לואיס קרלוס פרסטס
לואיס קרלוס פרסטס (בפורטוגזית: Luís Carlos Prestes; 3 בינואר 1898 – 7 במרץ 1990) היה מנהיג פוליטי ברזילאי. בשנות ה-20 של המאה ה-20 נמנה פרסטס על הטננטס - קבוצת קציני צבא זוטרים שמרדו בשלטון האוליגרכי וקראו לפיתוח ומודרניזציה של ברזיל. באמצע שנות ה-20 הוא הנהיג מצעד של חיילים ברחבי ברזיל, לגיוס תמיכתם של הכפריים. ניסיונותיו הכושלים של השלטון לסכל את המצעד, העניקו לו תהילה גדולה מעבר להשפעתו האמיתית בשל יכולתו של פרסטס, בדומה לצ'ה גווארה, לחמוק ולתעתע ברודפיו.
פרסטס וחייליו נאלצו בסופו של דבר לברוח לבוליביה, שם הוא נענה לחיזוריהם העיקשים של הקומוניסטים ונסע למוסקבה. כשחזר לברזיל באמצע שנות ה-30 כבר היה חבר המפלגה הקומוניסטית. הוא עמד בראש ה-ANL, חזית מאוחדת שהפכה לתנועת המונים שנלחמה בשלטון הלאומני של ז'טוליו ורגאס ובפשיזם שהתעורר (ראו אינטגרליזם ברזילאי). ורגאס הוציא את ה-ANL אל מחוץ לחוק והוביל אותה בכך להתארגנות מזוינת. פרסטס ואשתו הגרמניה ממוצא יהודי, אולגה בנאריו, נתפסו. היא הוסגרה לנאצים ונרצחה במחנה הריכוז ראוונסבריק, והוא הושלך לכלא עד 1945, אז קיבל חנינה. פרסטס המשיך לחלוש על המפלגה הקומוניסטית בברזיל עד שנות ה-70.
פרסטס הפך לאגדה, בין השאר, כיוון שגילם שילוב של שני דגמי המהפכנים: הגיבור המסתער והקדוש המעונה.
ז'ורז' אמאדו כתב ב-1942 ביוגרפיה בשם O cavaleiro da esperança שתורגמה לעברית ב-1953 כלואיס קרלוס פרסטס אביר התקוה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לואיס קרלוס פרסטס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
