גליומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גיליומה באונה השמאלית של המוח, דירוג II על פי דירוג ארגון הבריאות העולמי

גליומה היא סוג של גידול סרטני המתחיל במוח או בעמוד השדרה. הגידול נקרא בשם זה כי מקורו בתאי גלייה. המיקום הנפוץ ביותר להימצאותן של גליומות הוא המוח[1]. גליומות מהוות מעל 30% מהגידולים המופיעים במוח ובמערכת העצבים המרכזית, ו-80% מהגידולים הממאירים במוח[2].

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטרוציטומה באונה הימנית של המוח מדירוג II בבדיקת דימות תהודה מגנטית (MRI).

גליומות מסווגים לפי סוג התא, לפי דירוג ולפי מיקום.

על פי סיווג של תא[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליומות נקראות לפי סוג מסוים של תא שעמו הן חולקות תכונות היסטולוגית, אך לא בהכרח כזה שהן נובעות ממנו. הסוגים העיקריים של גליומות:

  • אפנדימומי (Ependymomas) - תאים אפנדימליים
  • אסטרוציטומי - האסטרוציטים (glioblastoma multiforme הוא גידול האסטרוציטומה הממאיר הנפוץ ביותר והוא סוג סרטן המוח העיקרי בקרב מבוגרים).
  • אוליגודנדרוגליומי (Oligodendrogliomas) - אוליגודנדרוציטים
  • גידול בגזע המוח - גידול המתפתח בתאי בגזע המוח.
  • גליומה של עצב הראייה - גידול המתפתח מ/או סביב עצב הראייה
  • גליומה מעורבת, כגון oligoastrocytomas, מכילים תאים מסוגים שונים של גליה.

על פי דירוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליומות מסווגות בנוסף על פי דירוג או סיווג, אשר נקבע על פי הערכה פתולוגית הגידול.

גליה בדרגה נמוכה במוח של זכר בן 28.
  • גליומות בדרגה נמוכה [גליומות בדרגה I או II על פי הדירוג של ארגון הבריאות העולמי] בעלות שונות גבוהה ושאינה אנפסלטיץ, נוטים להפגין התנהגות שפירה ולהם פרוגנוזה טובה יותר עבור המטופל. עם זאת, יש להם נטייה להישנות ולעלייה בדירוג לאורך זמן ולכן הן מסווגות כממאירות.
  • גליומות בדרגה גבוהה [דרגות III–IV על פי דירוג ארגון הבריאות העולמי] גליומות  אנפלסטיות; גידולים אלה הם ממאירים ולהם פרוגנוזה גרועה.

ישנן מערכות דירוג רבות בשימוש, שהנפוצה בהן היא זו  של ארגון הבריאות העולמי (WHO) המשמשת לדירוג אסטרוציטומה (ראו דירוג אסטרוציטומה). הגידולים מדורגות מ-I (המחלה במצב ראשוני לה פרוגנוזה טובה ביותר) ועד IV (גידולים מתקדמים ביותר. להן הפרוגנוזה הגרועה ביותר).

לפי מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליומות יכולות להיות מסווגות לפי מיקומן: אם הן מעל או מתחת קרום המוח הנקרא אוהל המוחון (tentorium) המפריד בין המוח הגדול (מעל) המוח הקטן (למטה).

  • גליומה מסוג supratentorial היא מעל אוהל המוחון ונמצאת בתוך המוח הגדול, ובעיקר אצל מבוגרים (70% מהחולים).
  • גליומה מסוג infratentorial היא מתחת אוהל המוחון, בתוך המוח הקטן, ובעיקר אצל ילדים (70%).
  • גליומה מסוג pontine  ממוקמת באזור הפונס של גזע המוח. הפונס שולט בפעולות קריטיות כגון הנשימה, מה שהופך את ניתוח הוצאת גידולים אלה למאוד מסוכן.

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימפטומים של גליומות תלויים באיזה חלק של מערכת העצבים המרכזית מושפעת. מגליומה יכולה לגרום לכאבי ראש, הקאות, התקפים או פרכוסים אפילפטיים והפרעות עצבים כתוצאה של לחץ תוך-גולגולתי מוגבר. גליומה בעצב הראייה יכולה לגרום אובדן ראייה. גליומות בחוט השידרה יכולות לגרום כאב, חולשה או חוסר תחושה בגפיים. גליומות לא שולחות גרורות על ידי זרם הדם, אבל הם יכולים להפיץ עצמן באמצעות נוזל מוחי שדרתי ובמקרה זה גרורות מופיעות בחוט השדרה.

גורם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורמים להיווצרות גליומות לא ידועים. הפרעות גנטיות כגון neurofibromatoses (סוג 1 וסוג 2), טרשת tuberous מורכב ידועים כמגבירי סיכון להתפתחות הגליומות. 

מספר מחקרים ניסו למצוא מתאם בין התפחות גליומות לקרינה אלקטרומגנטית מן טלפונים סלולריים[3], וקישור בין סרטן לבין שימוש בטלפון נייד לא מצאו מתאם כאמור[4][5].

הפתופיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגליומות בדרגה גבוהה הן גידול בכלי הדם ויש להם נטייה להתפשט ולכן להן שטחים נרחבים של נמק ו היפוקסיה. לעתים, הגידול גורם כשל במחסום הדם–מוח באזור של הגידול. ככלל, ברמה גבוהה גליומות כמעט תמיד חוזרות לגדול ומופיעות בחזרה גם לאחר כריתה כירורגית מלאה, ולכן נקראות גידולים חוזרים ונשנים של סרטן המוח.

לעומת זאת, בדרגה נמוכה גליומות נוטות לגדול באיטיות, לעתים קרובות במשך שנים רבות, וניתן להסתפק במעקב ללא טיפול, אלא אם כן הן מתחילות לגדול, ולגרום לסימפטומים המפורטים לעיל.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול גליומות במוח תלוי מיקום, סוג התא, ואת דירוג  הממאירות.

לעתים קרובות, הטיפול היא גישה משולבת, באמצעות ניתוח, הקרנות, כימותרפיה.

גליומות השדרה יכולות להיות מטופלות על ידי ניתוח והקרנות. התרופה הכימותרפית Temozolomide, מסוגלת לחצות את מחסום הדם–מוח ביעילות והיא כיום בשימוש בטיפול בגידולים בדרגה גבוהה.

פרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליומות לעתים נדירות ניתנות לריפוי. הפרוגנוזה עבור חולי בדרגה גבוהה גליומות הוא בדרך כלל רעה, במיוחד עבור חולים בוגרים. כ-10,000 אמריקאים מאובחנים מדי שנה עם גליומות ממאירות, חצי מהם מצליחים לשרוד ולהישאר בחיים שנה לאחר האבחון, ו-25% נותרים בחיים לאחר שנתיים מהאיבחון. חולים עם אסטרוציטומה אנפלסטית נוטים לשרוד כשלוש שנים. ל-Glioblastoma multiforme יש פרוגנוזה רעה לפיה יש פחות מ-12-חודשים בממוצע הישרדות לאחר אבחון, וניתן להאריך את ההישרדות ל-14 חודשים נוספים עם טיפולים[6].

דירוג נמוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגליומות עם דרגה נמוכה הפרוגנוזה טובה יותר:

  • 1 מ - 17 חולים שאובחנו עם גליומה הם בעלי תוחלת חיים של באוכלוסייה הכללית.
  • אחוז ההישרדות לתקופה של 10 שנים הוא 47%[7]. בדרגה נמוכה מסוג anaplastic חציון הישרדות של החולים הוא 11.6 שנים על פי מחקר אחד[8], ו- 16.7 שנים על פי מחקר אחר[9].

דירוג גבוה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה זו כוללת אסטרוציטומה אנפלסטית ו glioblastoma multiforme. להן חציון הישרדות כוללת של אנפלסטית (דירוג III) עומד על כ-3 שנים, במקרה של glioblastoma multiforme  חציון הישרדות כולל של כ-15 חודשים[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גליומה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mamelak AN, Jacoby DB (March 2007). "Targeted delivery of antitumoral therapy to glioma and other malignancies with synthetic chlorotoxin (TM-601)". Expert Opin Drug Deliv. 4 (2): 175–86. doi:10.1517/17425247.4.2.175. PMID 17335414
  2. ^ Goodenberger ML, Jenkins RB (2012). "Genetics of adult glioma". Cancer Genet. 205: 613–621
  3. ^ IARC CLASSIFIES RADIOFREQUENCY ELECTROMAGNETIC FIELDS AS POSSIBLY CARCINOGENIC TO HUMANS
  4. ^ סקירת מאמרים בנושא קרינת טלפונים וסרטן באתר המכון לחקר הסרטן של ממשלת ארצות הברית
  5. ^ אתר האגודה למלחמה בסרטן - גורמים לסרטן מוח
  6. ^ Rob Stein (May 20, 2008). ["Malignant Gliomas Affect About 10,000 Americans Annually". Washington Post.http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2008/05/20/AR2008052001376.html]". Washington Post.
  7. ^ Smoll, N. R.; Gautschi, O. P.; Schatlo, B.; Schaller, K.; Weber, D. C. (2012). "Relative survival of patients with supratentorial low-grade gliomas". Neuro-Oncology. 14 (8): 1062–1069.
  8. ^ Ohgaki H, Kleihues P (June 2005). "Population-based studies on incidence, survival rates, and genetic alterations in astrocytic and oligodendroglial gliomas". J Neuropathol Exp Neurol. 64 (6): 479–89.
  9. ^ Jon D. Olson, MD, Elyn Riedel, MA and Lisa M. DeAngelis, MD, Long-term outcome of low-grade oligodendroglioma and mixed glioma
  10. ^ leeker, Fonnet E.; Molenaar, Remco J.; Leenstra, Sieger (2012-01-20). "Recent advances in the molecular understanding of glioblastoma". Journal of Neuro-Oncology. 108 (1): 11–27

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.