רוזנר,ברק רביד,עמוס הראל,יוסי מלמן,יואב שטרן, עימאד מורנייה חוסל בדמשק, באתר הארץ, 13 בפברואר 2008
- ^ רן דגוני, "CIA והמוסד חיסלו את מורניה בשלט רחוק מת"א", באתר גלובס, 31 בינואר 2015
- ^ סוריה מודה לראשונה: הגנרל סלימאן חוסל, באתר וואלה!, 6 באוגוסט 2008
- ^ גילי כהן, מסמך מסווג חושף: שייטת 13 חיסלה את היועץ של אסד שחימש את חיזבאללה, באתר הארץ, 15 ביולי 2015
- ^ ברק רביד, ג'קי חורי, איראן מאשרת: גנרל במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה; ג'יהאד מורנייה נטמן בביירות, באתר הארץ, 19 בינואר 2015.
- ^ יוחאי עופר, האיראני שנהרג - האחראי לבניית הכוח שיפשוט על הגליל, באתר nrg, 19 בינואר 2015
- ^ רועי קייס, יואב זיתון וליעד אוסמו, חיזבאללה: סמיר קונטאר, רוצח משפחת הרן, נהרג בתקיפה ישראלית בדמשק, באתר ynet, 20 בדצמבר 2015
- ^ אסף גבור ויוחאי עופר, בכיר חיזבאללה סמיר קונטאר נהרג הלילה בסוריה, באתר nrg, 20 בדצמבר 2015
- ^ "ישראל היום", 21 בדצמבר 2015 - עמ' 9.
- ^ https://13news.co.il/item/news/politics/security/syria-hezbollah-308489/
