יזד
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ערך זה עוסק בעיר באיראן. אם התכוונתם למחוז, ראו  | |
| יזד | |
| מדינה |
 איראן |
|---|---|
| שטח | 131.551 קילומטר רבוע |
| גובה | 1,216 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 486,152 (נכון ל־2011) |
| קואורדינטות | 31°54′N 54°22′E / 31.900°N 54.367°Eקואורדינטות: 31°54′N 54°22′E / 31.900°N 54.367°E |
| אזור זמן | UTC +3:30 |
| http://yazd.ir | |
 | |
| מדינה |
איראן |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2017, לפי קריטריונים 3, 5 | |
| קואורדינטות | 31°53′50″N 54°22′04″E / 31.897222222222°N 54.367777777778°E |
יזד (בפרסית: یزد, להאזנה) היא עיר ובירתו של מחוז יזד באיראן. העיר נמצאת 280 ק"מ דרומית לעיר איספהאן, בשיפולים המזרחיים של הרי הזגרוס, מערבית למדבר לוט ודרומית למדבר המלח כוויר. העיר שוכנת בגובה 1,216 מטר, כשההרים הסובבים לה מתנשאים עד לרום של כמעט 4,000 מטרים.
יזד היא אחת הערים ההיסטוריות החשובות באיראן. העיר נבנתה בתקופת האימפריה הפרסית על ידי המלך יזדגרד הראשון ששלט בשנים 339-420 והנציח שמו בעיר. בסביבתה של העיר מגדלים דגנים, ירקות ופירות לצורכי המקום ולייצוא - כותנה, פרג אופיום ותות לתולעי משי. בשנות ה-60 נמנו במפקד אוכלוסין שהתבצע בעיר כ-75,000 נפש. ב-2000 מנתה העיר כ-350,000 תושבים וב-2006 מנתה כ-505,000 תושבים. יזד ידועה כמרכזה של הדת הזורואסטרית, ואחד מאתרי העיר הוא מגדל השתיקה אליו משליכים מאמיני הדת את מתיהם מאכל לציפורים, בהתאם למצוות הדת האוסרת את קבורת הגוף באדמה או את שריפתו.
ב-2017 המרכז ההיסטורי של העיר הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
תוכן עניינים
מבנים ואתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביזד נמצאת מערכת מים מפותחת, הכוללת תעלות מים מסועפות. בגלל מזג האוויר החם השורר בעיר, בתים רבים כוללים "ארובות רוח" (פרסית: بادگیر): מבנים צרים וגבוהים המשמשים ל"לכידת" רוח לשם קירור הבתים. כמו כן, בעיר מצויים "בורות קרח" (פרסית: یخچال): מבנים חרוטיים ששימשו לאחסון קרח ודברי מזון.
בחוצות העיר ניצב מגדל שתיקה זורואסטרי, בו נהגו הזורואסטרים להניח את מתיהם. בעיר נמצא גם מקדש אש זורואסטרי הפעיל משנת 470.
במאה ה-12 נבנה ביזד המסגד הגדול בעיר (مسجد جامع یزد). תרשים המסגד מופיע על גבי שטר 200 ריאל.
ארובות רוח ביזד
בור קרח
מסגד ג'אמע-י יזד, שטר 200 ריאל, 1982
מסגד ג'אמע-י יזד
מקדש האש הזורואסטרי
.jpg)
יהדות יזד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגלל בידודה היחסי של יזד משאר איראן נחשבים היהודים היזדים לעדה בפני עצמה והם משמרים מנהגים ומסורות נפרדות מזו של שאר יהדות איראן.
היהודים ביזד התפרנסו בעיקר ממסחר במשי.
רוב היהודים ביזד הם שומרי מסורת, תורה ומצוות. כיום חיים ביזד כ 8 משפחות יהודיות, כ 40 תושבים יהודים.
ביזד קיימים כיום הרבה בתי כנסת עתיקים, אך לצורך תפילה במניין, כל התושבים היהודיים מתפללים יחד באותו בית הכנסת. התפילות מתנהלות באופן קבוע, שחרית מינחה וערבית, גם בימי חול וגם בשבתות וחגים.
רובם של התושבים ביזד הם אוכלי בשר כשר, ולכן רובם יודעים לשחוט בעצמם עופות. את הבשר הכשר הם קונים בערים הגדולות.
הילדים היהודים ביזד לומדים בבתי ספר שמעורבים בהם יהודים וגויים. וכדי לשמור על היהדות והמסורת, הילדים הולכים אחרי הצהרים לחוגי יהדות, עברית ומסורת ישראל.
נשיאה השמיני של מדינת ישראל, משה קצב, הוא יליד העיר.
יהדות יזד בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר עלייתם ארצה שכנה קהילה גדולה של יהודי יזד שעלו לארץ ישראל בשכונת הבוכרים בירושלים, הקהילה בנתה לעצמה את בית כנסת היזדים ברחוב אדניהו הכהן המשמש כבית כנסת מרכזי של בני העדה שעלו לארץ ישראל עד היום הזה, בהנהגתו של רב העדה היזדית בארץ ישראל הרב יוסף שרגא.
קבוצות הספורט של העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל איראן | ||
  | |
|---|---|
|
