רכיכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןרַכִּיכוֹת
Adolphe Millot mollusques.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
על־מערכה: לופוטרוכוזואה
מערכה: רַכִּיכוֹת
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Mollusca
קיווייה, 1797

מערכת הרַכִּיכוֹת[1] (שם מדעי: Mollusca) היא אחת המערכות המגוונות והנפוצות ביותר של חסרי החוליות על פני כדור הארץ. המדענים מונים בה כ-100,000 מינים, חיים ומאובנים, הנחלקים לשבע מחלקות.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצתן של הרכיכות גדולה והן מצויות בכל רחבי העולם; רובן בים ומיעוטן במקווי מים מתוקים וביבשה. גופן של הרכיכות רך והן חסרות שלד פנימי. גוף רך זה מוגן לרוב על ידי קונכייה, הבנויה סידן פחמתי וקונכיולין. הקונכייה מופרשת על ידי הגלימה (mantle), שתחתיה נמצא אזור המכונה מרחב גלימה. לרכיכות יש מבנה ייחודי נוסף הנמצא במערכת העיכול של רובן: המשננת (רדולה), העשויה כיטין ונראית כשיניים זעירות. המשננת שימשה במקור לגירוד חומר צמחי מהמצע, אולם תפקודה משתנה בהתאם לבעל החיים הספציפי. הרכיכות מתאפיינות במערכת דם פתוחה, בה מוזרם דם אל תוך חלל הגוף, בו נמצאים האיברים.

המדע העוסק בחקר הרכיכות נקרא מלקולוגיה. המילונאי ראובן אלקלעי הציע במילונו את החידוש רַכִּיכַאי כשם לאדם שעוסק בחקר הרכיכות.[2] ב-2003 חידשה האקדמיה ללשון העברית את השמות העבריים של רכיכות תחת המילון בעלי חיים: רכיכות (תשס"ד).[דרוש מקור]

ארבע המחלקות החשובות במערכת הרכיכות הן: הרב-לוחיתיים, החלזונות, הצדפות, והסילוניות. הרכיכות כוללות חלזונות, שבלולים, חשופיות, צדפות, תמנונים, ודיונונים.

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכיכות והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אספנות קונכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז העת העתיקה היה האדם מרותק ממגוון הצורות המורכבות של הקונכיות. אצילים וחוקרי טבע החלו לאסוף את הקונכיות באופן שיטתי ולהציג את היפות והמוזרות שבהן לראווה. מיון וארגון הקונכיות - מדע הקונכיולוגיה - הוביל להתחלה של ניסיון למיין ולארגן את עולם הטבע על ידי הפילוסופים של יוון העתיקה.

תכלת וארגמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תכלת וארגמן בעולם העתיק

בעת העתיקה, ובמיוחד באגן הים התיכון וארץ ישראל, נהגו להפיק צבעי בדים מהחלזונות הימיים ארגמון חד קוצים וארגמון קהה קוצים. לצבע התכלת הייתה משמעות דתית ביהדות עקב מצוות הציצית ובה פתיל תכלת. צבע הארגמן היה יקר מאוד וסימל מלכות. רק האצולה הגבוהה ובית המלוכה יכלו להרשות לעצמם בגדי ארגמן.

מאכלי רכיכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבשיל רכיכות עם רגלי ברווז במסעדת Fook Lam Moon

מאכלי רכיכות נפוצים במטבחים רבים. בין השאר משמשים חלזונות במטבח הצרפתי להכנת אסקרגו, רכיכות מכל הסוגים משמשות במטבח הסיני והיפני, צ'אודר צדפות הוא מאכל מהמטבח האמריקאי, קלמארי הוא מאכל עשוי דיונון שמקורו במטבח הים-תיכוני.

הרכיכות אינן כשרות על-פי ההלכה היהודית, כי אין להן קשקשים (ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק י').

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלר, י., 2011, רכיכות הים של ארץ ישראל - אורחות חיים, הוצאת אלון ספר, ירושלים, 323 עמודים
  • הלר, י., 1993, שבלולי ארץ ישראל - אורחות חיים ומגדיר, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 260 עמודים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילון בעלי חיים: רכיכות (תשס"ד), 2003. האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ ראובן אלקלעימלון עברי שלם, הוצאת גליל, 1994, כרך 3
P Elephant.png ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.