לוסי סיי
 | |
| לידה |
28 בנובמבר 1800 ניו לונדון, קונטיקט, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
15 בנובמבר 1886 (בגיל 85) |
| מקום קבורה |
ברוקלין |
| הושפעה על ידי |
Marie Duclos Fretageot |
| בן או בת זוג |
תומאס סיי (1827–?) |
  | |
לוסי סיי, באנגלית: Lucy Way Sistare Say (28 בנובמבר 1800 - 15 בנובמבר 1886) הייתה חוקרת טבע ואמנית מדעית אמריקאית. סיי איירה וצבעה 66 מתוך 68 לוחות הכלולים בספר של תיאור הרכיכות בצפון אמריקה שנאספו על ידי בעלה, תומאס סיי, במהלך משלחותיו בצפון אמריקה. לוסי סיי הפכה לחברה הראשונה באקדמיה למדעי הטבע של פילדלפיה ב-26 באוקטובר 1841.[1][2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בניו לונדון, קונטיקט, לוסי סיי הייתה אחת מעשרת הילדים שנולדו לג'וזף וננסי ווי סיסטר. השכלתה הידועה הראשונה הייתה בבית ספר לבנות בפילדלפיה, שהופעל על ידי מארי דוקלוס פרטגו.[3] היא למדה איור אצל חוקר הטבע והמאייר הצרפתי שארל אלכסנדר לסואר וג'ון ג'יימס אודובון.[4] היא הכירה את בעלה לעתיד, תומאס סיי, דרך אמנים וחוקרי טבע אחרים בבית הספר.[5]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעודה בפילדלפיה, לוסי סיי הכירה חוקרי טבע רבים אחרים, כולל כמה ממייסדי האקדמיה למדעי הטבע. היא הצטרפה לקבוצה של מדענים, מחנכים ואמנים בולטים על ספינה הידועה בשם "Boatload of Knowledge", שנסעה לאורך נהר אוהיו מפיטסבורג, פנסילבניה במהלך החורף של 1825–1826 כדי ליצור קהילה סוציאליסטית אוטופית בניו הרמוני, אינדיאנה. במהלך ההפלגה, היא הכירה את חוקר הטבע תומאס סיי והם נישאו ב-4 בינואר 1827.
לוסי סיי לימדה איור בניו הרמוני בזמן שבעלה ביצע משלחות מחקר מדעיות; בין תלמידיה היו דייוויד דייל אוון וריצ'רד אוון, הגאולוגים הראשונים של אינדיאנה. בשל אופייה הגבולי של העיירה, ובמיוחד מההשקפות הליברליות התומכות בשוויון בין המינים בהם דגלו מנהיגי הקהילה רוברט אוון וויליאם מקורה, נשים התמודדו עם פחות מגבלות חברתיות בניו הרמוני מאשר בערים אחרות במזרח אמריקה. כשסיי חזרה לעיר ניו יורק ב-1834 לאחר מות בעלה, היא תיארה את חייה החדשים כ"מוגבלים מדי, אני כמהה לחופש שנהגתי ליהנות ממנו ."[2]
כישורי הרישום והציור של סיי יושמו ברצינות כשהיא התחייבה להמחיש את עבודתו המונוגרפית של תומאס, על רכיכות אמריקה.[6] מלבד רישומים ל-66 מתוך 68 הלוחות של העבודה, סיי ביצעה הרבה מהצביעה הקפדנית של דגימות בודדות, שהגיעו למספר אלפים. היא נעזרה במשימה זו על ידי שניים מילדיו של החרט קורנליוס טייבוט, הנרי וקרוליין. מִחָדָשׁ. באנטה כתב ב-1938 כי הלוחות הצבעוניים הללו "עולים על כל דבר אחר שיוצר בארץ זו [באותה תקופה] בעדינות ובדיוק הפרטים. כל מעטפת היא יצירת מופת של ציור מיניאטורי, שככל הנראה היה כרוך שעות של עבודה". לאחר מות בעלה, סיי החלה לחרוט את הלוחות בעצמה.[5]
סיי הקדישה את שנותיה שנותרו לתמיכה בלימודי מדעי הטבע ולשמירה על המוניטין של בעלה המנוח. היא תרמה את האוסף האנטומולוגי שלו ואת ספרייתו. ב-1840 החלה סיי בהתכתבות עם סמואל שטמן הלדמן (1812-1880), אותו ראתה כיורש מוכשר למחקריו של בעלה בתחום הקונכולוגיה והאנטומולוגיה. היא הקימה אוסף קטן משלה והחליפה דגימות קונכיות עם הלדמן.
סיי נבחרה לחברה הראשונה של איגוד מדעי הטבע ב-26 באוקטובר 1841, ולחברה במדור הקונכולוגי שלה ב-1868.[6]
היא מתה ב-1886.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לוסי סיי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ American conchology; or, Descriptions of the shells of North America. 1830.
- ^ 1 2 "Lucy Say Illustrations". Academy of Natural Sciences of Philadelphia. Retrieved 2013-04-09.
- ^ "Lucy Way Sistare Say". Journal of the Sierra College Natural History Museum. 5 (1). 2015.
- ^ "Lucy Say – Conservation Heritage". paconservationheritage.org. 19 February 2016
- ^ 1 2 Stroud, Patricia Tyson (February 2013). ""At What do you Think the Ladies will Stop?" Women at the Academy". Proceedings of the Academy of Natural Sciences of Philadelphia. 162 (1): 195–206
- ^ Say, Lucy Way Sistare, 1801-1886". Purdue University, Archives and Special Collections. 2020