לומוסטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לומוסטין
המבנה הכימי של לומוסטין
שם IUPAC
N-(2-Chloroethyl)-N'-cyclohexyl-N-nitrosourea
שמות מסחריים בישראל
סי.נ.יו.
נתונים כימיים
כתיב כימי C9H16N3ClO2 
מסה מולרית 233.70 גרם/מול
נתונים פרמוקוקינטיים
מטבוליזם כבד
זמן מחצית חיים 16 - 48 שעות
בטיחות
מעמד חוקי מרשם בלבד
דרכי מתן אוראלי
מזהים
קוד ACT L01AD02 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 13010-47-4
PubChem CID:3950
ChemSpider 3813
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לומוסטיןאנגלית: Lomustine) בקיצור CCNU ; שם המותג המקורי CeeNU, המשווק כיום כ-Gleostine) הוא תרכובת אלקילטורית (alkylating), המשמשת כתרופה כימותרפית.

התרופה מסיסה בשומנים, ובשל כך היא עוברת את מחסום הדם-מוח. מאפיין זה הופך אותו לאידיאלי לטיפול בגידולי מוח, אם כי הוא משמש גם לטיפול בלימפומת הודג'קין.

השימוש בלומוסטין אפשרי, מאחר שניתן ליטול אותו זמן בממושך בטרם בו תאי הדם הלבנים מגיעים למספרם הנמוך ביותר.

תרופה זו נחשבת כתרופת קו שני (התרופה ניטלת אם הטיפול הראשוני לא הצליח[1]). בגידולי מוח מסוג גליומה - קודם ניתן טמודל, ורק לאחר מכן ניתן שילוב של לומוסטין עם פרוקרבזין[1].

התרופה נלקחת בכמוסות - דרך הפה[2][3].

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן למנוע תופעה זו על ידי שימוש בתרופות נגד בחילות (כגון זופרן או פרמין)[4].
  • תופעות לוואי הקשורות למערכת הדם:
    • הרעילות השכיחה ביותר והחמורה ביותר שגורמת התרופה היא ירידה בייצור תאי מח עצם (myelosuppression)[4] -דבר המתרחש על פי רוב בין ארבעה - שישה שבועות לאחר מתן התרופה[4].
    • מחסור בטסיות דם (תרומבוציטופניה - thrombocytopenia)[4] - דבר המתרחש על פי רוב ארבעה שבועות לאחר מתן התרופה ונמשך שבוע עד שבועיים[4].
    • מחסור בתאי דם לבנים (לויקופניה -leukopenia)[4] - דבר המתרחש על פי רוב חמישה עד שישה שבועות לאחר מתן מנת התרופה, ונמשך שבוע עד שבועיים[4].
    • %65 מן החולים שמקבלים 130 מיליגרם למטר מרובע מפתחים ספירת כדוריות דם לבנות קטנה מ-5000 ממ3[4]; %36 מפתחים ספירת כדוריות דם לבנות קטנה מ-3000 ממ3[4].
בשל תופעת לוואי זו נערכות בדיקות ספירת דם בעת נטילת התרופה[4]; במקרה של תופעות לוואי אלה, מופחת המימון של התרופה[4].
אירעו מקרים של התפרצות מאוחרת של פיברוזיס ריאתי שהתרחשה 15 שנה לאחר מתן התרופה[4].
תופעה נדירה. במקרה של תופעות לוואי אלה, מופחת המימון של התרופה[4].
תופעה נדירה. במקרה של תופעות לוואי אלה, מופחת המימון של התרופה[4].
תופעה נדירה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לומוסטין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.