לואיז פרנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לואיז פרנק
Louise Farrenc
Louise Farrenc.jpg
לידה 31 במאי 1804
פריז, הרפובליקה הצרפתית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בספטמבר 1875 (בגיל 71)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Aristide Farrenc עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סימפוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחינה, מוזיקאית, פסנתרנית, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לואיז פַרֶנְקצרפתית: Louise Farrenc; 31 במאי 1804 - 15 בספטמבר 1875) הייתה מלחינה ופסנתרנית צרפתייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואיז פרנק (נולדה כלואיז דומונד - Dumont) התחילה בלימודי פסנתר בגיל צעיר אצל ססיל דוריה, תלמידו של מוציו קלמנטי. לאחר זמן קצר נראתה התקדמות גדולה ביותר ברמת נגינתה, מה שהוביל ללימודים בקונסרבטואר של פריז כבר בגיל חמש עשרה.

בנוסף ללימודי פסנתר מידי מוזיקאים נודעים כאיגנץ מושלס ויוהאן נפומוק הומל, פרנק למדה גם קומפוזיציה אצל אנטון רייכה, ולמעשה הייתה התלמידה הראשונה במחלקת הקומפוזיציה (שעד אז הייתה סגורה בפני נשים).

ב-1821 התחנה עם סטודנט לחליל בשם אריסטיד פרנק, ועימו יצאה למסע הופעות ברחבי צרפת, מה שדחה את המשך לימודיה. לאחר סיום לימודיה המשיכה להופיע ואף פתחה עם בעלה הוצאה לאור בשם Éditions Farrenc, שהייתה לאחת מן המובילות בפריז של המאה ה-19.

במהלך שנות ה-30 של המאה ה-19 פרנק הייתה מוכרת מאוד בתחומה כמבצעת, עד שבשנת 1842 התקבלה כפרופסור בקונסרבטואר של פריז, משרה שתחזיק בה כשלושים שנים.[1] כחלק מהוראתה, היא גם פרסמה ספר פרי עטה המדבר על ביצוע של יצירות מתקופת הבארוק (Le Trésor des Pianistes).

על אף שלפי עדויות מהתקופה פרנק נחשבה למדריכה ומורה טובה מאוד, היא קיבלה שכר נמוך בהרבה משאר הקולגות שלה. רק לאחר ביצוע בכורה מוצלח של ה-nonet בהובלתו של יוזף יואכים, הוחלט על מתן משכורות שוות.

לאחר מותה בשנת 1875, יצירותיה הקאמריות שהיו מנוגנות באופן תכוף בתקופתה החלו להשכח. עם תחילת מחקרים העוסקים בגילוי מחדש של מבצעות ומלחינות בסוף המאה ה-20,[2] החלו יצירותיה להיות שוב מבוצעות ומוקלטות.[3]

רוב יצירותיה נכתבו לפסנתר סולו, אך היא כתבה רבות גם להרכבים קאמריים שונים הכוללים פסנתר, כמו הטריו לחליל צ'לו ופסנתר op.45, שתי חמישיות הפסנתר op.30\31 והנונט op.38.

רשימת יצירות חלקית ותווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות תזמורתיות:

  • שלוש סימפוניות op.32 בדו מינור, op.35 ברה מז'ור, op.36 בסול מינור.
  • אוברטורה במי מינור op.23.

מספר מצומצם של יצירות ווקאליות וכוראליות.

יצירות קאמריות:

  • שתי חמישיות פסנתר op.30\31.
  • נונט op.38.
  • הטריו לחליל צ'לו ופסנתר op.45.
  • שני טריו לכינור צ'לו ופסנתר op.33\34.

עשרות יצירות לפסנתר סולו, חלקן מז'אנר הווריאציות. ביניהן:

  • Air Russe Varié, Op.17
  • Variations Brillantes, Op.15
  • ספר אטיודים, op.26.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואיז פרנק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ James R. Briscoe - editor, New Historical Anthology of Music by Women Vol. 1, p.170, 2004
  2. ^ Bea Friedland, Louise Farrenc, 1804-1875: Composer, Performer, Scholar, The Musical Quarterly. Vol. 60, No. 2 (Apr. 1974), pp. 257-274. Oxford University Press
  3. ^ Louise Farrenc, Discogs