לוכד רוח
לוכד רוח (נקרא גם: מגדל רוח) הוא אלמנט אדריכלי מסורתי עתיק, המשמש ליצירת אוורור טבעי וקירור פסיבי במבנים שונים באזורים מדבריים או חמים. לוכדי רוח מגיעים בעיצובים שונים: חד-כיווני, דו-כיווני ורב-כיווני. לוכדי רוח נמצאים בשימוש נרחב בצפון אפריקה, במדינות מערב אסיה וסביב המפרץ הפרסי[1]. אלמנט זה היה קיים במשך 3,000 השנים האחרונות עד להמצאות החשמל והמזגן במאה ה-19. במחצית השנייה של המאה ה-20 נעשו מספר ניסיונות של אדריכלים להקים מבנים מודרניים בהם משולב לוכד רוח כדי להגביר את האוורור ולהקטין את צריכת מיזוג האוויר והחשמל. באופן כללי עלות הבנייה של בניין מאוורר עם לוכד רוח היא פחותה משל בניין דומה עם מערכות חימום, אוורור, ומיזוג אוויר קונבנציונליות. גם עלויות האחזקה נמוכות מביניינים עם מזגנים ומאווררים. לוכדי רוח הם אף שקטים וממשיכים לתפקד גם כאשר אספקת החשמל נפסקת (עניין חשוב במיוחד במקומות בהם כוח הרשת אינו אמין ויקר, כמו הודו וקליפורניה). החל מתחילת המאה ה-21 נעשים ניסיונות דומים לשלב מבנים אקולוגיים ביחד עם לוכד רוח[2]. לוכדי רוח מתוכננים לרוב לפי תנאי מזג האוויר המקומיים ומיקרו אקלים היות שלא כל הטכניקות יעילות בכל מקום.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Parham Kheirkhah Sangdeh and Nazanin Nasrollahi, Windcatchers and their applications in contemporary architecture
- ^ Jomehzadeh, F., Nejat, P., Calautit, J.K. et a, [https://eprints.whiterose.ac.uk/112557/3/A%252520review%252520on%252520windcatcher%252520for%252520passive%252520cooling%252520and%252520natural%252520ventilation%252520in%252520buildings%20%281%29.pdf A review on windcatcher for passive cooling and natural ventilation in buildings]